עצים
צמחייה לגן ולגינה. מאפייני העץ על סוגיו השונים: עצים ירוקי עד, נשירים, מחטניים, דקלים.
 | העץ הוא הצמח הדומיננטי בגן. הוא מספק הצללה ומהווה את שלד הגן (גם בגלל אורך חייו). ניתן להבחין בין כמה סוגי עצים: 1. ירוקי עד 2 נשירים 3. מחטניים 4. דקליים שתילת עצים עץ המגיע מהשדה - יש לקפד ראשו (מלבד מחטניים ודקלים). עץ המגיע במיכל (מהמשתלה) - מספיק גיזום קל. אופן הכנת השטח 1. חפירת בור ברדיוס - 4060 ס"מ מהגזע (תלוי בעוביו). 2. שתילה. 3. כיסוי באדמה ויצירת מעגל מוגבה כדי למנוע בריחת מים בעת ההשקיה. 4. יש לוודא קיבוע העץ ותמיכתו (נגד רוחות). זמן השתילה הרצוי למרבית העצים - תחילת הסתיו. סוגי עצים 1. ירוקי עד רחבי עלים אלו הם עצים שלהם עלים כל השנה, ושאינם עצי מחט או דקל. מבחינה חזותית - אין השתנות קיצונית לאורך כל השנה. ירוקי העד הם עצים שמקורם באזורים חמים. 2, נשירים מקורם באזורים קרים. בסתיו ובחורף יש נשירה מלאה או חלקית של העלים. הנשירה מאפשרת לעץ לעבור ביתר קלות את תקופת הקור הקשה. בתהליך הנשירה יש תופעה של שינוי צבעי העלים לגוון צהוב - כתום. העצים הנשירים מאופיינים בפריחה עשירה באביב, שבעקבותיה בא הפרי. 3. מחטניים עצים ירוקי עד שתהליך התפתחותם האבולוציוני היה איטי יותר. נחשבים ל"פרימיטיביים", יכולת ההתחדשות של המחטניים נמוכה, ולא ניתן להעבירם לאחר השתילה. קצב הגידול של המחטניים הוא איטי. שתי המשפחות העיקריות בארץ: אורנים וברושים, מוצאם של המחטניים מאזורים קרים עד קרים מאד. 4. דקלים צמחים חד - פסיגיים שהתפתחותם תלויה בניצן הקודקודי ואין להם הסתעפויות. הגזע מהווה גבעול יחיד גדול ובראשו עלים גדולים. מוצאם של מרבית הדקלים הוא מאזור טרופי- אזור חם ולח. כל הדקלים אוהבים הרבה מים, קרקע מנוקזת וטמפרטורה גבוהה. ישנן שתי קבוצות דקלים דומיננטיות הנבדלות במבנה העלה: א. דקלים בעלי עלים מנוצים: תמר, חמדוראה. ב. דקלים בעלי עלים דמויי מניפה: וושינגטוניה, ברהאה. העברת דקלים ושתילתם מחדש נעשית רק בקיץ. את העלים קושרים בשק מגן, השתילה מחדש מבוצעת בעומק גדול יותר מבשתילה רגילה בתוספת תמיכת עמודים. |
