לאלישע רובינוף ממושב תימורים יש סיפור אהבה ישן עם עצים. הוא נגר ואומן העוסק בחריטה אומנותית ובונה בתי עץ לפרנסתו, עם הרבה תשוקה לדבר, לכן אך טבעי היה, שאת בית משפחתו יבחר לבנות בעצמו, איך לא, מעץ. הוא ויתר על הבטון, הטיח והבלוקים, ובנה בית שלם מעצים שהביא מרחבי העולם.
"הבנייה בעזרת עץ היא מהירה, איכותית ומדוייקת", מספר רובינוף, "והיא עמידה בפני פגעי רעידות אדמה הרבה יותר מכל בנייה אחרת". אמנם בארץ לא מקובל לבנות בעץ בעיקר בגלל שההיצע בחומר הגלם הוא דל יחסית, אך בעולם כולו מדובר בהעדפה ברורה "בעיקר בזכות התוצאות הטובות שאפשר להגיע אליהן בעץ", הוא מוסיף.
"בניגוד למיתוס, העלות של בניית בתי עץ דומה לבנייה רגילה ברמה הבסיסית, והמחיר עומד על 6000 שקלים למ"ר בממוצע", מסבירה אשתו רותם, ומסבירה כי היתרון של בניה בעץ חוסכת עלויות של חימום וקירור, שכן לעץ ישנן תכונות מבודדות והבית "הוא כמו טרמוס. הטמפרטורה נשמרת בהתאם לחום או לקור בפנים". החשש מפני שריפה אמנם קיים, אך בתוך הבית ישנם גלאי עשן, ספרינקלרים וחומרים מעכבי בעירה, כך שבסיכומו של דבר החשש מפני שריפה דומה לסכנה הקיימת בבנייה רגילה.
העץ הוא חומר חזק מחד, אך גמיש מאידך, והוא מהווה מקור פורה לעיצובים ורעיונות מגוונים. העובדה שמדובר בחומר טבעי, הופכת אותו לפגיע יותר בפני נזקי שמש וזמן, אך מדובר במשוכה קלה ביותר לפתרון: מי שאוהב את המראה החדש מקפיד על תחזוקה שוטפת ואילו מי שאוהב את המראה המיושן פשוט מפסיק לצבוע. "העץ הוא חומר חי, זז ומשתנה, אך גם בתי אבן רגילים זקוקים לתיקונים מדי פעם", מסבירה רותם. עם התחושות החמימות והביתיות שהעץ מייצר, אי אפשר להתווכח.
הנסיון הרב והאהבה לעץ שימשו אותו בתהליך ההכנה של תוכניות העבודה. כשהגיע אל האדריכלית עמית צור, העביר לה הוראות מדוייקות ודקדקניות, והם שילבו כוחות כדי לייצר עבור רובינוף ואשתו רותם, שותפתו לאהבת העץ, את בית חלומותיהם.
הבית, המעוצב כמו אסם אמריקאי עתיק, מחולק לשני חלקים: מבואת הכניסה, הסלון ופינת האוכל נכללים בתוך הריבוע הקטן יותר ואילו המטבח וארבעת חדרי השינה, שייכים לריבוע הגדול. בקומה השנייה נמצאים חדר ההורים וגלריה שממוקמת תחת הרווח שיצר המשולש בגג.
קורות השלד עשויים ´דאגלאס פייר´, שהוא עץ מחטני גבוה במיוחד שהובא מספק בפנסילבניה שחתך אותם במיוחד באורך ובעובי לפי בקשותיו של רובינוף. על חיפוי החוץ אחראי אורן מסוג ספרוס, שהוא ארז עמיד במיוחד בפני פגעי מזג אוויר, ואדיש למזיקים.
דלת הכניסה עשויה מעץ מנגו עתיק, ארונות המטבח עשויים עץ פדוק ואת הידיות הוא גילף מענפים שמצא בשדה, פינת האוכל נבנתה מעץ אלון בן 300 שנה וברחבי הבית תלויים פרטי נגרות שונים שנבנו במהלך השנים.
רובינוף וצור בחרו לבנות את הבית בשיטת בנייה אמריקאית עתיקה ששימשה לבניית אסמים גבוהים, שנקראת BeamHummer בסגנון שנודע בשם Post and Beam. הקורות הארוכות של השלד מהודקות אחת לשניה על ידי חתיכות עץ כאשר הלחץ שנוצר ביניהן הוא שמחזיק את עומס הגג ללא כל צורך במחברים, והחיבור ביניהן יוצר צורה של משולש חשוף בחלל.
בני הזוג פחדו להעמיס יותר מדי עץ במראה הבית ולכן חילקו את החלל הפנימי בעזרת קירות גבס. בכל החדרים למעט המטבח וחדר הרחצה של הילדים, יושמו
, ובכל רחבי הבית הונחו פריטים מיוחדים עשויים עץ: במטבח נחתכה פלטה של אגוז ברזילאי והפכה למשטח עבודה לתפארת. לארונות המטבח נבחר עץ פדוק בשל תכונתו המיוחדת: הצבע של הקליפה שונה מהצבע בפנים וכך נוצר מראה רב שכבות ומעניין. אוסף של כלי נגרות עתיקים נתלה במטבח, ואקוואריום גדול של דגים טורפים, חוצץ בין הסלון והמבואה כאשר חלקו התחתון עשוי עץ ומיועד לאחסון נעליים.
האהבה לעץ לא פסחה גם על חדרי האמבטיה: רובינוף בחר להכין כיור עשוי מעץ עבור חדר הרחצה של ההורים. לשם כך השתמש בדיקט דק ומיוחד, בעל תכונות גמישות, שניתן לעגל אותן ולהדביקן בשכבות רבות אחת על השנייה, וכך ליצור יחידה אחת קשיחה ומעוגלת. מעליה הדביק רובינוף פורניר העשוי מייפל. על מנת לאטום את העץ לגמרי, מרח את הכיור בלקה יקרה, והתוצאה היא כיור אטום לחלוטין בעיצוב ייחודי.
לא רק בתוך הבית שולט העץ, אלא גם בחיפוי החיצוני. למעט קיר חזיתי אחד שחופה באבן, העץ נוכח גם במרפסות, במדרגות ובדק הכניסה לבית. במשטח שולבו גם סלעי בזלת בולטים שיוצרים ביחד תחושת צימר מלאה. הדק במרפסת לא נצבע זמן רב מתוך כוונה לשמר את המראה המיושן והבלוי וכך נהנה הבית ממראה בלתי אחיד ורב גוני.
