אורלי רובינזון: אור בחדרים

במשך מספר שנים ניהלה אורלי רובינזון קריירה מקבילה. מצד אחד היא היתה בעלים של משרד

אדריכלות

ועיצוב פנים, ומצד שני- כתבת אדריכלות ועיצוב בעיתונים שונים, בהם "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"בניין ודיור". בין לבין היא חלמה להוציא לאור ספר עיצוב; "בשלב מסוים", היא מספרת, "דני, אחי הצעיר, התקשר אליי ואמר שהוא קבע לי פגישה עם העורך הראשי של הוצאת כתר. הוא מאס בלשמוע על החלומות הלא מוגשמים שלי".

רובינזון הרימה את הכפפה והתכוננה לפגישה, כולל פרזנטציה מקצועית. צביקה מאיר, העורך הראשי, שמע את חזונה, וכך הגיע לעולם הספר הראשון "חדרים - עיצוב מבפנים", שיצא בהוצאת כתר בשנת 2001.

"התנ"ך של הבונים והמשפצים"

"חדרים הוא ספר שחולק לפי חדרי הבית", מספרת רובינזון, "כל חדר זכה לפרק; כניסה,

סלון

,

פינת אוכל

,

מטבח

,

חדר אמבטיה

וכו´, ובעצם מציג מגוון של עבודות אדריכלים ומעצבים, סגנונות וחומרים, בסטנדרט של בניית בנה ביתך. היה חשוב שהתוכן יהיה ישראלי, מקורי, ולכן לא השתמשנו בחומר מחו"ל- הכל צולם מחדש עם סטיילינג משלנו, כשבכל פרק מוצגים עקרונות תכנון לחדר מסוים".

הספר השפיע מאוד על הבנייה הפרטית בארץ, "התנ"ך של הבונים והמשפצים", אומרת רובינזון ובצדק. הספר מציג מגוון כה רחב של עבודות ורעיונות, עד שכמעט כל אחד יכול לשאוב ממנו השראה.

רוצים לקבל השראה ורעיונות לעיצוב? היכנסו עכשיו לגלריית התמונות!

"ב-15 השנים האחרונות יש תנופת בנייה גדולה בארץ, הרבה הרחבות של בנה ביתך, בנייה בערים. הוא יצא לאור בזמן הנכון ובמקום הנכון", מסכמת רובינזון.

כניסה והוצאה

ההצלחה של "חדרים" הובילה לשורה של ספרים נוספים. השני היה "חדרים בעיר - עיצוב דירות ובתים עירוניים", המציג 40 דירות ובתים עירוניים. בשונה מספרה הראשון, הספר השני חולק לפי גודל הדירה – לופט, חדר אחד, שני חדרים, שלושה וכן הלאה.

אחריו יצאה שורה של ספרים: "יונתן מונג´ק - אדריכל", "סעדיה מנדל - אדריכל", "בין הגינה לבית", "20 בתים", "מקומות בילוי", "מטבחים", "חדרי ילדים" ועוד. במרוצת השנים יצאו הספרים בהוצאות ספרים שונות, כמו מודן, כתר וכנרת זמורה ביתן.

הספר על האדריכל יונתן מונג´ק, היה ראשון בסדרת האדריכלים; "עד הוצאת הספר לא התפרסמה עליו אפילו כתבה אחת. הרעיון היה להביא את שולחן העבודה של האדריכל, כמו גם את יתר העולמות שלו - הבישול, הכתיבה, הציור - ולהתוודע לסיפורו האישי", אומרת רובינזון, "אבל אף הוצאה לא רצתה להוציא את הספר, כי לא ידעו מי הוא". הספר, לבסוף, יצא גם הוא בהוצאת כתר ונהיה לאחד מרבי המכר של רובינזון.

הרחבת היריעה

ספריה של רובינזון אינם כוללים פרסומות משום סוג, אך הם ממומנים על ידי המציגים בספר. רובינזון מסבירה; "נדרש תקציב מרשים להפקה ברמה בלתי מתפשרת של ספרים - עם הצלמים הכי טובים - שי אדם ועמית גרון, עם גרפיקאים, סטייליסטיות וצוות כתיבה מקצועי".

כיום מרחיבה רובינזון את היריעה - הספר הקרוב שלה, שייצא לקראת פסח, ייקרא "סצנת עיצוב" ויציג מעל 170 מעצבים ישראליים מכל התחומים; עיצוב אופנה, אביזרים, קרמיקה, תאורה, מוצר, עיצוב גרפי ועוד. "הדגש בספר הוא על המעצב, תפיסת העולם שלו, האני המאמין שלו, ההשראות". בין מעצב למעצב, כולל הספר ראיונות עם פיגורות מעולם העיצוב, דוגמת טובל´ה, סעדיה מנדל, אילנה גור וגדעון אוברזון.

"קודם כל לאפיין את קהל היעד. למשל, את הספר "20 בתים", המציג 20 בתים מאוד מפוארים בלי בעיות תקציב, הגדרנו כספר ארכיטקטורה גבוהה בתחום הבנייה הפרטית, אבל בדרך כלל הספרים מיועדים לקהל הרחב. אני רוצה שהם יהיו שימושיים".

