החיים על פי ליסוני

האדריכל

, נחשב לאחד המעצבים המובילים בממלכת העיצוב האיטלקית. הסגנון שלו מתאפיין במינימליזם אלגנטי, הרמוניות ופשטות מתוחכמת. מראה הטוטאל דיזיין שמאפיין את עבודתו, מתבטא בקונטרול מוחלט על כל תהליך העיצוב החל משלב המחקר והקונספט ועד לתכנון הפרטים הקטנים.

פיירו ליסוני למד ארכיטקטורה בפוליטכניקו של מילאנו. בשנת 1985, עם נסיון קצר של 6 שנים בלבד בעולם העיצוב, החל ליסוני לעבוד עם החברה הנחשבת BOFFI וכיום הוא משמש כמעצב הבית והארט דירקטור של החברה. במהלך עבודתו עיצב גם את אולם התצוגה שלהם בנמל תל אביב.

ב-1986 פתח עם ניקולטה קאנסי את הסטודיו Lissoni Associati במילאנו, בו הם מתמקדים יחד עם 50 מעצבים וארכיטקטים נוספים בפרויקטים בינלאומיים, בעיצוב תעשייתי, עיצוב פנים, עיצוב גרפי, עיצוב מלונות יוקרה, מגורים ועוד. מחצית מהמעצבים והארכיטקטים בסטודיו הם זרים ואינם איטלקיים במקור. "אני מאמין גדול באינטגריציה תרבותית", מסביר ליסוני את הבחירה.

הרנסנס זורם בדמו

"אני עדיין בין הבודדים במילאנו שמתייחס לעבודת הארכיטקט היום, כמו בתקופת הרנסנס. אדם יכול היה להיות משורר, נגר, פסל וגם מהנדס. זוהי ראייה כוללנית שהנחילו לי גדולי המעצבים של איטליה: מרקו זאנוסו, הטורה סוטסאס, אקילה קאסטיליוני וויקו מג´יסטראטי, כולם פרצו את הסקטוריאליות של תחום העיצוב ויצרו נקודת מבט מודרנית, אולי סכיזופרנית, אבל בעיקר אינטר- דיסיפלינארית שיוצרת שילוב השראות ממספר רב של תחומים שונים".

פיירו ליסוני הוא איש מפתיע ורב תהפוכות. הייחודיות שלו מתבטאת בעיקר בחללי הפנים שמהוקצעים עד לפרט האחרון, ויחד עם זאת שומרים בקפידה על הפשטות שהוא מעניק ליצירות. "השיטה שלי היא מאד ברורה, אני פועל פשוט, בעל מלאכה שמכיר מקרוב את הבעיות הטכניות ונמצא בדיאלוג קבוע עם העבר, אך לא בצורה כפייתית. אני משתדל לפרש באופן מודרני בעזרת טכנולוגיה וחומרים חדשים, את המסורת העשירה שלנו".

"מי שיתבונן מבחוץ, יכול לקבל את הרושם שעבודת המעצב היא זוהרת ורומנטית", מסביר ליסוני, "אך בפועל המציאות היא שונה בתכלית. העבודה רצופה בדיונים יומיומיים עם הלקוחות ועם שאר השותפים בתכנון, ומתוך השיח הזה צומחים רעיונות חדשים, ומנגד מתעוררות גם בעיות ומחלוקות".

עיצוב מלון ממילא בירושלים

כיום ליסוני מסיים בין היתר את עיצוב הפנים של מלון ממילא בירושלים, פרוייקט ארוך ומשמעותי מאד בעבורו. הנופים, הטקסטורות והמראות של העיר העתיקה היוו עבור ליסוני השראה מרכזית בתכנון. "זכיתי לשיתוף פעולה מלא בישראל וקיבלתי בתכנון הפרויקט השראות בולטות מחומרי היסוד של המקום, כדוגמת האור החזק והאבן הירושלמית וניסיתי לשלב אותם בפרויקט".

"חדיד, קולהאס וליבסקינד הם אשפי תקשורת זולה"

לסיום, מציין ליסוני כי הוא בז לתופעת ה"ארקיסטאר" של ארכיטקטים מסוג חדיד, קולהאס וליבסקינד, "אשפי תקשורת זולה", הוא מכנה אותם, "שמעניקים לארכיטקטורה נופך של יוהרה קדושה רק כדי לשמוע אותך אומר ואוו". ליסוני סבור כי מדובר באופנה ברת חלוף. "כיום מעצבים חושבים שהם כוכבי רוקנרול, לדעתי מדובר בעבודה, לא בשליחות. עבודת הארכיטקט היא יומיומית ונטולת פרסום. היא נועדה למען האדם והיא אמורה לגרום לו להרגיש נוחות ולא ניכור".