יונתן מונגק: אל ביתך תשוקתך

כרטיס ביקור

יונתן מונג´ק

55

נשוי עם שני ילדים

טלה

33 שנה

הפקולטה לאדריכלות, בצלאל

זו שאלה קשה, אני קורא 30-40 ספרים בשנה. אני אוהב מאוד את עגנון.

ממדרגלים דרך שאנסונים ועד "היהודים"

אני כותב ומבשל המון, חי עם אשתי ואבא של הילדים שלי.

התרבות יוצרת מציאות

"יש 3 סוגי אדריכלים", אומר האדריכל יונתן מונג´ק בפתח שיחתנו. "יש את האדריכלים שצורת הבית, הסטייל, היא הדבר שחשוב להם; יש את האדריכלים שהצורה היא תוצאה של הפונקציות שבתוכו; ואני חושב, שהבית שאני מתכנן הוא תוצאה של כל הפרמטרים, אבל הפונקציה החשובה מכולם היא תרבותו של הקליינט. כולם נוסעים לטוסקנה ומתפעלים מהפיאצה, אבל הפיאצה היא תוצאתה של התרבות ולא תוצאת גחמתו של אדריכל".

התפיסה האדריכלית של מונג´ק מתבטאת קודם כל בתהליך העבודה. "הקליינט ואנחנו מהווים צוות לכל דבר. אנחנו בונים פרוגרמה ביחד ומאותו רגע מחפשים את הסיפור של הבית. אי לכך, אין הגבלה למספר הסקיצות שאנחנו עושים. מלבד זאת, הקליינט יכול ללכת הביתה ולשלוח בפקס רעיון מסוים או שאלות, שבהם נדון בפגישות הבאות. הלקוחות תמיד עובדים איתי, ואחוז ניכר מהפגישות עם הלקוח הן פגישות עבודה לכל דבר, בהן מכינים סקיצות ומנתחים את האופציות".

"הפקולטה לארכיטקטורה כאילו הוקמה עבורי"

מונג´ק החל לתכנן בתים כבר בגן הילדים, שם הוא בנה בית, שהיה כה מרשים עד שצילום שלו התפרסם בעיתון "דבר". לעולם השיפוצים הוא נחשף בסביבות גיל 17, ואחרי הצבא החל ללמוד בבצלאל, בפקולטה לאדריכלות. "הפקולטה לארכיטקטורה כאילו הוקמה עבורי", הוא מתפייט. "בצלאל זה הנשמה שלי, אני עובד כמו בצלאלניק". לאחר שסיים את לימודיו, החל בשנת 1980 לעבוד במשרד של בלומנלד פינצ´וק ולאחר 4 שנים עבר לעבוד עם האדריכל אבנר ישר.

3 שנים לאחר מכן, בהתבסס בין השאר על כך שעבד באופן פרטי כל השנים, יצא מונג´ק לדרך עצמאית.

המשרד הנוכחי שלו הוא חלק מביתו שברמת השרון, ובעשור האחרון הוא חולק אותו עם אירית אישתו, האחראית על ניהול המשרד כמו גם על עיצוב הפנים. "אנחנו זוג יוצא דופן, 35 שנה ביחד ואני לא חושב שהייתי יכול לעבוד בלעדיה. אנחנו משלימים אחד את השני וגם בויכוחים ובדיונים שלנו, אנחנו תמיד מגיעים לפלוסים ומשלימים. כל חסרון הופכים ליתרון".

כשאני שואל אותו על סגנון מאפיין, הוא אומר "אני לא מאמין בסגנון בכלל. אבל בשביל הכתבה אני אגיד שאני מוכן לבנות בכל סגנון שהוא. אני בונה בתים עתיקים, חדשים, כפריים, עם גגות רעפים ובלעדיהם, בתים מודרניים וסופר מודרניים – תלוי מי הקליינט, איפה הוא בונה וכו´. התורה היחידה בה אני מאמין זה הפיוז´ן, הווה אומר שהכל מותר".

"אני לא אבנה כל דבר, אני אעשה הכל מבלי לאבד את הערכים התרבותיים של הקליינט ושל המשפחה שלו. אני עושה את כל הדברים האלה כשאני מתחבר לקליינט, למקום שהוא גר בו ולמאפייני השכונה.

אנחנו עולם קטן וכישראלים, אנחנו לומדים וסופגים המון. אי לכך, אני גם אדריכל של פרטים, של השתנות. אני אדריכל של בעלי מקצוע, של החידושים בפרטי בנין, צבעים וטקסטורות, כמו גם של ניצול כישרונם של פועלים, קבלנים וכדומה. כמובן שזה מתבטא גם בעלויות יותר נמוכות במצבים רבים".

"אדריכלות קלינית"

מונג´ק ידוע במחברת הסקיצות המלווה אותו לכל מקום אליו הוא מגיע. אך העלעול במחברת חושף בצד הרישומים גם שירים, הגיגים ואפילו תפריטי אוכל. "המחברת מאפיינת את העובדה שארכיטקטורה היא חלק אינטגרלי מהחיים שלי; גם לקליינטים שלי אני כותב שיר או הגיג, והדברים האלה הם חלק מהמכלול שלי כאדם, אומן ואדריכל. אני יכול לשבת עם קליינט במשך 20 דקות ולדבר על הארוחה האחרונה שהם בישלו בבית. שיחות החולין הללו מעשירות אותי כאדריכל ומאפשרות לי להכיר את הקליינט יותר לעומק. פעם מישהו כתבה לי כרטיס ביקור: יונתן מונג´ק, אדריכלות קלינית.

ההתייחסות הזאת בסופו של דבר משפרת את איכות הבתים שאני מתכנן, שעם השנים הופכים להיות יותר אישיים. יכול להיות שיש כמה בתים דומים אחד לשני, אבל בפועל הם לא דומים. בשיטה שלי אנחנו יורדים לרמות מאוד אינטימיות. אנחנו מתייחסים לחינוך, כביסה, משפחה, הורים, אם ההורים גרושים איך זה משפיע על הארכיטקטורה, איך משפיעים יחסי הקרבה בין המשפחות. לכן החוויה התכנונית היא חוויה של יצירה טוטאלית".

"אני אוהב הכל. אני לא חושב שיש משהו שאני לא אוהב. שאלו אותי פעם מה אעשה אם יבוא קליינט עם רעיון מטורף, ואני יכול לומר שכל מה שקליינט יבקש לא יהיה משוגע עבורי, זה עניין של דיאלוג.

באחוז אדיר של המקרים אני זה שמאתגר את הקליינטים ומביא את הדיאלוג לרמה יותר גבוהה".

אחד מכרטיסי הביקור של כל אדריכל הוא ביתו הפרטי, ומונג´ק אומר עליו כי "הבית הוא דוגמא טובה לאופן בו בונים בית מבפנים החוצה. במקרים מסוימים סביב רהיטים קיימים, אוספים קיימים, ציורים וכדומה. הבית שלנו הוא דוגמא טובה לבית שמתפקד תרבותית כמו שאירית ואני רצינו לחיות; אצלנו אוכלים בסלון הרבה פעמים ולכן יש בסלון שולחן מעוצב בהתאם". שליש משטח הבית, שסך כל שטחו מגיע ל- 170 מ"ר, מיועד לטובת העסק. "יש לנו בית קטן מאוד ומאוד רומנטי, כי אני רומנטיקן".

"להפוך את המקצוע לדרך חיים. אם זה רק עניין של פרנסה אז זה לא המקום הנכון. זה מקצוע שכולו תשוקה ואדריכל שאין לו תשוקה אז הוא בונה בניינים, לא מתכנן בתים".

לראיונות נוספים עם מיטב האדריכלים בארץ - לחצו כאן

כיצד לבחור אדריכל? איזה נתונים עלי למסור כדי לקבל הצעת מחיר מקיפה והוגנת? מהו המידע הדרוש לפני התכנון? היכנסו ל

פורום אדריכלות

וקבלו מענה מקצועי לכל שאלותיכם.