רכיבים מבטון מזוין
המאמר עוסק ביציקה של הרכיבים הבאים: כלונסאות, ראשי כלונסאות, יסודות, מסדים, קורה מסוגים שונים, מרצפים ומשטחים, קירות ועמודים, תקרה וקורה תלויה, חגורה מעל קיר, מחיצה המשתלבת בקיר, מדרגות, רכיבים מבטון טרום או מבטון דרוך.
נושאי הסימון והחפירה עבור היסודות/כלונסאות נדונים במאמר "חפירות" במסגרת המדריך לעבודות עפר.
כלונסאות
קידוח הכלונסאות נדון במאמר "קביעת המאמצים המותרים ושיטת הביסוס" גם כן במסגרת המדריך לעבודות עפר.
הכלונסאות בין שהם הגורם המעביר את הכוחות האנכיים הפועלים בבניין אל השכבה הנושאת בקרקע ובין שהם מהווים קיר תומך רצוף המשמש כאמצעי דיפון, מתחלקים לסוגים הבאים:
- כלונסאות קצה או חיכוך בקוטר הנע בין 30 ס"מ 60-ל ס"מ.
- כלונסאות עם הרחבה ("בצל")
- בארות שהם כלונסאות גדולים יותר, בעלי קוטר שבין 60 ס"מ ל-200 ס"מ.
- כלונסאות קטני קוטר (מיקרופייל) בקוטר 40-30 ס"מ לביסוס בסלע הנמצא מתחת לצרורות, לחרסית או למילוי.
בכל המקרים הנ"ל, הצבת הזיון והיציקה מתבצעות באותה הדרך.
א) הצבת הזיון בתוך הבור
- יש לדאוג לאמצעי הרמה מתאים כדי להכניס את כלוב הזיון, המורכב בדרך כלל מ 4- עד 6 מוטות אנכיים המוחזקים ביחד באמצעות חישוק לולייני. יש לבדוק אם צפיפות החישוק הלולייני, שבדרך כלל משתנה בקרבת החלק העליון על הכלונס, תואמת את התוכניות.
- יש לבדוק את קשירת הכלוב, האמורה להבטיח את יציבותו.
- יש להוריד את הכלוב לתוך הבור בזהירות רבה תוך הקצאת כוח אדם גדול דיו. ההורדה מתבצעת באמצעות מנוף או באמצעות מגדל הקידוח בעצמו.
- יש לוודא שקוטר הכלוב קטן מקוטר הכלונס בכ 12- ס"מ, כדי להבטיח את כיסוי הזיון.
- יש להכין את זיון עמודי היסוד ו/או זיון ראש הכלונסאות, כדי להכניסו במקום לפני התקשות בטון הכלונס.
ב) יציקת הבטון
- יש לדאוג לאמצעי שפיכה שהשימוש בו לא יפגע בדפנות הבור ולא ייווצר מצב שהבטון נופל מגובה העולה על 3 מ' (למשל, ניתן להשתמש במשפך עם צינור מאריך).
- יש להדק ולצופף את הבטון באמצעות מוט ארוך ואין להשתמש במרטט כלשהו. כדי להיות בטוחים שלא נוצרו כיסי אוויר, יש לחשב את נפח הבטון האמור להיכנס לקידוח ולהשוותו לכמות שהוכנסה למעשה.
סטייה גדולה דורשת בירור הנסיבות (כיסי אוויר, מפולת אדמה) וקבלת הוראות מן המפקח כיצד לנהוג.
- השימוש בבנטונייט נדון בפרק אחר נזכיר כאן רק את הצורך לסלק את הבטון המעורב בבנטונייט מחלקו העליון של הכלונס. פעולה זו נעשית בחציבה עד לגילוי בטון בריא.
- במקרה שנדרש שימוש בשרוול כדי לבודד את חלקו העליון של הכלונס מן הקרקע (אדמות חרסית רטובות), יש להזמין מראש שני שרוולים עשויים חומר ביטומני המופרדים/מחוברים על ידי גריז או על ידי חומר מדביק אחר. הכנסת השרוול תתבצע בזהירות רבה.
