במשך 30 שנה נראתה הדירה בנס ציונה כביומה הראשון. קירות ירקרקים כיאה לטרנד הלוהט של שנות ה-70, מטבח סגור וחשוך וריהוט כהה ומיושן.
דיירי הבית, זוג צעיר עם שלושה ילדים קטנים, אמנם גרו בה כבר כמה שנים טובות קודם לכן, אולם רק לאחרונה אזרו מספיק אומץ (וגם כסף) לעשות את השינוי המיוחל.
מעבר לרצון להתחדש ולהכניס לדירה קו עיצובי צעיר ומעודכן יותר, השיפוץ והתכנון מחדש של הדירה בת 130 מ"ר, היה עבור בעלי הבית גם סוג של הכרח- אחד מילדי המשפחה סובל משיתוק מוחין והיה צורך בשינוי רדיקלי כדי להקל עליו ולאפשר לכל המשפחה תפקוד מיטבי בחיי היום יום.
האדריכלית
, שהייתה אמונה על התכנון והעיצוב, לא רק שהצליחה להתאים את החללים לצרכיו המיוחדים של הילד אלא גם הקפידה לנצל באופן אופטימלי את שטח הדירה כולו ליצירת חללים גדולים ומרווחים השופעים באור ובמקומות אחסון.
לתוצאה המוצלחת נדרשה עבודת שיפוץ מאסיבית שכללה שבירה של כל המחיצות בבית למעט שני עמודים תומכים, החלפת הריצוף והתשתיות, קניית ריהוט ואבזור חדש לדירה, והכל בתקציב של 400 אלף ש"ח.
סלון הדירה
אחת הפעולות הראשונות שעשתה אסנת בשיפוץ הדירה הייתה שבירת כל המחיצות המיותרות והפיכת החלל הציבורי לפתוח ומרווח. פעולה זו אפשרה מרחב תנועה נוח וזורם ובנוסף הביאה לניצול מקסימלי של החלונות הגדולים הממוקמים בסלון להארת החלל כולו.
כל החלל הציבורי רוצף באריחי גרניט פורצלן אפורים של "זהבי עצמון" שנתנו רקע נייטרלי למשחק הצבעים של אפור, לבן וכתום שנבחר לכל חללי הדירה.
את הצבע האפור, בחרה ברש בספה הגדולה באורך 3 מטרים של "לובלינר", בשטיח הכהה של "צמר שטיחים" ובכורסא שהייתה שייכת למשפחה ורופדה מחדש.
נגיעות כתומות נוספו לכורסא ישנה של המשפחה שגם היא רופדה מחדש ולאביזרי טקסטיל שונים כמו כריות הנוי שהונחו על מערכת הישיבה הגדולה.
מזנון הטלוויזיה נבנה מגבס עם שילוב של עץ אלון שמלבד היותו יחידת אחסון גדולה הוא מתפקד גם כספסל ישיבה בסלון.
תכנון התאורה בדירה היה נדיב, מתוך תפיסה שהתאורה עושה את החלל ומבליטה את החלקים היפים בו. בסלון, בחרה ברש בגוף תאורה מרכזי המעניק תאורה שוטפת ובנוסף שורת
מתכווננים המייצרים תאורת אווירה. כמו כן, הציבה גוף תאורה עומד ("קמחי תאורה") על נישת הגבס שלמעשה מייצר נקודת אור וצבע בקצה הסלון וממסגר את החלל.
המטבח
חייבים להודות שבחירה של ארונות בצבע כתום במטבח דורשת תעוזה לא קטנה. מדובר בצבע דומיננטי ששימוש לא נכון בו יכול ליצור עומס ויזואלי, אך במקרה זה השילוב נראה טבעי בעיקר בשל המינון המדוייק. דלתות זכוכית כתומות נבחרו לסגירת המזווה ונגיעות בצבע כתום נבחרו למעבד המזון ולמכונת הקפה שכולם יחד יוצרים מראה הרמוני ושלם.
