זוג האדריכלים לירון רוזנפלד זרקה ובנג´ו זרקה, מכירים עוד מהתיכון, אך רק במהלך לימודי האדריכלות הפך הקשר לשותפות זוגית, ומשם הדרך להקמת משרד עצמאי הייתה מהירה וטבעית. בביתם המעוצב שבירושלים הם עובדים ומגדלים שני ילדים קטנים.
מה?הקו המנחה אותם הוא הגשמת חלומות משותפת שלהם ושל הלקוחות. הם מאמינים שבתוצר הסופי חייבים לבוא לידי ביטוי האישיות השונה, הצרכים והפנטזיות של כל אחד מבני הבית. בתהליך העבודה המשותף, בנג´ו ניגש קודם כל אל תכנון הפרטים, ומשם יוצא אל שאר התוכנית, ואילו לירון עושה זאת הפוך: מתחילה בתכנון הכללי ומשם מגיעה אל הפרטים הקטנים. "הגישות המנוגדות האלו מייצרות הרבה עניין ומבטיחות כיסוי מלא של כל אספקט בתכנון".
החללשהם בחרו להציג הוא הסלון, "משום שפה הכל קורה וכאן אנחנו נמצאים רוב הזמן". הסלון עבר שיפוץ כמעט מהיסוד לפני כחצי שנה מתוך מטרה לרווח אותו, להגדיל את השטח הציבורי ואת הפתח הפונה למרפסת, וכן להחליף את המעקה הכבד שהיה שם קודם בזכוכית שקופה שתכניס את החוץ פנימה, על מנת "להעניק לבית תחושה שהוא מסתיים אי שם בתוך העצים שבחוץ". כך זוכה הבית כולו לאוורור, אור וזרימה טבעית.
ומה חסר להם בסלון?כרגע כלום. "אם היינו צריכים לתכנן אותו שוב, הוא היה יוצא אותו דבר. תשאלו שוב בעוד שנה שנתיים".
תהליך העבודההמשותף של בני הזוג על הסלון התבצע "כמעט בלי מילים". שניהם יודעים מה הם אוהבים, רוצים וצריכים. בנג´ו חשש מהפרופילים השחורים לחלונות, אך לירון התעקשה וידעה שבזכות הוספת פרט שעוטף את החלק הקבוע של הפרופיל, יצליחו לייצר פרופיל דק במיוחד שימצא חן בעיניהם. בנג´ו מתעסק בניהול הפרויקטים, ולכן נמצא רוב היום בשטח, ואילו לירון עובדת מהמשרד ומתעסקת בתכנון. בשעות העבודה המשותפות הם עוברים יחד על הדברים, מתעדכנים, מעירים ומאירים, וכך משלימים זה את עבודתו של זו.
יואב ותמר צ´פלין הם הנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים, שהכירו במהלך לימודיהם, ולאחר לילות רבים של בניית מודלים ושרטוטים משותפים, פתחו ביחד בוטיק ביתי לאדריכלות ועיצוב פנים. בביתם שבקיבוץ מסדה הם עובדים ומגדלים את שני ילדיהם.
מה?הקו המנחה אותם בעבודתם הוא יצירה של חללים זורמים, מוארים, המקיימים יחסי חוץ/פנים הרמוניים, תוך הקפדה על עיצוב פונקציונאלי שמשרת את מי שחי בבית.
החללשבחרו להציג הוא חדר השינה שלהם. זה החדר היחיד בבית שלא עבר שיפוץ, אך כל הריהוט שנמצא בו עבר טיפול אישי שלהם. את המזרן בחרו להניח על רצפת הפרקט "בגלל שככה יותר נוח לנו עם הילדים שמתגנבים למיטה". תריסי העץ הישנים נמצאו בבית נטוש ועברו שיפוץ וצביעה בתכלת עדין. שידת האחסון נמצאה זרוקה בקיבוץ, ועברה שיפוץ וצביעה בגוון שמנת. מנורות הקריאה פורקו משנדליר ישן, והפכו ליחידות עצמאיות. את וילונות התחרה שרכשו באיקאה, תלו על גבי ענף אקליפטוס טבעי ששייפו.
מה חסר להם בחדר השינה?"בחדר השינה אנחנו מרגישים כמו בצימר כפרי ורומנטי. יחד עם זאת לא היינו מתנגדים לחלון צרפתי גדול עם נישת ישיבה מפנקת מול הנוף".
