מערכות לניהול ובקרת איכות בענף הבנייה
מערכות לניהול ובקרת איכות בענף הבנייה על הקשיים ביישום תקן 9000-ISO בענף הבנייה והצגת הדרך החלופית הבטחת קיומה של איכות בבנייה "בקרת איכות בתהליך".במאמר מוגדרים מונחים בתחום: ביקורת איכות, בקרת איכות בתהליך ותפקידיהם של בקר איכות ושל מנהל איכות
בענפי התעשייה והשירותים מערכות איכות מופעלות מזה זמן רב. ענף הבנייה, לעומת זאת, עושה את צעדיו הראשונים ביישום מערכת איכות בבנייה, והוא עדיין סובל מבלבול מושגים בין מערכות השונות וההגדרות השונות.
בלבול זה גורם להשהיה נוספת בקבלת החלטה לגבי השיטה הרצויה. לצורך דיון בדרכים להשגת האיכות יש להגדיר את המושגים השונים באופן חד-משמעי על מנת ליצור שפה משותפת בין העוסקים בנושא.
ביקורת איכות:
נעשית בדיעבד, במוצר מוגמר, על מנת לבחון אם המוצר עומד בדרישות האיכות. כאשר הביקורת נעשית לגבי התכנון, יתרונותיה הן: מהווה מסננת לאיתור שגיאות/השמטות
בתכנון. עלות הביקורת לעומת התועלת נמוכה יחסית. כאשר הביקורת מתייחסת לביצוע, יתרונה בכך שהיא מאתרת ליקויים בביצוע ו/או בתכנון לפני מסירת המוצר ללקוח, ומאפשרת תיקון הליקויים ככל הניתן. חסרונותיה הם בעלות גבוהה של הביקורת ושל התיקונים, ובכך שלא ניתן לתקן נזקים בלתי הפיכים.
בקרת איכות בתהליך:
היא פיקוח של גורם אחד על איכות עבודתו של גורם שני תוך כדי תהליך הייצור. למערכת זו יתרונות רבים, הן במשרדי התכנון והן בביצוע, ובהמשך המאמר נדון בה בהרחבה.
הבטחת איכות:
מוגדרת בת"י 1432 כ-"מכלול הפעולות השיטתיות והמתוכננות הנדרשות להקניית בטחון נאות שמוצר או שירות יספקו את דרישות האיכות שנקבעו".
ניהול איכות:
מבוסס על העיקרון שעל כל גורם בארגון לשאת באחריות לאיכות פעילותו. ניהול האיכות מיושם על-ידי צוות מנהלי איכות שתפקידו ליישם את הנוהלים הכתובים של הארגון, להדריך ולערוך מבדקים פנימיים האם הנוהלים מיושמים, ולדאוג לכך שהארגון יעמוד במבדקים החיצוניים של צד שלישי.
:TQM
מיועד לשפר את היעילות של הארגון כגוף שלם. הוא מרחיב בהרבה מעבר למושג "ניהול איכות", והמציאות מראה ש-80% מהנסיונות (בענפי התעשיה והשירותים) ליישמו - נכשלו.
סידרת תקני - ISO 9000
סידרת תקנים בינלאומיים למערכות איכות, ובשמה הישראלי - ת"י 2000. מתוך סידרה זו ת"י 2002-2001 הוא המתאים ביותר למשרדי התכנון ולקבלנים. ניהול האיכות לפי תקן זה מבוסס על העקרונות הבאים:
א.מחוייבות לאיכות מוגדרת ומתועדת של כל הרמות בארגון.
ב.קיום מערך איכות שתפקידו לוודא את הוצאת מדיניות האיכות אל הפועל.
ג.קיום נהלים כתובים לגבי ההתנהגות של כל פרט ופרט בארגון.
ד.בדיקות תקופתיות המבוצעות בידי גורם חיצוני בלתי תלוי ("בדיקות צד שלישי"). בישראל הגוף המוסמך לבדיקות אלה הוא מכון התקנים הישראלי, שהוא גם הגוף המעניק את ההסמכה לתקני ה-2000. בענפי התעשייה והשירותים מופעל התקן הזה בהצלחה בארץ ובעולם. אין ספק שהמניע העיקרי לרצון הארגונים לקבל הסמכה ל-ISO'-9000 (ת"י 2000) הוא הגורם התחרותי, ובפרט נכון הדבר לגבי התמודדות בשווקים בינלאומיים. חשוב לציין כי בארץ ובעולם הולכים ומתרבים הלקוחות המציבים כתנאי להספקת המוצר או השירות את העמידה בתקן - ISO9000 . .
