אוטוטו אנחנו חוגגים 70 למדינתנו, אבל מבחינת טעם בעיצוב - עברנו כברת דרך מרשימה עד לגיבוש הטעם הנוכחי. אמנם מעט שמרני, נשען על גווני הלבן לסוגיו, אבל עדיין צעיר, נינוח וזורם בהשוואה להרבה מהבתים במדינות שמעבר לים.
למרות שלרוב אנחנו נוטים לעקם את האף כשאנחנו סוקרים בחירות עיצוביות מן העבר, ההיסטוריה מראה שבעיצוב כמו באופנה, הקאמבק הוא לא דבר מופרך כלל ועיקר.
לראייה, עציצי המקרמה שהיו פופולאריים בסלונים של שנות השבעים והשמונים, שחוזרים לככב בבית כפריט יצירה ייחודי ומקורי.
"העיצוב של פעם היה בעיקר אקלקטי, עוד לפני שהמילים "פיוז´ן" ו"עיצוב אקלקטי" נכנסו ללקסיקון, וגם הומוגני ואחיד. כל זה עוד לפני שמגזיני העיצוב והפינטרסט היוו מקור השראה עיקרי לעיצוב. מכורח הנסיבות, כמו דאגות קיומיות שליוו את המדינה בראשית דרכה, ומשאבים מוגבלים, הביא את מרבית האנשים לעצב בצורה פרקטית בעיקר. בעוד העיצוב נחשב ללוקסוס, אבזור פופולארי היה דוגמת תרמיל פגז ששב מן הקרב ובו אלומת שיבולים לפאר את שולחן הסלון. לצדו עבודות גובלן ורקמה מבית סבתא, תלויים על הקיר, ושאר עבודות יד בגזרות לתפירה". מסבירה המעצבת שלומית זלדמן.
"גם בקירות הבית חלו תמורות רבות. לבד מתליית יצירות אמנות כמו מסמרים וחוטים השזורים בהם, או הרפרודוקציה המפורסמת של ברגולין, היא הילד הבוכה. חופו הקירות בשפריץ גס לתוספת מרקם וטקסטורה, ממנו היה קשה להיפטר גם שנים לאחר הטרנד המפתיע" מוסיפה זלדמן.
לדברי מעצב הפנים ניצן הורוביץ "המטבחים של פעם המאופיינים במראה סגור ואחיד, מחופים בפורמייקה בגימור כתום או ירוק ורחוקים שנות אור מהמטבחים של היום. רק עם הרחבת הבית, פתיחת החללים הציבוריים ואיחודם, החלו מושגי ה"וואו" והראווה למלא את הבית, ולהפוך לנועזים יותר ויותר". הצרכן הישראלי התקדם מאז הנטייה להזמין את המטבח אצל הנגר השכן, אצל חברות מטבחים מובילות ומותגים בינלאומיים.
"אינפלציית תוכניות הבישול הזמינו את רובינו לרכוש גאדג´טים מפוארים, ולהפוך את המטבח לתפאורת בישול מאובזרת, עם עיצוב נקי ומזמין" מוסיפה יעל מוסקוביץ, מנהלת שיווק בחברת ניגא שף הום.
עוד מסביר הורוביץ, כי "עת המודעות לעיצוב פרחה ועלתה, לצד הגלובליזציה, כניסת הטלוויזיה הצבעונית, האינטרנט, טיסות במחירים זולים שמאפשרות "לראות עולם" ולהתרשם מעיצובים פורצי דרך ומרתקים - הפכנו לפתוחים והתחלנו לאמץ מגמות עיצוב בינלאומיות. הרצון להתעדכן בחידושים הרבים, לצד שלל תמונות של עיצובים מרהיבים ברשת וביקורים תכופים בניכר הביאו רבים לאמץ עיצובים אחרים וייחודיים לביתם-מבצרם".
"נדמה שהעבר הוא חלק מהעתיד בכל הקשור לעיצוב ולתרבות הישראלית. כך נפתח הבית הישראלי אל העולם הרחב במהלך העשורים האחרונים, תוך שהוא משלב בין סגנונות, בין טרנדי לבין מסורתי, בין חדש לישן - באופן שמכניס את האופי האישי לחלל הבית, ומספר סיפור מעניין דרך העיצוב. העיצובים וההמצאות משתכללים ומשתפרים גם הם, ואנו זוכים לראות חיבורים מרתקים בין ישן לחדש, בין טכניקות עבודה במסורות ישנות עם חומרים עכשוויים ולא שגרתיים היוצרים פריטים מודרניים, מפתיעים ונוחים לשימוש" מסבירה זלדמן.
אדם אפרת מבעלי THE BUTCHERS FURNITUR מציין שבעוד שבעבר העיצוב היה כבד יותר, תרתי משמע, ונעזרנו ברהיטים מסיביים וכבדי משקל, עם השנים עברנו לצד השני של המתרס, לעיצובים מודרניים, קלילים, מהוקצעים ומבריקים. אפרת מאמין כי השנים שחלפו עזרו לנו להתעצב ולהפוך ליותר מדויקים בבחירות שלנו, וכך העץ, שהיה מזוהה בעבר בעיקר עם הסגנון הכפרי, עבר לככב גם כאלמנט מודרני, שלו חמימות בסיסית. העץ מעניק לבית תחושת חיים, נשמה, ממד של עומק, והופך אותו למקום שכיף לחיות בו. בעיצוב נקי ומדויק הוא הופך לבן בית רצוי ואהוב במיוחד.
"אמנם אנחנו עדיין מבכרים את גווני הלבן והבז´ לסוגיהם, אך גם נושא הצבע קפץ מדרגה, וקירות כוח כנקודת מוקד הפכו רבים לנועזים ולמגוונים בבחירותיהם. החל בפריטי ריהוט, עבור בפריטי טקסטיל וכלה באביזרים המשלימים" מסביר שים אדרי, מעצב הבית של שכטר בוטיק.
"חדרי הרחצה אמנם נותרו לבנים כשהיו, אך הטוויסטים העיצוביים ניכרים". שרון ארמר, מעצבת הבית של "חלמיש" מספרת שפעם ההיצע בשוק הישראלי כלל אריחים של 15/15 ס"מ בשלושה גוונים עיקריים לבחירה: ורוד, כחול וירוק. "לריצוף השתמשו אז בבלטות בעיקר", היא אומרת. גם הכלים הסינטריים היו בסיסיים בהחלט. "כיום יש אינסוף אפשרויות. הכל מהכל. כל הפנטזיות העיצוביות מתעוררות לחיים: גדלים שונים, צורות גיאומטריות, צבעוניות, הדפסים, ומה לא", מסבירה ארמר. "גם העיצוב היה פרופורציונלי לחלל, ואנשים לא חשבו אפילו על טקטיקות להרחבה ויזואלית של החלל, כמו שימוש באריחי ענק במקומות קטנים או כלים סניטריים במראה מרחף", היא מציינת. לצד הלבן ששולט בחדרי הרחצה מככבים גם כלים סניטריים בשחור, וכיורי בטון. "מגמת החזרה לטבע באה לידי ביטוי בחדרי הרחצה, ובולטים בהם חיפויים דמויי בטון ועץ, שמדמים את החומרים האמיתיים, ומצליחים להיכנס לחדרים הרטובים בבית", היא מסכמת.
