היפגעות מתאונות היא סיבת המוות השכיחה ביותר של ילדים בישראל. עד לאחרונה היה תחום זה של ילדים ותאונות לוט בערפל בשל היעדר נתונים. שגיאה נפוצה בנושא הייתה תפיסת תאונות
הדרכים כגורם הראשון וכסיבה העיקרית להיפגעות ילדים מתאונות לא מכוונות. הנתונים בדו"ח
השנתי 2002 שמציגה המועצה לשלום הילד מלמדים שילדים נפגעים מנפילה פי שניים יותר מאשר בתאונות דרכים. הבית, שנחשב באופן מסורתי למרחב הבטוח ביותר, הוא המקום שבו מתרחשות רוב התאונות, ורוב הנפגעים מתאונות הם ילדים צעירים, בני 0-6.
היפגעות של ילדים מתאונות עלולה להתרחש במקומות ובמצבים שונים. מקובל להבחין בין ארבעה סוגי תאונות: תאונות במערכת החינוך, תאונות דרכים, תאונות עבודה של ילדים ובני נוער ותאונות בית וחצר. הסוג האחרון הוא הנפוץ ביותר, אך גם המוכר פחות והמדווח פחות משאר הסוגים.
נפילות כתוצאה מהתנגשות בחפצים והיפגעות מחפצים חדים ובעלי כושר חיתוך הן סיבות שכיחות
ביותר לפגיעות בבית. כוויות שכיחות פחות, אבל פגיעתן בדרך כלל חמורה יותר ודורשת אשפוז בבית חולים לעיתים תכופות יותר. כ-88% מהפניות של ילדים למרכז הארצי לייעוץ בהרעלות במרכז למידע רפואי בהרעלות בבית החולים רמב"ם, היו עקב היפגעות של ילדים בבית.
מקור הנתונים בדו"ח שמציגה המועצה לשלום הילד הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחלקת הבטיחות של משרד החינוך, משטרת ישראל, המוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה, קופת חולים כללית, בתי חולים ומרכזי הטראומה בבתי החולים ומשרד הבריאות. כמו כן מוצגים נתונים שמקורם המרכז הארצי להיפגעות מהרעלות בבית החולים רמב"ם.
92.3% מכלל הילדים המגיעים לאשפוז נפגעו מתאונות שלא בכוונה. מנתוני הדו"ח עולה כי הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז ילדים בגין תאונות היא נפילות, כ-55, לעומת 19% שנפגעו בתאונות דרכים ו- 9.5% שנפגעו מכוויות.
ילדים בגיל צעיר (0-9) הם הנפגעים העיקריים מנפילות, בעיקר מנפילות מגובה, שחומרת הפגיעה
מהן היא הגדולה ביותר. בולטת קבוצת הילדים בגיל 0-4 המונה יותר ממחצית מהנפגעים מנפילות.
הקבוצה הבאה אחריה היא זו של גילאי 5-9. רוב הנפילות הן נפילות מגובה (כ-66%), ולאחריהן
נפילות בעת טיול או במגרש משחקים (26.3) ונפילות מסוג אחר (7.9%).
מהנתונים עולה כי ככל שילדים צעירים יותר הם חשופים יותר לתאונות. בולט מהנתונים כי עם
העלייה בגיל קטן מספר הילדים הנפגעים מנפילות. יותר ממחצית הילדים נפגעו בבית (50.0%)
ובמיוחד הילדים הצעירים. גילם של 69.7% מן הילדים הנפגעים בבית היה פחות מ- 12.1 .4% מן
הילדים נפגעו ברחוב או בכביש, ו-8.3% בשטח בית-הספר. עוד 3.1% נפגעו במבנה ציבורי.
בהתייחס לתחום הפגיעה מכוויות, הגורם הנפוץ ביותר היה נוזל חם ( 59.0% מכלל הילדים שנכוו) אחריו האש (17.5%) וכוויות מחפצים חמים (8.8%)
אז כיצד אפשר למנוע תאונות מיותרות בתוך הבית ולשמור על שלום ילדינו?
בדקנו, חקרנו, אספנו וחיברנו מדריך מפורט המציג בפנינו את "הבית הבטוח". "הבית הבטוח" הוא המקום אשר גם בתכנונו וגם בעיצובו הוא מהווה חלל מגורים בעל סף בטיחות גבוה במיוחד, בו החיים שלנו ושל ילדינו יהיו יפים ובטוחים יותר.
המדריך לבית הבטוח
חלונות, גגות ומרפסות:
נפילות מגובה הן הגורם מספר אחת לפגיעות ילדים בבית. חשוב מאוד שבבית יהיו סורגים או
אביזרים המגבילים את פתיחת החלונות ללא יותר מ-10 ס"מ על מנת למנוע נפילות. אם בחרתם
בסורגים - ודאו שהרווח בין סורג לסורג אינו עולה על 10 ס"מ. אסור להסתפק בהתקנת רשתות
הגנה על חלונות כיוון שאלו ייקרעו בקלות.
ניתן למצוא סוגים שונים של מחסומים שיכולים לשמש כמחסומים למרפסת או לכל אזור סיכון אחר
בבית. המחיר אינו גבוה וההתקנה פשוטה וקלה.
בנוסף, ילדים עלולים לגלות סקרנות יתרה לגבי פתחים אלו ולחפש רהיטים שעליהם אפשר לטפס
ולהגיע לגובה החלון או קירות המרפסת. חשוב להרחיק כסאות וכל רהיט מדפנות הגג או סביבת
החלון. לעיתים יימצא גוף המזגן סמוך מאוד לקיר הגג ובמקרה שאי אפשר להזיזו ולמקמו באזור
אחר, אפשר לחסום את הגישה אליו, או להציב מכשולים שימנעו אפשרות לטיפוס.
כמו כן, כאשר נמצאים בבית מומלץ לשמור על היציאה לגג או למרפסת נעולה.
דלתות, ארונות ומגירות ברחבי הבית ובמטבח:
דלתות, ארונות ומגירות עלולים להוות סכנה לילדים גם כן. תפיסת אצבעות, נפילת מגירה עקב
היתלות עליה, גישה לחפצים וחומרים מסוכנים לילדים הם רק חלק מהסכנות.
גם בתחום זה מספר פתרונות אפשריים:
1.מגירות עם מעצורים ימנעו מהמגירה להיפתח עד הסוף ולא יאפשרו את נפילתה.
אותו מעצור משמש גם הגנה מפני היתפסות האצבעות בעת הסגירה.
2.יש מגירות בעלות מנגנונים מיוחדים המאפשרים להן לשאת עומס של עד 80 ק"ג. פעולה זו תקנה הגנה אם ינסה הילד להיתלות עליה.
3.קיימים ארונות אשר פתיחתם וסגירתם מתאפשרות רק על ידי לחיצה באזור מסוים. הלחיצה
מצריכה הפעלת כוח, אשר לרוב אינו מצוי ברשותם של ילדים קטנים.
4.דלתות - מומלץ לאבזר במתקנים למניעת תפיסת אצבעות.
לגבי השימוש בארונות - כדאי להקצות מראש ארון גבוה שבו תאחסנו את חומרי הניקוי וארון
לתרופות שהילד לא יוכל להגיע אליו.
במטבח יש להקפיד על אחסון כלי מטבח חדים ומסוכנים ומכשירי חשמל רחוק מהישג ידם של
הילדים. אפשר לאחסנם במגירות וארונות גבוהים ובנוסף, חברות המטבחים מציעות כיום פינות
אחסון על השיש מוגנות בתריסים חשמליים.
מדרגות:
בניגוד לדעה הרווחת מדרגות בתוך הבית אינן מסוכנות רק בעת הירידה בהן. חשש מנפילה קיים גם בזמן העלייה, בעיקר כאשר מדובר בילדים קטנים העלולים לאבד את שיווי משקלם. כאן מגיע
הפתרון בדמותם של שערי בטיחות ומחסומים שונים.
שער מומלץ הוא שער בעל סורגים אנכיים או כל שער אחר שסורגיו אינם אופקיים או כאלו
המאפשרים טיפוס. אפשר למצוא גם שער שנפתח בלחץ ולא דורש קדיחות ובכך מונע פגיעה בקירות
- אך זאת בתנאי שיש תמיכה בשער משני הצדדים.
מה אומרים התקנים לגבי גובה המחסום והמרחק בין הסורגים? כיום אין תקן למחסום למדרגות,
אבל נשליך מתוך התקן למעקה:
1. הסורגים צריכים להיות אנכיים.
2. גובה המחסום יהיה מינימום 105 ס"מ מהנקודה הגבוהה ביותר שניתן להניח
עליה רגל, ומומלץ להשאיר ליד המחסום אזור שבין 10 ס"מ ל- 90 ס"מ שבו לא
יהיה על מה לטפס.
3. רווח בין סורג לסורג לא יעלה על 10 ס"מ.
4. הצירים שבהם משתמשים יהיו מסוג ציר מוזז, כך שבין השער ובין המזוזות,
המשקוף, יהיה מרווח של 4 ס"מ. מרווח דומה יושאר בצד הנעילה. המרווחים
באים להגן מפני לכידת אצבעות, כך גם מבנה הצירים.
5 . כיוון הפתיחה יהיה מנוגד לכיוון המסוכן, אליו יש למנוע תנועה.
6. ככלל - יש להקפיד שלא יהיו פינות חדות במחסום, שצבע המחסום לא יהיה רעיל, וחשובה
ביותר התקנת המחסום בבית בצורה יציבה ובטיחותית.
כאמור, כל גרם מדרגות בבית ילווה במעקה העונה גם הוא על הנחיות התקנים הקיימים.
שקעי חשמל:
שקעי חשמל חשופים עלולים להוות סכנה לילדים קטנים. הם עלולים לנסות להחדיר חפצים זרים
לתוכם וכתוצאה מכך להתחשמל. הפתרון הבטיחותי ביותר הוא למקם את השקעים גבוה, כ- 170
ס"מ מהרצפה. אבל, משיקולים אסתטיים אנשים רבים מעדיפים היום למקם את השקעים נמוך יותר, במטרה למנוע מחוטי חשמל לקשט את קירות הבית. במקרה כזה יש מספר פתרונות אפשריים:
1. התקנת שקע חסום - שקע כזה מצריך הפעלת לחץ זהה על שתי נקודות בו-זמנית
על מנת שיזרום דרכו חשמל.
2. התקנת שקע מסתובב - שקע זה דורש סיבוב והכנסת תקע דרכו על מנת שיזרום
דרכו חשמל.
3. מגינים לשקעים - מגיני פלסטיק החוסמים את השקעים הניתנים להסרה כאשר
משתמשים בנקודת החשמל.
אמבטיה, מים, אסלות:
כלל ראשון בנוגע לבטיחות ילדים ומים הוא לעולם לא להשאיר ילד ללא השגחה בקרבת מים. בבית, מעבר לסכנת טביעה או חנק, מים חמים מהווים מוקד פגיעות רציני הגורם לכוויות. למעלה מ- 60% מכלל הנפגעים מכוויות בארץ הם ילדים.
כיום יש בשוק מנגנונים שונים למניעת כוויות בבית ובאמבטיה:
1. ויסות הטמפרטורה בדוד - באופן עקרוני רצוי לכוון את טמפרטורת המים בדוד
לטמפרטורה הרצויה. לכן, אם בביתכם דוד חשמלי, כוונו את הטמפרטורה ל- 50
מעלות. זה יפתור את בעיית כל הברזים בבית. אם בביתכם דוד שמש, אפשר
לרכוש ברז מיוחד שבאמצעותו אפשר לכוון את הטמפרטורה ל- 50 מעלות.
2. קיימים וסתים המולבשים על ברזים או נמצאים בתוך ברזים, הנותנים מענה
נקודתי לכל ברז וברז.
אסלות - בניגוד למבוגרים, משקל הכובד של ילדים מרוכז בפלג גופם העליון. אם יישענו קדימה,
כלפי פתח האסלה, הם עלולים לאבד את שיווי משקלם, ליפול פנימה ולטבוע גם בגובה המים הנמוך באסלה. חשוב להתקין מנעולי אסלות המונעים את פתיחת המכסה ואת החשיפה לסכנה.
אש:
מומלץ להתקין גלאי עשן בבית או מערכות גילוי וכיבוי אש מתקדמות. אלו יתריעו על סכנת שריפה
ויאפשרו לכבות את האש או לברוח ממנה בזמן. ישנם תקנים ישראליים ברורים בנושא.
כמו כן, מומלץ להשתמש בבית בחומרים שאינם מקדמי בערה או בעלי מקדם בערה נמוך ביותר. כך, גם בהיעדר מערכות גילוי וכיבוי אש בבית, עדיין יישאר בידינו זמן רב להיערכות, כיבוי או עזיבת
המקום, מרגע פריצת האש.
רצפה:
רצפה, כמובן, טומנת בחובה סכנות החלקה, לא לילדים בלבד. אך גם כאן, מעבר לשימוש בשטיחים למיניהם כמונעי החלקה, קיימים היום בשוק מוצרים שיכולים לתרום לבטיחות גבוהה בבית.
ריצוף מחוספס - אפשר היום למצוא סוגים רבים של קרמיקה, אבן או שיש מחוספסים, לא
מלוטשים, אשר יוצרים אוטומטית משטח חלק פחות.
אפשרות נוספת למשפחה המבקשת ליצור אזור משחקים בטוח יותר בתוך הבית או בחצר היא להתקין במקום ריצוף גומי משתלב לחיפוי רצפות. ריצוף זה הוא רך ונעים למגע, הוא עמיד באש, מונע החלקה ובולם זעזועים טוב יותר מרצפה רגילה. שימוש נוסף במשטחי הגומי ניתן לעשות גם בחיפוי קירות - להגנה מקסימלית.
ריהוט:
שידות, ספריות, מדפים, מעמד לטלוויזיה וארונות לא יציבים - חשוב מאוד לקבע אותם לקיר, כך
שאם הילד ינסה לטפס עליהם, הם לא יפלו עליו. כמובן, רצוי להימנע ככל האפשר משימוש
ברהיטים בעלי פינות חדות, רווחים וחריצים מיותרים, וברהיטים המשלבים הרבה זכוכית.
תשומת לב כדאי לתת גם לווילונות בבית ומומלץ לא להתקין וילונות עם חבלים או ידיות ארוכות
עשויות חומרים גמישים, כיוון שקיימת סכנה שהילד ישחק עם אביזרים אלו ויסתבך בתוכם. הדבר
מהווה סכנת חנק או נפילה. כאן גם יש להביא בחשבון חוטי חשמל או טלפון.
בחדר הילדים, כפי שהוזכר בסעיף הפתחים, חשוב להקפיד על הצבת ריהוט הניתן לטיפוס רחוק
מחלונות ומומלץ תמיד להצמידו לקיר.