היא משלבת בין ערכים תרבותיים לרגש ולא בכדי רואים בה רבים כלי ליצירת עיצוב הפורץ את גבולות המוכר ומאפשר לשלב במרחב האישי תוכן עשיר ועתיר רבדים. מסתבר שקיימות דרכים ושיטות להתאים אותה במדויק לממדי החלל, צבעוניותו ולחומרים שמככבים בו. המדריך המלא להכנסת האמנות הביתה.
הרצון של כולנו הוא להכניס ולשלב למרחב הפרטי אלמנטים שייצרו את התמהיל המושלם של יופי, ייחודיות ומעל לכל, פריטים שייצגו את האני מאמין והאופי שלנו, בעלי הבית. אמנות ייחודית ומקורית נתפסת כאחד בכלים המרכזיים לייצר זאת ולא בכדי. בכוחה לייצר מימד וויזואלי, One of his kind, שהרי כל יצירה היא אינדיווידואלית ואין אחת שדומה לה בדיוק.
במיוחד כשמדובר בסלון, שנחשב בתרבות הישראלית כחלל מרכזי לאירוח משפחתי קז´ואלי או אירוח חברתי, האמנות נתפסת כפריט שהוא Must. לדברי יועד בר-נוי, האוצר הראשי של גלריות ´פחות מאלף´ מעל לכל חשוב לאתר יצירות שיוצרות אצל בעלי הבית רגש. "נסו להתחבר אליהן באופן אישי. בחרו בעבודות שמדברות אליכם ומביעות דבר מה שקוסם לכם" הוא אומר. "בחירת אמנות מקורית לחלל הבית היא פרסונלית ומשתנה באופן טבעי מאדם לאדם. בניגוד לפרטי עיצוב המיוצרים ב- mass production, מאחורי כל עבודה עומד יוצר שהשקיע ימים כלילות עד שהגיע לתוצר הסופי המבטא את נבכי נפשו, את השקפתו ואת המסרים שרצה להעביר. כל יצירה מביאה עימה מטען ויזואלי, אנרגטי ורגשי והחיבור של הקונה הוא לפני הכל אינטואיטיבי או שאינו מתרחש כלל".
בר נוי מדגיש שמעבר לבחירת יצירה שנראית טוב, חשוב לעצור רגע ולבחון לאילו תחושות היא גורמת בעיניי המתבונן והאם הוא מתחבר למסר פרט להיבט הוויזואלי. "חשוב לשים לב לדברים הללו על מנת שתוכלו ליהנות מהיצירות לאורך זמן בסלון הפרטי שלכם", הוא אומר.
המודעות והעניין בתחום הולכים וגוברים ככל שנוקפות השנים. רבים, שעבדו קשה לאורך השנים וכעת יש להם יותר זמן פנוי ומשאבים, מוצאים באמנות כר ידע נרחב שמאגד תכנים היסטוריים וחברתיים מרתקים. סיפורם האישי של האמנים והנרטיב שעומד מאחורי כל יצירה רק מוסיף מימד עשיר ומרתק. "פריטי אמנות שכאלה לא רק מאירים את החלל ומוסיפים לו ערך עיצובי עשיר, אלא מספקים גם אספקט תרבותי בעל אופי ייחודי במרחב הפרטי" אומר בר-נוי ומוסיף כי, "לאמנות מקורית יש גם ערך כלכלי. חלק מיצירות שעברו בירושה או שנרכשו לפני שנים במחיר נמוך יחסית, מתגלות בדיעבד כהשקעה טובה. רבים מבינים את הפוטנציאל הרב ורואים ברכישת יצירות אמנות אופציה להפקת תשואה לטווח הרחוק. בחלק מהמקרים אנחנו פוגשים קונים שרוכשים את היצירות עבור הדורות הבאים תוך תקווה שבעוד שנים ערך התמונה יעלה".
