הגדר החיה
דגשים בבחירת הצמח שישמש כגדר חיה, אופן שתילת השתילים ומועדי הגיזום.
החוש הטבעי ל"פרטיות" מעורר בנו רצון לשתול גדר חיה סביב החצר או הגינה. כדי שגדר
כזו תתקיים לאורך ימים, יש לברר, בראש ובראשונה, כמה שאלות עקרוניות הקשורות בתפקיד הגדר. נוסף על כך חשוב מאוד להכיר היטב את תכונות הצמח שרוצים לשותלו למטרה זו.
השאלות העיקריות הן :
1. האם דרושה גדר גבוהה ? (למשל - כלפי הרחוב) או גדר נמוכה (למשל כמחיצה בלבד בין
הבית לחצר המשק) ?
2. האם יש מקום לצמח רחב-מידות או שהמקום צר מדי ?
3. האם מעוניינים בגדר גזומה או שאוהבים גדר בסגנון חופשי, בלי שיהיה צורך בגיזומים רבים ?
4. האם על הגדר לשמש גם קישוט ולפרוח מתקופה לתקופה, או שמסתפקים ב"קיר" ירוק ?
5. מה הם תנאי המקום: צל (מתחת לעצים), מקום פתוח לרוחות, קרבת-ים, היתכנות של קרה, מצום במים וכיו"ב.
כיתרון כחלחל |
בוגונויליאה חלקה |
גדרות חיות
רק אחרי בירור וקבלת תשובות לשאלות אלה, אפשר לגשת לבחירת הצמחים המתאימים, ולשם הצלחה חייבים, כמובן, להכיר את תכונותיהם.
לעתים קרובות נשמעת שאלה נוספת : האם הצמח גדל מהר? ברור, שכל מי שזקוק לגדר, מעוניין להגיע לתוצאות בהקדם האפשרי (כשהמדובר, למשל, במחיצה בין החצר לחצר השכנים... ).
יש לזכור, שצמח שגדל מהר, מתפתח, בדרך כלל, לגדר גבוהה; ואילו לגדר שרוצים שתישאר נמוכה, בוחרים, מטבע הדברים, בצמחים שאינם גדלים מהר.
גדר חופשית
מרחקי השתילה 2-1 מ', לפי עוצמת התפתחות השתילים. בדרך כלל אין כל יתרון לשתול צפוף מדי - הצמחים יתחרו ביניהם, יעלו יותר מדי לגובה ושורת הגדר לא תתמלא יפה.
לא הייתי ממליצה על צמחים נשירים לשתילה כגדר חיה, בהיותם עירומים במשך מספר חודשים (ולא ממלאים את תפקידי המיסוך והגידור כהלכה). גם צמחים בעלי גידול רחב מאוד, או צמחים בעלי גידול איטי מאוד, לא יענו על ציפיותינו. למרות הנאמר, עדיין רבים צמחי הגן בהם ניתן להשתמש לגידור, כחופש הדמיון והחוש האסתטי.
ישנם שיחים רבים שבגלל אחידות גידולם וחוסנם הטבעי בתנאים קשים, מתאימים לגדר חופשית (בלתי גזומה), שזו בעצם הצורה היותר רצויה, גם מבחינת חיסכון עבודה, וגם מבחינה אסתטית. למשל : הרדוף הנחלים 'ננסי', תויה מזרחית, מיופורון מחודד וכיו"ב.
גיזום גדר חיה
הגיזום של גדרות חיות איננו פעולה למטרת קישוט או "תספורת" בלבד. מלבד שמירה על צורה וממדים של הגדר, תפקידו של הגיזום כאן הוא לזרז את הצימוח ואת הגידול הצפוף של השיחים.
כל גיזום מהווה גירוי להגברת הצמיחה, וזה רצוי לנו בכל מצב שבו מעוניינים בגידול יותר צפוף ובגידול נוסף לגובה. זאת ועוד: הגדר מגיבה על הגיזום בצימוח יותר אחיד - אחת המטרות שאליה אנו שואפים לגבי הגדר החיה הגזומה. מתי יש להימנע מגיזום?
קודם כל אין לגזום לקראת החורף, מכיוון שהצמיחה הצעירה עלולה להיפגע על ידי קרה. שנית, את הגדר החיה גוזמים רק בתקופות של צמיחה פעילה. כמו-כן, אין לגזום צמחי- גדר ערב פריחתם, בעונתם, כדי לא להפסיד את הפריחה, הרצויה והנחוצה תמיד בגן. תופעות כאלה מתרחשות ומצערות מאוד - ומכאן החשיבות הרבה בהכרת עונת הצמיחה והפריחה של השיחים!
אם גדר השיחים יותר מדי גבוהה לצרכים שלנו - סימן שבחרנו בצמח לא מתאים, או שנתנו לו תנאים יותר מדי טובים. הגיזום לא ינמיך את הגדר, אלא לזמן קצר בלבד, ויהווה אשליה אופטית, כי אחרי זמן קצר יתפרצו השיחים בצמיחה עוד יותר חזקה. צימוח מתון יותר לא יבוא בעקבות גיזום, אלא על ידי צמצום ההשקיה.
בכלל, חשוב להכיר את תכונות הצמח לפני שבוחרים בו לגדר, כי יש הבדל רב בין מינים הדורשים גיזומים תכופים לבין אלה המסתפקים בגיזום קל, פעם-פעמיים מדי שנה.
חשיבות רבה נודעת גם למרווחי השתילה: ככל ששותלים בצפיפות, כן יצמח השתיל לגובה, ולפעמים על חשבון הסתעפות נאותה בחלקו התחתון, ולהיפך: ככל שמאפשרים לשמש לחדור גם לחלקים התחתונים של צמחי הגדר, כן תרבה הצפיפות של עלווה אחידה, המכסה גם מקומות אלה.
נתונים אלה יש לקחת בחשבון ל פ נ י שמחליטים מה לשתול - על פי התפקידים שהצמח צריך למלא, למשל : קיר צפוף וסגור בין שכנים, או גדר עבותה בלתי חדירה לבעלי חיים, או רקע לגינה עם אפשרות מעבר לרוח וכו'.
לדוגמה: אויגניה חד-פרחית (פיטנגה), ממשפחת ההדסיים, מתאימה כגדר חיה רק בתנאים טובים, כגון: אדמה טובה, השקיה מסודרת, טמפרטורה ממוזגת. במקומות כאלה היא מצמיחה עלווה רעננה ומבריקה. גם הלבלוב הצעיר קישוטי בגונו האדמדם.
בקיץ, ולפעמים גם בעונות אחרות, מופיעה פריחה קטנטנה לבנה, וזמן קצר לאחר-מכן מבשילים פירות אדומים, בשפע. הפירות טובים לאכילה, ורב בהם השוני כמעט בכל שיח ושיח: בצורה, בגוון ובטעם. גם הציפורים (בולבולים) נמשכות לפרי זה.
על ידי גיזום אפשר למנוע חניטת הפרי. הצמחים בדרך כלל מגיבים על גיזום בצימוח אדמדם וצפוף יותר. אין לגזום בעונות של ירידת הטמפרטורה, כי אז הלבלוב מתאחר לבוא, הגדר נראית בלתי רעננה וסימני הגיזום ייראו בולטים למשך זמן ממושך, עד התחדשות הלבלוב באביב.