בנייה טרומית ובנייה מתועשת
מהו ההבדל בין שני סוגי הבנייה וסקירה קצרה של ענף הבנייה מבחינה טכנולוגית
תיעוש הבנייה ובנייה טרומית נתפסים בארץ כאותו דבר כשלמעשה קיים הבדל מהותי ביניהם:
בנייה טרומית מספקת לאתר בנייה רכיבים טרומיים המיוצרים במפעל או באתר עצמו (מפעל שדה). גם בלוקי בנייה הינם רכיבים טרומיים, בגודל קטן יותר אבל במהות דומה.
לעומת זאת, תיעוש הבנייה הוא שינוי בתהליך הבנייה ולא ברכיבים.
כך, בנייה טרומית יכולה להיות "קונבנציונלית" במהותה (לא מתועשת), ובנייה באמצעות בלוקי בנייה רגילים, יכולה להיות מתועשת במהותה, אם תהליך הבנייה יהפוך לתהליך תעשייתי.
טכנולוגיות חדשות
ידוע שענף הבנייה בארץ אינו מהמתקדמים בעולם.
משך ביצוע בנייה למגורים, על פי סקרי משרד הבינוי, מגיע לכ-22 חודש בממוצע. זה נחשב לשיא עולמי ויש לכך משמעויות שליליות מבחינת עלויות מימון, מחזור ההון והוצאות תקרה.
מאז מלחמת ששת הימים, עם כניסת פועלים מהשטחים לענף, חלה נסיגה ואף הידרדרות בטיב הביצוע, משך ביצוע, בהשקעות הון בענף ובשילוב דור חדש של בעלי מקצוע, תופעות שאנו סובלים מהן עד היום.
גודל השוק של ישראל, אי ודאות ומדיניות קצרת ראייה של הממשלות השונות, גרמו לחוסר פיתוח טכנולוגי בענף.
לאחרונה, עם ריבוי בניית צמודי קרקע ותחילת הקמת מבני משרדים ומגורים בגובה רב, חל שינוי מסוים בענף: כניסה של בנייה מתועשת לא קונבנציונלית, דהיינו, שלדי פלדה, מחיצות גבס ואלמנטים מתועשים אחרים, כתחליף לקבלני השלד הרגילים.
אם כי צפוי כי תהליך זה יימשך ויתרחב, קשה להעריך כיום בדיוק מה צפוי בשנים הקרובות. לאור ניסיון העבר, רצוי להיערך בזמן לשינויים אפשריים בעתיד, כולל הכנסת טכנולוגיות מתקדמות שיש להן הצדקה בתנאי שוק תחרותיים של שנות ה-2000.