הגינה המשפחתית - תכנון וביצוע
המאמר מציג את השלבים ביצירת גינה, משלב התכנון ועד שלב השתילה וכולל התייחסות לנושאים הבאים: ניקוז, בחירת קרקע\אדמה גננית, חשיבות הנבטת עשבים והדברתם לפני שתילת הצמחים, הכרת תכונות הצמח.
 | אין כמו גינה פורחת ומלבבת לשמח לבב אנוש... ובמיוחד בארצנו, שהאקלים בה מאפשר שהייה מחוץ לכותלי הבית במשך רוב ימות השנה, הגינה היא חלק בלתי נפרד ממרחב המחייה שלנו. לכן חשוב שנתייחס אל השטח שמחוץ לבית כאל חלק בלתי נפרד ממנו. מי שנפלה לידו ההזדמנות ליצור את גנו מבראשית - אל יעשה זאת בחופזה אלא ביסודיות, במחשבה תחילה, בתכנון נבון ובביצוע נכון וקפדני. כדאי לזכור שכל הפריטים הדוממים ילוו אותנו לאורך שנים, חלקם מזווית העין וחלקם הגדול כפריטים שימושיים בחיי היום-יום (כמו שבילים, פרגולה, מחסן וכד'), ולכן חשוב לבחור אותם ואת מיקומם בתשומת לב, למען נוחיותנו; |
וכשמדובר בצמחייה, עלינו לזכור שאנו עוסקים ביצורים חיים, צומחים וגדלים וטעויות הנובעות מבחירת צמחים שאינם מתאימים לתנאי המקום, כגון הכנה בלתי ראויה של שטח הגינה או שתילת עץ במקום לא מתאים - עלולות עם הזמן להסב לנו מפח נפש ולעתים אף יותר מכך.
בין שנתכנן בעצמנו את הגן ובין שניעזר במתכנן שמקצועו בכך - רצוי שניקח עט ונייר ונרשום את כל צרכינו ומשאלות לבנו. נכין תרשים של השטח ובו מיקום הבית; נמקם בתרשים את כל הפונקציות הרצויות לנו; נקדיש זמן לאיסוף נתונים טכניים ואחרים הנוגעים לפריטים הדוממים (שהם כל דבר שאינו צמח) ; נקדיש זמן לאיסוף מידע על עצים וצמחים אחרים שאנו אוהבים ונשקול התאמתם לגינתנו הספציפית, ואם הטלנו את משימת התכנון על מתכנן מקצועי - נציג בפניו את כל השאלות הרלוונטיות לעניין בחירת הצמחים הנכונים.
להלן שלבי התהליך של יצירת הגן:
א. איסוף וריכוז נתונים אקלימיים, סביבתיים וטכניים
ב. הכנת רשימה כוללת של פונקציות - לפי הצרכים, הרצון והמאוויים של בעלי הבית.
ג. תכנון חוצות הבית, בהתחשב בנ"ל, כולל דומם וצומח.
ד. שלבים בביצוע - מן הרגע שנסתיימה הבנייה: כל עבודות הפיתוח (כמפורט בהמשך) עד השתילה.
ה. שתילה
רצוי וניתן לעסוק בתהליכים הנ"ל ולהשלים אותם תוך כדי בניית הבית ( למעט שלבי הביצוע ) -
ובעלי המעוף יבחרו בדרך הנכונה יותר והיא - שיתוף אדריכל נוף בתכנון הגינה, שאז בידינו מרב הסיכויים להימנע מטעויות (כגון מיקום לא נכון של הבית בשטח המיועד וקביעה שגויה של גובה
רצפת הבית ביחס לחצר).
וביתר פירוט....
א. איסוף וריכוז נתונים
נתונים סביבתיים: מהי הטופוגרפיה של השטח שעליו בנוי הבית, מהן מידות השטח, היכן ממוקם הבית בשטח ומהם כיווני רוחות השמיים? מה יש בסביבת הבית, האם הוא חלק מרחוב? האם יש בתים בקרבתו - גבוהים ? נמוכים? האם יש עצים, כביש או שטח פתוח, מדרון, הר? מהו סוג הקרקע הטבעית+ סוג הקרקע המיובאת?
נתונים טכניים: מקור החשמל ומקור המים, קוטר צנרת המים וכמות מים העומדת לרשות בעלי הבית.
נתונים אקלימיים: באיזה אזור בארץ מדובר? מהי כמות המשקעים הממוצעת? האם האזור סובל מלילות
קרה? כמה? מה הקרבה לים? מה משטר הרוחות?
ב. רשימת הפונקציות הנחוצות
הפונקציות השונות מתחלקות לשלושה נושאים: שטח בילוי, צרכים וגן צמחים:
1. שטח בילוי: האם נרצה להקצות מקום לרחבת ישיבה מוצלת, לבריכת נוי או בריכת שחייה, פינת ברבקיו, מדשאה? ספסלים, שולחנות? פינת משחק לילדים, כגון ארגז חול, נדנדות, מגלשה?
2. רשימת צרכים: מוסך למכונית/ות, מחסן, מקום למתקן לייבוש כביסה, מקום למתקני ברבקיו, שטח לחיות מחמד, בניית מדרכות, שבילים, מסלעות, גדר היקפית; יצירת מיסוך בפני רעש או אבק, וכדומה.
3. הגן: - האם אנו מעוניינים בעצי פרי? עצי סרק? אנו רוצים לגדל ירקות? ומה עם ערוגות
פרחים? שיחים פורחים? צמחי צל ופאטיו? האם אפשר לגדל את הצמח המסוים שאנו במיוחד אוהבים?
האם ידוע לנו על רגישות של מישהו מבני הבית לצמח מסוים?
|
|
ג. תכנון הגינה בהתאם לנתוני השטח ובהתאם לצרכים
1. תכנון הגבהים של חוצות הבית בהתייחסות לגובה הנתון של רצפת הבית.
כאשר הבית ממוקם במקום גבוה והשטח מדרוני, יש צורך להתגבר על הפרש הגבהים באמצעות מסלעות או קירות תמך ו/או מדרגות לשם יצירת טרסות נוחות למיקום פונקציות שונות והולכת השביל בשיפוע המתאים להולכי רגל. כאשר השטח מישורי, חשוב במיוחד להקפיד על מערכת ניקוז נכונה, מן הבית והלאה.
2. חלוקת השטח לפי הפונקציות השונות וקביעת מיקומם המדויק של הפריטים הדוממים.
3. תכנון הגן על פרטיו הדוממים והצמחיים, הקובעים את חזותו העתידית.
4. הכנת תוכניות עבודה, כתב כמויות ומפרטים טכניים לביצוע הגן, למעט צמחייה.
5. פירוט תוכנית הצמחייה.
לצורך התכנון כדאי להיעזר באדריכל נוף! אך בהיעדר מתכנן מקצועי -המטלה כולה עלינו. חשוב לשקול כל פרט נתון על היבטיו השונים והשלכותיו על סביבתו הקרובה בהנחה - שאין לשכוח אותה לרגע - שהגינה מהווה חלל המשכי לבית ואילו הבית הוא האובייקט הדומיננטי ביותר שאליו מתחברת הגינה. זו הערה כללית, אך היא מתייחסת במיוחד לחלוקת השטח בין הפונקציות השונות תוך התחשבות מכוונת במערך הפונקציות בתוך הבית, פתחי הבית, מפנה ומשטר רוחות (למשל, לא נמקם פינת חי או פינת ברבקיו במקום שהרוח מכניסה את הריחות לבית; או, נימנע מלשתול עץ כבד-צל ליד חלון של חדר עבודה).
ד. תהליך יצירת הגן
להלן תיאור העבודה לפי סדר הביצוע של מוקדם ומאוחר. במקרה שיש לנו מגבלות כספיות - רצוי מאוד לבצע תחילה וכהלכה את עבודות התשתית (2 ,1). בניית מסלעות למשל, היא עבודה הכרוכה בכלים כבדים, שלא ניתן יהיה להכניסם לשטח מאוחר יותר.