- ISO 9000 וענף הבנייה:
ענף הבנייה התחיל לא מכבר לנסות וליישם את התקן במשרדי התכנון ובחברות הקבלניות. אין ספק שעקרונות התקן הם חיוביים כשלעצמם, אך כמו כל רעיון חדש - ומבחינת ענף הבנייה הוא אכן חדש - יש לבחון אותו במספר מישורים:
עלות-תועלת:
העלות הכוללת מכילה מספר מרכיבים: עלות ההכנות לצורך קבלת ההסמכה, הכוללות ייעוץ חיצוני והקצאת משאבים וכוח-אדם בתוך הארגון עצמו; עלות התפעול של מערך האיכות, הכולל כוח-אדם שיעסוק בכך, ינהל, ידריך ויבקר;
עלות המבדקים התקופתיים החיצוניים (צד שלישי). התועלת תימדד בהפחתת הליקויים, הגדלת הרווחיות ועדיפות לקבלת הזמנות מצד לקוחות שיעדיפו לעבוד עם גופים מוסמכים. מניסיון של גופים שעברו את התהליך מתברר, שרק הקמת המערכת עולה בין עשרות למאות אלפי דולרים, ולכך יש להוסיף, כמובן, את העלות השנתית הישירה של תפעול המערכת, הכוללת מנהל איכות, סגל עובדי מנהל האיכות ומערך מחשוב, ובנוסף - השקעת עבודה בקיום המערכת מצד כל הגורמים האחרים בארגון עקב מחויבותם למערכת. באנגליה, בה מופעל התקן במספר משרדי תכנון וחברות קבלניות בענף הבניה, אין מספרים בדוקים באשר לכמות הפחתת הליקויים ו/או הגדלת הרווחיות בעקבות הפעלת התקן, בעוד שהדגש הושם דווקא על הגורם התחרותי, דהיינו, עדיפות בקבלת הזמנות.
ההבדלים שבין ענף התעשייה לענף הבנייה - כאמור, בענפי התעשייה והשירותים מופעל -ISO9000 בהצלחה מזה כמה שנים. מספר גורמים האופיינים לענפים אלה הם שתורמים להצלחה :
שליטה - בתעשייה מרוכזת הפעילות בשטח מוגבל ומוגדר, הן לגבי הצוות הניהולי והן לגבי קווי הייצור. בענף הבנייה, לעומת זאת, מיקום הפרוייקטים משתנה ופיזורו מקשה על הקשר בין ההנהלה למבצעים בשטח, וכתוצאה מכך נפגעת השליטה.
התהליכים - בתעשייה תהליכי הייצור קבועים, ואילו בבנייה השיטות ודרכי הביצוע משתנים בהתאם לאופיים של הפרוייקטים.
כוח-אדם - המפעל התעשייתי מבוסס על כוח אדם קבוע יחסית, גורם המקל על המחוייבות, ההדרכה והבקרה העצמית. לא כן בענף הבנייה, בו כוח האדם נייד ומתחלף, מבוסס ברובו על קבלני משנה מתחלפים אשר רמת מודעותם לאיכות והשתלבותם במערכת איכות יכולה להתממש רק בדרך של אכיפה, ולא מתוך הפעלה מרצון של משמעת עצמית הדרושה ליישום התקן. הסבירות לשינוי במצב זה בטווח הקרוב היא נמוכה, שכן ספק אם קבלני המשנה יקחו על עצמם את המחוייבויות שמטיל התקן עד כדי קבלת הסמכה לעצמם.
מיומנות - מאחר שכוח האדם בתעשייה הוא קבוע יחסית, ולכן גם מיומן מבחינה מקצועית, קל יותר להדריך אותו באופן יעיל הן בפעילותו היצרנית והן לגבי מחויבותו למערכת האיכות. לא כך בבנייה, כאשר מתחלף הפועל, מתחלפים הפרוייקטים ומתחלפות השיטות.
תיעוד - התיעוד הוא גורם הכרחי לקיום התקן. התנאים בתעשייה מאפשרים מחשוב והפצת ניירת בקלות יחסית, עקב קירבת המנהלה לאגף היצרני. המצב שונה בענף הבנייה, הלוקה במחסור במחשוב ובכוח אדם ניהולי, והרואה בניירת מילה גסה.
תנאי שטח - בתעשייה מנוהלת כל הפעילות המנהלתית והיצרנית בתנאי רווחה טובים כמו: מיזוג אוויר, תאורה, חדרי אוכל ושירותים. אלה מאפשרים מתן תשומת לב אופטימלית לביצוע לפי ננהלים. באתר הבנייה מקשה ההתמודדות המתמדת עם קשיים אקלימיים והעדר תנאי רווחה על האפקטיביות של הכתיבה והמחשוב, ולעיתים אף על החשיבה עצמה.
האמור לעיל מתייחס לחלק הביצועי של הבנייה. המצב שונה כשמדובר בענפי-מישנה של ענף הבנייה: תעשיית חומרים ומוצרים של בנייה - זוהי תעשייה לכל דבר, ולכן יחסית קל ליישם בה מערכת ניהול כללית דוגמת .-9000ISO
משרדי תכנון - למרות שהתכנון משתנה מפרוייקט לפרוייקט, גם במשרדי תכנון אין קושי ליישם מערכת ניהול כללית:
עצם תהליכי ה"ייצור" של התכניות הם קבועים ונעשים במיקום קבוע ששטחו מצומצם, כוח האדם קבוע אף הוא ורמתו האנושית והמקצועית גבוהה, והפקת ניירת אינה מהווה בעיה מיוחדת.
