רמת גן

105 מ"ר

כ-420,000 שקלים. העלות כוללת פריטי נגרות, תאורה ומיזוג.

זוג הורים ושלושת ילדיהם

אורלי ערן

זוג צעיר החליט על רילוקיישן משפחתי: יחד עם שלושת ילדיהם חיפשו ההורים אחר בית חדש שיתאים במדויק לצרכיהם המשתנים. הם קיוו למצוא דירה שתגדל יחד איתם, בה ישתקעו ללא הפרעה במהלך השנים הבאות. את המנוחה והנחלה מצאה לבסוף המשפחה בבית ששכן בקומה העליונה בבניין רמת גני טיפוסי.

הדיירים הקודמים לא ראו צורך בשיפוץ המקום וכך הדירה נשארה במצבה הבסיסי, בעלת המון פוטנציאל שאינו ממומש. חדר העבודה הסגור האפיל על הסלון המוארך והצר, חלון המטבח המואר נותר בצל וזרימת האוויר באזור לקתה בחסר בעקבות מיקום החלונות המוגבל. יחד עם המעצבת אורלי ערן, ביקשו בעלי הבית החדשים להפוך את המקום על פניו, לשנות את חלוקת החלל הבעייתית ולהגדיר מחדש את המרחב. הסגנון שנבחר: צבעוני, אישי ועל זמני. "ניסיתי לעשות את מה שנכון למבנה ולקליינטים, ולאו דווקא את מה שרואים במגזינים באותו זמן", מספרת ערן.

הסלון וחדר העבודה

החלל המרכזי בבית כלל שני חדרים צמודים: פינת עבודה וסלון. למרות שחדר העבודה הסגור נטל לעצמו חלק נכבד מהמרחב, החליטו בני המשפחה לשמור על החלוקה הפונקציונאלית באזור. " זאת דירה של משפחה עם שלושה ילדים. האב אוהב לשמוע מוזיקה ולקרוא בשקט", מסבירה ערן, "אז עשינו לו חדר עבודה עם דלתות הזזה". סגירת הדלתות מאפשרת פרטיות ובידוד, ובמשך רוב שעות היום, כאשר הן פתוחות, מתקבל חלל אחד גדול, מואר ומאוורר.

שינוי מרכזי נוסף הוא

החלפת הריצוף

בסלון. המרצפות הסטנדרטיות בניחוח הסבנטיז שודרגו לאריחי גרניט פורצלן בהירים ונקיים, שיוצרים תחושת מרחב בחדר. ברצפה הוטבע גם שטיח אוריינטלי. השטיח, המורכב מאריחי בטון מעוטרים, מדגיש את המהפך העיצובי בקרקע. הריהוט בסלון, לעומת זאת, לא שודרג, אלא מתפקד על תקן נדוניה מבית המשפחה הקודם. מפאת אילוצי תקציב, החליטו בני הזוג להשאיר את הרהיטים הקיימים, תוך יצירת התאמה מושלמת בין החפצים הישנים לחלל החדש.

המטבח

לפני השיפוץ, ארונות העץ הכהים והריהוט הנוקשה הכבידו על המטבח ויצרו במקום אווירה דחוסה ומיושנת. נקודת האור היחידה באזור הגיעה מהחלון הגדול, שממוקם בפינת החדר. במסגרת השינוי, נרכש מטבח חדש מתוצרת רגבה, בצבעי ירקרק ושמנת. גוון הארונות הפסטלי יחד עם הריצוף הבהיר, מאירים את המתחם ויוצרים חלל עליז ונעים. שמחת החיים הזו באה לידי ביטוי גם בחיפוי הקיר הצבעוני: קרמיקה בצבע בז´ תחומה בפסיפס של אבנים ססגוניות, שהוגבהה באזור הכיריים. מי שהעיב על העליצות הכללית בחדר הוא עמוד גבס, שנחת כגזירת גורל מעציבה על חלל המטבח. מכיוון שלא ניתן להסיר את העמוד, נבנו סביבו תוספות מגבס, שהפכו את הפרט הקונסטרוקטיבי המעיק לנישה ייעודית עבור שולחן האוכל.

המפלס התחתון

לעומת חדר ההורים ששמר על מיקומו המקורי בקומה העליונה, בחרו בני הזוג באופן טבעי, להציב את שני חדרי הילדים במפלס התחתון והרועש יותר. חדר הילדים הגדול אוכלס על ידי שני הילדים הקטנים, מתוך חשיבה עתידית על פיצול החלל לשני חדרים נפרדים. את חדר הילדים הנוסף נאלצה המשפחה ליצור יש מאין. הם החליטו לצוות את מקלחת הקומה התחתונה לשירותים ולמרפסת השירות וביחד התאחדו האזורים לחדר שינה אחד, בו מתגורר הילד הבכור. בקומה נבנתה

מקלחת

ילדים חדשה, שזכתה למראה חם ומגוון. על גבי הקירות שובצו שני פסי פסיפס צבעוניים והצבע שנבחר לציפוי ארון הפורמייקה בחדר הוא כתום בוהק. "רצינו צבע שמח", מנמקת ערן את בחירת הצבע הייחודית, "אם עושים הכל שמנת ואפור זה חסר אופי וחסר שמחת חיים. אנשים מפחדים שזה ימאס, אבל אפשר לצבוע פורמייקה בקלות".

המפלס העליון

אל הקומה העליונה מוביל גרם מדרגות צר וישן. מכיוון שבני הזוג החליטו שלא לבנותו מחדש, הסתפקה המשפחה בשדרוג הקיים. המדרגות רוצפו בחיפוי עץ חם ונעים וחלקן הפנימי הפך לאזור אחסון. מבחר מהתקליטים והספרים שאספו בעלי הבית במרוצת השנים מצאו את מקומם בנישות גבס ייעודיות ששולבו בתוך המדרגות עצמן, וחלקו התחתון של גרם המדרגות מאכלס כעת את חומרי הניקוי.

האמבטיה שבקומה העליונה עוצבה גם היא מחדש. לבקשת בעלת הבית, הצבע ששולט בסקאלת הצבעים בחדר הוא זהב. מסגרת המראה צבועה בגוון המלכותי וגם על הקירות המקלחת מוטבעים שני פסים זהובים.

אז מה היה לנו: טיפים לשיפוץ

חשבו על חדר הילדים כעל חלל מודולרי, הניתן לשינוי בהתאם לדייריו. חדר משותף ורחב ידיים בהחלט יספק שני ילדים קטנים, אולם כאשר השניים יתבגרו כדאי לשקול פיצול של החלל לשתי יחידות קטנות יותר. הללו יעניקו פרטיות לבני הנוער המתבגרים.

משוועים לשטח אחסון בבית? באמצעות חשיבה יצירתית, גם חללים מתים כמו גרם המדרגות יכולים להפוך לארון נוסף.

רוצים לראות עוד? בקרו בבתים מעוצבים נוספים

אהבתם את הסגנון? שתפו אותנו ב

פייסבוק

או ממש פה - בתגובות.

רוצים להשתתף במדור?

כתבו לנו