הערכת איכות התפקוד של מחיצות וחיפויי גבס בבנייני מגורים
תוצאות מחקר שנערך על ידי המכון לחקר הבנייה, הטכניון, 1993
המאמר מבוסס על תקציר של דו"ח מחקר: "הערכת איכות התפקוד בפועל של מחיצות וחיפויי גבס בבנייני
מגורים". ד"ר מ. פצ'יוק, המכון לחקר הבנייה, דצמבר 1993.
מבוא:
השימוש במחיצות קלות מלוחות גבס מחוברים על גבי קונסטרוקציה מפח פלדה מגולוון או מעץ, נפוץ בישראל זה מספר שנים. עם זאת, רק בשנים האחרונות הורחב באופן משמעותי היקפו בבנייה למגורים, לא רק כחלק משיטות בנייה מתקדמות, אלא גם בשילוב עם שיטות המבוססות על שלד מבנייה כבדה, עם או בלי רכיבים מתועשים.
לשימוש במחיצות גבס יש מספר יתרונות בהשוואה למחיצות כבדות מבלוקי בטון חלולים או מבטון, הנבנות על גביטבלת הבטון של הרצפה, ביניהם: מהירות הביצוע; תזמונו בשלב מאוחר יחסית של הקמת המבנה; תשומות כוח אדם נמוכות יחסית וגמישות וקלות לשינויים, אפילו לאחר האכלוס. ואולם, על אף יתרונות אלה רווחת לעיתים בקרב ציבור המשתמשים "דעות קדומות" בנוגע לתפקוד ולקיים של מחיצות קלות מגבס, ולא אחת נתקלים בהתנגדות של
דיירים לקבל אותן כשוות ערך למחיצות מבנייה כבדה.
במסגרת המאמצים לעידוד תיעוש הבנייה למגורים, פורסם לראשונה ב-1988 מפרט תפקודי (ראה מראה מקום להלן) המבהיר מהם הקריטריונים התפקודיים החלים על מחיצות בכלל, ועל מחיצות מלוחות גבס בפרט (חומרים, פרטי מבנה וחיבורים). דרישות אלה התבססו על מידע הקיים בספרות, ועל הניסיון המעשי שהצטבר בארץ. כמו כן, הוכן ופורסם תקן ישראלי, ת"י 1490 המפרט את הדרישות החלות על החומרים והרכיבים השונים (לוחות גבס, ברגים, חומרי איחוי והחלקה ומערכת שלד מפח פלדה) המשמשים לחיפוי פנימי של קירות חוץ ותקרות, וכן כמחיצות פנימיות לא-נושאות.
ניתן היה לצפות שעמידה בדרישות המפורטות בתקן ת"י 1490 על כל חלקיו, וכן הקפדה במילוי הקריטריונים השונים בתכנון וביצוע של האלמנטים, יבטיחו בנייה בעלת עמידות וקיים בדרגה ובאיכות שאינן נופלות מהרמה המקובלת בישראל במסגרת הבנייה הקונבנציונלית. הנחה זו יש לאמת על פי ממצאים המעידים על התפקוד בפועל של האלמנטים בתנאי שירות שונים.
לצורך זה הוחלט בשנת 1992 לבצע מחקר שיעקוב אחרי המצב הפיסי והתפקודי של מחיצות וחיפויי גבס ביחידות דיור שאוכלסו לאחר 1988, וזאת על מנת לבחון את רמת עמידותם בדרישות הקיימות, לאתר נקודות תורפה בתכנון, בביצוע ו/או באחזקה של הרכיבים השונים, ולעמוד על משמעותן כגורמי השפעה על התגובות וההשקפות של הדיירים.
שיטות המחקר:
המחקר התבסס על חקר שדה שנערך בחורף 1992-93, במדגם מייצג של יחידות דיור שבהן בוצעו חיפויים ו/או מחיצות מלוחות גבס. החקר כלל בדיקה עיונית של האלמנטים ע"י סוקר, תוך כדי רישום ליקויים ופגמים, וסקר דיירים באמצעות שאלון, לשם רישום תקלות וחסרונות בתפקוד, ובדיקת שביעות רצון כללית מהבנייה בגבס.