עוד לפני שבוחרים עבודה על פי מה "שמתאים", חשוב לחדד את הטעם ולהבין מהם הכיוונים שבאמת מפעילים את הרגש", הוא אומר. "האם המשיכה היא לעבודות פיגורטיביות, סוריאליסטיות או שמא דווקא לאמנות אבסטרקטית וכיוב´. ככל שבוחנים יותר עבודות, נוצר חוט מקשר שמוביל לאבחנה ומצביע על הכיוון שנכון לאדם. לשיטתו של בר-נוי, חשוב להתבסס על נראות החלל: אילו צבעים מרכיבים אותו, האם הוא מאופיין בצבעים מונוכרומטיים, או שיש בו צבעוניות חזקה ואקלקטית. לדבריו, "חשוב לתת את הדעת לא רק לצבע הריהוט אלא גם לצבעי הכריות והאקססוריז שמקשטים את החלל. לאחר מכן יש ליצור איזון בין תמהיל התכולה לקירות. ניתן לתלות יצירות רגועות יותר בצבעים חמים או אפילו שחור לבן כאשר יש צבעוניות מרובה בחלל ורוצים להרגיע ולא ליצור עומס. לעומת זאת בקונספט שמתבסס על צבעוניות מונוטונית של אפור, לבן ושחור למשל, מומלץ לבחור יצירות צבעוניות שיתנו זריקת צבע וישלימו את תמונת העיצוב כולה".
בחירת גודל היצירה הוא משמעותי אך מסתבר שניתן לשחק עם גדלים שונים וליצור תמהיל מעניין ויצירתי שמדגיש חשיבה עיצובית אל מחוץ לקופסה. "בסלון לדוגמה נהוג לתלות יצירת אמנות אחת גדולה ורוחבית מעל הספה אך ישנן עוד דרכים לשלב אמנות מעל הספה", אומר בר נוי. "ראשית, ניתן לבנות קומפוזיציה מיוחדת שמורכבת מכמה יצירות קטנות ובינוניות או שתי יצירות שיוצרות יצירה אחת (דיפטיך). את הקומפוזיציה ניתן להרכיב מיצירות שלהן מכנה משותף מסוים כמו: צבע, חומר, טכניקה, אמן וכן תמה מסוימת שחוזרת על עצמה. ניתן גם לשלב יצירות שכבר יש לנו בבית עם יצירות חדשות".
בהמשך ישיר בר נוי מוסיף כי, "בדרך כלל, על מנת לצפות כראוי ביצירה גדולה צריך מרחק אסתטי מסוים שמאפשר להתבונן ביצירה ממרחק ולהתרשם ממנה. יש להשתדל שלא לתלות יצירות ענקיות בחלל קטן, זה רק יקטין את הסלון עוד יותר ויצור תחושה עמוסה וחונקת. אם בכל זאת אוהבים ומתחברים ליצירה מסוימת שמרגישה קטנה ביחס לחלל לא צריך לוותר עליה, פשוט לצרף אליה עוד עבודה או שתיים בגדלים שונים וצרו מקבץ מעניין".
אם בחרתם באפשרות לתלות יצירה אחת מעל פריט ספציפי שייצר עבורה עוגן וויזואלי בחדר, חשוב למרכז אותה ולהשאיר מרווח מספק בצדדים. בר- נוי נותן כדוגמה את הספה בסלון: :התייחסו לאורך הספה ולא לאורך הקיר כולו והשאירו מרווח מסוים מכל צד. השתדלו לא לתלות את היצירה גבוה מדי ותלו אותה כך שמרכז התמונה יהיה פחות או יותר בגובה העניים (בערך 1.50 מהרצפה) תוך התחשבות כמובן בגובהו של גב הספה.כאשר תולים מקבץ (קומפוזיציה) של יצירות הרגישו חופשי לשחק עם הגבהים, המיקומים והמרווחים העיקר שהרעיון או הקונספט שרציתם להעביר נשמר".
