אדריכלות ירוקה - מהי ?
המאמר מפרט מהי האדריכלות הירוקה (האקולוגית), מהן מטרותיה ואת עקרונות התכנון הסביבתי. כמו כן, במאמר מצויינים שיקולי איכות הסביבה הנלקחים בבנייה.
השלב הראשון בכל תהליך בנייה, הריסה, תכנון עיר, תשתיות וכדומה הוא הכרת השטח: נתוניו הדמוגרפיים, גיאוגרפיים, אקלימיים, סביבתיים וכו'.
על פי נתונים אלו נחל בתכנון ורק בשלב מאוחר יותר נרכיב את דרישות הפרוגרמה ונגבש את הקונספט העיצובי.
שיקולים סביבתיים הנחו תרבויות גם בזמנים עברו, כדוגמת המאיה והאינקה בדרום אמריקה, או האינדיאנים בצפון אמריקה (מהמאות ה- 12 לספירה והלאה), אשר תכננו את עריהם ומבניהם על פי כיוון השמש, הירח והרוחות. עם זאת, לא בטוח שטובת הסביבה עמדה לנגד עיניהם. נראה שההתחשבות בטבע נוצלה לצורך בניית מבנים יעילים ונוחים לאדם. גם כיום ניתן לומר בהכללה, כי העולם המודרני מדרג את השיקולים הסביבתיים בתכנון בתחתית הסולם, ואת השיקולים הכלכליים וה"אסטתיים" של פרויקט - בראש הסולם.
תופעה זו באה לידי ביטוי גם בבנייה בארץ. לדוגמה, בגליל ובעמקים נבנו היישובים לרוב בראש ההר ולא בשיפוליו, למרות שהמיקום בשיפולי ההר נכון יותר ברוב המקרים מבחינה אקלימית וסביבתית, למשל מבחינת מידת האנרגיה שיש להשקיע כדי להעלות את המים והחשמל לראש ההר. לעומת זאת, ביוון ובאייה, שם מזג האוויר דומה מאוד, נבנו היישובים בשיפולי ההר או ממש למרגלותיו. הבדל זה נבע כנראה מהתפיסה הביטחונית שהייתה קיימת בארץ- הצורך בשליטה היה גדול. דוגמה נוספת להעדפת שיקולים אחרים על פני השיקולים הסביבתיים היא ההחלטה להקים את העיר מודיעין במקום שבו הוקמה. כשעלה נושא הקמת העיר טענו "ירוקים" רבים כי ניתן לפתח את העיר מודיעין צמוד ללוד ובכך לחסוך בהשקעת האנרגיה של העברת התשתיות אל גבעות הטרשים של מודיעין ובנוסף לפתח ולשפר את לוד. אולם גם במקרה זה השיקולים הביטחוניים וההכרעות הפוליטיות-כלכליות ניצחו.
מאז שנות השישים ניכרת מגמה ברורה של אדריכלות ירוקה (Sustainable architecture), ששמה לה למטרה לשמור על הסביבה, לא לפגוע במשאבי האנרגיה ובאורגניזמים הקיימים, וזאת על ידי ניצול מקסימלי של אנרגיות טבעיות (שמש, מים ורוח) וניצול מינימלי של אנרגיות מלאכותיות.
המגמה לאדריכלות אקולוגית התעוררה בעיקר בקרב אנשי אקדמיה בארה"ב ואירופה (בעיקר באנגליה ובהולנד), שהבינו שקופסאות הבטון והזכוכית והתפרסות שכונות הקוטג'ים לכל עבר, פוגעות בסביבה ובכדור הארץ בצורה בלתי הפיכה. פגיעה קריטית במיוחד היא הפגיעה בצמחים ואיתה הפגיעה בתהליך הפוטוסינתזה החשוב כל כך לאיכות הסביבה. הצמחייה, בעלי החיים והמים הנמצאים בפיסת קרקע, עלולים להיפגע קשות ובאופן בלתי הפיך במקרה של יציקת בטון במקום, חפירה, או תזוזה של קרקע ולכן הבנת המרכיבים הללו והתהליכים השונים הכרחית לתהליך התכנון, גם כאשר מדובר בשטח אורבני בנוי.
