מחשוב תהליך התכנון, ניהול פרויקט הבנייה ותחזוקת המבנה
על פיתוח כלים המיועדים לאפשר את ייעול ניהול פרויקט הבנייה, משלב התכנון וכלה בתחזוקת המבנה על ידי קישור בין תוכנות CAD שונות אל יישומים נוספים של תכנון, על ידי שימוש באינטרנט ועוד. על הדרישה הגוברת מאדריכלים להבין איך מערכות מידע ומולטימדיה בבניין עובדות.
תהליך התכנון, הבנייה והתחזוקה של מבנים הוא אחד מהתחומים הכי פחות ממוחשבים בשוק כיום, בייחוד לעומת העולם האקדמאי, התעשיות, הבנקים, התקשורת ועוד.
כולנו מכירים את המצב שאדריכל מתכנן את הבניין בתוכנה א', המהנדס עובד עם תוכנה מסוג ב', מנהל הפרויקט עובד עם תוכנה ג' והפלוטר של מכון ההעתקות עובד בשפה ד', ואז לא רק שיש בלגן אלא בזבוז זמן וכסף והרבה תסכול.
השאיפה להגיע למצב שבו כל עולם התכנון-בנייה-תחזוקת מבנים ידבר באותה שפה ובעלי התפקידים השונים יוכלו
לשתף מידע באותו מאגר מידע ואותה קונפיגורציה, גוברת מיום ליום בייחוד עם שפע תוכנות התלת ממד
והסימולציות הקיימות ובעידן שבו כמעט כל דבר יכול להתבצע online ובשיתוף פעולה. במצב שכזה אדריכלים
מצפון אמריקה יוכלו לתכנן במזרח הרחוק כאשר חברת הבנייה תהיה אירופאית. אחת ההוכחות לכך שדבר זה הוא
בר השגה היא שמרבית חברות התכנון במנהטן כלל אינן מתכננות מבנים לבנייה במנהטן (שכמעט וכבר אין בה
שטחים לבנייה) אלא לבנייה ברחבי ארה"ב ורבות מהן בעיקר למזרח הרחוק.
אז מה יש?
קיימות תוכנות רבות וגם אתרי אינטרנט המסייעים לאדריכל ולמתכננים השונים בכל שלבי הבנייה מהתכנון ועד תחזוקת המבנה, אך עדיין היכולת לשלוט בתהליך של התכנון ועד תחזוקת וניהול הבניין לאורך שנים בתוכנה או במאגר מידע אחד אינה קיימת. רק לאחרונה נראים צעדים מתקדמים בפיתוח טכנולוגיות אינטרנט ותקשורת בין תוכנות שונות אשר יתמכו בכל התהליך ובין כל השותפים לתהליך הבנייה.
בנוסף, התוכנות העכשוויות בתחום האדריכלות-הנדסה ובנייה מספקות תיאורים שונים של הפרויקט אך לא את התמונה הכוללת, לדוגמה, הופעת פרט מסוים בתוכנית דו ממדית אינה מספקת גם מידע על היצרן, על המפרט הטכני ועל העיתוי שבו ייבנה פרט מסוים זה בתהליך הבנייה. תארו לעצמכם שכאשר אתם עומדים על הפרט הספציפי במסך של תוכנת CAD מסוג כלשהו יהיה לכם קישור לאתר האינטרנט של החברה שמייצרת פרט זה או אפילו קישור ישירות למפרט הטכני שנמצא online באתר החברה. המצב כיום הוא שתוכנות CAD מתארות את
הגיאומטריה של הבניין על חלקיו השונים ומתאמות בין הקונסטרוקציה והמערכות השונות, אך הן לא מתארות את העלויות והתהליכים. לכן בחברות רבות קיימים במחשב חוצצים או תיקיות אשר ניתן לשמור בהם מידע על חלונות, ריהוט, חשמל ועוד וזאת על ידי מתן קוד מספרי אשר מופיע גם בתוכנות ניהול פרויקטים המתמחות בעריכת מפרטים ומכרזים.
עד כה דיברנו על השלבים הפשוטים במחשוב פרויקט הבנייה, אך מה קורה כאשר מנסים לשלב את המידע המדובר עם תוכנות סימולציה של צריכת האנרגיה, עם מידע על תאורה או עמידה בתקנים ובחוקי התכנון ועם יישומי GIS. כאשר עולה המודעות לתכנון, גוברת הדאגה לבדיקות מקיפות של תחומים כשימוש באנרגיה, התנהגות אקוסטית של הבניין, עמידות הבניין באש ועוד, ולצורך זה פותחו תוכנות רבות כדוגמת APACHE אשר רובן עובדות עם טכנולוגיות CAD . אם יהיה קישור בין שלבי התכנון והבנייה לשלב של תחזוקת המבנה, כלומר אם יוכלו לבצע את
ניהול המבנה, תחזוקתו, שינויים ושיפוצים באותו ממשק של התכנון והבנייה, נוכל לקבל חיסכון רב בעלויות וייעול בארגון ובתיעוד של כל הקורה בבניין.
