בחירת הקבלן המבצע ועריכת החוזה עמו
דרכי השוואה בין הצעות של קבלנים במסגרת מכרז, טבלת השוואה ודוגמאות לשקלולים ועריכת החוזה.
לאחר פתיחת מעטפות הצעות הקבלנים שהשתתפו במכרז, יש לבצע את הפעולות הבאות:
1. לבדוק אם כל המסמכים אשר נדרשו מן הקבלנים אכן צורפו להצעה.
2. לבדוק את האריתמטיקה.
3. לבחור את הקבלן הזוכה, תוך עריכת טבלת השוואה:
עם קבלת הצעות הקבלנים המשתתפים במכרז, יכין עורך המכרז טבלה להשוואת המחירים
השונים, וזה כדי לוודא שהאריתמטיקה נכונה ושהמחיר הכולל המוצע הוא אכן נכון. כמו
כן, הטבלה מאפשרת לאתר השמטות ומחירים שאינם הגיוניים והטעונים בירור נוסף עם המציע.
כללי ההתנהגות במקרה של טעות, סטייה ממחיר סביר והשמטות, אינם קבועים ומוגדרים.
קיימים מוסדות שבהם המחיר הלא סביר של סעיף כלשהו מתוקן על ידי המזמין לפי ממוצע
המחירים המוצעים על ידי יתר הקבלנים באותו סעיף. נוהג זה מקובל גם כשמדובר בסעיף
שלא מולא על ידי קבלן כלשהו בגלל אי תשומת לב או אי הבנת הנושא.
ניתן גם לקבוע שבמקום מחיר ממוצע משתמשים במחיר החציון. כמו כן, קבלנים מביעים
לפעמים הסתייגויות לגבי נוסח של סעיף זה או אחר שאינו נראה להם בר-ביצוע וועדת
המכרזים או המתאם חייבים לנקוט עמדה לגביה.
קיימות בשוק תוכנות שונות המשמשות להשוואה בין הצעות של קבלנים.
על פי רוב, יציין עורך המכרז שאין המזמין מתחייב לקבל את ההצעה הנמוכה ביותר או כל
הצעה שהיא, אך רצוי להתייעץ עם משפטן לפני שפוסלים משתתף כלשהו לאחר פתיחת ההצעות.
ההתקשרות עם המבצע לאחר בחירתו תהיה חוזית.
קריטריונים
ניתן לקבוע באופן מוחלט קריטריונים למדידת השפעתו של כל אחד מהאספקטים הנ"ל. אפשר
להשתמש בנוסחאות שייקחו בחשבון את הנתונים השונים על ידי ציון סובייקטיבי אשר יינתן
על ידי חברי הוועדה שתשפוט את הפרויקטים השונים. למשל:
- אם ייקבע שלאסתטיקה יש סולם ציונים מ-10 עבור "מעולה" עד ל-6 עבור "סביר", ניתן
לקבוע לצורך ההשוואה, שעבור כל נקודה מתחת למקסימום של 10, יתווסף 1% למחיר המבנה.
פרויקט שקיבל ציון 6 למשל, יוכפל מחירו במקדם 1.04.
- לגבי פונקציונאליות יכול להיות סולם דומה, למשל מבנה שקיבל ציון 8, מחירו לצורך
ההשוואה יוכפל ב- 1.02 . לעומת זאת אם נקבע ש -10 חודשים הוא זמן סביר לביצוע
הפרויקט וקבלן מציע זמן ביצוע מקוצר של 8 חודשים, יוכפל מחיר הצעתו ב-0.98 לצורכי
ההשוואה.
השקלולים יופעלו לצורך ההשוואה בלבד, והמחיר הסופי יישאר זה שהוצע במקור על ידי אותו
קבלן שנבחר.
הדוגמה הבאה מדגימה השוואה בין שתי הצעות :
הצעה א' - קיבלה 6 באסתטיקה, 8 בפונקציונאליות והוצע לבצעה תוך 10 חודשים במחיר של
10,000,000 ש"ח.
הצעה ב' - קיבלה 8 באסתטיקה, 10 בפונקציונאליות והוצע לבצעה תוך 8 חודשים במחיר של
10,105,000 ש"ח.
השקלולים יהיו כדלהלן:
הצעה א' - 1.04X 1.02 X 1 X 10,000,000 = 10,608,000 שקלים
הצעה בי - 1.02 X 1 X 0.98 X 10,105,000 = 10,100,958 שקלים
מכאן אנו למדים שניתן להעדיף את הצעה ב' על הצעה א' למרות שהיא לכאורה יקרה יותר.
המקדמים לשקלולים המוזכרים לעיל הם אינדיקטיביים בלבד וכל יזם יקבע אותם לעצמו
בהתאם לגורמים הבאים:
1 הריבית בשוק וזמן הביצוע המוצע. כל חודש של "הנאה" מוקדמת מהנכס שווה לריבית על
השקעה ולרווח הצפוי מתפעול המבנה.
2 טעמו והחשיבות הניתנת על ידיו לפונקציונאליות ולגורמים אחרים.
עריכת החוזה
החוזה מבוסס על מסמכי המכרז (המרכיבים את תיק המכרז). לאחר שנבחר הקבלן, יש למלא
במסמכים אלה את כל הפרטים הרלוונטיים (כגון שם הקבלן, סכום החוזה) כולל כל הפרטים
שהוגדרו לאחר בחירת הקבלן, אם ישנם כאלה. כמו כן יש להחליף את כתב הכמויות המקורי,
שלא כלל את מחירי היחידות, בכתב הכמויות הסופי שבו מולאו מחירי היחידות השונות,
תוצאות המכפלות והסיכומים.
במקרה שלא הוכן מכרז והעבודה נמסרה לאחר משא ומתן, יכלול החוזה את כל המסמכים
הכלולים בתיק מכרז, ואלו יכללו את כל הפרטים שהוזכרו לעיל.
התחלת העבודה בשטח
לאחר שנחתם חוזה הביצוע הוא מופקד בידי המפקח. המפקח יהיה החולייה המקשרת עם הקבלן המבצע.