- סדר היציקות של הכלונסאות יתוכנן מראש תוך השארת מסלולי תנועה בטוחים לציוד המופעל לצורך היציקה. כמו כן, יש להימנע מהפעלת ציוד מכני כבד בקרבת אזור הקידוחים.
לסיכום, נציין כאן את הנקודות העיקריות הקשורות ליציקת הכלונסאות:
א) יש לבדוק את אנכיות הבור, רצוי על ידי מודד.
ב) יש למנוע תנועת ציוד מכני כבד בסביבה, כל עוד הבורות פתוחים.
ג) יש להבטיח את רצף אספקת הבטון.
ד) יש להכין משפך עם צינור מתאים.
ראשי כלונסאות
אם מתוכננים ראשים לכלונסאות, רצוי לדאוג לכך שהכלונס עצמו יסתיים
במפלס המצוין בתוכנית, בדיוק מרבי, כדי לחסוך סיתותים או השלמות
לגובה הנדרש, עבודות שהן מיותרות וגם יקרות.
ראשי הכלונסאות הם למעשה עמודונים וכל הכללים שיפורטו בהמשך לגבי
יציקת עמודים חלים גם על ראשי הכלונסאות.
יסודות בודדים ויסודות עוברים
השימוש ביסודות אלה נפוץ בעיקר באדמות יציבות והם מונחים על גבי הקרקע המפולסת והנקייה. יחד עם זאת, הם לא יבואו במגע ישיר עם התשתית אלא עם שכבת בטון רזה היוצרת משטח מפולס, ישר ונקי לחלוטין שעליו ניתן להניח את הזיון.
הכללים שיש לשמור עליהם הם בעיקר הניקיון והתקנת אביזרים המרימים את רשת הזיון מעל שכבת הבטון הרזה כדי ליצור חלל לעטיפה מלאה של הזיון. כמו כן, אם מוכנסים ברזלים לקשר את עמוד היסוד עם העמוד או עם הקיר מתוכנן, יש לשמור על אנכיות ויציבות אותם המוטות.
יש להימנע עד כמה שניתן מיציקת יסודות בודדים ובעיקר מיסודות עוברים ללא התקנת טפסות מלאות. אם יידרש עיבוד פירמידלי, הוא יבוצע באמצעות בטון יבש יותר.
מסדים וקורות יסוד
לאחר סיום החפירה בין העמודים עבור קורות היסוד, יש להדק היטב את תחתית החפירה, בין שיונחו עליה יריעות, חצץ, בטון רזה או ארגזים מסוג "קל-קר", ובין שהיא תשמש כתבנית תחתונה באופן ישיר.
אין לצקת מסדים וקורות יסוד ללא טפסות, אפילו בסלע.
אין כללים מיוחדים ליציקה, אך נזכיר שיש להרים את הברזל לפני ובזמן היציקה כדי לאפשר עטיפה מלאה, וכמו כן, יש לדאוג להתקנת האביזרים, הצינורות וכו' המופיעים בתוכניות.
את התבניות ניתן לפרק לאחר 2 עד 3 ימים.
מרצפים ומשטחים
- יש לדאוג להתקנת כל האביזרים, הצינורות וכו'.
- יש ליישר היטב את הקרקע הטבעית, להדקה בהתאם להוראות המפרט ולפחות עד 95% לפי "מודיפייד אשו".
- יש לבדוק את מבנה התשתית לפי התוכניות ו/או כתב הכמויות (יריעות, מצע, בטון רזה, ארגזי בידוד, איטום וכו' . . .)
- הזיון מורכב בדרך כלל מרשתות, ויש לברר איזו חפייה נדרשת (בתבניות או לפי הוראות המפקח).
- יש לבדוק בתוכניות אם ואיפה מתוכננים מישקי הפסקת יציקה, מישקי התכווצות (דמה), מישקי התפשטות, מוטות מייתדים.
