על עצמי
"אני בת 43, יש לי שתי בנות ואני מתגוררת בכפר-סבא. מתקופת הילדות, ומאז ומתמיד מצאתי עניין בלעצב דברים מחדש, ולשנות את צורתם. במבחנים פסיכוטכניים שערכו לקראת התיכון מצאו שיש לי ראייה מרחבית מפותחת, וכך פניתי למגמת אדריכלות. אחרי התיכון המשכתי במסגרת עתודה ללימודי אדריכלות במכללה, והמסלול הטבעי משם היה למרכז בינוי.
כך התחיל המסע שלי בתחום, למרות שבזמנו לא ידעתי מה זה אומר. זו הייתה תקופה שהעיצוב עוד לא היה בשיאו, ולא ידעתי מה זה שרטוט אפילו.
בהמשך השתלבתי במשרדי אדריכלים שעסקו בתכנון פרויקטים גדולים כמו קניונים ובתי ספר, אבל לא מצאתי שם את מקומי. באחד הימים, אדריכל שעבדתי אצלו כסטודנטית, הציע לי להצטרף אליו למשרד (דורון מיכאלי אדריכלים). למרות שהוא ידע שאני לא שולטת בתחום עיצוב הפנים, הוא האמין בי, נתן לי המון ביטחון וסמך על היכולות שלי להתקדם ולהצליח. כך עברתי לצד השני של המתרס - מהאדריכלות לתחום עיצוב הפנים. במשרד נחשפתי לעולם שלם של פרויקטים. התחלתי לעבוד על דירות לדוגמה, פרויקטים פרטיים ולוביים של מגדלי יוקרה. שם התעצבתי וגיבשתי את זהותי המקצועית. בשלב מסוים התקדמתי לדרך עצמאית ומאז, במשך 14 שנים, אני מעצבת פרויקטים, ודירות למגורים ועסקים".
סיפתח: הפרויקט הראשון שלי
"בתחילת דרכי כעצמאית, תיכננתי כאדריכלית בתים פרטיים במושבים באיזור השרון. אבל זה לא עניין אותי כל כך, וכל הבירוקרטיה התישה אותי. במקרה, הורים מהגן של בתי הציעו לי לעצב את הבית שלהם. מאד חששתי כי לא היה לי הרבה ניסיון, אבל הבנתי שזהו קרש קפיצה עבורי. עיצוב הבית, דירה בת 4 חודשים בכפר סבא, הצליח מעבר למשוער, והביא לי אחר כך הרבה מאד פרויקטים יצירתיים שמאד נהנתי לקחת בהם חלק".
גאווה מקצועית
"קשה לי לבחור פרויקט אחד שאני גאה בו במיוחד. מבחינתי בכל פרויקט שאני נכנסת אליו, אני משקיעה זמן ונותנת מעצמי, והראש שלי כל הזמן ממשיך לעבוד. אני יכולה להתעורר בבוקר עם רעיון שחלמתי עליו בקשר לאותו הבית. אני מתחברת בעיקר לאנשים. כך מובן שפרויקטים שהייתה לי בהם כימיה נהדרת עם האנשים, בהם הכל זרם טוב והם סמכו עליי ונתנו לי לעבוד, לקחתי באופן אישי יותר, ומאד רציתי שהלקוחות יהיו מרוצים".
הבית שלי
"הבית שלי הוא דופלקס בכפר-סבא. מובן שהסנדלר לא הולך יחף מבחינתי, והוא מעוצב בדיוק כפי שאני רוצה, ומשקף את הטעם האישי והסגנון שלי. העיצוב הוא בעצמותיי, ואני לא יכולה להיכנס לבית שלי ולא להרגיש בו הכי טוב שאפשר".
הפינה האהובה עליי בבית
"זה נשמע מצחיק, אבל החדר היפה ביותר בבית הוא שירותי האורחים, וכל התכנון והעיצוב של הבית שלי התחיל משם. כשעברתי לדירה, היא הייתה סטנדרטית מאד, ולא היה לי כסף לשפץ. חדר השירותים של האורחים היה מאד פשוט, והתביישתי שאנשים יכנסו לשם. זה היה החדר הראשון שעבר שיפוץ. השירותים יצאו מדהימים ומאד ייצוגיים, ועד היום, כל מי שנכנס לשם יוצא עם תגובת התפעלות ומבקש כאלה שירותים בדיוק".
הסטייל שלי
"הסגנון שלי הוא מודרני עם קווים נקיים, אבל מאד חשוב לי להוסיף טאץ´ חם לכל המודרניות, אם זה בשילוב של צבעים רכים, בדים נעימים, ולעתים בריקים, קצת נירוסטה, עץ וזכוכית.
אני מודעת לכך שאני מעצבת במדינה שבה החברה שבטית יותר, חמה, טמפרמנטית. למרות כל האינפורמציה שאנחנו מקבלים מהמגזינים בחו"ל, עדיין יש לנו אמירה ישראלית, ואני מאמינה בהתאמת העיצוב בארץ לארץ. הכל מצוי, לטעמי, באיזון הנכון ובמינונים הנכונים - בין עיצוב נקי ושקט, יחד עם קצת חמימות. כמובן אבל שכדאי שלא יהיה המוני וצעקני מדי.".
הבקשה המוזרה ביותר שקיבלתי מלקוח
"אני חושבת שכבר אין דבר שיצליח להפתיע אותי. אנחנו חיים בעידן שבו אנחנו כל כך חשופים לאינפורמציה, ואין משהו שמישהו לא חשב עליו קודם. כשהתחלתי לעבוד, בתחילת שנות ה-90 הגיע מישהו למשרד, וביקש שבמקום קיר שמפריד בין האמבטיה לחדר תהיה זכוכית. אז זה היה נראה לנו מוזר, אבל היום זה לא. העיצוב משתנה עם הזמן, וגם היחס שלנו לדברים. כל דבר והעיתוי שלו".
הטיפ שלי למעצב המתחיל
"הדבר החשוב ביותר הוא לארגן את התקציב נכון. כדאי לנסות מההתחלה לבצע הערכת תקציב, אחרת אפשר להתפרע ולהיסחף. חשוב גם להיערך לתקציב שהוא הגיוני.
בנוסף, חשוב בעיני שאנשים יבינו שכשהם לוקחים מעצב פנים, העבודה שלו היא לא רק לסדר שהבית יהיה יפה בסופו של דבר. כי הוא יהיה כך בוודאות. המעצב הוא גם מישהו שמספק ליווי, שמקשיב לך, שאפשר להתייעץ איתו בכל הדילמות, וגם מישהו שיכול לקחת ממך את המושכות ולבצע עבורך החלטות כשצריך, להקל עלייך ולמנוע הוצאות מיותרות".
רוצים לקרוא עוד? לחצו
לפרויקטים נוספים של אורית כוכבי
רוצים לקרוא עוד? לכתבות נוספות על אדריכלים ומעצבים לחצו