חיפויים באריחי אבן - שאלות נבחרות | הדירה

פרסום מפמ"כ 378 "חיפוי קירות באבן טבעית" מפברואר 1994 גרם למהפכה אמיתית בענף

הבנייה, בכך שקבע לראשונה כללים לתכנון, ביצוע ופיקוח על עבודות חיפוי באבן.

המפמ"כ הפך למדריך מאוד פופולארי בין המתכננים והמבצעים. רבים משלבים חלקים ממנו או

את כולו במפרטים טכניים לביצוע, ומאמינים כי ביצוע על פי המפמ"כ פוטר אותם מלימוד

תוכניות הבניין והתאמת שיטת החיפוי באבן לדרישות ספציפיות אשר יבטיחו אורך חיים

למעטפת הבניין.

ניסיון רב אשר הצטבר בעבודה שוטפת של מהנדסים המתמחים בנושא, מצביע על תחומים רבים

שבהם המפמ"כ חוטא בדלות, אי התייחסות או דרישות יתר.

בשנתיים האחרונות, ועדת מומחים בהתייעצות עם היצרנים, מבצעים ומומחים בתחום, עובדת

במרץ על הכנת ת"י 2378 "קירות מחופים באבן טבעית", המיועד להחליף את מפמ"כ 378.

בעבודתו כמהנדס יועץ בפרויקטים שבוצעו בשנים האחרונות, נפגש כותב המאמר עם שאלות

הקשורות בתכנון וביצוע חיפויים באריחי אבן אשר אין עליהן תשובה במפמ"כ 378 המחייבים

התייחסות ממכיני התקן החדש. במאמר יוצגו מספר שאלות ונושאים הקשורים לכך.

שיטות חיפוי באבן

האבן הנה חומר טבעי בעל קיים ממושך, מסורת ארוכת שנים כחומר בנייה המועדף על ידי

בונים ומתכננים. מעטפת בניין מחופה באבן, בעלת תכונות חוזק ויופי היוצרת חזית

יוקרתית למבני מגורים, מסחר ותעשייה, מבנים רבי קומות וגורדי שחקים. ועוד.

שיטת החיפוי נבחרת בהתאמה לשיטת הבנייה, על פי יתרונותיה ביחס לשיטות האחרות, לקבלת

חזית הבניין הנדרשת, תוך כדי שימוש באבנים בגודל ובאיכות מהסוג שנקבע.

1. שיטת הקיבוע הרטוב

הרכבת אריחי אבן נעשית על ידי הצמדתם לקיר הרקע באמצעות מלט או על ידי בניית שורות

אבן, מילוי בטון בגב האבן, הכל על גבי זוויתן קומתי המקבל את משקל החיפוי.

כל אבן ואבן מחוברת לקיר דרך שרשרת אמצעי עיגון מפלדה מגולוונת או נירוסטה, הכוללת

חוטים, רשת ברזל ומיתדי עיגון או לחלופין החיבור נעשה ישירות לקיר באמצעות עוגנים

"מחזיקים" מנירוסטה. השיטה הרטובה נבחרת לחיפוי בבניינים עם קירות רקע בנויים מבטון

ו/או מבלוקי בטון חלולים או מיוחדים, כגון איטונג. לשיטה יתרון כאשר משתמשים באבנים

לחיפוי במידות יחסית קטנות, באורכים משתנים בעיבודים שונים.

למרות שעל פי התקנים בארצות המערב, הרכבת החיפויים בשיטה זו מותרת רק עד גובה קומה אחת, בארצנו מאשרים שימוש בשיטה זו ללא הגבלת הגובה, בהתבסס על הנחה כי זוויתן הבסיס המחובר בכל קומה מחזיר את המצב לחיפוי של "קומה אחת" בלבד !!

הניסיון מאשר את ההזהרה שבמפמ"כ 378 כי "המגע בין האבן לקיר הרקע

באמצעות המלט עלול להינתק במשך הזמן ולכן חובה להסתמך על קיבוע המכני בלבד".

2. שיטת הקיבוע היבש

הרכבת אריחי אבן נעשית ישירות לקיר הרקע באמצעות מערכת עוגנים מכניים, במרחק ממנו,

תוך כדי יצירת חלל מאוורר בגב החיפוי. האריחים במידות גדולות יחסית, מורכבים על פני

החזית לפי קווים ברורים, בדרך כלל ניצבים. המאפשרים ייצור תעשייתי של אבנים באותו

גודל.

הקיבוע היבש מבטיח ביטחון מקסימלי, בגלל יכולת חישוב הנדסי מדויק של יציבות החיפויים

והבטחת איכות החומרים המיוצרים בשיטות מתועשות. וכן הגנה משופרת בפני חדירת מי

הגשמים ובידוד התרמי של מעטפת הבניין.

3. שיטת קיבוע בהדבקה

הרכבת אריחי אבן נעשית בהצמדה ישירות לקיר או לשכבת טיח מיוחד מיישר, באמצעות דבקים

מיוחדים ללא אביזרים מכניים. השיטה מתבססת על הדבקה עם דבקים אשר פותחו במטרה

להדביק גם אריחי קרמיקה, ולה יתרון להדבקת אריחי אבן בגודל ועובי הדומים לאריחים אלו.

בהרבה פרויקטים מעדיפים את השיטה בגלל הנוחות בביצוע של הדבקת האריחים לקיר למרות

שטרם הובהרו כל השאלות הטכניות הקשורות בה.

יתר על כן, בארצות אירופה המערבית מקפידים על המגבלות אשר לגובה קיר הרקע המיועד

להדבקת האריחים ולגבי גודלם של האריחים. בשנים האחרונות אנו עדים לכשל חיפויי אבן

שהודבקה על סמך מפרטים טכניים אשר התייחסו בעיקר לתהליך ההדבקה, בלי להתייחס

לתכונות קיר הרקע והתנהגות הבניין, איכות האבן בכלל ומגבלות ההדבקה בפרט, אשר אילצו

את המבצעים לחזור על עבודתם, לתקן את הליקויים באמצעים שונים ובין היתר על ידי

חיזוק הלוחות באמצעים מכניים.

4. חיפוי אלמנטים טרומיים במפעל

אלמנטים טרומיים של מעטפת הבניין מחופים באבן עוד מסוף שנות השבעים, כאשר בתהליך

הייצור במפעל סודרו אריחי אבן בתבנית לפני יציקת הבטונים. בגב האריח הודבקו באמצעות

דבק שיש קוביות אבן לעיגון האריחים בתוך הבטון.

שינויים בטמפרטורה בין יום ללילה וחורף-קיץ גורמים להתפשטות ולהתכווצות מתמדת של

האריח ובעקבותיהם נוצרים כוחות גזירה ודחייה הפועלים להפרדת האריח מן הבטון.

על פני האלמנט נשארים יציבים רק האריחים המוחזקים על ידי "מסגרת" הבטון הממלא את

המרווח שנוצר בין השורות השונות; הנשירה מתחילה מאותם האריחים הנמצאים בקצה האלמנט

שלהם פיאה חופשית, היות שהעוגנים שבגב האריח בסופו של דבר אינם עומדים בפני מאמצי

הגזירה הגבוהים ונפרדים מהאריח שאליו הודבקו לפני יציקת הבטון.

בעשור האחרון, יצרני האלמנטים עברו לשימוש בעוגנים מכניים מנירוסטה המחוברים לתוך

האריח, בגב האבן או בהיקפה. שאלות הקשורות בתפקוד העוגנים מסוגים שונים, למיקומם,

לגודל וסוג המישקים והקשר לתופעת ההתנתקות של האבן מחייבות עדיין בירור.

5. חיפוי בתבנית מתועשת באתר

השיטה נוסתה לראשונה בשנות השבעים, כאשר במסגרת עבודותיה של חברת א.צ. ברנוביץ',

המהנדס חיים היימן ז"ל תכנן וביצע את סידור אריחי האבן על גבי התבנית המתועשת לפני

יציקת הבטון לקירות.

ריבוי הבנייה לגובה, גרם להתפתחות השיטה והיום יוצקים בטון בתבניות מתועשות גדולות

שבהן מסודרים אריחי האבן מראש, כך שבפירוק התבנית, החיפוי מוכן.

את האבן מסדרים על התבנית ליד הבניין ומעלים את התבנית לקומה, כאשר האבן צמודה אליה

או כאשר התבנית אינה יורדת מהבניין, מעלים את האבן לקומה ומרכיבים אותה על גבי

התבנית, לאחר מיקומה הסופי ולפני היציקה של הבטון לקירות.

לעיגון האריחים משתמשים באותם האביזרים מנירוסטה אשר בשימוש בתעשייה הטרומית ובדרך

כלל מניחים כי בסופו של דבר האריחים יתנתקו מהבטון ורק העוגנים המכניים יבטיחו את

יציבות החיפויים.

שאלות הקשורות בסוג התפרים שבין האבנים, גודלן, הפרדה או הדבקות בין האריחים לבטון

וכד', טרם קיבלו תשובה מספקת וקיימות גישות שונות על פי ניסיונם של המבצעים השונים.

6. שיטות שונות

במטרה להוזיל את עלות עבודות החיפוי באבן, תוך כדי שימוש ביתרון יחסי שברשות מבצעים

בודדים, התפתחו שיטות חיפוי המשלבות את היתרונות של ההרכבה הרטובה עם היתרונות של

ההרכבה היבשה. שיטות אלו אינן נחלת הכלל ומרביתן מבוצעות על ידי הגופים המפתחים

בעצמם.

מה צריכים לדעת על האבן שנבחרה לחיפוי ?

הצעת התקן 2378 חלק 1 מדגישה כי יש לבחון את האבן על פי התאמתה לתנאי הסביבה שבו

מוקם הבניין ומקור האבן וכן על פי תכונות החוזק המאפשרות את הקיבוע על פי אחת

השיטות המוזכרות לעיל.

סדרת הבדיקות המומלצת מדגישה את השפעת הסביבה:

על פי תכונות ספיגות האבן מסוגים שונים, קובעים את הצורך בבדיקת התנהגות האבן בסביבה

ימית, ובתנאי כפור ו/או אטמוספירה מזוהמת.

התקן מציין כי אחרי בליה מואצת, חוזק הלחיצה והכפיפה עשויים לרדת באופן משמעותי, עד

כדי 40%, נתון חשוב ביותר בחישובים של יציבות החיפויים.

להלן התייחסות מפורטת לבדיקות שיש לערוך בתהליך בחירת האבן לחיפוי:

1. מקור האבן, הרכב מינרלוגי, שיטת החציבה, היסטוריה

בגלל סיבות הקשורות בשיקולים מסחריים, האבן המיובאת נמכרת בארץ לעיתים תחת שם שונה

משמה האמיתי, דבר המקשה על זיהוי מקור האבן.

על כן, חייבים להקפיד ביצירת "תעודת זהות" על ידי בדיקה גיאולוגית, אשר תספר לנו מהם

המינרלים שמרכיבים אותה, ולפי כך על תכונות האבן והתנהגותה בעתיד.

כך לדוגמה, הימצאות מינרלים של ברזל לא יציבים, בסביבה אגרסיבית ימשיכו את התהליכים

הכימיים עד להתייצבותם ויגרמו להופעת כתמים חומים ו/או צהובים על פני הגרניט;

הימצאות מינרלים רדיואקטיביים בסוגי גרניט מסוימים מונעת לחלוטין את השימוש בהם

לחיפויים בחללים סגורים ואפילו למעטפת הבניין, בגלל סכנה לשחרור גז רדון או אפילו

קרינה מסוכנת ועוד.

ביקור במחצבה יכול לתת מידע רב לגבי רזרבות האבן מאותו הגוון, לגבי הגידים ויציבותם,

ובעיקר לגבי יכולת הספק לעמוד בדרישות הכמות המבוקשת לפרויקט. אולם מעבר לכל זה,

שיטת החציבה יכולה לגרום לנזקים לאבן הטבעית, כגון לפתיחת הגידים באבן שכבות כאשר

משתמשים בחומרי נפץ וכד'.

לבסוף היסטוריה: טוב נעשה אם נבקר בבניינים שבהם החיפויים בוצעו עם האבן המוצעת

ונתבונן על התנהגותה ומצבה אחרי שנים רבות.

2. מיקום הבניין וקיים האבן בסביבה ימית או תעשייתית (Durability)

אבנים באיכות מעולה, המוכרות היטב בגלל יופיין, ואשר שימשו בהצלחה לחיפוי בניינים

ידועים, יכולים שלא להתאים לחיפויים בסביבה בה נוכחים גורמים אגרסיביים כגון מלחים

בקרבת הים או גזים הנפלטים לאטמוספירה באזור תעשייה ואפילו בקרבת כבישים סואנים.

תקנים אירופיים לבדיקת עמידות האבן בפני פעולה כימית של מלחים וגזים קובעים על ידי

סימולציה את עמידות האבן לאורך זמן באטמוספירה אגרסיבית. בדרך כלל מודדים את ירידת

המשקל של הדגמים בסוף הבדיקות ביחס למשקל התחלתי.

בדיקות שערכנו בגרניט על פי תקנים אלו הצביעו בדרך כלל על עמידות מצוינת בפני

התגבשות המלחים, למעט הופעת כתמים בסוגי גרניט מסוימים, בהשפעת גזים באטמוספירה

אגרסיבית.

בתום בדיקות שנערכו באבן גיר שכבתית נמדדו הפסדי משקל משמעותיים, מעל 3%, אשר מתבטא

בעיקר ביצירת חריצים לצדי הגידים, והקטנת העובי. חיפויים של מעטפת בניין עם אבני

גיר אשר כשלו בבדיקות אלו אינם מומלצים.

מומחים בחו"ל הצביעו על ירידת חוזק של 10% בשיש קררה אחרי 10 שנים בחיפוי ליד חוף

הים. בדיקות שערכנו בדגמים אשר עברו תהליך סימולציה של הימצאות בסביבה ימית, לאחר

חשיפה לעמידות בהתגבשות מלח, הצביעו על ירידת חוזק הכפיפה של הגרניט המסוימת ב-30%,

דבר שיש להתחשב בו בחישובי היציבות של חיפוי המעטפת.

תכונות חוזק של האבן

- חוזק הכפיפה

חוזק הכפיפה של האבן מהוה הנתון הבסיסי לתכנון החיפויים; חוזק מינימלי של 5 מפ"ס

מצביע על אבן קשה המתאימה לחיפויים וחוזק מינימלי של 3 מפ"ס על אבן רכה, אשר בדרך

כלל אינה מומלצת לחיפוי חזיתות.

צריך לזכור שאבנים מנוסרות בכיוונים שונים, במקביל לגיד או בניצב לגיד, ובדרך כלל

חוזק הכפיפה אינו שווה בשני הכיוונים. אם אין דרך לקבוע בוודאות את כיוון העמסת

הלוח לאחר הרכבתו בבניין, חישובי היציבות יבוצעו תוך כדי שימוש בחוזק הנמוך בין

השניים.

- חוזק לחץ

בדיקת הלחץ מתבצעת על גבי קוביות עם צלע 50 מ"מ או גלילים בקוטר 60 מ"מ. חוזק זה

יכול לתת מידע שימושי למתכנן קירות בנויים באבן, אולם פחות רלוונטי עבור מתכנן

חיפויים מאריחים שעוביים עד 5 ס"מ.

למרות הנאמר לעיל, אנו זקוקים למידע על יכולת האבן להעביר עומסי לחץ מצטברים לגובה

הקיר, עד לבסיס שהוא בדרך כלל זוויתן מפלדה או זיז מבטון.

החיפויים המורכבים בשיטה הרטובה או היבשה צוברים לעיתים עומסים אשר יכולים לגרום

להיסדקות אריחי האבן עקב לחץ יתר או מאמצי לחץ עם קריסה. על מנת לקבל מידע מתאים

לשימושים שאנו עושים באבן במערכות של חיפויים, ייתכן כי יש צורך לבדוק את חוזק הלחץ

על גבי פריזמה, ולאו דווקא על קובייה. בדיקת לחץ שעשינו על פריזמה במידה X30X100300

מ"מ באבן משקע חתוכה במקביל לגיד נתנו תוצאה של 141 מפ"ס ונגד הגיד רק 32 מפ"ס. על

פי התקן החדש לחיפויים 2378/1' חוזק לחץ מינימלי הנמדד על קובייה, עבור אבן גיר קשה

צריך להיות 60 מפ"ס; אם תוצאות הבדיקה הנן 32 מפ"ס, האם האבן מתאימה לחיפויים או

לאו ?

- מודול אלסטיות

מודול אלסטיות של האבן דרוש לבדיקת הכפף של אריחים שעליהם מופעלים כוחות אופקיים

משמעותיים, לבדיקת שינוי מידות האבנים בהשפעת שינויי טמפרטורה, בחישובי המאמצים

במעטפת בהשפעת התקצרות של הבניין תחת עומס, חישובי יציבות המעטפת המודבקת וכד'.

השוואת נתונים שסופקו על ידי יצרנים מחו"ל לתוצאות בדיקות שנעשו במעבדה מוסמכת בארץ,

הצביעו על הפרשים משמעותיים ביניהם, למרות שעל פי תורת חוזק החומרים, מודול אלסטיות

של החומר צריך להיות זהה, אם מחשבים מאמצי לחץ או מודדים כפיפה. ברור כי הנתונים

שהתקבלו מעלים ספק לגבי נכונותם, ושאלה באיזה מהם להשתמש בחישובים.

- מקדמי ביטחון

המפמ"כ 378 והצעת ת"י 2378/1 בעקבותיו קובעים כי בגלל אי הומוגניות של האבן יש

להשתמש במקדמי ביטחון בגודל 4, בכל החישובים הקשורים ליציבות החיפויים.

הספרות הטכנית האמריקאית ותקנים שונים מתייחסים להתפלגות תוצאות הבדיקות במעבדה של

האבן כבסיס לקביעת מקדם הביטחון. אם נרשמים הפרשים גדולים בין התוצאות, בין 20% -

10% או יותר, המצביעים על חוסר ההומוגניות באבן ברמות שונות, גם מקדם הביטחון יגדל

ויכול להגיע ל-12 , דהיינו פי 3 מהוראות המוזכרות לעיל.

שימוש במקדמי ביטחון אלו מחייבים לעיתים הגדלת עובי החיפוי, הקטנת גודל הלוחות או

פסילת האבן לחיפויים.

- תסבולת העמסת העיגון

כוחות הרוח ורעידת אדמה הם כוחות אופקיים, הפועלים על האבן באמצעות הפינים שבקצה

העוגנים. תוצאות בדיקת העומס המקסימלי שניתן להעמיס על האבן עד שהיא נשברת והעוגן

משתחרר, קובעות בדרך כלל את עובי האבן. בדיקה זו היא חובה לקראת חישוב יציבות

החיפוי בהרכבה יבשה.

הכשל של חיפויי אבן

התנהגות התנהגות חיפוי האבן במשך הזמן היא

המבחן האמיתי לתכנון וביצוע החיפוי. במשך הזמן יכולים להופיע ליקויים שונים אשר אם

אינם מטפלים בהם התוצאה תהיה כשל. לפני תיקון הליקוי, חייבים לקבוע את הסיבה

שבגללה הופיע אותו הליקוי, דהיינו:

סיבות חיצוניות

- בפעולת גורמים סביבתיים, כגון כימיקלים באטמוספירה, קרבת הים וכד' (קיים)

- השפעת שינויים בטמפרטורה (תזוזות).

- נזקים מכניים, פגיעות הגורמות לשבר, פיצוץ.

סיבות פנימיות

- שגיאות בתכנון החיפויים.

- העדר חיבורים.

- איכות ביצוע ירוד הנובע מאיכות חומר, עבודה ועוגנים לא מתאימים.

- שינויים ביציבות הבניין, כגון שקיעות של אלמנטי בניין, התקצרות אלסטית של השלד תחת

עומס, שקיעת יסודות, וכד'.

- הרס חומרים מפעולת קורוזיה של מתכות או התפוררות האבן.

חלק מהסיבות החיצוניות והפנימיות יכולים להשתלב ולגרום לכשל מקומי או כולל של

החיפויים.

כך לדוגמה, הכשלים בחיפוי אבן בשיטה הרטובה נובעים מסיבות פנימיות, כגון העדר מספר

קשירות, מילוי חלקי עם מלט בגב האבן, ביצוע ליקוי של סתימת המישקים, קורוזיה של

חוטי קשירה דקים וכו' ומסיבות חיצוניות, כגון העדר תפר, התפשטות והרפיה למניעת

השפעת הטמפרטורה, ביצוע חיפויים לפני גמר שקיעת הבניין והתקצרות אלסטית של השלד תחת

עומס וכד'.

תכן מערכת העיגון של החיפויים

כמצוין לעיל, כשל החיפויים נובע ממספר סיבות: בחירת חומרים לקויים, ייצור לקוי,

הערכה לקויה של הנתונים לתכנון והרכבה לקויה. מכאן החשיבות לתכנון מפורט של

החיפויים ושל מערכת העיגון. תכן מערכת העיגון מחייב התמחות מיוחדת של המהנדס המתכנן

וצריך להתבצע רק על ידי מהנדסים מנוסים בעלי הבנה וניסיון בכל האספקטים של תכנון

יציבות הבניין, כולל תכנון החיפויים של המעטפת. מערכת העיגון היא מערכת כוללת אחת,

ותכנונה אינו מצטמצם בבחירת עוגן מסוג אחד לכל חזית, או חלק ממנה.

רבים הנתונים שיש לקחת בחשבון בעת תכנון מערכת העיגון:

- משקל החומר, מידות הלוחות, מיקום ביחס לשלד.

- נתונים לגבי שלד הבניין, חוזק בטון, קונסטרוקציה מפלדה.

- סוגי האלמנטים בבניין שאליהם מתחברים, נתונים גאומטריים וחוזק משוער.

- התפשטות תרמית משוערת, התקצרות אלסטית, מיקום תפרי התפשטות.

- גובה בניין, גובה קומות.

- שיטות קיבוע, מיקום עוגנים בבניין, יכולת הרכבה.

- עומסים אנכיים על אריחים, העברת משקל עצמי, רעידת אדמה.

- כוחות רוח רגילים, כוחות רוח מיוחדים ליד הים ובפינות הבניין.

- תנאים מיוחדים לשימוש הבניינים, ויברציות, קורוזיה וכד'.

- תנאים טכניים כלליים, לוחות זמנים, הספקת מוצרים מחו"ל וכד'.

- אביזרי העיגון בדרך כלל מיוצרים מפלדת אל-חלד, מקובעים לקיר באמצעות ברגים בעלי טבעת

- מתפשטת, ברגים כימיים, ברגים מיוחדים לחיבור אל תעלות עיגון מיוחדות או על ידי

ריתוך לשלד ממתכת.

איכות אביזרי העיגון

- אביזרים מגולוונים לחיפוי בקיבוע רטוב

בשנים האחרונות קיימת דרישה ברורה של שימוש באביזרי מתכת מגולוונים לחיפויים בקיבוע

רטוב, כגון: רשת ברזל וחוטי קשירה, זוויתנים ועוגנים המחברים את המערכת לקיר.

הגילוון מהווה הגנה זמנית לפלדה מאחר שכל שנה הוא מאבד מעוביו. כך למשל לאחר 15 שנים

בבניין ציבורי ידוע במרכז תל אביב לא נמצא זכר לגלוון אביזרי מתכת אשר שימשו לקיבוע

רטוב של החיפויים.

כאשר חוטים מגולוונים הנכנסים באבן ומשמשים לעיגונה מתחילים להחליד, הדבר יכול לגרום

לסדיקת האבן. על כן, קיימת דרישה ברורה שבקרבת הים יהיה שימוש בחוטים מפלדה אל-חלד.

יתר האביזרים עדיין מתבצעים מפלדה מגולוונת, בהנחה כי בהיותם מכוסים על ידי

מלט-צמנטי, הם מוגנים מפני פעולת הגשם החומצי, או אפילו בפני פעולת מי ים המגיעים

עם הרוח.

בגלל "זמניות" הגנתם של עוגנים אלו, יש להקפיד ולקבוע את העובי של שכבת הגילוון ואם

מסתמכים על הכיסוי של מלט צמנט, להקפיד על עובי שכבה זאת ביישום.

מוצרים מפלדה אל-חלד לחיפוי בקיבוע יבש

הנחיות התקן הגרמני מחייבים שימוש בפלדה אל-חלד בכל מקום שבו לא ניתן לראות את

האביזר, דהיינו בחיפוי אבן בשיטה היבשה. באטמוספירה עמוסת כימיקלים ובקרבת הים רק

פלדת אל-חלד מסוג 316 יכולה להאריך ימים. שימוש בחלקים של האביזרים בסוגים שונים של

פלדה אל-חלד יכול לגרום לכשל של האביזר.

- אביזרים לעיגון

יש לבחון את חוזק האביזר - אם הוא תואם את המלצות היצרן ובאיזה מקדם ביטחון וכן אם

הכפף באותם עומסים לא פוסל את השימוש בו בסוג החיפויים שנבחר.

כך למשל, אם הכפף גדול, המשקל של האבן העליונה מועבר לאבן שמתחת, ואז לאביזר הנושא

את האבן התחתונה מגיע עומס כפול וכך הלאה, עד להתמוטטות החיפויים.

הרכבת האביזרים צריכה להיות פשוטה וצריכה לכלול פעולת חיבור לקיר ופעולת חיבור לאבן.

לעיתים נדרשות פעולות נוספות של הבטחה על ידי פעולה נוספת של הפועל המרכיב; במקרה

זה יש לבחור רק את האביזרים שעבורם נדרשות פעולות הבטחה נוחות לביצוע, לגביהם לא

יועלה ספק כי הם אומנם יבוצעו.

סיכום

השימוש הרב שנעשה בשנים האחרונות בחיפויים של חזיתות עם אריחי אבן, שיש וגרניט,

מחייב את האחראים להתייחס בכובד ראש לנושא.

כשל חיפויים פוגע במוניטין הבניין ובערכו, והתיקונים יקרים ולעיתים מהווים גורם

לסכסוך קשה בין בעלי הבניין למבצע. מיותר לציין את הסכנה לציבור בעקבות כשל שלא

התגלה במועד. בחירת אבן התואמת דרישות אדריכלות ואיכות חומר כולל דרכי בדיקת

התכונות, ניתוח תוצאות ובקרת איכות החומר, מהווים ערובה לבעל הבניין למניעת ליקויים

וכשל החיפויים.

יותר בעלי בניינים ונציגיהם מודעים לצורך בידע הנדסי מיוחד והתמחות המאפשרים בחירת

חיפויים איכותיים וביצועם ברמת בטיחות מקסימלית. מהנדסים קונסטרוקטורים מגיעים

למסקנה כי להבטחת היציבות של המעטפת, לא מספיקה הכנת מפרט הנדסי "המכסה" את הכותב,

אלא יש צורך בתכנון מפורט על ידי גורם המתמחה בייעוץ לעבודות אבן.

המאמר היה נושא הרצאה שניתנה בכנס הארצי השני לבנייה ולתשתיות בתאריכים 1.11.01 -31.10.01.

חיפויים באריחי אבן - שאלות נבחרות

מבצעים ועודפים ישירות למייל

הירשמו עכשיו

תודה רבה!

אוהבים את אתר הדירה?