אוכלוסיית המעקב:
בהיעדר נתונים מרוכזים ועל מנת לקבל תמונה עכשווית על היקף השימוש בלוחות גבס בבנייני מגורים שנבנו החל מ-1988, נערך סקר מקדמי באמצעות שאלון אשר הופץ בין מנהלי אתר, מנהלי פרוייקט ובעלי תפקיד רלוונטי בכל אחד ממחוזות משרד הבינוי והשיכון.
תוצאות הסקר העידו על כ-20,000 יחידות דיור שבנייתן הסתיימה או שהיו עדיין בתהליך בנייה, מתוכן כ-1,000 בסקטור הפרטי והשאר במסגרת הפרוגרמה של משרד הבינוי והשיכון. נכון לתאריך הסקר (סוף 1992) כרבע מן היחידות כבר היו מאוכלסות.
המדגם הדרוש עבור אוכלוסייה של 20,000 הוא בגודל שבין 150 ל-200 יחידות, וזאת על מנת להשיג מקדם שונות קטן מ- 10% עבור תופעה ששכיחותה מעל 35%.
בחירת האתרים:
הקריטריונים אשר לפיהם נבחרו האתרים לסקר נועדו להבטיח פיזור רחב מבחינת מיקומם הגיאוגרפי, סוג המבנים ואופן השימוש בלוחות הגבס. ההכללה במדגם היתה מותנית באיכלוס האתר לא יאוחר מקיץ 1992 (כלומר, כחצי שנה לפני ביצוע החקר).
נבחרו 21 אתרים ("אתר" פירושו קבוצת בניינים אשר נבנו ע"י חברה אחת בשיטת בנייה אחידה), הכוללים בנייה חד ודו-קומתית בבניינים חד, דו ורב-משפחתיים, בניינים בני 3 ו-4 קומות ובניינים גבוהים (מעל 5 קומות). כל המבנים בנויים שלד בטון עם רכיבי תקרה ומעטפת מבנייה קונבנציונלית או מתועשת. בכל הדירות בוצעו מחיצות פנימיות (כולן או חלקן) מלוחות גבס על גבי קונסטרוקציה של תעלות וזקפים מפח מגולוון. ברוב האתרים גם יושמו חיפויי פנים של תקרות ו/או קירות חוץ, וקירות הפרדה בין דירות. הריצוף במרבית המקרים בוצע בשיטות קונבנציונליות. במקרים אחדים יושמו אריחי קרמיקה או חיפויי שטיח מודבקים לבטון.
כלים לביצוע החקר:
השאלון לדייר כלל 14 שאלות, על פי רוב סגורות, אשר נועדו לספק מידע בשלושה תחומים: נתונים דיוריים ואופן איכלוס הדירה, בעיות שנתגלו בזמן האיכלוס, ועמדות הדיירים כלפי התפקוד, האיכות והתחזוקה של האלמנטים בדירתם העשויים גבס.
טופס ההערכה נועד לקלוט את רשמי הסוקר בנוגע לאיכות הביצוע של האלמנטים, פרטי המבנה ופרטי הגימור השונים, פגמים או ליקויים נוספים גלויים לעין, וסימני רטיבות ממקור חיצוני או פנימי כלשהו.
אופן ביצוע החקר:
החקר בוצע בשבועיים האחרונים של חודש פברואר 1993 ע"י שלושה סוקרים, באמצעות הכלים שפורטו לעיל. בכל אתר נסקרו בין 7 ל-10 דירות, אולם באתרים אחדים נסקרו פחות (5 דירות) או יותר (12 דירות) מזה.
בחירת הדירות בכל אחד מן האתרים היתה אקראית, עם הגעת הסוקר לשטח, ולא על פי דגימה מראש. זאת כדי להבטיח הכללת דיירים עם ותק של כחצי שנה בדירתם לכל הפחות. נסקרו דירות עליונות, אמצעיות ותחתונות. בכל דירה נערך תישאול הדיירים באמצעות השאלון, וכן בדיקה חזותית של פני האלמנטים ורישום הממצאים על גבי טופס ההערכה.
