הצורך להנגיש מבנים ציבוריים עבור אנשים עם מוגבלויות נכנס לתודעה בשנים האחרונות, אבל מה קורה כשיש צורך להתמודד עם מוגבלות במרחב הביתי? אנו נוטים שלא לחשוב על כך בחיי היום-יום, כשאנחנו מתנהלים בשלווה בחדר השינה, יורדים בקלילות במדרגות או מוציאים עוד צלחת מהארון במטבח - הבית המעוצב והנעים לא תמיד נוח לאנשים שחווים קשיים בתפקוד.
התאמה מחדש של הבית לצרכים נדרשת לא רק לאנשים שמתניידים על כיסאות גלגלים, אלא גם למבוגרים בגיל הזהב שנתקלים בירידה בתפקוד. יש שמעוניינים בשלבים מוקדמים יותר להכין את הבית לקראת קשיים עתידיים. מעבר להתקנת אביזרי עזר, הנגשה של החללים עשויה לדרוש גם שינויים אדריכליים. עם זאת, האסתטיקה כאן חשובה לא פחות מהפונקציונליות והנגישות. "אם זה לא נראה טוב, זה לא ירגיש טוב, וכיוון שהבסיס לנגישות הוא שוויון, חייבים לספק שוויון גם בפן העיצובי", אומרת
, אדריכלית, מעצבת פנים ומורשת נגישות. "גם כשמשנים את הפתחים או מתאימים את חדרי השירותים ואת החצר האחורית, ניתן לעשות זאת באותה רמה והתייחסות עיצובית".
אילו דברים יש לקחת בחשבון כשמנגישים את הבית?
מסדרונות ופתחי חדרים- מסדרונות ופתחים רבים צרים מדי למעבר כיסאות גלגלים, והצורך להרחיב אותם עשוי להשפיע על כל תכנית הבית, מה שדורש תכנון מחדש ואפילו שינוי בתצורת הקירות. "פעם תכננו דלת סטנדרטית לרוחב 80 ס"מ ברוטו, כשהנטו היה 70", מסבירה גיטליס. "כיום, כשמרחיבים את הפתח, נדרש על פי תקנות הנגישות 80 רוחב מעבר, ובבית פרטי אף נוטים להרחיב ל-90 ס"מ נטו.גם אם מדובר רק בסנטימטר אחד, עבור מי שצריך לעבור עם כיסא גלגלים זהו ההבדל בין להצליח או לא להצליח לעבור".
לדבריה, כיום ניתן להזמין דלתות מעוצבות בכל מיפתח, כך שהרחבת הפתח לא אמורה לפגוע בפן העיצובי. בנוסף, ניתן להעזר בנגר ולבצע דברים מיוחדים יותר מהסטנדרט.
מדרגות- כשיש קושי לעלות במדרגות ניתן להוסיף לבית מעלית או מעלון אנכי. מעלון יכול להיות גם משופע - מותקן על בית האחיזה של המדרגות.
חדר רחצה ושירותים- ישנן כיום הגדרות מדויקות בחוק לחלקי הסניטריה ומיקום מאחזי היד. בחדר השירותים התקנת אסלה תלויה נחשבת מודרנית יותר, ואין מניעה להתקינה גם במקרים של צורך לנגישות. עם זאת, האסלה נדרשת להיות עמוקה יותר (70 ס"מ במקום 60 ס"מ שהוא הגודל הסטנדרטי). באשר לבחירה באמבטיה או מקלחון - הכניסה אל המקלחון פשוטה ונגישה יותר, וניתן להיכנס אליו ללא סיוע, אך החוויה בו מוגבלת בהשוואה לכניסה לאמבטיה נעימה. בשימוש באמבטיה, לעומת זאת, נדרש סיוע של אדם נוסף.
מטבחים- מטבחים דורשים תכנון מחדש, יצירתיות ויציאה מהסטנדרט. הסטנדרט במטבחים הוא שיש בגובה 90 ס"מ ומיקום גבוה יותר של התנור והמיקרוגל. כשמנגישים את המטבח השיש והאביזרים הנוספים, הם מונמכים לגובה של 73 עד 80 ס"מ מגובה רצפה.
מתחת לכיור כדאי להימנע מהתקנת דלתות כדי להשאיר מקום לכיסא הגלגלים. גם תכנון הארונות צריך להיות שונה. יש לפרק מדפים פנימיים כדי שיהיה קל יותר להגיע לשטחים פנימיים יותר. קיימים גם אביזרים לארונות העליונים, שמאפשרים משיכה והורדה.
- חללים מסוימים עשויים להוות בעיה עבור כבדי שמיעה (בשל אקוסטיקה בעייתית, הרעש שעלול להיווצר בהם הוא בלתי נסבל). לדברי גיטליס, ישנן כמה פתרונות אפשריים כמו שימוש בתמונות קנבס שסופגות רעשים, שימוש בשטיח מקיר לקיר או ציפויי קיר מיוחדים ומעוצבים. "הפתרונות האלה יכולים לתת ´טוויסט´ בעיצוב, כך שהחיסרון הופך כאן ליתרון", היא מסבירה.
ריצוף- עדיף להשתמש בריצוף בעל מקדם החלקה כדי להימנע מסכנת החלקה, מסבירה גיטליס. בנוסף, כדאי להימנע מריצוף מבריק כיוון שהחזרת האור עלולה להקשות על הראייה. גיטליס ממליצה במקרים כאלה על התקנת פרקט שהוא גם עדכני מאד, אינו מחליק,וגם לא מבריק מדי.
איזור החצר- בחצר הבית לא ניתן "לשחק" עם גבהים כשמדובר בכיסא גלגלים (כמו התקנה של דק גבוה יותר או חלוקי נחל ואבנים כמעבר בין השבילים). בבית נגיש הכל צריך להיות במפלס אחד, ואם קיים הפרש בין מפלסים, כדאי שלא יעלה על ס"מ אחד. אם ישנן מדרגות, כדאי שיהיה בית אחיזה מתאים. גם בחצר אין מניעה לשים דגש רב על העיצוב בנוסף לפונקציונאליות. "אין שום מניעה, לדוגמה, להשתמש בחצר בבטון מוחלק , חומר איכותי ועכשווי", מסבירה גיטליס.
