עקרונות בתכנון העיר מודיעין
********יש בסוף רשימה של תכניות, זה אמור להיות שם?********** על היעדים שעמדו לנגד עיניהם של מתכנני העיר מודיעין ועל העקרונות התכנוניים שלהם, למשל העתקת מרכז הכובד ההתיישבותי מזרחה, הקלה על לחצי הפיתוח במישור החוף איזון פריסת המגורים והתעסוקה להקלת היומיומיות ועקרון התכנון הלינארי.
הבטחת מלאי קרקעי מתוכנן כמענה לביקושי הדיור:
בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, דיור תקין ונאות הוא אחת מזכויות היסוד של האזרח. ואמנם
קבע משרד הבינוי והשיכון כיעד עיקרי לפעילותו לסייע, לפי קריטריונים חברתיים-כלכליים, לאזרחי
ישראל להגיע לפתרון דיור נאות. לשם מימוש יעד זה פותחו כלים אופרטיביים מגוונים כגון
משכנתאות, מימון ביניים לקבלנים, סבסוד הוצאות פיתוח ועוד. כל אלה מטרתם להבטיח דיור
נאות במחירים סבירים ויציבים.
מכיוון שאחד המרכיבים העיקריים במחירי הדירות הוא גורם הקרקע, יש חשיבות מיוחדת להבטחת
מלאי קרקע מתוכנן וזמין לוויסות שוק הדיור. אין גם ספק שצמצום ברזרבה קרקעית זמינה היא
אחת הסיבות העיקריות לעלייה הריאלית במחירים.
העתקת מרכז הכובד ההתיישבותי מזרחה:
מאז ראשית ההתיישבות היהודית לאורך מישור החוף של ארץ ישראל, אחרי התגברות על בעיות של
ניקוז מי הביצות והשבחת הקרקע, הלך והתגבש ציר התיישבותי אינטנסיבי - עירוני וכפרי - אשר
יוצר רציפות כמעט מלאה, מנהריה בצפון ועד אשקלון בדרום.
נוסף ליישובים, מצטופפים לאורך מישור החוף שימושי קרקע שונים, הנלווים לפעילות
אנושית-כלכלית ואשר מיקומם במישור החוף הוא תנאי הכרחי, כגון תחנות כוח ושדות תעופה,
וכמובן, שטחים חקלאיים. ריכוז אינטנסיבי של אוכלוסייה באזור זה מחייב השקעות כבדות
בתשתיות. כמו כן יוצר העומס הזה בעיות אקולוגיות הולכות ומחמירות.
כדי להתמודד עם תופעה וו הוצע עוד בתחילת שנות ה-70 קונספט התיישבותי, שמטרתו לעזור הן
לביצוע תוכנית פרישת האוכלוסייה והן להקלת לחצי הפיתוח במישור החוף העמוס. הרעיון התבסס
על פיתוח ציר התיישבות מקביל למישור החוף, לרגלי אזור ההר, החל משיפולי הרי הגליל המערבי,
דרך אזור מערב השומרון, וכלה באזור שבין בית גוברין לבאר שבע.
בהצעה לפרישת האוכלוסייה באזור המרכז, ובבדיקה מפורטת של פוטנציאל לבנייה לאורך ציר
הגבעות, שנערכה בשנת 1987 מופו ואותרו שבעה אזורים פוטנציאליים לפיתוח עירוני: אחיהוד,
שפרעם ובנותיה, עירון, אפק, שעלבים, עמק האלה ואמציה. השיקולים לבחירתם היו: הימנעות
משימוש נקרקע חקלאית, טופוגרפיה נוחה, ורמת נגישות גבוהה, סמיכות למוקדים העירוניים של
מישור החוף ושיקולים גיאופוליטיים. לאורך ציר זה מצויות עתודות קרקע אשר הפוטנציאל החקלאי
שלהן נמוך ואשר ניתן לפתח עליהן מוקדי פעילות שהנו מתנאי קרקע וסביבה מועדפים.
השיקולים, ההערכות והצרכים שאובחנו בעת הכנת תוכניות אלו, שבבסיסם עמד יעד תוכנית פרישת
האוכלוסייה בת 5 מיליון תושבים, קיימים גם היום, ומקבלים משנה תוקף, שכן בהעברת מרכז
הכובד ההתיישבותי ממישור החוף פנימה, אל רגלי ההר, יש תרומה למימוש יעדים לאומיים של פיזור
אוכלוסייה, איזון בין מגורים ותעסוקה, הקטנת לחצי פיתוח ותרומה למאזן האקולוגי של מישור
החוף, שהוא העמוס ביותר במדינה.
גיבוש מערך התיישבותי ותפקודי בין ירושלים לתל-אביב:
התחום שבין ירושלים לתל-אביב הוא בעל תכונות מרחביות מיוחדות, העושות אותו מתאים ביותר
ליישומה של תפיסת תכנון לינארי המקובלת כיום בתכנון אזורי ומטרופוליני במקומות שונים בעולם
כגון: מטרופולין קופנהגן מטרופולין שטוקהולם, אזור מערב הולנד (רנדסטט), האזור המעויר מצפון
ומדרום לפריז ועוד.
עקרון התכנון הלינארי מבוסס על ציר פיתוח יישובי לאורך קווי תחבורה ראשיים, כאשר הציר מעוגן
בישוב גדול מצדו האחד או בשני ישובים גדולים משני צדיו, ולאורכו שזורים ישובים קטנים יותר
במרחקים קצובים, כן עשויים להיות ממוקמים לאורך ציר הפיתוח מרכזי תעסוקה, מסחר, בידור
ונופש. תפיסת התכנון הלינארי מבטיחה הקצאתם ושמירתם של שטחים פתוחים ושטחי ירק בין
הריכוזים העירוניים הבנויים לאורכו. יתרונו העיקרי של ציר פיתוח לינארי הוא ביצירת "מקווה
תעסוקה ומגורים" משולב ואחיד לכל אורכו, ובכך יצירת מגוון עשיר של כל סוגי המגורים
והתעסוקה לכל אורך ציר הפיתוח. ריכוזי המגורים והתעסוקה נמצאים בנגישות טובה במיוחד
וזאת בגלל נוחיות התנועה על צירי התחבורה הראשיים, המהווים את חוט השדרה של התכנון
הלינארי.
התחום שבין ירושלים לתל-אביב מתאים היטב לתפיסת התכנון הלינארי מאחר ששני המטרופולינים
הראשיים של ישראל יכולים לשמש כעוגנים משני צדיו והדרך הראשית ירושלים - תל-אביב (דרך
מספר 1) יכולה לשמש כתוואי הצמיחה העיקרית של ציר הפיתוח המתוכנן. ציר התנועה המקביל
לדרך הראשית (נמל התעופה בן-גוריון - מעלה בית חורון - צפון ירושלים, דרך מספר 443), הנמצא
בשלבי בנייה מתקדמים, יחזק את מערך הנגישות לאורך ציר הפיתוח הראשי בין ירושלים לתל-אביב.
לאורך ציר הפיתוח מצויים כיום ישובים עירוניים גדולים כלוד-רמלה ויישובים פרבריים קטנים כבית
חורון, רעות, נווה אילן ומבשרת ירושלים. כמו כן מצוי על הציר הראשי מרכז תעסוקה גדול באזור
נמל התעופה בן- גוריון.
זהו ריכוז מיוחד בגודלו של תעשיות עתירות ידע וטכנולוגיה השואב את עובדיו מ"מקוה תעסוקה"
בעל ממדים גיאוגרפיים נרחבים ביותר, המסוגל לקלוט עובדים המתגוררים במרחק ניכר יחסית
לאורך צירי תנועה ראשיים. העיר המתוכננת במודיעין מיועדת להיות חולייה מרכזית לאורך ציר
הפיתוח הלינארי בין ירושלים לתל-אביב.
אתר העיר מודיעין מתאפיין במערך נגישות בין-עירונית בעל איכות מיוחדת: הוא נמצא בכמחצית
הדרך בין ירושלים לתל-אביב, כשהוא תחום מצפון ומדרום על-ידי שתי דרכי הגישה הראשית
לירושלים-דרך מספר 1 מדרום לאתר העיר ודרך מספר 45 מצפון לאתר.
הימצאותו של אתר מודיעין בכמחצית הדרך בין ירושלים לתל-אביב, תחום משלושה עברים על ידי
כבישים ארציים, נותנת ליישוב המתוכנן יתרונות מיקומיים גדולים. ראשית, הוא עשוי לשמש כמקום
מגורים לאוכלוסייה המועסקת באזורים המטרופוליניים הגדולים של תל-אביב וירושלים משני צדי
ציר הפיתוח. תפקוד המגורים של מודיעין משמעותי במיוחד עבור אוכלוסייה המתגוררת מטרופולין
תל-אביב והמבקשת לצאת למגורים פרברים, בעלי איכות חיים גבוהה, תוך שמירת מקום התעסוקה
באזור המטרופולין של תל-אביב.