משך הזמן הנדרש לקבלת הסמכה:
מהניסיון שנצטבר בענף הבנייה באנגליה מסתבר שמשך הזמן הנדרש להכנת הנהלים ובניית המערכת בגופי התכנון והביצוע הוא שנתיים ויותר. סביר להניח כי בישראל, בה הניסיון בנושא הוא אפסי, משך הזמן יהיה ארוך עוד יותר.
גורם זה יש לקחת בחשבון בעת קבלת ההחלטה על יישום המערכת, ועד שהיא אכן תיושם יש למצוא לבעיית האיכות פתרונות אלטרנטיביים.
אחד מהם הוא בקרת איכות בתהליך.
בקרת איכות בתהליך:
כזכור, בקרת איכות בתהליך היא פיקוח של גורם אחד על איכות עבודתו של גורם שני. יתרונותיה הם:
א.ניתן להחיל את המערכת בתוך זמן קצר יחסית.
ב.מה שאינו ניתן להשיג ע"י מודעות, משמעת עצמית ומוסר עבודה גבוה, ניתן להשיג באמצעות אכיפה.
ג.מערכת בקרת האיכות היא פשוטה, קלה להבנה וניתנת ליישום בקלות יחסית בענף הבנייה.
ד.בקרת האיכות יכולה לעמוד בפני עצמה, אך בד בבד גם עשויה להוות נדבך חשוב
בדרך לבניית מערכת שלמה של ניהול איכות דוגמת -ISO9000.
עקרונות בקרת איכות בתהליך:
1.הבדיקות מתבצעות בכל שלבי הבנייה, תוך כדי ביצוע העבודה.
2.מערכת הבדיקות מבוססת על רשימות תיוג (צ'ק ליסט) המותאמות לכל פרוייקט.
3.הבדיקות הן לגבי כל מקום ומקום בפרוייקט ולגבי כל פרט ופרט, כאשר אזורי הבדיקה - קומה, דירה, חדר -
מוגדרים בטופס הבדיקה.
4.סעיפי הבדיקות כתובים בשפה פשוטה, קצרה ומובנת לכל.
5.אין אפשרות להשמטה ו/או לשיכחה של בדיקות, בהיות תהליך הבדיקות מלווה בכתובים ובחתימות.
6.סעיפי הבדיקות כוללים בתוכם גם אנפורמציה מקוצרת מתוך התקנים, המפרטים והתכניות, כמו גם התייחסות ל"כללי המקצוע", ובכך מהווים גם חומר הדרכה יעיל.
7.סעיפי הבדיקה שאינם ברורים למבצע או לבקר יוצרים גרוי לבדוק ולקבל הבהרות מהמתכנן או מגורם אחר.
8.הרשימות, כשהן חתומות, מהוות כלי לדיווח כלפי מעלה באשר לאיכות הביצוע, ולנקיטת אמצעים במידת הצורך.
אופן הפעלת בקרת איכות בתהליך הפעלת הבקרה מתחלקת בין שתי רמות:
א.מנהל האיכות - מנהל האיכות יכול להיות מהנדס איכות, מהנדס ביצוע, הקבלן עצמו
או גורם חיצוני שנשכר במיוחד לצורך התפקיד. בחירת מנהל האיכות תלוייה בהיקף הפרוייקט, כאשר בפרוייקטים גדולים חייב להיות מהנדס איכות במשרה מלאה. מהנדס ביצוע יכול לשמש כמנהל איכות בתנאי שפעילותו האחרת לא תפגע בעיסוקו באיכות. בפרוייקטים קטנים יכול הקבלן עצמו להיות מנהל האיכות, וניתן גם לשכור שירותיו של מנהל איכות מבחוץ, כאשר הזמן המושקע שלו מותאם להיקף הפרוייקט. מנהל האיכות אמור לבצע את התפקידים הבאים:
*להכין את רשימות התיוג בהתאמה לפרוייקט.
*להגדיר את היקף הבדיקות ואת איזורי הבדיקות.
*לפתור בעיות המתעוררות במהלך הביצוע, תוך התייעצות עם המתכננים.
*ללוות, להדריך ולבקר את בקר האיכות במהלך הביצוע.
*לדווח להנהלה באופן תקופתי, ובמיוחד במקרים של תקלות שעל ההנהלה לפתור.
ב. בקר האיכות - בחירת הבקר מושפעת אף היא מהיקף הפרוייקט, כאשר בתפקיד יכול לשמש מנהל העבודה או כל פונקציה אחרת, כאמור לגבי מנהל האיכות. תפקידי הבקר הם:
*לבקר את העבודה בהתאם לרשימות האיכות ולהנחיות מנהל האיכות.
*לאשר בחתימתו את ביצוע פרטי הבדיקות.
*להדריך ולבקר את קבלני המשנה, בעלי המקצוע והפועלים.
*לדווח ולהעביר רשימות חתומות למנהל האיכות.
*להתייעץ עם מנהל האיכות בכל בעיה המתעוררת בזמן הביצוע.
בדומה ל-ISO-9000 ההנהלה חייבת להיות מודעת לנושא האיכות, וככל שמעורבותה תגדל - כן ייטב.
מאמרים רלוונטיים: