מגמות בבנייה לגובה בארץ ובעולם

לאחרונה שבו מספר מהנדסים ואנשי מקצוע אחרים מכנס של המועצה לבניינים גבוהים ותכנון אורבני,

שהתקיים במלבורן אוסטרליה. הכנס עסק בבניינים גבוהים (400 מטר ומעלה) על מערכותיהם ובתכנון האורבני הנובע מקיומם של בניינים אלה.

בין הישראלים אשר נכחו בכנס היו המהנדס ישראל דוד, אשר נבחר לאחרונה לכהן כסגן יו"ר איגוד

המהנדסים לבנייה ולתשתיות, דודי קאופמן, מנהל השקעות הנדל"ן של חברת מגדל, דוד פילזן,

האחראי על חוקי התכנון והבנייה במשרד הפנים, והאדריכל צביקה גבאי.

התפתחות של בנייה לגובה קיימת כיום בהונג קונג, בשל מגבלת המקום הקשה. במלבורן עצמה החלו ההכנות לקראת הקמתו של בניין המגורים הגבוה בעולם, בניין יורוקה. הבניין יהיה בגובה של

כ-500 מטר, ויהיו בו 140 עד 150 קומות.

עם זאת, מאז הקמת בנייני הפטרונס, בקואלה למפור שבמלזיה, בשנת ྜྷ, אשר גובהם מגיע ל-442 מטר, לא הוקמו בניינים גבוהים יותר. לאחרונה מורגשת התעוררות עולמית, באשר לבנייה הגבוהה, וכיום נמצאים בשלבי תכנון שונים בניינים גבוהים בארה"ב, במזרח הרחוק ואף באוסטרליה. אלה צפויים לעבור את הרף שהושג במלזיה, ולשבור שיאי גובה חדשים.

בין השאר הוצג בכנס פרויקט האדמירל בילדינגס באבו דאבי. ייחודו של פרויקט זה הוא בשילוב

שימושים רבים בבניין אחד. הקומות הגבוהות ביותר באדמירל בילדינגס, ישמשו כמלון, קומות

הביניים ישמשו למשרדים, והקומות התחתונות ישמשו למסחר.

אחד הנושאים המרכזיים אשר נדונו בכנס היה המגמה המתפתחת של שילוב כלל מערכות המבנה לעבודה משותפת. למעשה, מדובר באינטגרציה בין כלל הדיסיפלינות הקשורות בבניין.

כך למשל, בעת תכנון ובניית חזית הבניין, תילקח בחשבון ההשפעה על מיזוג האוויר. החזית תתוכנן כך, שתשפיע לפי הצורך על החום ועל הקור במבנה, בין השאר בעזרת מערכות של זכוכיות כפולות, שישפיעו על אופן זרימת האוויר לבניין. דוגמה נוספת לשילוב המערכות ניתן למצוא, גם בניצול החום הנפלט מהמחשבים המצויים בבניין, וקליטתו במערכות האנרגיה של הבניין לשם שימוש.

בנוסף הוצגו במהלך הכנס ההתפתחויות הטכנולוגיות הנוגעות לבנייה גבוהה. כך למשל, הוצגה אפשרות הקמת הבניינים עם בטון בחוזק של 100 עד 150 מגה פסקל. בהשוואה לחוזק של 30 עד 40 מגה פסקל, שאנו מכירים בבנייה הקיימת בישראל.

התפתחויות נוספות נוגעות לנושא המעליות, המהווה אחת הבעיות הקריטיות ביותר בכל הקשור

לבניינים גבוהים. הבעיה נובעת מהצורך לצמצם את זמני ההמתנה והנסיעה ככל האפשר, באמצעות הגדלת מהירות המעלית, ועם זאת לשמור על הבטיחות, לצמצם ככל האפשר בשטחים שהמעליות גוזלות, ולייעל את ניצול פירי המעליות.

חלק מהפיתוחים החדשים בתחום המעליות, הם של מעליות המכילות שניים או שלושה תאים הממוקמים זה מעל זה. קיימות אף מעליות המחליפות פירים במהלך נסיעתן. מעליות אלו, עולות עד לגובה מסוים, ואז בתנועה אופקית עוברות לפיר העליון, וממשיכות בעלייתן לקומות הבניין הגבוהות.

באשר להשפעות הבניינים הגבוהים על התכנון האורבני, קיימות כיום גישות שונות לשילוב הבניינים

הגבוהים בסביבתם. בניינים גבוהים גורמים לבעיות סביבתיות שונות, ואף צריכים להתמודד עם

רוחות עזות ועם שאלות אקלים נוספות. ההתמודדות הטכנולוגית עם נושאים אלה, באה בין השאר לידי ביטוי, ביצירת מיקרו אקלים כמו שוברי רוח ופרגולות מיוחדות, וכן מתקנים נוספים המאפשרים

תפקוד סביר בסביבת הבניין. בנוסף קיימת מגמה של שילוב אספקטים אקולוגיים בבניינים הגבוהים, דבר הבא לידי ביטוי בין השאר בשילוב של משטחי ירק וצמחייה בגבהים שונים בבניין.