שמירה על קרקע חקלאית
אחד המניעים לאיתור קרקע עבור עיר חדשה באזור מודיעין הנו מניעה ובלימת תהליכים מתמשכים
של נגיסה וכרסום בקרקעות חקלאיות משובחות במישור החוף והשפלה של מרכז הארץ. ראוי לציין,
כי לתהליך המתרחש של צמצום בקרקעות חקלאיות במישור החוף, יש השלכות כלכליות ישירות
ובעלות היבט אקולוגי וסביבתי, המשפיעות על איכות החיים של התושבים. השטחים החקלאיים
שבין הישובים משמשים, בדיעבד, כחגורות הבולמות התפשטות הפיתוח האורבני ביו היישובים, עד
כדי הפיכתם לרצף אחד. באזורים ש"חגורות" אלה נפרצו, אנו מוצאים בעיות של ערוב וסתירה בין
שימושי קרקע, בעיות נגישות ועומס על מערכות תשתית כתוצאה מצפיפות.
הקלה על לחצי הפיתוח במישור החוף
אזור המרכז, הכולל את מחוז תל-אביב ומחוז המרכז, הנו האינטנסיבי ביותר במדינה, מבחינת ריכוז
של אוכלוסייה, פיתוח אורבאני, תעסוקה ושירותים (לוח 4). בתוך האזור תופסים מחוז תל אביב
בכלל, והעיר תל-אביב בפרט, נתח מרכזי של פעילויות אלו. כל זה נעשה בתחום גיאוגרפי מצומצם
ביחס לשטח הכולל של המדינה.
הנתונים דלהלן מצביעים על היקף התופעות ועוצמתן, ועל הצורך להקל על העומסים הנובעים
מלחצי פיתוח של שימושי קרקע רבים, לעתים אף סותרים, על שטח מצומצם ומוגבל יחסית. סך
הכל שטח אזור המרכז משתרע על פני 1,412 קמ"ר, שהם כ-6.5% בלבד מהשטח היבשתי של מדינת
ישראל )21,501 קמ"ר). בשטח זה מתרכזת כרבע מאוכלוסיית המדינה )23% בשנת 1987). הפעילויות
ולחצי הפיתוח מתחזקים ומתגברים במשך השנים, דבר הבא לידי ביטוי בעליית הצפיפויות.
איזון פריסת המגורים והתעסוקה להקלת היומיומיות
היומיומיות הנה אחת התופעות המלוות את התפתחות הערים והיציאה לפרברים, כפי שהתרחשו
בעשורים האחרונים. עיקרה של תופעה זו הוא שיפור איכות המגורים על חשבון הנגישות, על ידי
הפרדה בין פרישת המגורים לבין פרישת התעסוקה, לתופעה זו עלויות המתבטאות בתחומים שונים:
הארכת משך הנסיעה לעבודה, הכבדה על התשתית התחבורתית ועומס רב על הרשויות המקומיות
הנאלצות לספק שירותים ליומיומיים, למרות שאינם נמנים על משלמי הארנונה. לפיכך, מקטינה
היומיומיות את היעילות הכלכלית וצמצום היקפה ישפיע השפעה מבורכת על תפקוד האזור.
אחת השאיפות התכנוניות, ברמה האזורית, הנה להגיע לידי איזון והתאמה, ככל האפשר, בין מקום
המגורים של האוכלוסייה לבין הפעילויות הכלכליות.
מניעת כרסום בקרקע על ידי שימושים סותרים
אחת הסיבות המצדיקות הכנת תכנון כולל למשבצת מודיעין היא מניעת המשך תהליכים ספונטניים,
דוגמת אלה שהתרחשו באזור זה בעבר, והכוונתם בצורה מסודרת ומתוכננת לכלל מערכת אחת.
ללא תכנון מתאים ניתן לצפות בעתיד המשך לחצי פיתוח במשבצת זו - אם של יוזמות התיישבות
של עמותות אלו ואחרות, דוגמת כפר מכבים ורעות, ואם רעיונות של ניצול השטח לשימושי קרקע
אחרים, שלא למגורים, בהיות השטח היום מעין "חצר אחורית" של מחוז המרכז. כך, למשל, ניתן
להצביע על רעיון שהועלה (והוכשל) במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, למקם במקום זה אתר
לפסולת מוצקה, שישרת את מחוז המרכז. לו נתקבל, היה מונע הקמת ישוב עירוני בקרבתו.
תוכנית מתאר ארצית למסילות ברזל תמ"א 23
תוכנית מתאר ארצית לשדות תעופה תמ"א 15
תוכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים, שמורות טבע ושמורות נוף תמ"א 8
תוכנית מתאר ארצית לאיגום, החדרה וניצול מים עיליים תמ"א 11
תוכנית מתאר ארצית לדרכים תמ"א 3