ריאיון עם מלי ישראל, רשמת הקבלנים

תחום רישום הקבלנים הפך בשבועות האחרונים לאחד

התחומים הלוהטים ביותר בענף הבנייה בישראל. מלי

ישראל רשמת הקבלנים, שתפקידה נחשב בעבר לתפקיד

אפרורי, נקלעה לאחרונה לעין הסערה ועוסקת באיומי

הקבלנים להגיש נגדה בג"צ, במאבקים מול הרשויות

המקומיות שאינן אוכפות את החוק, בשאלות על יכולתה

להכריע באשר לשכר מהנדסים ובנושאים רבים נוספים.

המודעות הציבורית לשאלת רישום הקבלנים נמצאת בעלייה מתמדת מאז אסון ורסאי. "הבנייה

בישראל", נפגש עם מלי ישראל, רשמת הקבלנים לריאיון על תפקידה, על הקשיים ועל הלבטים.

חוק רישום הקבלנים קובע, כי קבלני בניין ענף 100, יירשמו על סמך אחת משלוש דרכים.

הדרך האחת, מאפשרת למהנדס או הנדסאי להיות קבלנים רשומים. דרך שנייה מאפשרת לקבלנים

לעבור הכשרה ובחינות, ובמידה ועמדו באלה בהצלחה יוכלו להירשם אצל רשם הקבלנים.

אפשרות שלישית שהיתה בעבר פופולרית במיוחד, היתה באמצעות העסקת שני עובדים העונים

בכישוריהם על דרישות החוק. בפועל, המדובר בפתח לקבלת רישיון מקצועי בלא שבעל

הרישיון יהיה בעל כישורים מקצועיים והנדסיים.

מלי ישראל אומרת, כי תנאי החוק הם מחמירים למדי, ומוסיפה כי בשנת 1992 תוקנו התקנות

שפירטו את הדרישות שבהן צריכים הקבלנים לעמוד. "הקבלן נדרש להמציא הסכם העסקה, לפיו

שני בעלי המקצוע המועסקים צריכים לפעול באופן צמוד בכל הפרויקטים ולהיות חלק מהמערך

התפעולי של הקבלן". לדברי ישראל, בוצעו בפועל הסכמים פיקטיביים בין קבלנים

למהנדסים. "קמה תעשייה שלמה, שעסקה במתן אישורים לקבלנים, וחברות שכל עיסוקן היה

בהשגת אישורים פיקטיביים".

לדברי ישראל, מהנדסים הסכימו לשאת באחריות כבדה ביותר על כל מעשי הקבלן ולחתום על

מסמכים ממסמכים שונים תמורת 200 עד 500 דולר לחודש, והדברים הגיעו לממדים

גרוטסקיים. לדבריה, התלונות הבודדות שהוגשו על ידה למשטרה בגין תצהירים כוזבים לא

הגיעו עד היום לדיון משפטי.

הפרצה הפכה לכניסה ראשית, ובמשרד השיכון החליטו לנסות ולסגור אותה. בספטמבר שעבר,

נכנסו לתוקפן תקנות חדשות שקבעו, כי קבלן המבקש להירשם על בסיס העסקת עובדים

מקצועיים, חייב להעסיקם כשכירים במשרה מלאה, ובשכר שלא יפחת מהשכר הממוצע במשק. עוד

נקבע, כי העובדים יהוו חלק מהמערך הניהולי של הקבלן ולא רק חלק מהמערך התפעולי שלו.

התקנות החדשות זכו לתגובות קשות, שהעידו על חוסר יישומן של התקנות המקוריות, שהרי לו

היו מעסיקים הקבלנים בפועל שני מהנדסים כנדרש, יש להניח כי שכרם של אלה לא היה פחות

מהשכר הממוצע במשק. הקבלנים טענו, כי השכר הנדרש על ידי רשמת הקבלנים יביא לתוספת

עלות של 250 אלף שקלים בשנה.

לדברי ישראל, הקבלנים משתמשים במצב הכלכלי הקשה וטוענים, כי אין להם עבודה, וכי אינם

יכולים לעמוד בתשלום השכר הגבוה. "לטענתנו, המדובר ברכישת רישיון, ולא בהעסקה רגילה

של עובדים", אומרת ישראל. "מה יעשה הקבלן עם הרישיון זה מעניינו".

למרות הלשון הבוטחת, נראה כי ישראל מבקשת לרדת מהעץ ולהקל על הקבלנים. "אולי נרד

מדרישת השכר בשל שיקולים משפטיים", היא אומרת. לדבריה, היועצים המשפטיים קבעו, כי

רשות מינהלית איננה רשאית לקבוע את שכר העבודה שבהסכם ההתקשרות בין שני אנשים

פרטיים. "אם יש מצב שבו אדם מוכן לעבוד במשרה מלאה וביחסי עובד מעביד, בשכר נמוך

יותר, זוהי זכותו", אומרת ישראל.

ישראל מדגישה, כי אף שבכוונתה לוותר על הדרישה לתשלום השכר הממוצע במשק למהנדסים,

אין בכוונתה לוותר על תשלום שכר מינימום. "אולי הדרישה לתשלום השכר הממוצע במשק

אינה סבירה, והדרך לאכוף את הוראות החוק איננה באמצעות דרישות שאינן סבירות".

למרות הכוונות לוותר מודה ישראל, כי התקנות המחמירות הועילו. "אין ספק כי מאז כניסת

התקנות לתוקף, חלה תפנית חיובית ומעט מאוד קבלנים נרשמו דרך העסקת עובדים. מרבית

הבקשות התקבלו על בסיס כישורים אישיים."

שאלתי את ישראל אם לא הופעלו לחצים גם מצד המהנדסים, שאיבדו ככל הנראה מקור הכנסה

משמעותי. לדבריה, לא היו כל טענות מצד המהנדסים, ואף התקבלו מכתבים ממספר מהנדסים

המשבחים את רשם הקבלנים על ההחמרה בתקנות. ישראל אומרת עוד, כי מאז אסון ורסאי

מהנדסים רבים שלחו מכתבי ביטול על חתימותיהם אצל קבלנים.

משמעות הוויתור על דרישת השכר הממוצע במשק היא פתיחתה מחדש של הפרצה למתן אישורים

פיקטיביים. מהנדסים שהסכימו לחתום בעבר על התחייבויות מהתחייבויות שונות, יסכימו

לחתום גם על מסמכים חדשים. הרשויות יהיו חייבות להגביר האכיפה כדי למנוע המשך

ההונאה.

משרד רשם הקבלנים מפעיל חברת חקירות. לדברי ישראל, מתוך 10 קבלנים שנבדקו עד כה,

נמצא כי 5 לא עמדו בהוראות החוק. חברת החקירות עוסקת כיום באיתור קבלנים שאינם

רשומים ובאיתור קבלנים שאינם עומדים בדרישות החוק. עם זאת, אומרת ישראל, כי לקראת

תקציב 2002 יהיה צורך להקצות סכומים גדולים יותר למטרות האכיפה.

נושא האכיפה הוא נושא בעייתי שגם ישראל מודה, כי אינו מטופל כיאות. שילוב של גורמים

מביא לאכיפה מצומצמת ובלתי יעילה. לדברי ישראל, הרשויות המקומיות שהן האחראיות

לאכיפה אינן פועלות כלל בכל האמור לקבלנים רשומים.

"הרשויות המקומיות טוענות שאין להן מספיק מפקחים", אומרת ישראל. "אבל אנו מעבירים

להן חומר מגובש שאינו דורש כמעט כל חקירה נוספת, ואנו מוכנים גם לבצע השלמות חקירה

אם נדרשות. למרות זאת אין היענות מצד הרשויות המקומיות, והמפקחים רואים בדרישת חוק

רישום קבלנים כנטל נוסף על תפקידם ולא כחלק בלתי נפרד מהתפקיד".

"אני מצליחה לאתר בקושי 20 אחוזים מהקבלנים שאינם רשומים, ובפועל גם אז כמעט ולא

מוגשים כתבי אישום. גם במקרים בהם מוגשים כתבי אישום, זוכים הקבלנים לעונשים קלים

במיוחד. "ראיתי פסקי דין של 1,500 עד 2,000 שקלים, כאשר אגרת הרישום קרובה ל-4,000

שקלים", אומרת ישראל.

היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה הוציאו לפני מספר שבועות הנחיה לפרקליטי

המחוזות לאכוף ביתר שאת את חוק רישום קבלנים. ישראל אומרת, כי לא הורגש כל שינוי

ביחס הגופים התובעים מאז הוצאת ההנחיה. תחושתה היא כי היועץ המשפטי לממשלה שיתף

פעולה עם הגל התקשורתי שהחל בעקבות אסון ורסאי ותו לא. בימים אלה נבחנת משפטית הצעה

שהכינה ישראל, לפיה יעמידו אנשי רשם הקבלנים לדין קבלנים שלא יעמדו בתנאי החוק,

לאחר שיקבלו סמכויות תביעה מהיועץ המשפטי לממשלה.

לאחרונה פורסם כי לדעת משרד השיכון פועלים אלפי קבלני שיפוצים בלתי רשומים בישראל.

מלי ישראל אומרת, כי בשלב זה אין היא עוסקת באכיפת החוק בכל האמור לקבלנים אלה.

"משאבי האכיפה מוגבלים, ולכן החלטנו לעסוק באכיפת קבלני 100 בשלב הראשון". עם זאת,

כאשר מתקבל מידע נקודתי על קבלן שיפוצים שאינו רשום, מועבר החומר לחוקר ומבוצעת

בדיקה.

לדבריה, בעקבות החמרת דרישות הרישום לקבלני 100, מבקשים קבלנים רבים להירשם כקבלני

שיפוצים ושלדים, ענפים שבהם ישנה דרישה לניסיון בלבד ולא נדרשת הכשרה. ישראל אומרת,

כי הרצון לחסוך וחוסר המודעות מביאים לכך שאנשים המבצעים שיפוצים, כמו גם אלה

הבונים בשיטת "בנה ביתך", אינם שוכרים קבלנים רשומים.

למרות הקשיים הרבים מעידה ישראל על התקדמות רבה. "לפני 10 שנים גם הרשויות שהוציאו

מכרזים לא דרשו כי הקבלנים המבצעים את העבודות יהיו רשומים. היום אין גוף שמכבד את

עצמו, שאינו דורש בדרישות המכרז כי הקבלן יהא קבלן רשום".

ביקורת הושמעה כלפי מלי ישראל כאשר אישרה לאחרונה הכשרות מקוצרות לקבלנים ותיקים,

שנרשמו בעבר על בסיס העסקת מהנדסים, וביקשו לחסוך את עלויות השכר. ישראל אישרה

להתאחדות הקבלנים, לבצע הכשרה קצרה לאותם קבלנים, והסכימה כי הקבלנים יידרשו לעבור

8 בחינות בלבד במקום 30 בחינות הנדרשות באופן הרגיל.

ישראל משיבה לטענות ואומרת, כי הבחינות המקוצרות כוללות את כל הנושאים המהותיים,

ובהם את ממד הבטיחות, הבטון והסטטיקה. "יש נושאים שאפשר לוותר עליהם", אומרת ישראל.

"אין טעם לבחון הנדסאי שלא סיים את לימודיו, והמבקש להירשם כקבלן בשאלות של תחשיב

ושל תמחיר".

לדבריה, מאגר הבחינות נבנה לפני כעשרים שנים ומאז לא השתנה. "קיימת חפיפה רבה בין

הנושאים בבחינות השונות, וכאשר נבנה מאגר בחינות חדש, הוא יכלול ממילא כ-15 בחינות

בלבד". לדבריה 8 המבחנים שאותם נדרשים הקבלנים לבצע הם הבסיס, והמבחנים האחרים

חשובים פחות. עוד מוסיפה ישראל ואומרת, כי מרבית הקבלנים מבצעים גם כעת את המבחנים

המלאים.

"לא ניתן לזלזל בעשר שנות ניסיון", אומרת ישראל. "כאשר מגיע אדם עם הכשרה הנדסית

חלקית ועם ניסיון רב, לא ניתן לזלזל בכך, וניתן להפחית במבחנים. אולם אם מגיע אדם

ללא כל הכשרה הנדסית, ובעל ניסיון בן 30 שנים, אין כל מקום להפחית במבחנים, ולהכשיר

את שנות עבודתו כקבלן לא רשום. בפועל יש לבחון כל מקרה לגופו, ולהתחשב בידע

ובניסיון".

אף שנראה כי ישראל מאמינה בדברים ופועלת ביושר ובנאמנות, דומה כי קיימת בעייתיות

מסוימת עם הסבריה בעניין זה. אם הניסיון מייתר את הצורך בלימוד שכן הידע קיים, מדוע

לא יידרשו הקבלנים לבצע הכשרה מקוצרת ובחינות מלאות? ואם הבחינות הן מיושנות ואינן

מתאימות, יש להחליפן ואין זה משנה מי נדרש לעבור אותן, קבלן ותיק או צעיר.

ישראל אומרת, כי היא מעדיפה שלא יהיו בידיה סמכויות הדורשות שיקול דעת ושהקריטריונים

יהיו ברורים וקבועים. היא פועלת לקבלת החלטות רבות ככל האפשר על ידי הוועדה

המייעצת, כדי שתגובש מדיניות סדורה שתפורסם, אשר תמנע טענות על איפה ואיפה.

"בפועל", היא אומרת, "החוק הקיים הוא מסובך, נתון לפרשנויות רבות, והוא מחייב את

רשם הקבלנים לשיקול דעת רב. חשוב, כי החוק החדש הנמצא בימים אלה בשלבי הכנה, יכלול

קריטריונים חד משמעיים, שיצמצמו את שיקול הדעת של רשם הקבלנים".

ישראל מבקשת לסיום לפנות לסקטור המקצועי כדי שזה ייתן דעתו על סביבתו, ויפנים את

חשיבות העבודה עם קבלנים רשומים, גם קבלני משנה. "לא בושה לפנות למתקין המזגנים,

ולשאול באשר להכשרתו", היא אומרת. גם אל הבונים הפרטיים היא פונה ואומרת, כי אחד

הקריטריונים החשובים ביותר בבחירת קבלן צריך להיות רישיון קבלן. גם אם הרישיון

אינו מבטיח מקצועיות מלאה, יש בו כדי לשמור ולהגן על הבונה.

מבצעים ועודפים ישירות למייל

הירשמו עכשיו

תודה רבה!

אוהבים את אתר הדירה?