- אם שיטת יצירת המישקים מבוססת על ניסור, יש לבצע את העבודה בתוך 24 שעות הראשונות לאחר היציקה. אם המישקים כוללים לוח הפרדה מפוליסטירן מוקצף, יש למרוח את הלוח בחומר ביטומני. כמו כן מוטות מייתדים גם הם יימרחו בביטומן או גריז.
- את הרצפות יש לצקת בשני שלבים:
א) עד גובה הזיון, כולל ריטוט וכיסוי הזיון.
ב) השלמה לגובה סופי, כולל ריטוט ויישור.
- עבור רצפות מיוחדות עם שכבת שחיקה, כגון "קורודור", יש לברר עם היצרן או עם היבואן מהן דרכי היציקה, מהם שלביה ומהו הטיפול לאחריה (שכבה אחידה, החדרה, שתי שכבות רצופות, שתי שכבות מודבקות וכו' . . )
- רצפות בשטח נרחב יש לחלק לקטעים ולתכנן מראש את סדר היציקה שלהם, באופן כזה שיאפשר גישה לציוד ולעובדים.
אם העבודה אמורה להתבצע בחורף או אם אין ודאות שלא יירד גשם שעלול לפגוע בפני הבטון ו/או בתערובת, רצוי לדחות את יציקת הרצפות עד שיושלם כיסוי הגג. כמו כן, אם צפוי שרב עדיף לדחות את היציקה בגלל הסכנה של התקשות מהירה מדי, שלא תאפשר את ההחלקה של פני הבטון.
קירות ועמודים
קירות הבטון על כל סוגיהם (נושאים, תומכים, מסד, מסך ומחיצות) מבוצעים באותן השיטות.
שיטות אלה דומות לאלה של העמודים, בין שהם בדלים או משולבים.
הבעיות נובעות בעיקר מן העובדה שהרוחב קטן לעומת הגובה הגדול יחסית, ולכן יש להקפיד על:
- שמירת העובי בעזרת שומרי מרחק
- שמירת הניצבות המלאה בעזרת תמיכות אלכסוניות.
- תמיכת רשתות הזיון והקפדה על הכיסוי.
- קיומה של גישה נוחה לעובדים ולציוד.
- יציקה בשכבות של 50-כ ס"מ לאורך כל הקיר לפני הוספת שכבה חדשה. כן יש להקפיד על שימוש במשפך, אם הבטון נשפך מגובה גדול מ 3- מ'.
- ריטוט רצוף במשך כל תהליך היציקה.
- לפני סגירת התבניות - שילוב של כל הרכיבים האמורים להיות מותקנים בקיר כגון מסגרות של חלונות/דלתות, דלתות הדף, שרוולים, צינורות שונים, הכנות לרכיבי שלד אחרים וכו' ...
- אם צינורות אוורור או ניקוז משולבים בקיר או בעמוד - בדיקת האנכיות והבטחת קיומו של פתח יציאה בתחתית.
במקרה של בטון חשוף, כדי לקבל תוצאות טובות ולמנוע את הצורך לטפל בקיר לאחר פירוק התבניות, פעולה שלא תמיד מוכתרת בהצלחה, אך גורמת להוצאות מיותרות, כדאי להקפיד על הנקודות הבאות:
א) שימוש בעץ במצב חדש ומהוקצע, הרטבתו לפני היציקה ושטיפת
הנזילות במשך היציקה.
ב) אטימות מושלמת של הטפסה.
ג) יציקה שתמנע סגרגרציה (התפרקות).
ד) ריטוט וציפוף יעילים.
תקרות וקורות תלויות
התקרות המסיביות ותקרות הצלעות המשלבות רכיבי מילוי מבלוקי צמנט או איטונג או מחומרים אחרים, נשענות על קורות וניצוקות בדרך כלל ביחד איתן. טפסות הקורות מבוצעות גם הן יחד עם הטפסה של התקרות.
כל הכללים המתייחסים למרצפות, לקירות או לעמודים חלים גם על התקרות המסיביות ואין להוסיף עליהם.
לגבי תקרות צלעות עם מילוי בלוקי בטון/ איטונג קל/ ארגזי פוליסטירן מוקצף/ תבניות פלסטיות מתפרקות ("קסטות"), הדגש יושם על שלמות אלמנט המילוי והרחקת כל רכיב שבור או סדוק.
היות שהזיון נפרס בשתי שכבות, יש להציב "ספסלים", תמיכות קבועות מברזל או מבטון, כדי לתמוך ברשת העליונה.
באשר לרוחב הצלעות, יש לצייד את העובדים ב"שבלונה" שתבטיח את המידה הנדרשת בתוכניות.
הפתחים הדרושים לפי התוכניות, יוכנו באמצעות ארגזי עץ מוכנים ומוצבים במקום הנכון, אותו יש לבדוק לפני סידור הזיון.
באופן כללי, רצוי לסמן על גבי הטפסה את מיקום הצלעות, כדי למנוע טעויות.
חגורות מעל קירות או מחיצות ועמודונים המשתלבים בקירות/מחיצות בנויים
אם יציקת החגורות/עמודונים מתבצעת מיד לאחר סיום הבנייה, יש לוודא שהקיר הבנוי יציב דיו ושהטיט הספיק להתקשות.
מדרגות
- סימון משטח המדרגות יוטל על טפסן מומחה, ורצוי לבצעו על גבי טפסת הקיר אם הוא מבטון ועוד לא ניצוק או על גבי הקיר עצמו (מבלוקים או מבטון) אם הוא כבר קיים.
- סימון המשולשים של המדרגות חייב להיות מדויק.
- יש לדאוג להכנות להתקנת המעקות, בהתאם לתוכניות.
רכיבים מבטון טרום או דרוך
במסגרת זו לא נדון בייצור הרכיבים ונזכיר מספר כללים שרלוונטיים למנהל העבודה באתר, האמור לשתף פעולה עם צוות המרכיבים הנשלחים על ידי המפעל:
הנחת הרכיבים מתבצעת בדרך כלל באמצעות מנוף של החברה המייצרת. יש לוודא שקיימת גישה נוחה ובטוחה לבניין המוקם.
יש לתאם מראש עם צוות המקימים מי יבצע את עבודות ההשלמה, כגון המילוי בין הרכיבים, הטופינג וזיונו וכו' . . .
יש לדאוג להחלקת שטחי ההשענה של הרכיבים וליישורם. לאחר ההנחה, יבוצע המילוי (לא לפני שאזור המילוי יורטב בהרטבה ממושכת). המילוי יבוצע בטיט צמנט ביחס תערובת 1 צמנט 3-ל חול.
אם מתוכננת יציקה משלימה של בטון מעל פלטות טרומיות, יש לבצעה בתערובת בטון אחידה בעלת אגרגטים קטנים, וזאת לאחר מילוי המישקים, ניקוי הפלטות והרטבתן הממושכת. כדי למנוע תקלות הנובעות מאי דיוק במידות האלמנטים הניצוקים ובמיקומם באתר, לפני ולקראת הרכבת הרכיבים הטרומיים (תקלות העלולות להצריך תיקונים כגון חציבות או השלמות בטון) יקדיש מנהל העבודה את הזמן הדרוש לוודא שכל המידות אכן נכונות, לפני שיזמין את צוות ההרכבה עם הציוד שלו.
יש להזמין ולקבל את כל ציוד ההלחמה, הברגים, האומים ופרופילי האיטום הדרושים לביצוע העבודה ולהכין לוח זמנים עבור צוותי הריתוך (אם עבודה זו לא תבוצע על ידי הצוות שישלח המפעל המייצר את הרכיבים הטרומיים).
אם לא ניתן להרכיב את הרכיבים ישר מן הרכב המוביל אותם לאתר וחייבים באחסנת ביניים, יש להכין שטח מתאים נקי וישר. יש להפריד בין הרכיבים כך שהם לא יפגעו זה בזה. כדאי להשעינם באופן דומה לתנוחתם בבניין, על גבי סמכים בהתאם להוראות המתכנן. התיקונים של רכיבים שנפגעו ייעשו לפי הנחיות המפקח, לפני הרכבתם.