כרטיס ביקור
שםתגית כלימור
גילבת 53
מצב משפחתינשואה + 2
מזלטלה
ותק במקצוע29 שנה
לימודיםהטכניון
ספר אהוביש הרבה ספרים ומאוד שונים באופיים. זה יכול להיות ביוגרפיה כמו "כופרת" של איאן חירסי עלי, או ספרים שהם מבט על תרבות כמו "זיהוי תבניות" של ויליאם גיבסון
סרט אהובבמסגרת הרצאה שלי נזכרתי בסרט שראיתי לפני המון שנים והשאיר עלי חותם - "אישה בחולות", סרט יפני ישן שמדבר על העוצמה של הטבע מול האדם. צריך לראות כדי לחוש את מקומנו בעולם
מוזיקה שנותנת השראהג´אז בעיקר
תחביבים נוספיםאומנות, בעיקר פיסול ומיצבים, טיולים בכלל ובמדבר בפרט.
נדיר לשמוע
מציג פרויקט מסוים כפרויקט שהוא הכי מתגאה בו. בין אם משיקולים עסקיים ובין אם זוהי האמת, מרבית האדריכלים אומרים כי הם מתגאים בכולם או לחילופין, באחרונים.
תגית כלימור, לעומת זאת, מצביעה על פרויקט אחד ברור Agro-Housing. מדובר בבניין בן 150 דירות, שתוכנן עבור לקוח בסין על ידי המשרד שכלימור עומדת בראשו יחד עם בעלה, דוד קנפו, וכל כולו מבוסס על בניה ירוקה.
"זכינו בפרויקט בתחרות בינ"ל, בה השתתפו 1,100 משרדים מכל העולם. הרעיון הייחודי בפרויקט היה השילוב שעשינו בין חקלאות עירונית למבנה מגורים; בתוך מבנה רב קומתי שילבנו חממה לגידול ירקות".
העגבנייה לא גדלה בסופר
כלימור רואה ב"אגרו-האוסינג" פרויקט דגל, גם בגלל היותו פרויקט בר קיימא וגם מכיוון שהוא אפשר מבט מרתק על אנשים ועל תרבות.
"היתה פה ראייה כוללת של התחום הירוק בבניין אחד, עם אספקט של חדשנות. זהו הבניין האינטגראלי הראשון שהוצע בתפיסה כזו והוא העלה הרבה שאלות פילוסופיות של תרבות מקומית וגלובאלית בעידן דיגיטלי", מסבירה כלימור. "הייתי חייבת להבין מהי התרבות בה אני בונה ולנסות להכיר את הקליינט שלי. בכל העולם מתרחש תהליך עיור מואץ, אבל בסין זה בולט הרבה יותר כי רק בשנים האחרונות היא התחילה להיהפך לחברה תעשייתית".
לדברי כלימור, לתהליך העיור יש משמעויות רבות, גם מבחינה אורגנית וגם מבחינה חברתית-תרבותית; "זה מערער את כל יסודות המבנה החברתי הכפרי, הפטריארכלי, של משפחה רב-דורית. בעיר הכל מתרסק - מי שהיה חשוב אתמול לא חשוב היום. הצעירים מדביקים את התרבות הגלובאלית והדור הוותיק לא יכול להתחבר לקצב".
כלימור ראתה בשילוב של חקלאות ובניין אמצעי תעסוקה לדור הכפרי. בנוסף, תעסוקה בסביבת מגורים היא חלק מהתפיסה הירוקה; "חקלאות שלא תופסת קרקע, משחררת קרקע לתהליך ייעור. כמו כן, כשאתה מייצר מזון בדרך זו, טרי ואורגני, אתה מוריד את הצורך בשינוע, בכבישים, בשטחי אחסון", אומרת כלימור, "ישנם ערכים נוספים, כמו העובדה שכבר כילד אתה מכיר בקושי של גידול מזון. אתה מקבל ערכים של קשר לקרקע ומבין שהעגבנייה לא גדלה בסופר".
