ריצוף חוץ/ ריצוף לגינה
המאמר סוקר את החומרים המשמשים לריצוף משטחים ושבילים בגינה: משטחי בטון, גרנוליט, קרמיקה (פורצלן וטרה קוטה), אבנים משתלבות, אריחי בטון, אבן טבעית ואבן מלאכותית (כמו אבן מתורבתת).
ב ריצוף חוץ, כמו בריצוף פנים, האפשרויות רבות. כדאי להכירן לפני שנחליט על החומרים שבהם נשתמש. מלבד ההתחשבות ביופיו של חומר הריצוף כדאי לשים לב למידת עמידותו בהכתמה, בשחיקה ובתנאי מזג האוויר, למידת ההתנגדות של החומר להחלקה ולתחזוקה הנדרשת.
להלן סקירה של החומרים המקובלים לריצוף לגינה:
רצפות בטון | משטחי בטון - חומר בעל עמידות גבוהה בשחיקה וספיגות מים נמוכה. הוא מיושם בשכבה אחת, ובעודו רך, אפשר להטביע בו כל מיני תבליטים ליצירת דוגמאות שונות וכן ניתן לשלב בו אלמנטים שונים, כמו אריחי פסיפס, אריחי זכוכית, מטבעות, שברי זכוכית ועוד, ליצירת רצפה בעלת מראה מיוחד. רצפת הבטון יכולה לבוא בגוונים שונים ולהיות דמוית אבן טבעית כמו שיש, דמוית עץ, דמוית מתכת, ועוד ועוד. האפשרויות הן רבות ומגוונות. למניעת סדקים פלסטיים חשוב לבצע אשפרה (הרטבת הבטון) בעת היישום. בנוסף יש לדאוג לקיומם של תפרי התפשטות (למניעת סדקים הנוצרים כתוצאה מהתכווצות). תפרי ההתפשטות הם חתכים בבטון בעובי של כ-10-20 מ"מ (הם מחלקים את המשטח לשדות של 4 מ' X 4 מ'). החברה המבצעת היא זו שמבצעת את ההטבעה, את הטיפול בפני הבטון ואת הניסור (יצירת התפרים). גרנוליט - מדובר במשטח בטון הכולל אגרגטים חזקים מעוגלים (חלוקי נחל) בצבעים שונים. אגרגטים אלה חשופים ונראים על פני המשטח. האגרגטים עמידים מאוד בפני שחיקה. משטחי הבטון יכולים להיות בגוונים שונים. היתרון: לא נדרשת תחזוקה. החיסרון: כאשר משטחים מסוג זה נרטבים, הם עלולים להיות מעט מסוכנים ולגרום להחלקה. לכן הם אינם מומלצים בסביבת בריכה ובשיפוע. |
בין משטחים בגוונים שונים מקובל לעשות תפר על ידי שימוש בסרגלים מתכתיים עשויים פליז.
בכל מקרה, המשטח יחולק לשדות על ידי ביצוע תפרים למניעת סדיקה.
אריחי קרמיקה - שני סוגים של אריחי קרמיקה מקובלים בריצוף חיצוני לגינה:
1) אריחי קרמיקה לא מזוגגים מסוג טרה קוטה. לאריחי הטרה קוטה רמה גבוהה יחסית של ספיגות ולכן הם רגישים להכתמה ומצריכים טיפול מונע (לפי הוראות היצרן). יתרון: לטרה קוטה מראה טבעי וים תיכוני המתאים מאוד לגינה. החומר יכול לשמש גם לריצוף המרפסת, לחיפוי מדרגות וקירות, כגדר, כספי חלונות ולרעפים. כך ניתן ליצור שילובים מעניינים וגינה שאלמנטים רבים בה תואמים.
חשוב לשמור על מרווח של כ-10 מ"מ בין אריח לאריח, שכן מידות האריחים אינן זהות (עשויים להיות הבדלים של כמה מילמטרים בין אריח לאריח) ויישום ללא מרווחים ייווצרו קווי מפגש לא ישרים.
2) אריחי פורצלן - אריחי הפורצלן הם אריחי קרמיקה המצטיינים ברמת ספיגת מים נמוכה מאוד ובעמידות גבוהה בפני שחיקה. יתרונם: הם משלבים מראה של אבן טבעית עם תכונות משופרות של מוצר תעשייתי (עמידות בתנאי אקלים שונים).
כאשר מרצפים באריחי פורצלן יש לשמור על מרווח של 4 מ"מ לפחות בין אריח לאריח ולמלאו בחומר בגוון המתאים. אריחי פורצלן מלוטשים אינם מתאימים לריצוף חיצוני בגלל סכנת החלקה ורגישות להכתמה.
אריחי הטרה קוטה מודבקים בעזרת טיט צמנטי לעומת אריחי פורצלן המודבקים לתשתית חלקה ויציבה בעזרת דבקים צמנטיים מתאימים.
אבן טבעית - האבנים הטבעיות המקובלות כחומר לריצוף חוץ הן בדרך כלל אבני גיר, אבן צפחה או כורכר. מומלץ לא להשתמש באבנים מלוטשות עקב סכנת החלקה. אין צורך בתפר התפשטות והיישום הוא בדרך כלל על ידי שימוש בטיט על תשתית יציבה. אבנים נקבוביות מדי ומחוספסות מדי רגישות יותר להכתמה. היתרונות: עמידות לאורך זמן והמראה הטבעי. אפשר לשלב אבנים בגדלים שונים. שילוב כזה מתאים מאוד לסביבה טבעית. החיסרון: בדרך כלל האבן נקבובית (להוציא כורכר וצפחה) ולכן היא נוטה לספוג כתמים, ואלו אינם ניתנים להסרה. אמנם ניתן להשתמש בחומר איטום (סילר), אך סילר עמיד לאורך זמן מוגבל ודורש תחזוקה שוטפת.
אבנים משתלבות - אבנים עשויות בטון בגודל של עד 30 X 30 ס"מ. באות במגוון רחב מאוד של צורות, גימורים (חלק, גרנוליט וכו') וגוונים בעוביים של כ-6-8 ס"מ. הן מונחות ומהודקות על ידי ויברציה מכנית לתשתית חול מהודק יבש ונקי. שיטה זו של יישום מונעת שקיעת אבנים בודדות. האבנים מוצמדות זו לזו והמרווחים הנשארים ביניהן ממולאים בחול. יתרונן בהיותן חומר חזק בעל עמידות גבוהה במיוחד בשחיקה. חסרונות: נוטות להתלכלך. לכן לא כדאי להשתמש בגוונים בהירים. בנוסף, במישקים (במרווחים בין האריחים) גדלים צמחים. אריחי בטון - אבני בטון שמידתן גדולה מ- 30 X 30 ס"מ. למרות שהם קיימים בשוק, הם פחות מקובלים. מופיעים בצבעים שונים, בגימורים שונים: חלקים, מחוספסים או עם גרנוליט. אם מתכננים לעשות שימוש בחומר זה באזור חניית כלי רכב, יש לדאוג לתשתית יציבה עקב רגישות המוצר לעומס בכפיפה. |
אבן מלאכותית על בסיס צמנט (כורכרית, אבן מתורבתת ועוד) - אבנים אלה מוצעות במגוון רחב של טקסטורות, צורות גיאומטריות וגוונים. עמידותה טובה.
אריחי רצפה מסוג טראצו אינם מומלצים בתנאי חוץ עקב ספיגותם הגבוהה יחסית (רגישות להכתמה) |
ריצוף מתחת למתקני משחקים חייב להיות כזה שיספוג מכת נפילה של משתמשי המתקן בלי לגרום להם נזק משמעותי (שברים וכו'). הפתרונות הנפוצים הם: 1) חצץ קטן ועגול בתפזורת. 2) ריצוף על בסיס גומי - מוצע במרצפות בגדלי םשונים ובעובי משתנה וכן בצורת אבן משתלבת. קיים במגוון רחב של צבעים. קל להתקנה ולתחזוקה. |
הכנת התשתית - האדמה
חשוב להתייעץ עם המהנדס המתכנן או עם החברה המספקת את מוצרי הריצוף על אופן הכנת התשתית לריצוף. אדמה על בסיס חרסית היא חומר המשנה את נפחו בעונות השנה השונות (מכאן הביטוי "אדמה עובדת"). ככל שגרגירי הקרקע קטנים יותר, כך הם סופחים יותר מים לעטיפתם וגורמים להגדלת נפחה והגדלת הרווח בין הגרגרים. בהתייבשם, נפחה קטן. בהכנת השטח לריצוף, לעיתים קרובות מוחלף חלק מהקרקע בחומר שאינו "עובד", כמו כורכר, חומר מחצבה, חול ובמקרים מסוימים כדאי לדאוג לשכבת בטון מזוין כתשתית.
קישור רלוונטי: