1. הדירה
  2. חיפוש מאמרים
  3. פיקוח על מרכיבי הטיח ויישומו

פיקוח על מרכיבי הטיח ויישומו

הנחיות למפקח על עבודות הטיח בשלב הביצוע: מרכיבי הטיח (צמנט, אגרגטים, טיט מובא, דבקים פולימריים, מים), הכנת התשתית, ואופן היישום: בין השאר מוצגים פתרונות למצבים שונים: הבטחת היאחזות הטיח על רקע בעייתי, יישום טיח על רקע בלתי אחיד, טיפול בקווי מפגש בין חומרי

 

א. פיקוח על חומרים המשמשים להכנת טיח

 

-צמנט

הצמנט יתאים לת"י- 1.

יש להקפיד על שימוש בצמנט טרי (עד 30 יום). צמנט מעל 30 יום מאבד מחוזקו ועלול לגרור להתפוררות הטיח,

היסדקות והינתקות מהרקע.

 

- אגרגטים

האגרגטים המקובלים לשימוש בטיח הם חול דיונות, חול ואדיות וחול מחצבה (חול גרוס-מלאכותי). האגרגטים

יתאימו לת"י - 3.

חשוב להקפיד כי כמות החרסית באגרגט לא תעלה על 3% ללא חומרים אורגניים. כן יש להקפיד שכמות "הדקים"

100-)) לא תעלה על 10%.

ניתן לבדוק את ניקיון האגרגט על ידי הכנסת כמות קטנה לצנצנת מלאה מים - חומר אורגני יצוף על פני המים

והחרסית תגרום לדבקות של המשקע.

 

-סיד

הסיד מסופק לאתר בשלוש חלופות:

א. סיד שהוכן באתר על ידי כיבוי רגבי סיד חי בבור סיד. שיטה זו אינה מקובלת כיום.

ב. סיד המסופק לאתר בשקים אטומים, בחביות או במשאות מיכל. יש למנוע את התייבשות הסיד בחבית על ידי

הקפדה על כיסי הסיד בשכבת מים.

ג. סיד כבוי באבקה - (מימת הסידן) מסופק בשקים. יש להשרותו במים 24 שעות לפני השימוש.

ככלל אין להשתמש כיום בסיד לצורך הכנת תערובת מלט לטיח.

 

הבעיות הקשורות בסיד

א. כושר ספיחת מים גבוה במיוחד, תכונה היוצרת סדקים רבים לאחר התייבשות

תערובת צמנטית המכילה כמות גדולה של סיד.

ב. הסיד תוקף מתכות שאיתן הוא בא במגע ויוצר קורוזיה.

ג. אינו ידידותי למשתמש.

 

-טיט מובא

מסופק לאתר בשתי צורות:

א. טיט מובא רגיל - (טיט לבן) מכיל חול טבעי, חול מחצבה, סיד ומים. ניחן בעבידות משופרת אולם מכיל כמות

גדולה של סיד וחול מחצבה.

ב. סופרטיט - מכיל חול טבעי, חול מחצבה במינון של כ-30% מסך כמות החול בתערובת ומוסף "תחליף סיד" על

בסיס כולאי אוויר המשמשים כמשפרי עבידות. הסופרטיט אינו תוקף מתכות ומפחית את הסדיקה הקשורה לסיד.

הטיט המובא, אשר נכנס לשימוש באתרי בנייה באמצע שנות ה-80, נחשב לתערובת "חצי מתועשת" אולם עליך

לדעת כי מפעלי הבטון המייצרים את הטיט המובא מוסיפים לתערובת סיד וחול מחצבה כאשר קיימת דרישה להעביר

את הטיט דרך משאבה לקומות עליונות. חומר כזה אינו אמין מבחינת איכות הטיט והאגרגטים ואינו פותר את בעיות

הסדיקה וההידבקות לתשתית.

 

-דבקים פולימריים

כיום נמצאים בשוק כ-15 ספקים שונים של דבקים פולימריים ברמות ובאיכויות שונות. בארץ פועלים שני מפעלים

המייצרים פולימרים אקריליים (ב. ג. פולימרים ושרפון) ויש מספר יבואנים של דבקים על בסיס לטקס SBR . כן

קיימים מספר יבואנים וספקים של דבקים על בסיס אקרילי.

 

הסוג התקני של הדבק הפולימרי מטיפוס אקרילי הוא דבק שבו אחוז החומר הפעיל הוא 50%. מומלץ להשתמש בו

בתערובות צמנטיות המשמשות לשכבת הרבצה.

בשוק קיימות שתי רמות נוספות של דבקים אקריליים שבהן ריכוז החומר הפעיל הוא 30-35% וסוג נוסף בו ריכוז

החומר הפעיל הינו 20-25%.

בדבקים על בסיס SBR יהיה אחוז החומר הפעיל 35% ברמה הגבוהה ביותר.

 

-מים

לצורך הכנת הטיח יש להשתמש במי שתייה בלבד.

 

ב. פיקוח בעת הכנת התשתית לטיח

 

-כללי

יש למלא בעזרת טיט צמנטי פולימרי (ט"צפ) חורים קטנים, לתקן אי דיוקים גאומטריים, לסתת בליטות בטון, לקצץ

חוטי קשירה, לחתוך קוצי ברזל, לסלק כפיסי עץ שנותרו דבוקים לבטון ולסתום חריצים שהוכנו לצנרת.

 

-ניקוי התשתית והרטבתה

יש לוודא כי לא נותרו כתמי שמנים על התשתית לאחר פירוק הטפסנות.

כתמים אלה יש להסיר בעזרת שטיפה במים ושפשוף במברשת פלדה. ניתן להסתייע בסבון דטרגנט לצורך הסרת

כתמים עקשניים במיוחד.

לפני יישום הטיח יש לשטוף את התשתית לצורך הסרת אבק ולכלוך וכן במטרה להספיג ולהרוות את הקיר במטרה

למנוע ספיחת המים הנמצאים בתערובת.

סימני זיהוי

כאשר הצמנט נמרח על הקיר ומתכווץ לגושים קטנים סימן שהקיר יבש או מאובק.

כאשר הצמנט נשאר על הקרש או מחליק ונופל סימן שהתשתית רטובה מדי.

 

-הבטחת היאחזות על רקע בעייתי

יש לנקוט את אחד האמצעים הבאים:

א. חספוס שטח הרקע.

ב. ביצוע שכבת הרבצה.

ג. מריחה או התזת פריימר המורכב מצמנט חול ביחס + 501:1% דבק פולימרי ממשקל הצמנט.

 

-רקע בלתי אחיד

רקע בלתי אחיד, כגון תקרת צלעות, דורש שכבת הרבצה גם כאשר אין סיבה אחרת לביצוע שכבה זו, וזאת כדי

להקנות לרקע מידת ספיגה אחידה על פני כל השטח, ולמנוע קווי הפרדה בטיח הגמור.

אין לאשר טיח שבו נראים הבדלים ברקע.

 

-סגירת מישקים (פוגות)

מטרת סגירת הפוגות (בעזרת טיט צמנטי פולימרי) היא איטום הקיר כנגד חדירת מים. פוגות פתוחות משמשות כגורם

מספר אחת לחדירה של מים דרך קירות בלוקים ולכן חובה על המפקח לוודא סגירתם לפחות 24 שעות טרם יישום

שכבת ההרבצה.

 

לצערנו אנו עדים באתרים רבים לעובדה כי המבצעים סוגרים את הפוגות בעזרת שכבת ההרבצה. שיטה זו יוצרת

סדקים מחדירים מים.

 

-קווי מפגש בין חומרים שונים

בעת מפגש בין חומרים בעלי מקדם התפשטות תרמי שונה, כגון: בטון ובלוקים, קל-קר ובלוקים וכד', חובה לכסות

את קו המפגש ברשת פוליפרופילן מיוחדת (הנקראת רשת איטונג). על הרשת לכסות 10 ס"מ מכל צד של קו

המפגש.

לא מומלץ להשתמש בבד יוטה למטרה זו משום שהיוטה היא חומר אורגני אשר יירקב תוך מספר חודשים ויגרום

לפריצת הסדק.

 

ג. פיקוח בעת ביצוע עבודות הטיח

 

- תנאים אקלימיים ואשפרה

לפני תחילת ביצוע הטיח יש לוודא כי הרקע הקודם יהיה ברמת לחות המתאימה ליישום הטיח. אין ליישם טיח

בטמפרטורה הנמוכה מ- 5 מעלות צלסיוס או הגבוהה מ- 40 מעלות.

יש להקפיד על אשפרת הטיח במיוחד בימים חמים ואין לאשר ביצוע שכבת טיח נוספת פחות מ-18 שעות מגמר

יישום השכבה הקודמת.

 

-דיוק בביצוע

לצורך בדיקת דיוק הביצוע של הטיח מומלץ כי למפקח יהיו סרגל מעץ מהוקצע או מאלומיניום באורך של כ-2 מ' וכן

זווית פלדה.

 

-סימון

כדי להבטיח מישוריות השטחים החיצוניים, יש לוודא התקנת סרגלי פינה בפינות של גושי הבניין, בגג וסביב

פתחים. יש למתוח חוטים ולהוריד אנכים אשר ייקבעו במסד. יש להקפיד על מתיחת חוטי הסימון וכי המרחק

ביניהם ובין הקיר לא יעבור את עובי הטיח המותר )18 מ"מ). לפני מתן אישור לביצוע השכבה העליונה של הטיח

יש לוודא כי השכבה התחתונה בוצעה כהלכה, הסטיות תוקנו וכל ההשלמות ליד הספים והמעקות בוצעו כהלכה.

 

-שכבת הרבצה

התערובת המומלצת לשכבת הרבצה תהיה צמנט: חול טבעי ביחס 2.5:1 (עשרה דליי חול על כל שק צמנט) +

10% דבק פולימרי )50% חומר פעיל) ממשקל הצמנט.

עובי השכבה 5-3 מ"מ מריחה במלטש.

 

-שכבה מיישרת

התערובת מומלצת לשכבה מיישרת הינה צמנט: טיט מובא -ביחס 4:1.

עובי שכבה 18-15 מ"מ. השלכה והחלקה בסרגל בשני כיוונים.

 

-יישום השליכט

התערובת המומלצת לשכבת השליכט הינה סיד בצקי: חול דיונות דק- ביחס 1:1.

לשליכט חוץ מומלץ להוסיף מעט צמנט לחיזוק התערובת.

יישום בשפשפת לבד בעובי 3-1 מ"מ.

 

נקודות נוספות לפיקוח

 

1. אין לאפשר שימוש במלט שהחל להתקשות.

2. יש לבצע אשפרה בהתאם לתנאים האקלימיים )3 ימים לפחות).

3. יש להגן על הטיח הטרי מפני פגיעות.

4. יש להקפיד על מרווח של לפחות 18 שעות בין שכבה לשכבה.

5. יש לשמור על הכלל כי שכבה עליונה לא תהיה קשה מזו שמתחתיה. במיוחד יש לוודא כי שכבת הטיח שמתחת

לשכבת הגמר העליונה חזקה מספיק לשאת את שכבת הגמר.

6. יש לוודא לפני תחילת אישור ביצוע טיח כי בוצעו כל עבודות החיצוב למניעת סדקים.

7. יש לוודא הקמת פיגומים נוחים ובטוחים.

8. יש להקפיד על עיבוד של התחברויות טיח החוץ עם שכבת האיטום של המסד, עיבוד מישקים, פינות, גליפים

ופרטים מיוחדים.

 

 
חזור מעלה