בנובמבר 1996 נחנך במכון וייצמן ברחובות "בניין מדעי הסביבה", מבנה הציבור השני בישראל (אחרי המרכז הבינלאומי ללימודי המידבר בשדה בוקר), הנושא את ההגדרה "ידידותי לסביבה". תואר זה ניתן לבניין בשל החידושים הטכנולוגיים שיושמו בבנייתו, התורמים לחיסכון משמעותי באנרגיה.
הבניין תוכנן על ידי הארכיטקטים רפי לרמן ודרור סדומי, בהשתתפות פרופ' עדנה שביב, מומחית בינלאומית לתיכנון אקלימי-אנרגטי בטכניון. לבניין זה עשויה להיות תרומה ממשית לתכנון העתידי של מבנים ציבוריים ואף פרטיים.
לדברי שביב: "בנייה אקולוגית נעזרת בטבע, במקום להילחם בו. אפשר לחסוך בעזרתה 30 אחוזים מהוצאות המיזוג בקיץ ולמעלה מ-50 אחוזים מהוצאות ההסקה בחורף".
החיסכון באנרגיה מושג במספר דרכים עיקריות: בניית חלונות גדולים ומוצלים על-ידי מתקנים נותני צל, המשתנים בהתאם לשעות היום ולעונות השנה. שיטת החלונות המוצלים מאפשרת חדירת אור חזק לחדרים, אור שאינו פוגע ברצפה ובכך נמנעת יצירת אפקט החממה. מעטפת הבניין החיצונית מבודדת והוא אוגר אנרגיה סולרית ברצפות ובקירות. החום העודף הנאגר בחממה, שנבנתה לשם כך על גג המבנה, מוזרם בצינורות אוויר חם למערכת החימום
בחורף.
בבניין נעשה גם שימוש בתאורה טבעית, כך שהדלקת אורות נדרשת רק ביום מעונן במיוחד. כמו כן, מערכת האיוורור של הבניין משוכללת למדי ורוב החלונות פונים לכיוון דרום.
האוורור המתוחכם נעשה באמצעות שסתומי אוויר מיוחדים. כמו כן, הותקנה בבניין ארובה מיוחדת המיועדת לניקוז החומרים הרעילים מהמעבדות ועוד שלל חידושים, אשר יש לקוות שיהפכו ביום מן הימים ללחם חוקם של אדריכלים וקבלנים.
כ-700 אלף דולר הושקעו ב-12 טכנולוגיות שונות לחיסכון בחשמל. ראש המחלקה למדעי הסביבה והאנרגיה במכון וייצמן, סטיב ויינר, אמר עם חנוכת המבנה, כי שימוש בפחות חשמל פירושו פחות שריפת פחם בתחנת הכוח ופחות זיהום אוויר וצימצום אפקט החממה הגלובלי. "עם זאת, עומדת בעינה השאלה הגדולה אם אכן הדבר כולו משתלם מבחינה כלכלית".
בהקמת "בניין מדעי הסביבה" הושקעו למעלה מ-5 מיליון דולר, מרביתם תרומת הנדבן היהודי-אמריקאי דונלד זוסמן, שהבניין קרוי על שמו. משרד האנרגיה השקיע כ- 30 אלף דולר בלבד.
בבניין, בניגוד למבני ציבור רבים אחרים ברחבי המדינה, לא נעשה כל שימוש בזכוכית כהה. פרופ' עדנה שביב:
"בשימוש בזכוכית כהה ההפסד הוא משולש: גם לא מנענו כניסת חום לתוך הבית, גם חסמנו קרינת שמש טובה בחורף וגם הפסדנו את אור השמש הטבעי, דבר המחייב שימוש בתאורה מלאכותית. קרינת שמש עקיפה היא לא רק התאורה הנעימה ביותר, היא גם התאורה הכי פחות מחממת. עיצבנו את התאורה כך שהאור הפוגע בשלבי התריס, מוחזר לתיקרה ומשם לעומק החדר".