ממצאי החקר:
תוצאות החקר ומסקנותיו סוכמו בדו"ח המחקר. הממצאים העיקריים מתייחסים למאפיינים דיוריים שונים, לליקויים בתפקוד האלמנטים ולתיקונים שבוצעו בהם לאחר איכלוס הדירות, לאיכות הביצוע של האלמנטים (כולל פרטי חיבור וגימור), לעמדות הדיירים כלפי נושאים הקשורים בתפקוד האלמנטים ובתחזוקתם, להבעת שביעות רצון או אי-שביעות רצון משיטת הבנייה ולהבעת נכונות לקנות בעתיד דירה בנויה אלמנטים מגבס.
בעיות וליקויים בתפקוד האלמנטים:
הבעיות בתפקוד האלמנטים והליקויים השכיחים שהועלו במהלך החקר הם:
א. נפילת חפצים ואביזרים תלויים לחלק ניכר מהדיירים לא ניתנה הנחיה כלשהי לגבי אופן התליה של חפצים ואביזרים קלים. תליה לא נכונה או שימוש במסמרים רגילים גרמו לנפילת חפצים, ובמקרים אחדים - להרס הלוחות. באשר לתליית עומסים כבדים (כיור, ארונות וכד') נראה שהוכנו בכל הדירות החיזוקים המתאימים, פרט להכנות לתליית מנורות מתקרות עם חיפויי גבס.
ב. סדקים רבים המקרים שבהם נתגלו סדקים בין מחיצות הגבס לבין התקרה, ובין מחיצות הגבס לבין קירות החוץ. זאת כנראה כתוצאה מתכנון ו/או ביצוע לקוי של פרטי ההתחברות (שמירת מרווח של 10 מ"מ לפחות בין לוח הגבס לאלמנט המסיבי ואיטומו בחומר אלסטי), האמורים להבטיח תנועה חופשית של התקרה או של הקיר החיצון ללא העברת לחץ על המחיצה. מקור הסדיקה שנתגלתה מסביב למשקופי הדלתות הוא בהיעדר חיזוקים מספיקים בזקפים שבאיזור הדלת.
ג. מישקים מורגשים בדירות רבות היו המישקים בין לוחות הגבס מקור לפגם אסתטי הגלוי לעין, בעיקר בחיפויים שיושמו על התקרות. לעיתים גם נתגלו סדיקה והתפוררות על פני שטח החיבורים. התופעה נובעת, קרוב לוודאי, מחוסר הקפדה בביצוע פרטי הגימור, ובעיקר ביישום שכבות המרק והצבע.
ד. אביזרי חשמל רופפים אביזרי חשמל (מפסקים ושקעים) חייבים לשבת בתוך המחיצה ללא "משחק" חופשי, גם אחרי שימוש ממושך. התופעה של קופסאות חשמל רופפות, שנרשמה במקרים רבים, מעידה על הרכבה לא נכונה של הקופסאות ושל התקני החשמל.
ה. שיפולים (פנלים) לא מותאמים בכל הדירות שרוצפו באריחי טראצו נעשה שימוש בשיפול טראצו סטנדרטי (מלבני) אשר מיועד לגימור הקיר בשכבת טיח. בדירות אלה נצפתה תופעה של הצטברות אבק ולכלוך על פני השטח העליון החשוף של הפנל. ייתכן שאין להשיג בקלות את השיפולים המעוגלים המיועדים להדבקה על לוחות גבס, ורצוי מאד לדרבן את יצרני הריצוף לייצרם על פי הפרטים והמימדים הנתונים בספרם של בקר וקורן ( ראה מראה מקום להלן).
ו. בעיות רטיבות
הבדיקה החזותית העלתה תופעה נרחבת של חדירת מים דרך אלמנטים של המעטפת החיצונית, בעיקר מתחת לאדני החלונות. תופעה זו קשורה, כמובן, בפרטי הקונסטרוקציה של המבנה ובהתקנה לא נכונה של אדן החלון, ואין לה קשר עם החיפוי הפנימי של האלמנטים. עם זאת היא פוגמת, ללא ספק, בקיים לוחות הגבס המשמשים לחיפוי, ויש למצוא דרכים לתיקון המצב ולמניעת בעיה מסוג זה בבנייה העתידית.
