ריאיון עם ישראל דוד - סגן יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות
בריאיון מסביר דוד מהי לדעתו הבעיה העיקרית של ענף הבנייה (וההנדסה האזרחית) ומספר על מטרות איגוד המהנדסים. 2001 מאי
ישראל דוד מגלה גישה פייסנית ביותר בדברו על הקשר עם לשכת המהנדסים והאדריכלים. דוד, נבחר לפני כחודשיים לתפקיד סגן יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות. ליו"ר האיגוד נבחר אז, ד"ר יואב סרנה.
דוד מספר על שיתוף פעולה בעניינים מסוימים, עם לשכת המהנדסים והאדריכלים, אשר הוא ושאר חברי האיגוד פרשו ממנה לפני מספר שנים, ומצויים בעימות משפטי עמה גם בימים אלה.
כך למשל מספר דוד, כי חברי האיגוד משתפים פעולה עם הלשכה בנושא הוועדה הבינמשרדית לטיפול ברעידות אדמה. בדיוני הוועדה, הציגו שני הארגונים עמדות משותפות, שסוכמו בפגישת הכנה שנערכה לקראת ישיבת הוועדה.
איגוד המהנדסים, מצוי בימים אלה בשלב אשר נכון יהיה לכנותו, סוף ההתחלה. "עד כה עסקנו בבעיות של התארגנות וקיום", אומר דוד, "כיוון שאין לאיגוד כל מקור רווח. עיקר המאמצים הושקעו
בבניית המסגרות, בארגון התאים המקצועיים, וביצירת ערוץ תקשורת לכל הגורמים".
דוד אומר, כי יעדיו הבאים של האיגוד הם קיום פעילות מקצועית שתבוא לידי ביטוי בימי עיון
ובכנסים, וכן ייצוג ציבור המהנדסים בפורומים שונים של תכנון, דוגמת הייצוג בוועדה
הבינמשרדית שהוקמה לצורך היערכות המדינה לרעידות אדמה, ואשר הזכרנו בתחילת הדברים.
לדברי ישראל דוד, הבעיה המרכזית של ענף הבנייה היא היעדר תשתית בסיסית של מאגרי ידע
וסטנדרטים הקשורים לפרקטיקה היומיומית. מאגרי הידע אמורים לעסוק בתחום התכנון המפורט, בתחום הניהול והפיקוח ובתחום הביצוע.
"אני מקנא במצב הקיים באיראן וברומניה", אומר דוד באירוניה. "פגשתי לאחרונה בכנס מהנדסים מאיראן ומרומניה, וקינאתי בתשתית הידע, כפי שקיבצו אותה במסמכים ובמדריכים המצויים באופן חופשי על שולחנו של כל עוסק, למרות שמדובר במדינות העולם השלישי".
המצב בישראל הוא אכן עגום. למעט מספר תקנים לאקוניים ותיאורטיים, לא קיימת שום ספרות מקצועית בתחום הנדסת המבנה, והמסמך האותנטי והמקיף האחרון שיצא בנושא, הוא סדרת כרכים מלפני 50 שנה של המדריך לאינג'ניר. מאז ועד היום כל הידע בתחום, מרוכז כתורה שבעל פה.
"הגיע הזמן שהדברים הללו יעלו כתורה שבכתב, כמו שנעשה במדינות מתוקנות", אומר דוד, ומספר כי זהו אחד מיעדיו המרכזיים ביותר של האיגוד. לדבריו, כיום בית המשפט קובע את הכללים ההנדסיים המסתכמים לעתים קרובות על ידי מומחים שמוכנים תמורת אלף שקלים להעיד ש"בטון הוא ירוק".
להנהלת האיגוד תכניות רבות נוספות באשר להמשך הפעילות. בין השאר, היא מבקשת ליצור מסגרות קבועות של השתלמויות לאנשי מקצוע בענף הבנייה, כמו הקמת לשכה לייעוץ לוועדי בתים, בנושא עמידות מבנים ישנים (בני 20-30 שנים) לרעידות אדמה, ושדרוג המיכון בעניין זה. יש אף כוונה, לדברי דוד, להקים באתר האינטרנט של האיגוד מאגר מידע בתחום ההנדסה, ובו מאמרים מקצועיים. קיימות אף תכניות להקמת ספרייה מקצועית לעוסקים בתחום.
איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות נוסד לפני מספר שנים כתוצאה מפרישת מספר מהנדסי מבנים מלשכת המהנדסים המאחדת מהנדסים מכל תחומי הפעילות. מהנדסים ואדריכלים רבים חשו, כי הלשכה נשלטת על ידי מהנדסים מתחומים שאינם נוגעים לענף הבנייה, ובמיוחד על ידי ועדי העובדים הגדולים, זה של חברת החשמל למשל. הפורשים, הקימו גופים נפרדים: איגוד המהנדסים, עמותת האדריכלים, ואיגוד אדריכלי הנוף. איגוד המהנדסים מונה כיום, כ-1,500 חברים, והוא מתמקד בבעיות המקצועיות הקשורות ספציפית לתחום הבנייה.
זמן לא רב לאחר הקמתו של האיגוד, החלו החברים בו לפעול למען קבלת מעמד של גוף יציג בנושאי הנדסה אזרחית. ארגון הגג של ארגוני הפורשים, דהיינו איגוד המהנדסים, עמותת האדריכלים, ואיגוד אדריכלי הנוף, עתר לבג"צ בטענה, כי בתחום ענף הבנייה, ארגון הגג צריך להיות הגוף היציג, כיוון שמרבית אנשי המקצוע העוסקים בתחום, מאוגדים באמצעותו. דוד אומר, בעניין זה, כי מורגשת לאחרונה התקדמות, והוא בהחלט אופטימי באשר לסיכויי העתירה.
לדברי דוד, ישנם הדים חיוביים רבים לפעילות האיגוד. "כל יום מצטרפים חברים חדשים והפעילויות
המקצועיות הולכות וגדלות", הוא אומר. דוד מוסיף, כי הוא הופתע מהנכונות הגדולה בציבור
המהנדסים לפעילות ציבורית בתוך האיגוד. לדבריו, בא הדבר לידי ביטוי בבחירות האחרונות, שבהן התמודדו 20 מועמדים, על שבעה מקומות בלבד, בבחירות לתא מהנדסי ניהול בנייה. כך היה המצב גם בבחירות לתא קונסטרוקציות.
דוד אומר, כי ארגון הגג שהוקם מהווה משום חזרה מסוימת, למשל למסגרת שהייתה בעבר- אגודת הארכיטקטים והאינג'ינרים בישראל, שאיחדה את האדריכלים והמהנדסים בענף הבנייה. פעילותה של אגודה זו הסתיימה לאחר הצטרפותה ללשכת המהנדסים.
לדבריו הארגונים השונים אינם מתחרים זה בזה, והם משתפים פעולה בנושאים שונים. "גם עם הלשכה", הוא אומר, "לא קיים סכסוך. אנו מעוניינים לפתח את הפעילות המקצועית בבנייה באיגוד שלנו, ואנו פונים ביוזמתנו לשאר הגורמים, בכל קשר שיכול להעלות את הרמה ההנדסית. לאור הכמות והאיכות אנו משוכנעים שאנו מייצגים את מהנדסי הבנייה, ועל כך יחליט בג"צ".