חישוב הכמויות והובלת העודפים בעבודות עפר
הובלה אופקית והובלה אנכית, שיטות לחישוב מרחקי ההובלה ופיזור העודפים.
יש להבחין בין הובלה אנכית להובלה אופקית. הובלה אנכית, כגון הוצאת חומר חפור מבור לפלטת יסוד או מתעלה, נעשית ידנית ובעזרת מתקן הרמה עם חבל או שרשרת, או על ידי מחפרון. החומר החפור נערם ליד החפירה.
הובלה אופקית למרחקים קצרים תבוצע בעזרת מגוון הכלים הבאים:
- מריצה רגילה בנפח של 70 עד 100 ליטר.
- מריצה בעלת גלגל גומי (מלא) בקוטר "41.
- מריצה יפנית (יפונקה) 250 ליטר, מתהפכת על ציר אופקי עם גלגלים. מריצה יפנית מסוג זה שקיבולה קטן 200-מ ליטר ניתנת להפעלה על ידי פועל אחד. מעבר לקיבול זה, נדרשים 2 פועלים ובכל מקרה, יש להתקין יציאה מסודרת.
- מריצה מכנית עם מנוע בנזין או נפט עם מפעיל יושב.
- מריצה ממונעת 250 עד 500 ליטר היכולה לנוע במהירות של 5 עד 6 ק"מ לשעה.
הובלה אופקית למרחקים גדולים תבוצע על ידי כלים כגון מחפר אופני, מחפר זחלי, מעמיס על גלגלים, מחפרון וכד' (חלק מהכלים מתואר במאמר חפירות) . בחירת הכלי נעשית לפי קריטריון כלכלי וכמובן גם תלויה בזמינות הציוד. יובאו בחשבון קיבול המוביל, מהירותו, המרחק הלוך וחזור, כוח האדם הדרוש והוצאות הובלה עד לאתר הבנייה ובחזרה למחסן הציוד הראשי.
החישוב של מרחקי ההובלה וקביעת מקום המעבר מהשטח החפור לשטח המילוי חשוב לצורכי תשלום הואיל ומקובל שמחירי החפירה כוללים הובלה עד למרחק מסוים, לרוב עד 100 מ' ומשולמת תוספת עבור כל 100 מ' נוספים.
חישוב זה יכול להתבצע לפי כמה שיטות:
- החתך לאורך והחתכים לרוחב
שיטה זו מתאימה בעיקר לכבישים ולרצועות צרות. מסמנים בשדה (על ידי יתדות) או על גבי מפה טופוגרפית את התוואי ומשרטטים חתך לאורך, המראה את הגבהים בנקודות שנמדדו או שנלקחו מקווי הגובה. לאחר התכנון המבוסס על דרישות הפרוגרמה, מתבררים אזורי החפירה והמילוי. חישוב הכמויות נעשה בעזרת החתכים לרוחב המשורטטים אף הם על בסיס מדידה בשטח או התייחסות לקווי הגובה.
- המשבצות
שיטה זו מתאימה יותר לשטח רחב, בעיקר אם אינו אחיד. גם כאן, ניתן להשתמש במפה טופוגרפית עם קווי גובה או לנעוץ יתדות בשטח ליצירת ריבועים, בדרך כלל בממדים של 20X 20 מטר. מדידה של הגובה ההתחלתי בכל נקודה ונקודה, ציונו וציון הגובה המתוכנן, מאפשרים את חישוב נפח החפירה והמילוי ואת קביעת מרכזי הכובד של כל אזור. מכאן ניתן
למדוד את מרחקי ההובלה.
- תוכנות מחשב
שתי השיטות הנ"ל כמעט ואינן נמצאות בשימוש כיום והן מוחלפות על ידי תוכנות מחשב בעלות רמות תחכום שונות, בעיקר תלת ממדיות.
חישובי התוכנות נותנים תמונה מדויקת יותר של המצב האמיתי. בדיקות שנערכו גילו הפרשים בשיעורים של עד 20% בין שתי שיטות החישוב. הסיבה לכך היא שהתוכנות מתחשבות בנקודות ה"נופלות" בין נקודות הרשת הנמצאות בדרך כלל 20 מטר זו מזו.
לא נוכל להיכנס כאן לפירוט נוסף, אך יש לציין שתכונות המחשב מאפשרות גם לקבל המחשה ויזואלית מדהימה על תנאי השטח לפני ואחרי התכנון.
פיזור העודפים
יש להבחין בין עפר שנפסל למילוי ו/או שכולל צמחייה, שורשים ופסולת אחרת, אשר יסולק מחוץ לאתר בהתאם להוראות המזמין או אל שטח עירוני מאושר, לבין עודפי עפר המשמש לצורך מילוי בתוך האתר או מחוצה לו, אבל בתיאום עם המזמין ובהתאם למפות גבהים שנמסרו לקבלן. פיזורו של המילוי הנ"ל ייעשה בשכבות אופקיות בעובי של 20 סמ'. יש להדקן במכבש מכני דו גלגלי או תלת גלגלי שמשקלו 10-12 טון או במכבש ויברציוני במשקל
3.5 טון ובתדירות של 1400-1600 תנודות לדקה, או במכבש פניאומטי בעל גלגלים אחוריים או במכבש רגלי-כבש אם האדמה קוהזיבית. הכבישה תיעשה עד להפסקת השקיעות והתזוזות והיעלמותן של עקבות המכבש על פני השטח. היא תיעשה ברצועות אשר שטח החפיפה ביניהן 30 ס"מ לפחות.
קיימות דרגות חמורות יותר של הידוק מבוקר, בעיקר בעבודות כבישים, המתבצע בתוספת מים עד לקבלת דרגת צפיפות ספציפית, המוגדרת באחוזים מן הצפיפות המעבדתית המרבית.
אחריות הקבלן
מבחינת החוק, הקבלן הוא הנושא הבלעדי באחריות ליציבות החפירה ולבטיחות, לרבות בפני חדירות מי גשמים או מי התהום. עליו לדאוג לדיפון במקומות שבהם הוא דרוש, לניקוז התעלות, להפעלתו של ציוד שאיבה מותאם לתנאי המקום וליצירת מוצא עבור המים הנשאבים או הזורמים החוצה.