כאמור, לפני השיפוץ כל חלל המטבח היה סגור ומאחר שהוא הכיל בתוכו גם את פינת האוכל ואת חדר הכביסה, הוא גם היה מאוד צפוף עם מעט מאוד מקומות אכסון.
שבירת הקיר בינו לבין הסלון אפשרה כניסה של אור הן מן הסלון והן מחלון השירות ובנוסף אפשרה יצירת מקומות אחסון רבים יותר.
המטבח שעוצב על ידי "פז מטבחים" עשוי פורמייקה לבנה ומבריקה עם ידיות אינטגרליות ליצירת מראה נקי. משטח העבודה שמעל הארונות עשוי מאבן קיסר בצבע אפור כהה שנותן קונטרסט לצבע הארונות.
דלתות המזווה כאמור נבחרו בצבע כתום בוהק כשהעובדה כי הן עשויות מזכוכית רק מוסיפה למראה המודרני והנקי של החלל כולו.
יחידת הורים
יחידת ההורים שלפני השיפוץ היתה חדר קטן וצפוף עם מרפסת סגורה ולא מנוצלת. שבירת הקיר המפריד בינה לבין החדר יצרה סוויטת הורים גדולה ומרווחת עם מספיק מקום להכלה של חדר ארונות, פינת עבודה וחדר רחצה.
חדר הארונות בוצע לבחירת הלקוחה עם ארונות סגורים הצבועים שלייפלק לבן, כשכל כולו פתוח לחדר השינה ולפינת העבודה הצמודה אליו.
הבחירה של הגוונים והחומרים בחדר השינה נעשתה כהמשך לקו העיצובי של שאר הבית כאשר הצבע השלט בו הוא לבן, ובמינון נמוך יותר גם אפור ועץ אלון המופיע בפריטי הנגרות המובנית.
הקו המודרני והנקי לא פסח גם על חדר הרחצה של ההורים. קיר הפסיפס היוקרתי מבית מילסטון" הוא ללא ספק האלמנט העיצובי הדומיננטי בו אשר נותן קונטרסט לצבע הלבן של הקרמיקה המקיפה אותו. אלמנט זה חוזר גם בתוך המקלחון עצמו מה שיוצר איזושהי שפה עיצובית אחידה והרמונית בכל החלל.
עיצוב הומאני
תכנון ועיצוב דירה לדייר בעל צרכים מיוחדים דורשת הבנה מעמיקה בכל צרכיו היומיומיים ויישום של כל הפתרונות בצורה האופטימלית והנגישה ביותר.
מבנה הדירה הישן הקשה מאוד על הילד להתנייד בהליכון ומכאן גם על משפחתו שנאלצה לעזור לו בפעילויות יומיומיות בסיסיות. השירותים היו צרים ואי אפשר היה להיכנס לתוכם עם ההליכון, חדר המקלחת היה קטן וצפוף וכלל אמבטיה לא שימושית ובנוסף, כל המעברים בדירה היו צרים מאוד.
אמנם קיימים תקנים וחוקים בנוגע לתכנון מונגש, אבל בפועל כל אדם עם צרכים מיוחדים הוא שונה ומתמודד עם קשיים שונים. במקרה זה, היה דגש על הרחבת המעברים והמפתחים של הדלתות (הגדולים מ-90 ס"מ), יצירת חדר רחצה גדול ומרווח המכיל מקלחון רחב עם כסא בגובה מתאים וידית אחיזה נגישה, דלת הזזה שאינה מצריכה פתיחה מסורבלת ועוד.
כל תכנון מרחב התנועה בחדר הרחצה לקח בחשבון רדיוס סיבוב הנדרש לילד עם הליכון, כמו גם אפשרות של הגדלה עתידית של ההליכון ככל שהוא יגדל.
בחירת המיקום של חדר הילד גם נבעה משיקולים של נוחות כאשר חדרו ניצב במקום בו הגישה אליו אינה כרוכה כמעט בפיתולים וכך גם מתקיים קשר עין עם החדר, לעומת הפרטיות המתקבלת בחדריהן של אחיותיו.