ממעמקים

"מים הם סמל החיים, ואנחנו רוצים את הסמל הזה קרוב אלינו", כך מסביר מעצב הגינות והבריכות אמיר מרדכי, לנוכח הגידול במספר בריכות השחייה הפרטיות בישראל. לנשום עמוק ולצלול לעולם רטוב ומרענן

מאת שחר בן פורת | צילום יח"צ | תאריך 1.7.08

הבריכה הפרטית נחשבה מאז ומעולם לסמל סטטוס מוכר. כיום, המשיכה הטבעית למים ולטבע, העלייה ברמת החיים ובכסף הפנוי והירידה בעלויות האחזקה, מאפשרות גם למי שאינו נמנה על האלפיון העליון, לבנות בביתו בריכה פרטית.

עלי ראובני מ"אילון הנדסה", מעריך כי בישראל נבנות מדי שנה קרוב ל-1,000 בריכות פרטיות, והקצב הולך וגדל.

תאורת בריכה, קמחי תאורה(צילום: יחצ)
תאורת בריכה, קמחי תאורה(צילום: יחצ)


כל הסודות ליסודות

מי שרוצה להקים בריכה פרטית, צריך ראשית להחליט האם זו תהיה בריכה עילית או בריכה שקועה;

בריכה עילית היא הקלה ביותר להקמה, שכן היא אינה חצובה באדמה. עלותה נעה בין אלפי שקלים בודדים לבין עשרות אלפי שקלים, בהתאם לגודלה ורכיביה. לרוב, בריכה כזו מגיעה עם מערכת סינון מים והגישה אליה נעשית עם סולם. בריכות אלו הן קטנות ורדודות יחסית, נוטות להתבלות לאחר כשנתיים-שלוש, ולפי דעת חלק מהמומחים בתחום, הן נחשבות לפחות בטוחות לשימוש.

בריכה עילית בבית פרטי(צילום: יחצ)
בריכה עילית בבית פרטי(צילום: יחצ)

בריכה שקועה היא המורכבת והיקרה יותר לביצוע. מאחר והיא דורשת חפירה באדמה, הקמתה מצריכה אישורים של הרשות המקומית.

גיורא נקש, בעליה של חברת "קבין" העוסקת ביבוא והתקנת בריכות שחייה, מסביר כי קיימים שני סוגים עיקריים של בריכות שקועות: בריכות בטון ובריכות מתועשות; הבריכות המתועשות נוצרות במפעל ומגיעות מוכנות להרכבה, עשויות פלדה, ומצופות בוויניל או פיברגלאס. בריכה עם ציפוי וויניל מגיעה מופרדת לקירות ולרצפה, וההרכבה נעשית במקום, בעוד שבריכה בציפוי פיברגלאס מגיעה שלמה ומורכבת לתוך האדמה.

בריכה צורתית עם דופן, עשויה בטון ופסיפס(צילום: יחצ)
בריכה צורתית עם דופן, עשויה בטון ופסיפס(צילום: יחצ)

בריכות הבטון, הנחשבות לבריכות האיכותיות והיוקרתית יותר, נוצרות על ידי יציקה של בטון במקום. לפיכך, משך ההרכבה שלהן עשוי לקחת מספר חודשים, כולל עבודת הגימור. זאת, לעומת כעשרה ימים עד שבועיים של בניית בריכה מתועשת, כולל הגימור הסביבתי.

ההבדלים בין השתיים משפיעים כמובן גם על המחיר - כ-100-150 אלף ₪ לבריכה מתועשת, ופי שתיים ויותר לבריכת בטון.

בנוסף, בריכת בטון ניתן לצקת רק בזמן בניית הבית, בעוד שבריכה מתועשת ניתן לבנות גם בבית קיים. איתור נזילה בבריכה מתועשת קל יותר, כמו גם הטיפול בה. בבריכת בטון לעומת זאת, המשימה מורכבת הרבה יותר, דבר המצריך את בנייתה על ידי איש מקצוע מתאים. מנגד, בריכה מתועשת דורשת שיפוץ כל 7-8 שנים, בעוד שבריכת בטון אינה מצריכה זאת.

הן בריכת בטון והן בריכה מתועשת ניתן לבנות במרתף או בקומת הקרקע, אך חשוב להקפיד על איטום נכון, שכן נזילה עשויה לפגוע ביסודות הבית ולסכן את המבנה כולו. כמו כן, גם האוורור חשוב, על מנת למנוע מאדי המים ליצור עובש על הקירות.