תהליך העבודהנעשה בשיתוף פעולה מלא לכל אורך הדרך. "לשמחתנו, יש לנו טעם עיצובי זהה ולכן אין בינינו מחלוקות". בחירת הצבעים הרגועים, המראה הכפרי, הדגש על הרבה אור טבעי והאהבה לפריטים נוסטלגיים הייתה טבעית לגמרי, "ואנחנו מרגישים שחדר השינה מייצג אותנו ואת האמירה האישית של שנינו".
מירי חכם בן צבי ודור בן צבי הם אדריכלים שעבדו בנפרד שנים רבות, אך לפני כעשר שנים עברו לצפון עם שתי בנותיהם, שילבו כוחות ופתחו משרד משותף. החיים הכפריים, היער והטופוגרפיה משפיעים עליהם ומהווים עבורם השראה.
מה?סגנון העיצוב המועדף עליהם הוא מודרני מחוספס, המשלב אבן, ברזל, בטון ועץ, עם צבעוניות פסטלית בחוץ ובפנים תוך שימוש רב בטיח ווגה והקפדה על פרטים עשויים היטב, "ללא מריחות ועיגולי פינות". הקשר הויזואלי של הבית עם החוץ חשוב להם מאוד, והם מאמינים שהוא מעשיר את החללים הפנימיים ומרווח את המרחב הקיומי של בני הבית.
החללשבחרו להציג הוא פינה מתוך חדר השינה שלהם הממחישה את תמצית הסגנון העיצובי שלהם. החדר שופץ לפני עשור עם זיקה חזקה לחוץ. פינת החדר מזוגגת מהרצפה ועד לתקרה ומאפשרת מבט וגישה למרפסת הפרטית, הצופה על הכרמל. המיטה עוצבה על ידם, וילונות בד עבים בסגנון יפני נתלו "מתוך רצון להישאר על הקו הנקי שבין חשוף ופתוח", וקיר חדר הרחצה נצבע בכחול "על מנת להחדיר את קירות החוץ של המבנה אל תוך החדר".
מה חסר להם בחדר השינה?"אנחנו חולמים על חדר שינה יותר מרווח ועל חדר רחצה וארונות גדולים יותר, אבל סה"כ אין תלונות".
תהליך העבודהשלהם על חדר השינה הוא ארוך ומתמשך. הם נוהגים לרענן מדי פעם את החדר בצבע חדש, מחצלת או כסא, ורק הבסיס של כתמי הצבע בכחול, המיטה, החלון הפינתי והדלתות נותרים כשהיו. במהלך בחירת הרצפה, העדיף דור עץ גלריה או בטון מוחלק, ואילו מירי העדיפה פרקט חלק יותר, אך עם השנים התקרבו בנושא וכיום שוקלים להפוך את כל קומת המגורים לעץ גלריה. העבודה והבית הם חלק טבעי מהזוגיות של בני הזוג, החולקים התאמה בסגנון ושפה עיצובית משותפת. נושאי העבודה מדוברים בחדר השינה, ונושאי הבית מדוברים במהלך העבודה, ו"עם כל הרצון לבצע הפרדות אנחנו חיים ונושמים אדריכלות זוגית ומשפחתית".
אושרה ורוני לב היו שותפים לדירה במהלך הלימודים, וכיום הם שותפים במשרד האדריכלות שהקימו. הם חיים ועובדים בנשר עם ילדיהם, ומגלים לנו כי אי הסכמות מרובות בעבודה דווקא תורמים ומפרים אותם.
מה?מאמינים שהאדריכל לא אמור ליישם את הרעיונות האישיים שלו בבית הלקוח ולהעמיס עליו פרטים וסגנונות, אלא להתאים את הפנטזיות והיצירתיות ללקוח, במטרה לייצר הרמוניה ושלמות ולהתאים את העיצוב לצרכים, התקציב, הטעם והאישיות של בני הבית. הקו העיצובי שלהם הוא נקי ופשוט, מודרני וחם, לא רק בתכנון המבנה מבפנים ומבחוץ אלא גם בפרטים הקטנים, בעיצוב ובחומרי הגמר.
החללשבחרו להציג הוא איזור המטבח שבו הם גאים, המכיל בעיניהם לא פחות תשוקות, יצירתיות, צבעוניות ויצריות מכל חלל אחר, "הלב הפועם של הבית". הדירה בת 75 שנה מתקופת הבאוהאוס, והמטבח במקור היה מטבח סגור עם מרפסת כביסה מתוכו. במהלך השיפוץ פתחו את החלל, הסירו את קיר ההפרדה לסלון אך השאירו את הרמזים לחלוקה הקודמת בקו הקורות שבתקרה. נבחרו שלייפלק לבן 100% ברק ושיש דק עם פאזה בצבע אפור אבן, ונוסף אי ישיבה גדול עשוי עץ אלון מבוקע, שכולל פסי ניתוק דמויי מתכת, בקו מודרני מובהק.
מה חסר להם במטבח?"התוצאה אהובה עלינו מאוד ולא היינו עושים שום דבר אחרת. אנחנו נהנים לבשל עם הילדים וליהנות לא רק מאוכל אלא גם מחוויה במטבח".
תהליך העבודהשלהם עבור עצמם היה רצוף בחילוקי דיעות. הם גילו "שלא קל להחליט כשזה נוגע לבית שלך", ובחירת הצבעים והחומרים במטבח הייתה מורכבת. בעוד שרוני רצה מטבח לבן לגמרי, אושרה העדיפה פרקטיקה, וכך התפשרו על שיש כהה. המחלוקות הרבות "מונעות מהתהליך להיות מובן מאליו" ומייצרות עבורם מקור ליצירה.
לעומת זאת, תהליך העבודה שלהם מול הלקוחות הוא תהליך של "יצירה מתוך חיבור חזק", הן ביניהם כזוג, והן בחיבור האינטימי שלהם אל הלקוח. במהלך העבודה הם "נכנסים לכל תחום בחייו של אדם ולומדים איך הוא חי וזה מייצר חיבור מיידי". העבודה שלהם על כל פרוייקט מתבצעת כצוות, החל משלב התכנון וההגשות לוועדה, דרך תוכניות העבודה והמכרז ועד לבחירת החומרים, הצבעים והריהוט.
ירון וגלית גולני הם אדריכלים ותיקים שמשרדם המשותף פועל בתחומים מגוונים: ארכיטקטורה, אדריכלות נוף, תכנון ערים ועיצוב פנים. שהות של כמה שנים מעבר לים העניקה להם ידע טכנולוגי והיכרות עם גישות עיצוב מגוונות, אותן הם מיישמים בעבודתם היומיומית.
מה?הפרויקטים של המשרד נתפרים על פי מידות הלקוח במיוחד, לכן כל פרוייקט שונה בחומרים ובאווירה, אך הקו המנחה הוא תשומת לב לפרטים ושילוב של רגישות לסביבה, מודעות אקולוגית וקרבה לטבע.
החללשבחרו להציג הוא חדר שינה בבית גלילי שבנו עבור לקוח. הבית תוכנן בשתי קומות קרקע, כאשר חדרי השינה ממוקמים בקומה העליונה. מהחדר נבנתה יציאה למרפסת פרטית עם נוף אל הכרמל. "החדר צנוע במידותיו, אך האור, הפתיחות, הגוונים הבהירים והאוויר מעניקים לו תחושת שלווה ומרחב". מיטת האפריון שנבחרה מאזנת אותו ומגדירה פינה פרטית בתוך החלל.
על איזה חדר שינה הם חולמים בעצמם?"העומס בעבודה לא משאיר זמן רב לחלומות, אבל אהבנו במיוחד חדר עץ תאילנדי, שהוצב לבדו ביער והורם גבוה על ארבעה עמודים עבים, שיצרו בפנים את המסגרת והאפיריון למיטה. המיטה תפסה את כל מרכז החלל ונוצר שילוב בין קונספט בהיר ובין חיבור ישיר לטבע שדיבר אלינו מאוד".
תהליך העבודה המשותף הוא טבעי להם, שכן הם חולקים את אותה השקפת עולם אדריכלית, וחילוקי הדיעות הפרקטיים שנוגעים לעבודה הם מעטים. שותפות הגורל והמחשבה הזו מאפשרת להם לחלוש על תחומים רבים, החל מתכנון מבנים ציבוריים ועיצוב פנים ועד לתכנון רהיטים.