נתגלו גם מקרים של רטיבות במחיצה הגובלת עם חדרי הרחצה והנושאת את האמבטיה, זאת כתוצאה מליקויים בתכנון ו/או בביצוע פרטי החיבור (כגון אי-החדרה מספקת של דופן האמבטיה על מנת ליצור שטח לאיטום, או היעדר חומר איטום בין לוח הגבס החתוך לבין דופן האמבטיה).
ז. עמידות חומר האיטום בחיבורים רטובים בחדרי רחצה רבים נצפתה תופעה של צמיחת עובש בחיבור בין הקבועות הסניטריות לבין המחיצה, דבר המעיד על שימוש בחומרי איטום בלתי עמידים בפני עובש. יש לציין שמספר בעיות לא נצפו כלל, או ששכיחות הופעתן הייתה נמוכה, ביניהן: נפילת אריחי חרסינה וסבוניות שהודבקו על מחיצות הגבס בחדרי רחצה, מים העוברים מתחת למחיצות כתוצאה מאיטום לקוי בין המחיצה לבין הרצפה, וניתוק הברגים המחזיקים את דודי החשמל התלויים על המחיצות.
עמדות ותגובות הדיירים:
הדיירים נשאלו בנוגע לקושי בתליית חפצים ובתחזוקתם של המחיצות וחיפויי הגבס אשר בדירתם. כשליש מן המרואיינים (35%) סברו שאלה פעולות קלות-ביצוע וכרבע מתוכם(22%-27%) הגדירו אותן כפעולות קשות לביצוע. זאת מסיבות שונות, שהעיקריות ביניהן:
* הצורך באביזרים מיוחדים לתליית חפצים. ניסיונות כושלים (בגלל חוסר הדרכה נאותה או התעקשות מצד הדיירים להשתמש במסמר רגיל) אשר הביאו לנפילת חפצים והרס המחיצה.
* היעדר הכנה מתאימה לתליית נברשות מתקרה שעליה יושם חיפוי מלוחות גבס.
* הצורך בצביעה מחודשת של המחיצה לאחר ביצוע תיקונים.
* קושי בניקוי פני השטח (לטענת דיירים רבים נשארים כתמים).
* פחד מתליית חפצים כבדים, שמא לא תחזיק המחיצה את המשקל.
* ניסיונות כושלים, למרות השימוש בדיבלים המומלצים.
מידת שביעות הרצון הכללית מהמחיצות ומחיפויי הגבס היתה בינונית עד גבוהה בקרב רוב המרואיינים (34% "מרוצים" ו"מרוצים מאד", ואילו 36% נוספים "כן ולא מרוצים"). שביעות רצון נמוכה נרשמה בקרב כ-30% מהדיירים (21% "לא מרוצים" ו-9% "מאד לא מרוצים"), כאשר הסיבות העיקריות לאי-שביעות רצון בקבוצה הזאת היו, בין היתר:
* פחד מפני רגישות האלמנטים למכות ולנגיעות.
* הרגשה של אי-ביטחון בנוגע לחוזק האלמנטים.
* רמת הרעש הגבוהה בדירה.
* לחות-יתר אשר מורגשת בחדרי רחצה.
* הקושי בתליית חפצים (דרושים הדרכה ואביזרים מיוחדים).
סיבה נפוצה לשביעות רצון נמצאה בהכרזת הדיירים שבחורף דירתם ממוזגת יותר בהשוואה לדירות אחרות. הדבר מעיד, כמובן, על התפקוד התרמי הכולל של המעטפת ולא רק של חיפויי הגבס.
הדיירים התבקשו גם לציין את נכונותם לקנות או לשכור בעתיד דירה בנויה עם רכיבי גבס. 42% מן המרואיינים הצביעו על חוסר רצון לגור בעתיד בדירה כזאת. בין אלה שכן מוכנים לחזור על הניסיון (כ-28%) בולטת הטענה שדירה שבנויה עם אלמנטים מגבס זולה יותר מדירה דומה מבנייה קונבנציונלית.
הצלבת התגובה על שאלה זו עם התגובה הקודמת על מידת שביעות הרצון מעידה על עקביות סבירה בעמדות הדיירים כלפי הנושא הנחקר. ניתן לסכם ש-51% מן המרואיינים הצביעו על מידת מה של שביעות רצון, וחיזקו את תגובותיהם על ידי הבעת נכונות לשכור או לקנות שוב בעתיד דירה בנויה עם אלמנטים מגבס. לעומתם, 24% מן המרואיינים הביעו אי-שביעות רצון מוחלטת, ובנוסף לכך - חוסר נכונות לגור בעתיד בדירה כזאת. שאר המרואיינים(25%) היו בלתי
עקביים במתן תשובותיהם.
שביעות רצון הדיירים כנגד נכונותם לגור בעתיד בדירה .עם אלמנטים מגבס |
דיון והסקת מסקנות
ניתוח גורמי השפעה על הליקויים האופייניים
בבואנו לנתח את הממצאים, נבדקה תחילה ההשפעה של מספר גורמים העשויים לתרום לבעיות מן הסוג שנתגלה במהלך החקר. הגורמים שנבדקו הם שיטת הבנייה (מבחינת אופן השימוש ברכיבי גבס), משך האיכלוס ומיקום הדירה בבניין. תוצאות הבדיקה מובאות בהמשך.
א. שיטות הבנייה
על סמך סוגי המבנים ששימשו לביצוע החקר מסתבר כי קיימות שלוש שיטות עיקריות של שימוש בגבס והיקפו:
*ביצוע מחיצות גבס פנים-דירתיות בלבד (כולל מחיצות בחדרים רטובים).
*ביצוע מחיצות גבס + חיפויי גבס בצד הפנימי של הקירות החיצוניים (כולל הקיר המפריד
בין דירות).
*ביצוע מחיצות גבס + חיפויי גבס בקירות החיצוניים + חיפויי גבס בתקרות (כל המשטחים
הפנימיים בדירה עשויים גבס).
הקשר שבין שיטת הבנייה להתפתחות סדיקה במפגש בין מחיצה לבין תקרה ולבין קיר חוץ הוא מובהק. הוא מורה על שיעור קטן יחסית (19%) של סדיקה בדירות שבהן כל המעטפת הפנימית עשויה מגבס, לעומת שיעור גדול יותר (מתקרב ל- 50%) בדירות בהן רק המחיצות בוצעו מגבס. המצב הגרוע ביותר מתרחש בדירות שבהן בנוסף למחיצות מגבס בוצעו גם חיפויי גבס על הקירות החיצוניים, בעוד שגמר התקרה המסיבית הוא בשכבת שליכט או טיח. ב-62% מדירות אלה ניצפו סדקים במקום המפגש, וב14%מתוכן התופעה היתה חמורה.
נמצא קשר מובהק בין שיטת הבנייה לתופעה של מישקים מורגשים וגלויים לעין. תופעה זו נתגלתה ב-68% מהדירות שבהן בוצעו חיפויי תקרה, לעומת 53% מקרים בדירות עם חיפויי קירות 39% בלבד של מקרים בדירות שבהן בוצעו רק מחיצות. שיעור המקרים שבהם התופעה בשיטה זאת היא חמורה קטן פי 6 מהשיעור המקביל בשיטה הכוללת חיפויי גבס גם בתקרה.
כמצופה, נמצא גם קשר מובהק בין שיטת הבנייה לבעיות רטיבות, שמקורן בחדירת מים דרך המעטפת החיצונית.
בדירות שבהן כל החיפויים הפנימיים של האלמנטים החיצוניים מבוצעים מגבס, שיעור הבעיה מגיע עד 62%, לעומת 6% בדירות שבהן רק רכיבי החיוץ הפנימיים עשויים גבס.
ניתן לסכם שבשיטת הבנייה המבוססת של שימוש נרחב באלמנטי גבס בתוך הדירה (מחיצות, חיפויי קירות וחיפויי תקרה), קטנה הרגישות להתפתחות סדיקה בין האלמנטים השונים. מאידך, שיטה זאת דורשת מיומנות גבוהה והשגחה קפדנית בזמן הביצוע, בעיקר במקום התחברותם של לוחות הגבס בינם לבין עצמם. בנוסף לכך יש צורך להבטיח איטום מוחלט של המעטפת החיצונית לחדירת מים, אשר פוגעים קשות בקיים של לוחות הגבס המשמשים לחיפוי פנימי.
ב.משך האיכלוס
השפעתו של משך המגורים בדירה (מחושב כמספר החודשים שהדירה מאוכלסת עד לחודש ביצוע החקר) על התפתחות מספר פגמים וליקויים אופייניים מורה על מגמה משותפת: התגברות שיעור הבעיות, בעיקר בשנה הראשונה לאיכלוס, ורגיעה מסויימת לאחר מכן כתוצאה, יש לשער, מביצוע התיקונים על-ידי חברת הבנייה עם תום שנת האחריות. מגמה זו מלמדת שאכן רצוי לבצע חקר חוזר לאחר זמן איכלוס ממושך יותר או, לחלופין, לבצע מעקב אחרי מספר דירות אופייניות במטרה לבדוק התפתחות הפגמים והצלחתם (או לא) של התיקונים שבוצעו.
ג. מיקום הדירה בבניין
הקשר בין פגיעה בחיפויי הגבס עקב מגע עם מים החודרים מחוץ למבנה פנימה לבין מיקום הדירה הוא מובהק.
דירה בעלת תקרת גג ודירת קרקע הן הפגיעות ביותר. בדירות אלה דרושה הקפדה מיוחדת לאיטום האלמנטים החיצוניים ולמניעת חדירת מים דרכם, על מנת להבטיח את עמידותם של חיפויי הגבס לאורך זמן.
ניתוח גורמי השפעה על שביעות רצון הדיירים
שאלה נוספת שנבדקה במהלך ניתוח הממצאים היא באיזו מידה השפיעו הליקויים השונים ועמדות הדיירים כלפיהם על מידת שביעות רצונם מהבנייה בגבס. הבדיקה נעשתה באמצעות הליך רגרסיה מרובע על משתנה תלוי, שהוגדר על-פי הממוצע המשוקלל של הבעה כללית של שביעות רצון (או אי-שביעות רצון) ושל נכונות (או אי-נכונות) לגור בעתיד בדירה בנויה אלמנטים מגבס. ערך משוקלל זה מכונה בהמשך "דרגת הקבילות" של שיטת הבנייה בקרב
הדיירים.
כמשתנים בלתי תלויים נכללו 10 משתנים, מתוכם ארבעה שכל אחד מהם מתאר קבוצה של ליקויים ופגמים אופייניים: א. סדיקה (בין מחיצה לבין תקרה, בין מחיצה לבין קיר חוץ, ובאיזור משקופי הדלתות); ב. קיים (שבירות, הפרדה, קילופים והתפוררות); ג. תנאי שירות ותחזוקה (נפילת חפצים תלויים, השתחררות התקני חשמל); ד. רטיבות (חדירת מים, איטום לקוי בחיבורים, צמיחת עובש). משתנה חמישי מבטא את איכות הביצוע של הרכיבים (גליות שטח הלוח, מישקים מורגשים, איכות הגימור והחיבורים, צורת הפנלים). שני משתנים נוספים מצביעים על אופן ביצוע של תיקונים או שינויים ברכיבים בנויים גבס. משתנה נוסף מורה על מידת מתן הדרכה מתאימה לדייר לפני איכלוס הדירה, ושני המשתנים האחרונים מבטאים את עמדות הדיירים כלפי דרגת קושי הביצוע של תליית חפצים ושל תחזוקת האלמנטים.
ניתוח הרגרסיה הצביע על הגורמים המשפיעים באופן מובהק על דרגת הקבילות של רכיבי בנייה מגבס בקרב הדיירים: איכות הביצוע של הרכיבים, תפקודם בפועל מבחינת קיים ותחזוקה, דרגת הקושי של הדיירים בתחזוקתם, ובמידה קטנה יותר - בעיות רטיבות וצמיחת עובש.
המעניין בתוצאות אלו הוא המשקל הגבוה של ההיבט הפיסי בקביעת דרגת הקבילות של הבנייה בגבס, כפי שמשתמע מן ההשפעה הגדולה יחסית של המשתנים המתארים בפועל ליקויים ובעיות בתפקוד הרכיבים השונים. ההשפעה של הגורמים הנ"ל היא ישירה וגם עקיפה, כפי שמתבטא בהשפעתם על עמדות הדיירים כלפי דרגת הקושי בתחזוקת האלמנטים.
סיכום:
מטרת החקר הייתה לבדוק את התפקוד בפועל של מחיצות וחיפויי גבס בדירות מאוכלסות שנבנו החל מ-1988. זאת על מנת לאתר בעיות וליקויים אפשריים בתכנון, ביצוע ו/או אחזקה
של הרכיבים השונים, ולרשום את תגובות הדיירים ומידת שביעות רצונם משיטת בנייה זו. החקר נערך במדגם מייצג של דירות שבהן בוצעו חיפויים ו/או מחיצות מלוחות גבס, והוא כלל בדיקה חזותית של האלמנטים ע"י סוקר, וסקר תגובות דיירים באמצעות שאלון. יש לציין שלא נתגלו סתירות בעלות משמעות בין הממצאים שהופקו על-פי שתי צורות הדיווח הנ"ל.
על אף משך המגורים הקצר יחסית בדירות (פחות משנתיים), נמצא שרוב הדיירים הספיקו לזהות בעיות וליקויים תפקודיים ולגבש דעה בהקשר לאיכות האלמנטים ולרמת הקושי בביצוע תחזוקתם. מאחר שתופעות מסוימות (כגון סדיקה, בעיות של תחזוקה ושל קיים) עלולות להתפתח עם הזמן, רצוי לעקוב אחר התפתחות זאת באמצעות חקירות נוספות בעתיד.
הבעיות בתפקוד האלמנטים והליקויים השכיחים שהועלו במהלך החקר מקורן בחוסר הדרכה לדיירים, בהיעדר הכנות מתאימות ליישום חיפויי הגבס, בשימוש ברכיבי בנייה לא מתאימים ו/או בחומרים בלתי עמידים, בפרטי קונסטרוקציה לקויים ובעיקר - בתכנון לקוי של פרטי חיבור וגימור של האלמנטים ו/או חוסר הקפדה מיוחדת בביצועם.
למרות שהמצב בפועל מצביע על מספר ליקויים אופייניים בתפקוד התקין של רכיבי בנייה מלוחות גבס, ניתן לסכם ששיטות הבנייה עם רכיבי גבס מקובלות היום, בדרגות קבילות שונות, אצל רוב הדיירים, ורק מיעוט מהם מביע עמדה שלילית לחלוטין כלפיהן. על מנת להבטיח גם בעתיד רמות קבילות סבירות, ברמה זהה או גבוהה מזאת שנקבעה בחקר הנוכחי, מומלץ לפעול בו-זמנית בשלושה מישורים:
א.להבטיח שלפני מסירת הדירה לבעליה תינתן לדיירים הדרכה מתאימה בנוגע לשימוש ולתחזוקת
האלמנטים, לרבות הוראות מפורשות על אופן תליית חפצים.
ב.להמשיך ולעדכן לפי הצורך פרטי תכנון אופייניים של מחיצות ושל חיפויי קירות ותקרות, בעיקר
של פרטי התחברות של רכיבי הגבס עם חלקי בנייה אחרים.
ג.להגביר את הפיקוח ואת ההשגחה במהלך הביצוע בשטח, דבר אשר יתרום לשמירה על איכות
הבנייה בכללותה.
מראה מקום:
בקר, ר., קורן, ע. "השוואה תפקודית של מחיצות שונות". התחנה לחקר הבנייה, הטכניון, 1988.