הבעיה-
למרות מאות מיליוני הדולרים שנשפכו כבר על מחשוב תעשיית ה AEC -Architecture-Engineering-Construction , עדיין יועצים רבים חייבים לייבא מתוכנות האדריכלים מידע ותוכניות אל התוכנות המיוחדות שלהם או להפוך את המידע לנגיש ופשוט יותר לפני שניתן לעבוד עליו. תהליכים אלו הם בזבזני זמן ולא כל שכן יוצרים תסכול ולעיתים אף בעיות בשל התנגשויות בתוכנות או השמטת פרטים בקבלת קבצים ובשליחתם.
הפתרון-
לאחרונה ניכרת מגמה של קישור בין תוכנות CAD שונות אל יישומים נוספים לתכנון, כגון המערכות הבאות:
גם כאשר קישור זה הוא אכן אפשרי הוא ניתן לשימוש בחברות גדולות ובעלות תקציבים מתאימים והוא גם מצריך
תחזוקה, כיוון שחלה התיישנות ופרטים ויישומים שונים יוצאים מכלל שימוש, וכמובן יש צורך בהתאמה לגרסאות
החדשות אשר יוצאות כמעט כל שנה לשוק. בנוסף, ברוב המקרים כאשר חברת תוכנה או יישום אינטרנט כלשהו
יוצרת התאמה וקישור בין תוכנות התכנון, ניהול הפרויקט ותמחור הפרויקט, היא בוחרת בתוכנות מסוימות (משיקולים
כלכליים ואסטרטגיים), ומשרד תכנון שהתוכנה הספציפית לא נמצאת ברשותו לא יוכל לעשות אינטגרציה שכזו.
ובצעדים אמיצים אל העתיד-
בשנת 1995 הקימו כמה מהמובילים בתעשייה (Autodesk, HOK, Carrier, AT&T את ארגון IAI
כדי שהוא יוביל אינטגרציה של התוכנות והמערכות השונות לתעשיית ה- AEC. ואכן כיום מפותחת שפה משותפת
אשר מסתמכת על "תורת המיון" בלוגיקה ולא רק על מידע פרוגרמטי או שפת תכנות. התורה מבצעת מיון
וקטגוריזציה של אלמנטים, לדוגמה, דלת יכולה להיות מתוארת על פי המיפתח, הגובה, זווית הפתיחה (או חלק מתוך
360 מעלות), הצבע, העמידות בשריפה וכולי, וכל אלה הם נתונים הניתנים לתרגום לקוד מספרי.
הארגון מפתח סטנדרטים בתוכנה שניתן יהיה בעזרתם לזהות את חלקי הבניין השונים ואת רכיביו בצורה
אוניברסלית. המערכת נקראת IFC -Industry Foundation Classes
מומחים בתחום מעריכים כי ה- IFC יפתור כ 70% מהבזבוז הנובע מהעברת נתונים מתוכנה לתוכנה.
לכאורה, אידיאלי היה אם כל המידע הנ"ל של מערכת IFC היה ניתן לגישה דרך האינטרנט, רק שבשנת 1995
כאשר התחילו לפתח אותו עדיין לא ניתן היה להעביר קבצים ולבצע יישומים כבדים ONLINE וכמו כן HTML
HyperText Markup Language , מייצגת טקסטים באופן שאינו מתייחס למשמעות הסימנים-מספרים אם
מספר הוא תאריך, מידה או ערך כספי.
ההרחבה של HTML ל XML eXtensible Markup Language הביאה לכך שבסוף שנת 99 חברו כמה
חברות מובילות בתחום לפיתוח יישומים הקשורים לתעשיית ה AEC באינטרנט אשר יהוו שפה אוניברסלית, ביניהן:
התוצאה היא פרויקט הנקרא aecXML שמתחילת שנת 2000 מנוהל על ידי IAI, ובראשו עומד Keith Bentley
מחברת Bentley Systems.
ה- IFC וה- aecXML אינן עושות בדיוק את אותם הדברים אך בסופו של דבר הן יעבדו בשיתוף פעולה.
השימוש הרב במולטימדיה ותקשורת מחשבים בבניינים (מבתים פרטיים ועד מבני מסחר וציבור ענקיים) מוסיף
למורכבות שבעבודת האדריכל. אם עד היום הבינו האדריכלים "איך בניין עובד", כיום יש דרישה גם להבין איך
מערכות מידע ומולטימדיה עובדות ואת השלכותיהן על עיצוב החלל והסביבה האורבנית.
ברבים מארגוני האדרכלים והמהנדסים ברחבי העולם כבר קיימת ועדה העוסקת בטכנולוגיה ומקדמת את הטמעת
הנושא. סביר להניח כי גם בעתיד לא יידע כל מתכנן איך המערכות הללו עובדות, אך לפחות יידע אל מי לפנות
ואיך לתכנן חלל עבורן.
ישנן חברות כדוגמת ESA) Electronic Systems Associates ) התומכות במשרדי אדריכלים בכל הקשור
לאינטגרציה של מחשבים ומדיה בתוך הבניינים שהם מתכננים.
לינקים בתחום: