רון רוזן: לעולם בעקבות השמש

"תמצא לי שם", מבקש האדריכל רון רוזן מ"רוזן ליננברג אדריכלים", ומתכוון לתחום האדריכלות הירוקה. הוא אינו מרוצה מהכינוי שקיבלה התפיסה האדריכלית המתחשבת בתנאי הסביבה, תפיסה לפיה תכנן שורה ארוכה של מבנים בארץ ובעולם, מאז סיים בהצטיינות לפני 15 שנה את המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל.

הטכנולוגיה משחררת

"התחושה היא שהטכנולוגיה משחררת אותנו, בני המאה ה-21, ממחשבה אקולוגית-סביבתית. מאז שאנו נהנים מהמזגן, החלונות סגורים. מזגן אמנם זה נהדר, אבל זה גורם לנו לחשוב שלא משנה לאן פונה הבית ואם השמש מערבית, דרומית או מזרחית. בעצם איבדנו את הדיאלוג המסורתי של אדריכלות ים תיכונית עם הסביבה והאקלים".

רוזן מאמין שהטכנולוגיה לא באמת משחררת, אבל מטשטשת את הגבולות בין פנים וחוץ כשמדברים במושגים של בית, אך בסוף האדם תמיד שואף לחזור למצב הטבעי שלו ולפתוח את החלון.

טשטוש הגבולות הזה בא לידי ביטוי באדריכלות של איזור הים התיכון מאז ומתמיד, אלא שאיש מעולם לא קרא לזה אדריכלות ירוקה. הדוגמאות רבות, ורוזן מציין כמה מהן; "דירות או חללים שיש בהם שתי קבוצות חלונות – אחת בגובה רגיל והשנייה הרבה יותר גבוהה כדי להפריד בין האוויר החם והקר. האוויר החם עולה למעלה והקר יורד, ואם יש חלון גבוה וקטן אז האוויר החם ייצא ממנו, וכך נפטרנו ממנו בלי מזגן".

דוגמא נוספת היא הגידול של גפנים על גג בתים, האופייני לכפרים ערביים בישראל כמו גם לכפרים רבים בטורקיה ויוון. בקיץ, כשהגפן מלבלבת, היא מספקת צל שגם מקרר את הבית. "בחורף הגפן נושרת, והשמש של החורף שאנו כה כמהים אליה, ממלאת את הבית באנרגיה". בדומה לכך נבנו גם רחובות מסחר מוצלים, סגנון בניה שכנראה נתן השראתו לקניון המודרני, אך נולד כדי להקל על הסוחרים ועל הקונים מפני השמש הקופחת.

טבע בין כותלי הבית

בהרצאה שיקיים ביום שני הקרוב (17.11) בוועידת האדריכלים השנתית של "קליל תעשיות", הוא יציג את תפיסת עולמו ויספק שלל דוגמאות לשילוב התפיסה הסביבתית בפרויקטים שונים.

כך למשל בבית חוף בשכונת נוף ים בהרצליה, אחת מפינות הבית הפונה מערבה יוצרת קונוס, הלוכד את הרוח החזקה ומכניס אותה אל תוך הבית. החלל הפנימי בנוי בצורה שהרוח תנשב בבית, תאסוף איתה אוויר חם מאזור המטבח, ותצא אל מחוץ לבית.

מצפה יפו, בית אבן חפור במדרון יפו מול הים, נבנה עם קירות כפולים העשויים מחומר הסופג את אנרגיית החום או הקור שיש בבית ונכנסת אליו מבחוץ, וכך שומר על הטמפרטורה הרצויה לאורך שעות ארוכות. בבית בראש פינה, שבנייתו מסתיימת בימים אלו, תוכננו קירות זכוכית הפונים לנוף, אשר במרחק חצי מטר מהם נשתלה צמחייה. זו תלבלב בקיץ, תצל על הבית ותצמצם את היכולת לצפות בנוף. בחורף הצמחייה תנשור, הנוף יתגלה והבית ייהנה מקרני השמש.

"ילד שגדל בבית שמחובר לסביבה שלו", מסכם רוזן את תפיסת עולמו, "יזכור לכל החיים שלו את הילדות כמשהו שמשלב טבע, מזג אוויר וביתיות בצורה אינטגראלית".