הכל על איטום גגות
על הבעייתיות שמהווה הגג מבחינת איטום, סוגי איטומים, והמלצות לביצוע (ניקוז, שיפועים והנחת יריעות ביטומניות).
אחת הבעיות החמורות הקיימות במבנה, הגורמות נזק למבנה עצמו, סבל לדיירים ובמקרים קיצוניים אף לפגיעה בבריאותם של בני הבית, היא התופעה של חדירת רטיבות ממעטפת הבניין.
כאשר אנו מדברים על מעטפת הבניין אנו כוללים את כל החזיתות, הקירות החיצוניים, הגג וריצפת המבנה. יש לקחת בחשבון כי לעיתים חלק מהקירות החיצוניים הם תת קרקעיים ויש לתת להם את הטיפול הדרוש.
המקור העיקרי לחדירת מי גשם למבנה הוא הגג. בעוד שכל יתר הקירות הגלויים אנכיים, הרי שהגג, שהוא החזית-החמישית של המבנה, אופקי ולכן הוא גם "מקבל" את כמות הגשמים הגדולה ביותר וגם מאפשר למים שהייה ארוכה עליו. בשל כך חשוב לבצע שרצפת הגג תהיה משופעת במידה כזו שתסלק את המים, ולא - סופם של המים העומדים לחלחל לתוך המבנה.
מרזבים וספי דלתות הם אלמנטים נוספים שיש לשים אליהם לב שכן הם מהווים מוקדים לחדירת מים מן הגג:
1. המרזבים - המרזבים הם קולטני המים מהגג ולכן עוברת דרכם מסת מים גדולה. תקלות בהרכבת המרזב, קדיחת חורים לדיבלים ש"עובר" דרך המרזב יאפשרו חדירת מים ויגרמו לסימני רטיבות.
2. ספי דלתות - ביציאות לגג ולמרפסות יש לבצע חגורות בטון לאורך כל הפתח. החגורה צריכה להיות מחוברת ליניקת הגג ולא לבטון השיפועים. תפקידה לאשר גימור נאות של מערכת האיטום בכניסה לחדר, ולבצע חציצה בין החול הרטוב שמתחת לריצוף החיצוני לבין החול היבש שמתחת לריצוף הפנימי.
לפני שנדון בסוגי איטומים שונים עלינו לדעת כי ישנן שתי גישות לאיטום גגות -
1. בהדבקה מלאה - כל מערכת האיטום מודבקת לגג. מערכת זו מקלה על מציאת אזור חדירת המים במקרה של תקלה אך במקרה של סדיקה או "עבידות" גדולה של הגג כושרה לקוי ובכל מקרה של סדק המערכת תיפגע, כלומר הסדק יעבור אל מערכת האיטום (ולא תמיד היא תיפרץ).
2. הנחה חופשית או חצי חופשית - בגלל המגבלה של המערכות המודבקות בהדבקה מלאה נוצרו המערכות הללו, הן מודבקות רק בשוליים למעקה הגג ובכל יתר שיטחו הן פשוט מונחות עליו כמעין מעיל גשם. חסרונן של מערכות אלו הוא שיש צורך לקבע אותן לגג שלא יתנפנפו מיניקת הרוח. כמו כן יש בעיה באיתור תקלות, מאחר שאין כל קורלציה בין מקום הופעת הרטיבות למקום חדירת המים.
מערכות איטום גגות בחלוקה לפי אופן חיבורן לגג:
מערכות בהדבקה מלאה מערכות בהנחה חופשית
זפת יריעות P.V.C*
יריעות ביטומניות +יריעות EPDM*
מריחות אקריליות יריעה אקרילית ניר לט
מריחות צמנטיות*
המערכות המסומנות ב-* הן מערכות ה"יודעות" לעמוד תחת מים עומדים. מים עומדים אנו מוצאים תמיד מתחת לריצוף. החול מתחת לריצוף ספוג במים שנתיים לאחר הגשם האחרון, כלומר: הוא רטוב כל הזמן כי טרם התייבשותו מגיעה עונת הגשמים הבאה, שמרטיבה אותו מחדש.
המערכת המסומנת ב- + היא מערכת שאם תבוצע כהלכה יכולה אף היא לעמוד במים עומדים. כאשר מדובר ב"כהלכה" מדובר במערכת דו שכבתית שעלותה עלולה להיות גבוהה מאוד.
בבואנו לקבוע את סוג האיטום אותו נדרוש לבצע בגג נתון יש לקחת בחשבון כגורם ראשון במעלה מהו ייעוד הגג?
האם מתוכנן להיות גג מרוצף? כן/לא. ברור שאם הוא מיועד לריצוף נבחר מערכת העומדת במים עומדים. ההחלטה לגבי סוג המערכת נובעת משיקולי גודל הגג, מידת המורכבות לבצע את האיטום וכן אלמנטים החודרים לגג ומידת ההכנות שאפשר לבצע לקראת האיטום. מערכות P.V.C ו-M.D.P.E מתאימות לגגות גדולים מ-40 עד 50 מ"ר מאחר שבמשטחים גדולים יותר אנו צופים סדיקה. המריחות הצמנטיות מתאימות לשטחים קטנים שהעיבוד שם קשה, לדוגמא
אדניות.
הכנת הגג לאיטום מתחילה עוד ביציקת התקרה. אנו ניצוק את התקרה יחד עם חגורה בגובה של 30 ס"מ שמעליה ימשיך בית הבלוקים של המעקה. יש חשיבות לחיבור מערכות האיטום מכל סוג שהוא לתשתית יציבה ולא לטיח שעל בלוקים, וזאת כדי להבטיח מערכת שתמלא את ייעודה לשנים רבות.
אם נחשוב קדימה הרי שביציקת החגורה ניצור כבר "אף מים" כאשר הדרך הפשוטה ביותר לעשות "אף מים" היא לצקת חגורה בעובי 19 או 18 ס"מ ואז עם המשכת הבנייה בבלוק 20 נוצר אף מים מהבדלי הרוחב בין החגורות והבלוק.
תכנון הניקוזים אף הוא פרט חשוב להבטחת יעילות האיטום. ככלל נעדיף שהגג ינוקז מיותר ממרזב אחד (למקרה של סתימה). תוספת מרזבים תחסוך בכמויות בטון ליצירת השיפועים, והעומס על הגג יפחת.
עבודות האיטום ייעשו מאוחר ככל האפשר לאחר שאחרון בעלי המקצוע סיים את עבודתו בגג. אנו מוצאים חבלות רבות במערכות איטום כתוצאה מכך שבעלי מקצוע בלתי אחראיים עולים על הגג ותוך כדי עבודתם פוגעים במערכת האיטום.
המערכת המקובלת היום בשוק לאיטום גגות גלויים היא יריעה ביטומנית. יריעה זו מורכבת מביטומן המועשר בפולימרים אקריליים או/ו גומי. העובי המינימלי לביצוע מערכת יריעות ביטומניות חד שכבתיות הוא 4 מ"מ. יריעות אלו מאופיינות בעמידות מכנית מעולה, כלומר הן הכי פחות רגישות לפגיעות מכניות מכל סוג שהוא.
למרות שיריעות ביטומניות הן נפוצות, אנו מיישמים אותן שלא על פי התקנים הבינלאומיים. בכל העולם מתקינים אותן בשתי שכבות, בארץ אנו מסתפקים בשכבה אחת, בעיקר משיקולי עלות. בארץ קרינת השמש גבוהה פי 1.8 מאשר באירופה, שם היריעות מיושמות בשתי שכבות, וכאן אנו מסתפקים בשכבה אחת.
גם אם מבצעים שכבה אחת יש להקפיד שלפחות באזור הרולקות יהיה עיבוי של המערכת בשכבה נוספת שתבטיח הדבקה מלאה של השכבה העליונה לתשתית הגג.
מריחות צמנטיות - לחברות המייצרות יש מפרט ליישום. ייחוד השיטה שאינה דורשת מקצועיות רבה וניתן לבצעה באופן עצמי. בכל מקרה מומלץ על יישום של יותר משכבה אחת ושריון ביריעה אלקלית. כניסות של צנרת צריכות להיות מעובדות במסטיק גמיש, מומלץ על מסטיק פוליאוריתני או סיליקון נאוטרלי.
גגות מרוצפים או מרפסות - לאחר הבחירה של סוג האיטום יש לזכור כי החול ספוג מים, לכן יש לדאוג למרזב כפול. מרזב זה מאפשר ניקוז הגג מעל הריצוף ויחד עם זאת את ניקוז החול מתחת לריצוף. העיקרון פשוט, בצינור המרזב שיורד דרך החול יש חורים המאפשרים את ניקוז המים מהחול למרזב. כדי להבטיח שהחול לא ייסחף עם המים יש לערום חצץ דק סביב הצינור שישמש כמסנן. גם אם הגג מיועד לריצוף יש להבטיח זרימה למרזב. כאשר מדובר בגג מרוצף, כחלק ממערכת האיטום יש לצקת חגורה בסף הדלת. גובה החגורה יהיה כזה שהמרצפת שתונח בתוך החדר תדבק לחגורה ללא חול, בטיט בלבד. תפקיד החגורה לשמש את מערכת האיטום בכך שתאפשר חיבורה המסודר בדלת היציאה לגג, וגם תהווה חיץ בין החול הרטוב שנמצא מתחת לריצוף החיצוני לבין החול היבש שמצוי מתחת לריצוף שבחדר.
כפי שנאמר עיקר האיטומים נעשה ביריעות ביטומניות. לכן נדגיש מספר נקודות שיש להקפיד עליהן ביישום:
1.בחירת סוג היריעה - עליה להתאים לתנאים השוררים בארצנו, קרי, יריעה מאושרת לפחות על ידי משרד השיכון.
2. מומלץ להשתמש בזפת חמה כמצע להדבקת היריעות, אפשרות נוספת היא פריימר 474.
3. באזור הרולקות והמרזבים יש לגבות ביריעות חיזוק נוספות.
4. בעת הפריסה החימום צריך להיות מלפנים ובחיבור בין הגג לגליל היריעה.
5. אין לאפשר עליית היריעה מרולקה ועד רולקה אלא יש להגיע עם היריעה האופקית עד לרולקה תוך עלייה קלה עליה ולרדת עם יריעה נוספת מאף המים ועד לחפיפה של 5-7 ס"מ.
6. אין לאפשר העברה של מסטרינה מחוממת על גבי התפרים לקבלת גימור נאה.
7. לאחר ביקורת הצפה תקינה יש להלבין את תפרי החיבור בין היריעות.
למאמרים נוספים על שלבי האיטום:
א. הכנת הגג לאיטום ובחירת סוג חומר האיטום.
ב. יישום הבידוד התרמי לגגות שטוחים.
ג. יישום חומר האיטום.