בריכה מתועשת, קבין(צילום: יחצ)
בריכה מתועשת, קבין(צילום: יחצ)

שורה של החלטות

ההחלטה על סוג הבריכה היא רק ההתחלה. קיימים עוד כמה פרמטרים שחשוב להתייחס אליהם:

> גודל הבריכה -

ניתן לבנות בריכה לשחייה מקצועית, שעומקה יכול להגיע לשני מטר ויותר, או בריכה שמיועדת לשעשוע ועומקה יגיע למטר ופחות. העומק הממוצע של הבריכות הפרטיות בישראל מגיע ל-1.8, בגודל של 5X10 מ´.

> סינון המים -

ישנן מערכות סינון מים מסוגים ומחירים שונים, היכולים להגיע עד אלפי שקלים. כיום ניתן למצוא גם מערכות סינון אקולוגיות, כגון אלו של חברת "עופרה הידרוס", המונעות את הצורך בהחלפת מים.

> חיטוי -

מומלץ באמצעות מלח, המחליף את הכלור המסורתי וידידותי יותר לרוחצים. ניתן להתקין בקר השולט על רמת המלח במים ועל רמת החומציות, בעלות של כ-6,000 ₪, דבר החוסך עבודת אחזקה רבה.

בריכת שחייה מתועשת עם כיסוי חשמלי, הממוקם מתחת לדק העץ(צילום:יחצ)
בריכת שחייה מתועשת עם כיסוי חשמלי, הממוקם מתחת לדק העץ(צילום:יחצ)
> תאורה -

ניתן לשלב תאורה רגילה או תאורה מיוחדת, כגון תאורת לדים המחליפה צבעים ואווירה. אווה קמחי, מנכ"לית ומבעלי "קמחי תאורה", טוענת כי "הטרנד האחרון הוא שימוש בסיבים אופטיים. בשלב הקמת הבריכה הסיבים הדקיקים נארגים בתחתית, וגוף תאורה חיצוני מחליף צבעים מקרין את האור לתוך הסיבים. כך נוצר אפקט של כוכבים מנצנצים".

> ריצוף -

ב"תשלובת אלוני" מסבירים כי בבחירה ותכנון ריצוף החוץ, חשוב לבדוק האם האריח עמיד בתנאי מזג אוויר ומה כושר הספיגה שלו, שכן אריח בעל כושר ספיגה גבוה עשוי להיות מוכתם. בבחירת חיפוי חוץ מומלץ להחמיר ולבחור את החומרים הטובים והבטוחים ביותר למניעת החלקה; כדאי לדעת כי בארץ אין תקן לאריחים מונעי החלקה ולכן משתמשים בתקן מחו"ל. בנוסף, אם בוחרים באבנים, יש לשים לב שהן לא מתחממות, כך שיהיה בלתי אפשרי לעמוד עליהן בקיץ.

ריצוף חוץ במראה צפחה בגוון טבעי, אלוני(צילום:יחצ)
ריצוף חוץ במראה צפחה בגוון טבעי, אלוני(צילום:יחצ)
> כיסוי -

לכל בריכה ניתן להוסיף כיסוי PVC, הנסגר ונפתח באופן חשמלי ומונע הצטברות לכלוך, התאדות מים ונפילה למים. מחירו של כיסוי כזה יגיע לכ-35 אלף ש"ח.

> גדר -

ניתן להוסיף גדר חשמלית, המתרוממת מתוך האדמה ותוחמת את הבריכה. מחירה מגיע ל-1,000-1,500 אירו למ"ר.

> חימום -

למעוניינים בבריכה מחוממת כמה אפשרויות. הפופולארית נעשית בעזרת צ´ילר, הפועל בדומה למזגן ועלותו כ- 25 אלף ₪. אפשרות זולה יותר היא חימום סולארי, המתאים רק לימי שמש ועלותו 500 ₪ למ"ר.

> תחזוקה -

עלות אחזקת בריכה עשויה להגיע לכמה מאות שקלים בחודש, כולל מים וחשמל. ההמלצה היא לשכור איש מקצוע, שיטפל בבריכה על בסיס קבוע. Pool Man, ממש כמו בסרטים.

בריכת שחייה מפיברגלאס, קבין(צילום:יחצ)
בריכת שחייה מפיברגלאס, קבין(צילום:יחצ)

ואם לעת עתה בניית בריכה בחצר הפרטית עודנה בגדר חלום רחוק עבורכם, תוכלו להסתפק בשחייה בקאנטרי קלאב הקרוב.

חזור מעלה