האדריכלות הירוקה מכירה בכך שבנייה היא צורך קיומי, שאין ביכולתנו להפסיק לבנות, בייחוד כאשר אוכלוסיית כדור הארץ הולכת וגדלה, בין השאר בשל אחוז התמותה שיורד בגלל העלייה בתוחלת החיים (בייחוד במדינות הלא מפותחות). למרות זאת, היא רואה חשיבות עליונה בשימור האיזון בין האדם לטבע, כלומר בהתחשבות בתהליכים בטבע ובניצול האנרגיה הטבעית.
ד"ר ירח צור סיכם את המטרות הסביבתיות שהאדריכלות הירוקה צריכה להגשים:
- הקטנה של צריכת האנרגיה
- הקטנה של צריכת חומרים מכל הסוגים
- שימור מאזן המים
- שימור הקרקע, החי והצומח
- שימור האקלים
- שימור השטח הפתוח
- הקטנה של יצירת פסולת מוצקה
- מניעת זיהום אוויר ומים
- מניעת זיהום אור
- השתלבות בנוף
- יצירה של סביבת חיים טובה
להלן כמה מהגורמים הנלקחים בחשבון בעת תכנון בניית בית בגישה זו:
מיקום המבנה על השטח
חשיפת החזיתות לכיווני השמש הנכונים
בחירת חומרים ומחזור חומרים
צמצום פסולת ושינויים סביבתיים (תזוזת אדמה וצמחייה)
ניקוז וניצול מי גשם ומי תהום
דוגמה מובהקת לאדריכלות שהיא גם מסחרית ורווחית אך גם תורמת לסביבה, היא גורדי השחקים של האדריכל המלזי Ken Young . מבנים אלו מתוכננים על פי מערכות מתוחכמות ביותר, הכוללות הזרמת מים המנוקזים מהגג אל תוך המבנה ושתילת צמחייה מכל עברי המבנה, כך שבסופו של דבר גורד השחקים מגביר את תהליך הפוטוסינתיזה באזור שבו הוא נמצא.
כיום קיימות בעולם תוכניות לשיתוף פעולה בין יזמים/קבלנים, גורמים מממני בנייה (בנקים מסחריים ובנקים למשכנתאות) וארגוני סביבה ממשלתיים וציבוריים. כך למשל תוכנית ה- Energy Star של משרד האנרגיה האמריקאי מעודדת לקוחות לרכוש בתים שנבנו לפי עקרונות הבנייה הירוקה ומפנה לקוחות פוטנציאליים ליזמים ירוקים ולבנקים למשכנתאות השותפים לתוכנית. אלו בתורם מעניקים ללקוחות משכנתאות מועדפות. כך יוצא הלקוח נשכר פעמיים. המימון לרכישת הדירה זול יותר ותחזוקת הדירה עצמה חסכונית יותר, מה שחוסך בטווח הארוך עלויות ניכרות. העיר אוסטין בטקסס אף הגדילה לעשות והרחיבה את תחומי התוכנית הממשלתית ואימצה תוכנית מקיפה לבנייה ירוקה : Austin's Green Building Program .
בישראל הוקם בדצמבר 2000 המרכז הישראלי לבנייה ירוקה. את הקמתו יזם פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל יחד עם מרכז הבנייה הישראלי, המשרד לאיכות הסביבה והיחידה הסביבתית רעננה- כפר סבא.
המרכז הישראלי לבנייה ירוקה הוא קואליציה של גופים עסקיים, ממשלתיים ועמותות לאיכות הסביבה, שמטרתו לקדם בנייה ותכנון סביבתי בישראל.
* למתעניינים בנושא, נציין את אחד הספרים החשובים שנכתבו בתחום והשפיעו רבות: Design with nature