באשר לבנייה הגבוהה ברחבי העולם, אומר ישראל דוד, כי במערב אירופה יש בסך הכל רוויה בכמות המשרדים. תחזוקת הבניינים שם טובה, ומשך חייהם ארוך. מצב זה מביא לחוסר צורך בבנייה גבוהה במיוחד. במזרח אירופה אמנם יש גידול משמעותי במספר המשרדים והעסקים החדשים, אך הקרקע שם זמינה, ולא קיימת בעיית צפיפות, שהיא אחד הגורמים העיקריים לבנייה לגובה.

דוד אומר, כי בארה"ב ישנן מגבלות על הבנייה לגובה באזורים שבהם קיים סיכון סיסמי, וסבירות

גבוהה לרעידות אדמה. גם במנהטן הבנייה החדשה אינה בנייה גבוהה במיוחד, כיוון שהמגרשים

הפנויים שנותרו הם קטנים למדי, ואחוזי הבנייה בהם אינם גדולים. עם זאת, בשיקגו מתוכננת

בנייה גבוהה כחלק מהמדיניות העירונית.

חלק מהבנייה לגובה ברחבי העולם, מספר דוד, נעשית משיקולי תדמית. בהונג קונג, שבה הקרקע מוגבלת, הבנייה הגבוהה היא הכרח. במלבורן ובמלזיה, לא קיים צורך כלכלי בבנייה גבוהה, שכן אין חוסר בשטחים, ושיקולי הבנייה הגבוהה הם בעיקר תדמיתיים.

בישראל עדיין לא קיימת בנייה גבוהה, לפחות לא בגבהים שהוזכרו לעיל. עם זאת, ככל שרזרבות

הקרקע אוזלות (והרצון להשאיר שטחים ירוקים קיים), הופכת הבנייה לגובה להכרחית. גם הרשויות המקומיות, המעוניינות בפיתוח עסקים, מאפשרות כיום יותר ויותר אחוזי בנייה. רק לאחרונה, דובר על העלאת אחוזי הבנייה במתחם ביצרון בתל-אביב, ל-450 אחוזים, דבר המשקף מגמה זו. בנוסף, מבקשים ראשי ערים רבים, לזרז מהלכים של איחוד חלקות, שיאפשרו בנייה גבוהה יותר, במקום הבנייה הקיימת של בניינים רבים על חלקות קטנות. מגמה זו אף תאפשר בעתיד יצירתם של שטחים ירוקים במרכזי הערים. משרד הפנים, הקים צוות היגוי לבחינת המשמעויות התכנוניות הכרוכותבבנייה לגובה, והטכניון מכין בימים אלה, סקר בנושא, שיסייע לקבוע את המדיניות.

אף שבישראל לא קיימת בנייה בגבהים הקיימים בעולם, סבור דוד, כי כתוצאה מההתפתחויות

הטכנולוגיות, יחולו שיפורים רבים, ברמת מעטפת הבניינים. לדבריו, המעטפות שייבנו בשנים

הקרובות יהיו מתוחכמות יותר ויעילות יותר, כאלה שייתנו נוחות רבה יותר למשתמש. "המגמה

הכללית בעולם וגם בישראל", אומר דוד, "היא של שיפור רמת החיים. אנשים רוצים לקבל שירות טוב יותר מהבניין, והטכנולוגיה צריכה לתת לכך מענה". כבר כיום, מונעות תעשיות הבנייה במערב

אירופה ובארה"ב, בעיקר משיפור רמת החיים ולא מבנייה חדשה. לדעת דוד, מגמה זו צפויה להגיע בשנים הקרובות גם לישראל, שכן ההגירה היא קטנה, וכזה גם הגידול הטבעי של האוכלוסייה.

השיפורים הטכנולוגיים, באים לידי ביטוי, בין השאר, בתאורה מתוחכמת, ברצפות המאפשרות גמישות רבה יותר, במעליות מתוחכמות ומהירות ובמערכות מיזוג אוויר המאפשרות שליטה ובקרה טובות יותר.

גם הבנייה לגובה, משקפת יוקרה ושיפור מסוים באיכות החיים. דוד סבור, כי איכות המוצרים

בבניין תעלה, ובעקבות כך יעלו גם מחירי הבנייה, אשר יהיו מושפעים בעיקר מעלות המוצרים ופחות מעלות כוח האדם.

מבצעים ועודפים ישירות למייל

הירשמו עכשיו

תודה רבה!

אוהבים את אתר הדירה?