רובינזון טוענת שהאתגר הגדול זה התחקיר, למצוא את הבתים הנכונים. על אתגר זה אחראית לימור זומר אריק, מנהלת התחקיר וההפקה. "ברגע שאנו מגדירים את קהל היעד של הספר, נדע להגדיר גם מהם הבתים שאנו רוצים להציג בו", מסבירה רובינזון, "במהלך התחקיר אנו פונים לכל האדריכלים הרלוונטיים, והם מציגים לנו פרויקטים שמתוכם אנו בוחרים בתים, מצלמים אותם וכן הלאה. האתגר הוא לשמור על אפיון הספר, לא לברוח ממנו".

"בתחילת הדרך היו משרדים שלא הסכימו להפגש איתנו. היום הם כבר פונים אלינו כל הזמן, שומרים על קשר ושולחים תמונות של פרויקטים חדשים, גם אם אין לנו משהו רלוונטי. כך יש לנו מאגר גדול של פרויקטים, המשמש אותנו לתחקיר של הספר הבא".

גאוות מולדת

רובינזון טוענת שאנחנו, במדינתנו הקטנה, נמצאים כרגע בשלב של צריכת עיצוב מוגברת, אבל לאו דווקא צריכה של תוצר מקומי, ישראלי; "אין כל כך התמודדות עם ´מה הוא עיצוב ישראלי ומה הוא יכול להיות´. אני לא אומרת את זה בנימה ביקורתית, אבל אנחנו רואים בתים בסגנון טוסקני, לופטים ניו יורקים, ייבוא מכל העולם. אתה חולף עם הרכב בשכונת בנה ביתך ורואה בית בסגנון מינימליסטי ובית ספרדי, אחד ליד השני, חיים בשכנות. לעומת זאת, אפשר לראות בתים יותר מקומיים, כמו שכונת הוילות בשדה בוקר, שנראית נכונה מאוד למקום- בצבעוניות, בפרופורציות, בגדלים, בהתחשבות בכיווני האוויר, הרוח, האור והשמש.

אני מאוד גאה במקום שאני חיה בו. בישראל, באנשים, ביצירה, בעשייה, בתרבות שנרקמת פה. אנו מדינה מאוד צעירה ויש פה כמות מדהימה של מוזיאונים, גלריות ויוצרים. ממש כמו שקרה לנו בתחומי המדע וההיי-טק, כך גם בעיצוב. אדריכלים ישראליים עושים היום עבודות בחו"ל, מעצבים ישראלים פורצים את גבולות המדינה בכל התחומים, והישראלים, כמכלול, צורכים אסתטיקה ועיצוב במינונים נורמאליים והגיוניים".

טרנד תנ"כי

רובינזון, כאמור, אינה עובדת לבד; עבודתה הביאה עם הזמן להקמתה של חברה המורכבת מצוות קטן, העובד זה שנים רבות יחד במבנה שהיה פעם לול. בחצר הבית במושב עין ורד, הם מנותקים לכאורה מהסצנה, מה שלטענת רובינזון מאפשר להם ניקיון חשיבתי.

הצוות עובד עכשיו על ספר בשיתוף עם צילה ירון, שנקרא "New Design In The Land of the Bible"; "אנו מחפשים להציג את העיצוב בהשראת המקום, התנ"ך או ארץ התנ"ך. סיימנו את הצילומים של הספר וזה מדהים- מסתבר שיש הרבה מהמעצבים שבאופן לא מודע או מודע, מאוד מחוברים למקורות וזה בא לידי ביטוי בעשייה שלהם. אני מקווה שהספר הזה יהווה סוג של השראה למקום הנדיר שאנו חיים בו".

"מאוד. לצערי. בארכיטקטורה אנו רואים בתים שהם מובהקי טרנד. מאוד אופנתיים נכון לעכשיו - "הווילה הטוסקנית" נגד "הקובייה המינמלסטית". לכן, אני ממליצה לכל אחד אשר עומד לפני בנייה או שיפוץ, לשקול עם עצמו ועם משפחתו איזה סגנון באמת מתאים להם. כדאי לזכור שבית זה מקום בו אתה ´זורק´ את החיים שלך פנימה, הוא המקום המחבק, העוטף, והאיכות האמיתית לא נבחנת רק ביכולות הפוטוגניות שלו.

"מה שעושה לך טוב"

לדברי רובינזון, חלק מהותי בעשייה שלה הוא ההנאה שהיא שואבת מהמפגש עם אנשים: "ישנם אנשים מדהימים כאן בישראל. בעלי הבתים, האדריכלים, המעצבים. יש כאן משהו אמיתי, שורשי, טרנדי, אופנתי, מגניב, מסורתי – ישראלי. אני בעיקר מעוניינת לחשוף ולהביא לקדמת הבמה את היצירה הישראלית; להמשיך ולהציג עוד תחומי עיצוב לקהל הרחב. ככל שיודעים ומבינים יותר, כך הטעם שלנו מתגבש. אתה עובר תהליך סינון, שבסופו אתה מבין מה עושה לך טוב. החלום שלי הוא להמשיך ולפעול למען הגברת המודעות לאסתטיקה ולאיכות חיים. כל פעם משמח אותי מחדש לשמוע אנשים מדברים ואומרים ´עשיתי כמו בסלון מעמוד 62 בספר...´. העובדה שהם לוקחים השראה ורעיונות מהספרים היא פנטסטית".