איכות בבנייה
על תורת הבנייה והבעייתיות שבה, ועל הדרכים לפתרון בעייתיות זו, במטרה לצמצם ליקויים בבנייה. המאמר מציג כמה דרכים נוספות לשיפור האיכות בבנייה.
מזה זמן רב מחפש ענף הבנייה את הכיוונים והכלים המתאימים לצמצום
תופעת ליקויי הבנייה ולשיפור האיכות. תיקון 3 לחוק מכר דירות המגדיר
באופן מפורש את אחריות הקבלן, יחד עם התגברות המודעות של ציבור
רוכשי הדירות לאיכות, יצרו בענף טלטלה המחייבת נקיטת צעדים מצד כל
הגורמים העוסקים בו, ובעיקר מצד הסקטור הקבלני/יזמי העומד בקו הראשון
מול הלקוח. "איכות" פירושה עמידת המוצר המוגמר בדרישות הלקוח, כולל
עמידה בזמן, בעלות ובדרישות הטכניות, כפי שנקבעו בחוזה ההתקשרות,
בחוק ובמשתמע מהם.
למותר לציין כי מבחינת הקבלן קיים קשר גומלין בין עמידה בדרישות
הטכניות לבין זמן ועלות, שכן בנייה נכונה מצמצמת את כמות התיקונים
החוזרים, מונעת תביעות משפטיות מצד הלקוחות ויוצרת מוניטין, ובכך חוסכת
כסף וזמן.
יש להבחין בין איכות (QUALITY) לבין רמה (GRADE): הרמה יכולה
להיות גבוהה אך באיכות נמוכה, ולהפך. דוגמה לרמה גבוהה באיכות נמוכה:
ריצוף באריחים יקרים שהונחו באופן רשלני.
הדרישות הטכניות:
הדרישות הטכניות מוגדרות בחוזה ובנספחיו כמו התכניות והמפרט המיוחד,
וכן בכל המסמכים המחייבים מבחינת החוק: חוקים, תקנות ותקנים. בנוסף,
חשוב להתייחס גם למפרטים הכלליים השונים שאינם מחייבים מבחינת
החוק, ואשר אולי אף לא מוזכרים בחוזה, אך מהווים חלק חשוב מתורת הבנייה וראויים לכותרת "כללי המקצוע". אי-עמידה באמור במפרטים הכלליים, במפרטי מכון התקנים
ובמפרטי הוועדה הבינמשרדית, עלולה להוות עילה לתביעה מצד הלקוח.
תורת הבנייה:
תורת הבנייה כוללת:
א.חוקים ותקנות - חוק התכנון והבניה ותקנותיו, חוק מכר דירות, חוק
החשמל.
ב.תקנים ישראליים - רשמיים ולא רשמיים.
ג.מפרטים של הוועדה הבינמשרדית.
ד.מפרטי מכון התקנים לביצוע מלאכות.
ה.פרסומים, מחקרים, מדריכים.
ו.הוראות יצרנים.
ז.תקנים זרים.
ח.קובץ "הנחיות לעבודות תכנון" בהוצאת משהב"ש )1.23)
ט."מפרטים מיוחדים".
עשיית סדר בתורת הבנייה:
אין ספק שהצעד הראשון למניעת ליקויים בבנייה אמור להיות "עשיית סדר"
בתורת הבנייה עצמה. פיזור ההוראות, ההנחיות, החוקים, התקנות והתקנים,
וזאת בנוסף למסמכי החוזה, מהווה מכשול לכל מי שמתכוון לתכנן ולבנות לפי
הכתוב. ריבוי החומר ופיזורו, הכפילויות והסתירות הקיימות בו, כמו גם
גזירות שאין ציבור הבונים יכול לעמוד בהן - כל אלה יוצרים בלבול ותסכול,
ואף מביאים את העוסקים בענף למצב של חוסר התייחסות.
מריבוי החומר הכתוב אין מנוס, שכן ענף הבנייה הינו עתיר חמרים, מוצרים
ומלאכות, וחשוב שלכל אחד מהם יוקצה תקן משלו. עם זאת, אין כל הצדקה
לכפילויות, ולעתים גם הסתירות, הקיימות בין מסמכים שונים הדנים באותו
נושא עצמו.
כפילויות:
בנושא הריצוף, למשל, עוסקים גם המפרט של הועדה הבינמשרדית וגם
המפרט לעבודות ריצוף של מת"י. כך גם בנושא הטיוח. בנושא החשמל עוסק
גם המפרט לעבודות חשמל של הועדה הבינמשרדית וגם חוק החשמל; דרישות
למתקני תברואה כלולות גם בחוק התכנון והבנייה וגם במפרט של הועדה
הבינמשרדית העוסק באותו נושא. ואלה הן רק דוגמאות מעטות למקרים רבים
של כפילויות.
הוראות מעורפלות:
הוראות והנחיות בתקנים ובמפרטים שאינן ברורות דיין וניתנות לפירושים
שונים. לדוגמא: ת"י 1629 האומר, כי "ריצוף שטחים חיצוניים יהיה עמיד
בתנאי חוץ". עמיד למה?
סתירות:
דוגמה קיצונית לסתירה נמצאת במסמכים שפורסמו על-ידי מכון התקנים
הישראלי: ת"י מס 6 מתיר שאריח יסטה 1 מ"מ מהמישוריות שלו, ואילו ת"י
מס 1629 מגביל את הפרש הגובה בין אריחים סמוכים ל-0.5 מ"מ. הייתכן?
גזירות שציבור הבונים אינו יכול לעמוד בהן:
דוגמה בולטת לגזירה כזו, היא תקן טיח ת"י 1275 הדורש למשל, בין השאר,
טיח לפי סרגל שני כיוונים בבנייני מגורים. בתנאים הקיימים בארץ כיום
דרישות התקן אינן ניתנות ליישום: מצד אחד גדלו היקפי הבניה, ומצד שני
קיימת ירידה ותחלופה גדולה במאגר פועלי הבניין. כתוצאה מכך אין אפשרות
להכשיר כוח אדם בזמן אמיתי לרמה התואמת את דרישות התקן.
תקנות לגבי תחום אחד הגורמות נזק בתחום אחר:
רשויות שונות מפרסמות תקנות ללא תיאום ביניהן, ומבלי לקחת בחשבון נזק
ממשי שעלול להיגרם במישור אחר. לדוגמה: חוק החשמל מחייב התקנת
הארקת יסוד בבניין. כשלעצמו, זהו חיוב מוצדק. אלא מאי? הוכח למעלה
מכל ספק כי הארקת היסוד גורמת לקורוזיה מואצת בצנרת הפלדה המונחת
מתחת לריצוף, עד כדי יצירת חורים בצנרת תוך שנה-שנתיים מיום הנחתה. אף
גורם רשמי לא נתן את הדעת על הצורך לעגן במפרטים או בתקנות אמצעי
הגנה נאותים למניעת הנזק לצנרת.
הצעדים שיש לנקוט כדי לעשות סדר בתורת הבנייה
א. יש לאחד את כל התקנות, התקנים והמפרטים באותם נושאים שבהם קיימת כפילות.
ב. יש לפתור את בעיית הסתירות ואת בעיית הדרישות שאינן ניתנות ליישום.
ג.יש למתן את הדרישות במקום שאינן עומדות במבחן "עלות-תועלת - אפשרות יישום".
ד. יש לרכז את כל תורת הבנייה לקודקס אחיד וחד-משמעי, הניתן ללימוד
וליישום בקלות יחסית, הן בתכנון והן בביצוע.
ה. יש לרכז את היידע שהצטבר ושאינו מצוי במסמכים הרשמיים,ולכללו בתוך
הקודקס הנ"ל.
על-פי החוק מקורות לליקויים בבנייה הם תכנון לקוי, ביצוע לקוי וחומרים
לקויים. אך כפי שהוצג לעיל קיימים מקורות נוספים לליקויים: תורת-בנייה
לקויה היא מקור אחד, מקור אחר הוא מערכת איכות לקויה.
על מנת להשיג איכות יש לפעול הן במישור הכללי והן במישור הפרטי.
במישור הכללי:
כאמור, ריכוז ועשיית רוויזיה של כל החומר התורתי. קביעת סטנדרטים למתכננים, תוך שאיפה שכל תכנון יכלול את מלוא האינפורמציה הדרושה
לאתר הבנייה, ושהאינפורמציה תהיה נכונה ומותאמת לדרישות הלקוח והחוק.
שיפור היידע של כל העוסקים בענף, מתכננים ומבצעים כאחד, על-ידי קורסים, ימי עיון השתלמויות וספרות הדרכה.
פיתוח מודעות לאיכות.
במישור הפרטי:
שיפור הידע המקצועי של כל אנשי הארגון.
עשיית חוזי התקשרות מתאימים עם מתכננים, ספקים, יצרנים וקבלני משנה, תוך שימת דגש על נושא האיכות.
החלת מערכת איכות במשרדי התכנון ובגופים המבצעים.
מאמרי המשך: