שיקולים והנחיות בבחירת מערכות איטום והגנה
שיקולים והנחיות בבחירת מערכות איטום והגנה שיקולים והנחיות בבחירת מערכות האיטום במקרים של איטום האלמנטים הבאים: משטחים חשופים (גגות), גגות מרוצפים, חדרים רטובים, מטבחים מרכזיים, חדרי קירור, משטחים תת-קרקעיים, אדניות, הפסקות יציקה, תפרי התפשטות.
המספר הגדול של בעיות איטום בעלות אופי שונה והמגוון הרחב של חומרים ושיטות המוצגים כפתרון חלופי מקשים על המהנדס המתכנן לבחור את הפתרון המיטבי.
בחירה של המתכנן בפתרון מועתק או כזה שהיה לו ניסיון טוב אתו בעבר, עלולה להוביל לכישלון. ייתכן כי מערכת האיטום שהוא יבחר היא אכן טובה, אך התנאים והתשתית משתנים, ואז יש לוודא כי הפתרון המוכתב מתאים בכל מקרה ומקרה לתנאים בשטח. צירוף של שיקולים טכניים, ייעודיים וכלכליים חייבים להילקח בחשבון.
הנושא מורכב וההתייחסות לכל בעיה חייבת להיות מקצועית ולעתים מומלץ להסתייע ביועץ מומחה.
מטרת המאמר היא להצביע על מוקדים בעייתיים בתחום האיטום ולהציע עקרונות לבחירת הפתרון העדיף.
במקרים שבהם צוינו שמות מסחריים של חומרים, כל מוצר מתחרה בעל מאפיינים ותכונות בדוקות דומות, יתקבל
כשווה ערך.
ככלל, לפני תחילת ביצוע עבודות איטום יש לוודא כי :
1. תשתית הבטון יבשה ונקייה מפסולת ולכלוך.
2. משטח הבטון מישורי ללא שקעים, בליטות וחוטי קשירה.
3. סדקים ופגמים אחרים טופלו כנדרש על פי המקרה.
4. קיימות רולקות צמנטיות בכל מפגשי מישורים אופקיים ואנכיים וכי הרולקות
קעורות וחלקות (לא נדרש במקרה של יישום יריעות בהנחה חופשית).
בכל מקרה, עם גמר היישום יש להגן על מערכת האיטום מפני פגיעה- זאת על ידי קרום הגנה צמנטי, יריעות
HDPE תלת מימדיות, לוחות פוליסטירן וכו'. הכל על פי המקרה.
א. איטום משטחים חשופים (גגות)
א.1 יריעות חרושתיות
1. יריעות חרושתיות המונחות חופשי והמנותקות מהתשתית.
* יריעות EPDM ,PVC ואחרות בעובי 1.0-1.5 מ"מ.
* הן מתאימות בעיקר לאיטום שטחים גדולים וחופשיים ממתקנים, צנרת חודרת ו"הפרעות" אחרות.
יתרונות
* הספקי ביצוע גבוהים במיוחד. ניתן להביא לשטח מאות מ"ר של שטיחים המגופרים במפעל על פי מידות נתונות (EPDM).
* עמידות מצוינת בתנאי חשיפה כולל קרינת uv.
* אפשרות פיצוי גבוהה יחסית על תזוזות וסדקים במבנה.
חסרונות
* עיבוד הפרטים דורש מיומנות רבה.
* יש לקבע את המערכת לתשתית על ידי ברגים ייעודיים או על ידי תוספת משקל הכוללת קלקר מחורץ, בד גאוטכני וחצץ.
* רגישות גבוהה יחסית לפגיעות מכניות.
* היריעות אינן מומלצות לאיטום משטחים תת קרקעיים, מתחת לריצוף ובאדניות.
2. יריעות חרושתיות המודבקות לתשתית בכל שטחן.
ראה תקן ישראלי מס' 1430 חלק 3.
* אלו יריעות ביטומניות המושבחות בפולימרים והמודבקות לתשתית בחום או
בהדבקה עצמית.
* הן מותאמות לאיטום שטחים מסוגים שונים כולל גגות עליוניים, שטחים
תת-קרקעיים, אדניות ומתחת לריצוף.
* בכל מקרה יש להתאים את היריעה הנבחרת, היינו, את סוג וכמות האלסטומר, את
סוג וכמות השריון (סיבי הפוליאסטר), את התכונות המיוחדות (דחיית שורשים)
ואת מספר השכבות לתפקוד הנדרש.
* עובי מקובל נע בין 4-5 מ"מ וכמות שריון 160-250 גר' סיבי פוליאסטר למ"ר.
* התארכות של 40-50 אחוז עד לכישלון (קריעה).