שלבים בביצוע:
1. עם תום הבנייה - ניקוי יסודי של פני השטח מכל פסולת. באחריותו של הקבלן בונה הבית לפנות את כל פסולת הבניין והאשפה ולהשאיר שטח פנוי להכנת תשתית הגינה. לחלופין - האחריות עלינו!
2. ביצוע עבודות תשתית: התאמת גבהים ושיפועים לניקוז; במידת הצורך - בניית מפלסים
באמצעות מסלעות או קירות תומכים. ביצוע עבודות התשתית תיעשה לפי תוכנית מוכנה של אדריכל הנוף או מהנדס הבניין.
התאמת גבהים ושיפועים להסדרת הניקוז:
א. בשטח מישורי, חשוב שרצפת הבית תהיה גבוהה מסביבתה לפחות ב -20 ס"מ והשיפועים יכוונו מן הבית והלאה כדי למנוע הצטברות מים בסביבתו הקרובה.
ב. בכל מקרה שבו השטח מכתיב אחרת - למשל כשהבית ממוקם בתחתית מדרון או לחלופין – בקצה המעלה, קיים צורך ראשוני לפתור את בעיות הניקוז, אם כדי למנוע הצפת הבית במקום הנמוך ואם כדי למנוע פתיחת ערוצים וסחף קרקע. כשהפרשי הגובה גדולים, צריך לבנות מפלסים על פי תכנון מוקדם - מסלעות או קירות תומכים, באופן שהשטח לא יתבזבז אלא יופנה לייעודיו השונים.
3. הבאת אדמה גננית ופיזורה בשטח בהתאם לכללי הניקוז. אדמה גננית היא אדמה משכבה עליונה פורייה, בהיותה מכילה חומר אורגני מרוקבב. רצוי שהקרקע תהיה בינונית ודומה ככל האפשר לקרקע הטבעית. צריך להיזהר מאוד מהבאת קרקע המכילה עשבים שוטים כגון גומא הפקעים, שרביטן או יבלית שפגיעתם רעה וארוכת טווח (כדאי לבדוק את האדמה כשעודה על המשאית ואם היא נגועה – אסור לקבל אותה).
4. בניית מדרכות, רחבות מרוצפות וסככה לרכב, מדרגות, מסלעות, קירות וגדרות - כפי שמתוכנן, כולל רשת תאורה. אדריכל הנוף יגיש תוכניות עבודה מפורטות ומפרטים טכניים המסבירים כיצד יש לבנות את האלמנטים השונים ובאילו חומרים להשתמש. חובה להניח שרוולים (צינורות בקוטר שבין 1.5 צול ל-3 צול) מתחת למדרכות ומתחת למשטחים מרוצפים במקומות מספר על מנת לאפשר השחלת צינורות השקיה או חשמל (תוך הפרדה מוחלטת ביניהם).
5. טיוב קרקע על ידי פיזור קומפוסט וערבובו עם הקרקע. כדי ליצור תשתית אופטימלית לצמחיית הגינה, רצוי לטייב את הקרקע על ידי פיזור קומפוסט בכמות של כ -2 מטרים מעוקבים ויותר על דונם.
.6 הנחת צינורות השקיה וביצוע מערכת השקיה למדשאה, לגינות ולערוגות - רצוי על פי
תכנון כולל וידיעת הצרכים המיוחדים של מיני הצמחים.
7. רצויה הנבטת עשבים (על ידי השקיה) והדברתם לפני השתילה. הנבטת עשבים לפני שתילה תקל עלינו באופן משמעותי את הטיפול במדשאה ובצמחים שזה עתה נשתלו, כי היא תפחית מאוד את שיעור הצמיחה של עשבים שוטים. אם אנו מייחסים לכך את מלוא החשיבות - אפשר לקיים שני מחזורי הנבטה והדברה.
אופן הביצוע: משקים את כל שטח הגינה וממתינים לנביטה. תיחוח הקרקע ייעשה באמצעות מעדר או קלטרת. אפשר לרסס בחומר המדביר עשבים.
8. שתילת עצים, מדשאה, שיחים, וצמחים רב-שנתיים ועונתיים.
ה. שתילה
פעולת השתילה היא האחרונה בשרשרת הפעולות בתהליך יצירת הגינה/הגן. השתילה נעשית על פי תוכנית - אם העסקנו אדריכל נוף, הוא יכין לנו תוכנית מפורטת של צמחיית הגן. בהיעדר אדריכל נוף, אנו מנסים להרכיב תוכנית על דעתנו שלנו.
אם כך ואם כך, קודמים לפעולת השתילה "שיעורי בית" כמו: הכרת תנאי הגידול בשטח הגן המיועד לשתילה; הכרת הצמחים שנבחרו להישתל; סקר משתלות מובחרות הידועות בטיב שתיליהן – אסור להתפשר על כך, לפחות ביחס לעצים(!); ובמשתלה - מהו שתיל טוב? הובלתו בשלום והטיפול בו עד שתילתו בגינה.
פירוט
.1 עלינו להכיר את תנאי הגידול בשטח הגינה: סוג הקרקע - קלה, בינונית או כבדה? היא מטויבת? איך האקלים במרוצת השנה - חום /קור ממושכים? יש לילות קרה? מה משטר הרוחות? אור: האם השטח חשוף לשמש? יש צל חלקי? צל כבד? מיקום הערוגה: ממפנה צפוני, מזרחי, מערבי או דרומי?
האם היא סמוכה לקיר? האם היא בפאטיו? האם מקומה על הגג?
2. חשוב מאוד שיהיה לנו מושג-מה על זהותם, טבעם וטיבם של הצמחים שאנו שותלים בגן, ולכל הפחות עלינו להכיר את העצים והשיחים, כי אנו בוחרים אותם כמלווינו בחיים, לשנים רבות.
מה זאת אומרת להכיר צמח?
אופי גידולו: צריפי, רחב, מסועף, קשתי, שרוע, מתפשט או יוצר גוש צפוף, מעוצה או עשבוני.
גודלו הסופי: מידותיו בגובה ובקוטר.
תוחלת חייו: כמה יובלות, שנים או חודשים הוא עשוי לחיות?
עלוותו: ירוקת עד או נשירה; צורת העלים, גודלם, צבעם, צפיפותם על הצמח; רכות \ גלדנות \ שעירות ; מועדי לבלוב, צבעי לבלוב, צבעי שלכת.
פריחתו: צבע הפרח, גודלו, צורתו, ניחוחו, תוחלת חייו; כמות הפרחים, מועדי הפריחה, משך הפריחה של הצמח, זיקת הפריחה למידת האור.
מי נמשך לפרחים: ציפורים? פרפרים? דבורים? חרקים אחרים?
פירותיו: צבעם, גודלם, ערכם הקישוטי, משך שרידותם על הצמח; האם הם מהווים מטרד מבחינה כלשהי (זבובים, עטלפים, לכלוך , ריח רע)? האם הזרעים יוצרים ספיח בגינה?
אפשרויות השקיה: מידת הצמצום במים, מערכת השקיה מסודרת?
חוסנו הטבעי של הצמח:
מהי מידת עמידותו/זיקתו לשמש מלאה, צל חלקי או צל?
כמה מים הוא צורך מטבעו: הרבה/בינוני/ מעט?
האם הוא עמיד בתנאי יובש בקרקע ובאוויר או נהנה מהשקיה נדיבה ולחות או גם וגם? עד כמה נוכל לחסוך ממנו מים מבלי שיינזק ?
האם הוא רגיש לקור? לקרה? באיזו מידה?
מהי מידת עמידותו/ רגישותו למחלות ומזיקים?
ככל שנדע יותר פרטים מהנ"ל על הצמח - נוכל לקבל החלטה נכונה יותר בנוגע להתאמתו או אי התאמתו לגינתנו ולתנאי הגידול בה, כפי שהם כבר מוכרים לנו.
לסיכום: על הצמח הנבחר להיות המענה הטוב ביותר לנו, לבעלי הגינה שנתוניה ידועים.
אם בחרנו בצמח הנכון - הוא יגיב במהרה למאמצינו ולטרחותינו סביבו ויזכה אותנו במיטב מופעיו.