עיצוב אדריכלי כבבואה של העיצוב הניהולי
המאמר עוסק בהשלכות של תפישות ניהול מודרניות על סביבת העבודה ועל עיצוב משרדים.
במסגרת כנס לאדריכלות פנים שהתקיים במאי 2001 הרצה ד"ר יורם דובובסקי (יועץ לניהול
ולפיתוח ארגוני בקבוצת ד"ר עדנה פשר) על תפישות ניהול מודרניות ועל השלכותיהן על
סביבת העבודה.
עיקרי הרעיונות שהוא הביא בפני השומעים נגעו, מטבע הדברים, בהבלטה יתרה בעיצוב
הניהולי/הארגוני. אך כחוט השני, לאורך כל ההרצאה ניתן היה להבין את הקשר המאוד
ברור, המאוד מובנה, בין העיצוב הנ"ל לבין העיצוב האדריכלי.
העיצוב המודרני של סביבת העבודה אינו מנותק מהעיצוב הניהולי, הם שזורים זה בזה
וקיימות ביניהם השפעות גומלין. לדבריו, עם כניסתנו למאה ה - 21 , מתחוללות בעולם
תמורות רבות משמעות, שיש המגדירים אותן כשינויים קיצוניים אף יותר מהמהפכה
התעשייתית של המאה ה -19 .
הניהול בעידן הכפר הגלובלי הפך להיות ניהול עסקי, אגרסיבי, תוך תחרות בלתי מתפשרת.
האדם היה ונותר המשאב החשוב ביותר במסגרת הארגונית, אולם הוא הפך להיות למעשה
אמצעי אל מול המטרה החשובה ביותר - הידע (עובדי הארגון בימינו מכונים על כן עובדי
ידע). הערך המוסף של כל ארגון הוא התמחותו בתחום ידע מסוים המשמש לו כמנוף להצלחה
עסקית. בדרך זו הופכים משאבי הארגון להון האינטלקטואלי שלו ואותם הוא מנסה לתרגם
להון ממשי/מוחשי.
הנגזרות של תהליכים אלה באות לידי ביטוי בתכנון ובעיצוב סביבת העבודה המשרדית,
שאמורה להתאים עצמה לניהול בעל אופי שונה, לתהליכי העסקה שונים ולהתפתחות העבודה
הוירטואלית - תוך שהיא לוקחת בחשבון הגברה של יכולת הגמישות התכנונית.
המנהל המודרני, כמוביל הארגוני של החברה, מנסה לעצב תהליכים על פי תפישת עולמו, תוך
התאמתם לעולם העסקי של הארגון. בין היתר, הוא נעזר בשירותי האדריכל/המתכנן, כאשר
שניהם יחד מעצבים תהליכים - כל אחד בתחומו.
כשהקשר ההדדי בין השניים פורה והוא נובע מתוך מחשבה, תכנון, שיתוף ושילוב, מהווים
שני הצדדים צוות היגוי להצעדת החברה קדימה.
אם בעבר חברות היו שוכרות שטחי משרד ומזמינות את האדריכל לבוא ולתכנן את הקיים, הרי
שהיום יותר ויותר פונים אליו כבר בשלב מוקדם יותר, לצורך הכנה משותפת של הפרוגרמה -
תוך הבנת התוכנית העסקית של הארגון.
האדריכל שותף לעריכת סקר לשם בחינת הצרכים, האילוצים והרצונות של הפונקציות השונות,
תוך מתן אפשרות לגמישות, לאור צפי עתידי בשינויי מבנה וארגון. לאחר מכן, הוא שותף
לבחינת התאמתם של מבנים אופציונליים בכפוף לפרוגרמה שגובשה.
ד"ר דובובסקי הדגיש כי בעבר נהגו להקים משרדים ולהכניס לתוכם טכנולוגיה. היום המגמה
הפוכה: מתחילים מתכנון הטכנולוגיה (תוך מזעור מתמיד שלה) ובונים סביבה את המשרד.
תפישת הניהול המתקדמת כיום היא גמישות ניהולית. הגמישות הזו צריכה לבוא לידי ביטוי
גם כגמישות עיצובית מהבחינה האדריכלית וכיכולת הארגון להסתגל לשינויים מהירים, כולל
גידול או צמצום בכמות העובדים.
קיימים הרבה ארגונים אשר גדלו באופן לא מתוכנן ובעקבות כך הם מוצאים עצמם פרושים על
פני אתרים גיאוגרפיים שונים - מה שמקשה מאוד על הארגון השוטף וגובה מחיר יקר של
משאבי זמן.
בחברות הכלכלה הישנה, המבנה די הירארכי ותחום בגבולות ברורים: בראש הארגון יושב האדם
הוותיק/המנוסה/הבכיר ביותר, ותחתיו יכול להיות מדרג רחב של כפופים. כשנכנסים
למשרדיה של חברה מעין זו, ניתן מיד להבחין ברמה ההירארכית היושבת בתוכם על פי
מאפייני החדרים שבה.
תחלופת כוח האדם בסוג זה של חברה, הייתה ועודנה קטנה ופחות דרמטית מאשר בכלכלה
החדשה, אשר מתאפיינת יותר ויותר במבנה ארגוני שטוח או אולי אפילו באסטרטגיות ניהול
בעלות אופי של פירמידה הפוכה: במקום שמנהל יגיע למקום העבודה בבוקר וינחית הוראות
לעובדים, הוא יגיע וישאל את עובדיו באילו בעיות נתקלו וכיצד הוא יכול לעזור להם.
אותן חברות מודרניות מאופיינות בכך שהן מרכזות בתוכן מספר אנשים בעלי מומחיות בתחומם
כאשר גישת הניהול - וכנגזרת מכך גישת התכנון העיצובי - מאפשרות להם מקסימום של
הזדמנויות לשבת יחד, לצורך הבעת דעות ולצורך סיעור מוחות, כשהמטרה האחת והברורה היא
ללמוד מהטעויות ומההצלחות של העבר, להפיק לקחים ולהטמיע את הידע החדש שנלמד, כדי
שהפרויקטים הבאים יהיו מוצלחים אף יותר.
אכן, עידן תרבותי ללא מנוח.