אל תגיד "בנייה ירוקה", אמור "אדריכלות נכונה"
כלימור סיימה את לימודי התואר הראשון באדריכלות בשנת 1980, וחמש שנים לאחר מכן את התואר השני. בין לבין היא פתחה בשנת 1982 את המשרד, כאמור עם בעלה, האדריכל דוד קנפו.
"קשה לשחזר", היא אומרת כשאני שואל אותה מדוע בחרה ללמוד אדריכלות, "בגדול אני חושבת שנמשכתי קודם כל לרב-תחומיות של המקצוע. האדריכלות היא עולם ומלואו, משלבת בתוכה את הצדדים הרעיוניים והפילוסופיים של החיים ובמקביל יש לה צדדים יומיומיים. המפגש עם אנשים, כמובן, והעובדה שהתחום כל הזמן מתחדש".
המשרד המשותף של כלימור ובעלה עוסק בפרויקטים שונים, החל מתכנון עירוני וכלה בבתים פרטיים. ממש כמו בפרויקט המיוחד בסין, ההיבט הירוק מקבל התייחסות ברורה גם בשאר הפרויקטים שלהם. בהתאם, כלימור מלמדת קורס בנושא בניה ירוקה לתואר שני בטכניון; "אני מאוד שמחה שאני משתפת ומעבירה את הרעיונות האלה הלאה", היא אומרת.
עד כמה נושא הבניה הירוקה תופס בארץ?"אני חושבת שמאוד. אני צופה שבעתיד הנושא לא ייקרא "בניה ירוקה" אלא "אדריכלות נכונה"; לא יהיה צורך בכותרת ייחודית, זה יהיה אינטגראלי - תכנון נכון ומושכל, שמנסה להוריד את ההכבדה של ענף הבניה על המשאבים של הטבע".
זה זמן קסם
כשאני שואל את כלימור האם יש סגנון המאפיין את עבודותיה, היא מעוניינת לדעת מה זה ´סגנון מאפיין´; "כמובן שברמה של מחקרים אפשר לדבר על סגנונות וכו´, אבל אני חושבת שההגדרה לוקחת את המקצוע למקום מאוד צר. סגנון זה אופנה ואופנה יש בה אולי התחדשות, אבל היא לא יכולה לבוא מסטייל אלא ממחשבות, רעיונות וראייה כוללת.
אני חושבת שלכל פרויקט יש את הלידה ואת החיים שלו, כמו גם את ה-DNA השונה שלו. כל פרויקט בא ממקום אחר - זהו בדיוק הקסם בכל העניין, שכל פרויקט הוא ´וואן פיס´, תשובה למצב נתון ולסביבה מסוימת".
איך מתרחש תהליך העבודה איתך?"נורא חשוב קודם כל להבין מה הצד השני רוצה. אני מאמינה גדולה בשיתוף פעולה ובניסיון להתאים כל פרויקט לצרכים, לבן אדם וכמובן לסיטואציה הייחודית של הפרויקט. לכל סיטואציה יש את הדינאמיקה שלה ואין תהליך מדעי בו צריך לעבור שלבים מסוימים. הנושא העיקרי הוא דיאלוג".
"לשמור על הגחלת"
"עד עכשיו לא נתקלתי בבעיה מסוג זה", היא אומרת כשאני שואל אותה על קו אדום, "אבל גם אם הבעיה לא התרחשה בפועל, קוים אדומים אכן קיימים; כאלו שלא מתיישרים עם העקרונות שלי בנושאים של אתיקה מול אדריכלים אחרים, אתיקה מבחינה סביבתית, לא לפגוע במה שאני חושבת שלא צריך לפגוע בו".
"כן, בטח. להגיע עם המון אהבה ותשוקה למקצוע ולא להפסיק אף פעם. כמו שבאהבה צריך לשמור על הגחלת ולא לקבל אותה כמובן מאליו, כך צריך למצוא דרכי ביטוי חדשות. אני חושבת שאותה תשוקה של התחדשות, לימוד, הכרות ובחינת גבולות, היא המפתח לקיימות גם במקצוע".