* אחוז גבוה יחסית של רולקות ופרטים סביב צנרת חודרת, מרזבים, פתחי תאורה וכו'
מייקרים את המערכת.
א.2 חומרים פולימריים משחתיים
חומרים פולימריים משחתיים עמידים בחשיפה לקרינה.
ביניהם - פוליאוריתן אלסטומרי (ארומטי / אליפטי), הייפלון או חומרים אקריליים.
1.היישום במריחה או בהתזה. חומרים אלה מתאימים במיוחד לשטחים שבהם ריכוז גבוה של מתקנים, צינורות
ו"הפרעות" מסוגים שונים.
2.הם מאופיינים בקצב ביצוע מהיר, בהידבקות טובה לתשתית (שכבת קישור!), בגמישות ובעמידות טובה עד טובה
מאוד בחשיפה לאטמוספירה.
3.במקרה של יישום מערכת אקרילית על משטחים אופקיים, יש לוודא כי היא מיוצבת כימית כנגד פגיעת מים.
סה"כ עובי מערכת האיטום הנבנית משכבות של חומרים פולימריים משחתיים נע בין 6-2 מ"מ. לחומרים בעובי של
2 מ"מ קשה לגשר על פני סדקים העלולים להופיע בתשתית וסביר שייסדקו אף הם ובכך חסרונם. כדי להתגבר על
חיסרון זה, יש לעבות את המערכת לעובי של לא פחות מ- 4 מ"מ ולשריין את המערכת בארג מתאים.
ב. גגות מרוצפים:
לאיטום משטחים המיועדים להיות מרוצפים יש ליישם מערכת של שתי שכבות של יריעות ביטומניות המושבחות על
ידי פולימרים והמודבקות במלוא שטחן לתשתית. 2 השכבות מונחות באותו הכיוון כשהשכבה השנייה מוזזת יחסית
לראשונה. כמו כן יש לוודא מוצא למים הנקווים בחול שמתחת לריצוף.
ג. חדרים רטובים:
כדי להימנע מבעיות רטיבות יש להתייחס ברצינות רבה לאיטום משטחים בחדרים רטובים כמקלחות, אמבטיות,
שירותים וכו'. לבד מבחירת החומר המתאים יש לוודא נקיטת אמצעים משלימים כיציקת סף סמוי בדלתות. הפרדה
בין הצינורות החודרים את הקירות וחוצים את החדר וכו'.
בכל מקרה מומלץ לבחור בחומר משחתי. חומרי איטום צמנטיים המוגמשים על ידי פולימרים (E 75 BB
Vandex) או חומר על בסיס פוליאוריטן-עיטרן (POLYURETHANE-TM) או ביטומן פולימרי המיושמים
במריחה מתאימים במיוחד למטרה זו. על הקירות עדיף ליישם חומר איטום צמנטי.
ד. מטבחים מרכזיים:
אלה מאופיינים בדרך כלל בריכוז גבוה של מתקנים וצנרת על פני השטח ובתעלות רבות לאיסוף מים. אילוצים אלה
מכתיבים יישום מערכת משחתית-פולימרית.
על החומר הנבחר לעמוד בתנאי רטיבות, הלם תרמי, שמנים, דטרגנטים, חומצות לימון, חלב וכו. פוליאוריתן-עיטרן
POLYURETHANE-TAR)) , אפוקסי עטרן וכו' יכולים להתאים למטרה זו.
ה. חדרי קירור:
חדרי קירור הם חדרים רטובים שבהם מערכת האיטום חייבת למלא את
ייעודה בטמפרטורות הנעות בין מינוס 5 עד מינוס 20 עלות צלסיוס.
ו. משטחים תת-קרקעיים:
ככלל, לאיטום משטחים הקבורים באדמה, יש לבחור במערכת המודבקת לתשתית הבטון בהדבקה מלאה או במערכות
ייעודיות שפותחו במיוחד למטרה זו.
בתכנון המערכת יש לקחת בחשבון:
1. סכנת פגיעה במערכת האיטום בזמן העבודות הנוספות המבוצעות באתר או על ידי ברזל הזיון ו/או המילוי החוזר
של הקרקע.
2. המערכת צריכה לתפקד בתנאי רטיבות ממושכת או אפילו בטבילה.
3. המערכת חייבת להיות עמידה בפני תקיפת שורשים וכימיקלים (סולפידים, סולפטים, כלורידים ואחרים) העשויים
להימצא בקרקע.
החלופות המקובלות הן:
1. יריעות ביטומניות מושבחות פולימרים )2 שכבות).
2. מערכות משחתיות במריחה או בהתזה, כדוגמת ביטומן פולימרי.
3. יריעות בנטונייט מסוג VOLTEX מתוצרת VOLCLAY, ארה"ב או שווה ערך.
מערכת חדשנית וייחודית:
3.1 תאור
2 יריעות בד גיאוטכני (מסוגים שונים) המשמשות כ"אריזה" לגרגרי בנטוניט נתרני העוברים טיפול מיוחד כדי
להתאימם לייעודם כמערכת איטום.
3.2 מאפיינים ייחודיים
*היישום - קיבוע היריעות לקיר ייעשה על ידי מסמרים.
*ניתן ליישום על תשתית רטובה.
*במקרה של פגיעה, הקרע מתאחה מעצמו.
*אינן נפגעות במקרה של שריפה.
3.3 יתרונות
*הדרישה לעבודות הכנה - מינימלית.
*פשוט מאד ליישום, גם על ידי עובדים שאינם מיומנים.
*קצב יישום גבוה ביותר.
*בדרך כלל אין צורך בהגנה מפני פגיעות.
*ניתן למלא את החפירה תוך זמן קצר לאחר יציקת הקירות.
3.4 מגבלות
*מיועד לאיטום תת קרקעי בלבד.
*יש להדק את המילוי החוזר ליצירת לחץ על המערכת.
ז. אדניות:
* חומר האיטום לאדניות חייב להיות עמיד בפני תקיפת מים, כימיקלים (דשנים
כימיים) ובעיקר שורשי צמחייה.
* לאיטום אדניות שרוחבן עולה על 80 ס"מ, מומלץ להשתמש ביריעות ביטומניות
מושבחות פולימרים ומשוריינות בסיבי פוליאסטר המכילות כימיקלים דוחי
שורשים ומותאמות במיוחד לאיטום שטחי גינה.
* אדניות צרות ועמוקות מומלץ לאטום בחומר משחתי כדוגמת טר-פוליאוריטן או
ביטומפלקס אדניות, ביטומן פולימרי המכיל תוספים כימיים כנ"ל וכו'.
ח. הפסקות יציקה:
לאיטום הפסקות יציקה בחלקי מבנה תת קרקעיים ובכאלה המיועדים להכיל מים או לעבוד בתנאי רטיבות, יש
להשתמש בעצרי מים ייעודיים.
בשנים האחרונות משמשות רצועות עצרי מים תופחים ו/או פולימריים תחליף לעצר המים המקובל העשוי P.V.C.
* בהפסקות יציקה בחלקי בטון כנ"ל, כשעובי הבטון אינו עולה על 15 ס"מ, ו/או בחורף
מומלץ להשתמש בעצר מים פולימרי כדוגמת FLEX-SYNKO או שווה ערך.
* כשעובי הבטון עולה על 20 ס"מ רצוי להשתמש בעצרי מים על בסיס בנטונייט
התופחים בבואם במגע עם מים כדוגמת RX-WATERSTOP או - HYDROFLEX , שניהם
מתוצרת ארה"ב.
* לאיטום בריכת שחייה או בריכות מים כשעובי הבטון עולה על 25 ס"מ מומלץ
להשתמש בשני סוגי עצרי המים (התופח והפולימרי) כשהם מונחים במקביל.
במקרה זה, יונח עצר המים המגיב במגע עם מים קרוב לצד המים.
* לעתים מומלץ לתגבר את איטום התפר על ידי התקנת צינורות הזרקה ייעודיים מסוג
FUKO או STABINOR אשר לתוכם יוזרק, מאוחר יותר, שרף פולימרי לאיטום התפר.
ט. תפרי התפשטות:
החומר לאיטום תפרי התפשטות ייבחר תוך התחשבות בנתונים הבאים:
הנתונים בטבלה הם ערכים ממוצעים מקובלים ומשתנים מיצרן ליצרן. ביצוע על פי הנחיות היצרן כולל פרופיל גיבוי מפוליאטילן מוצלב מוקצף ושמירה על היחס בין רוחב לעומק החומר המיושם כמוכתב על ידי היצרן ושימוש בפריימר במידת הצורך הם תנאי לתפקודה של המערכת.
לאיטום תפרי התפשטות המיועדים לחשיפה לשמנים ולדלקים (מגרשי חניה) מומלץ להשתמש במסטיקים על בסיס פוליאוריתן-עיטרן (POLYURETHANE-TAR) או פוליאוריטני כדוגמת -THC900 מתוצרת TREMCO או אחר, העומד בדרישות התקן האמריקאי 55-2008 או בכל תקן מתאים אחר.
לאיטום תפרי התפשטות הטבולים במים יש לבחור במוצר המותאם במיוחד לעבודה בתנאי טבילה ולחץ הידרוסטטי.
במקרים מסוימים מומלץ להשתמש בשיטה של רצועות (הייפולון, ביטומניות) לאיטום עליון של התפר מעל למסטיק. בכל מקרה, יריעות אלה הן ייעודיות ומותאמות לאיטום תפרי התפשטות.