התמוטטות הגשר במחלף שפירים, התמוטטות הגשר במשחקי המכבייה ה-15 ברמת גן ולאחרונה התמוטטות גג היכל הספורט בביה"ס בבאר שבע, הביאו פעם נוספת לתשומת לב הציבור את הסכנות הטמונות בענף הבנייה והיפנו זרקור אל העוסקים בו.
המשותף לשלושת המקרים הטרגיים לעיל וכן למקרים נוספים שאירעו במדינה בשנים האחרונות, הוא כי בנוסף לנזק הרב לרכוש, גרמו אסונות אלה לפגיעות בנפש ובגוף ולאבדן חיי אדם.
כל מקרה כזה מעורר מיד את שאלת הסיבות שהובילו לאסון ומציאת האחראים להן.
עקב ריבוי הגורמים העוסקים בפרוייקטים השונים בבנייה, שאלות אלה קשות, מסובכות לפתרון ולעתים התשובות לא חד משמעיות.
מטבע הדברים מתעוררים ניגודי אינטרסים חמורים בין הגורמים השונים, כאשר כל גורם מנסה "לרחוץ בניקיון כפיו" ולהוכיח כי פעל כשורה וכי לכאורה, האשמה מוטלת כולה, או בחלקה על הגורמים האחרים הנוגעים בפרוייקט. כל מקרה כזה אף מכניס לפעולה מערכת משפטית ענפה הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.
אחת מצורות ההתגוננות העומדת לרשות הנוגעים בדבר היא קיום ביטוח הולם אשר יכסה את אנשי המקצוע בפני תביעות אפשריות, כולל תביעות כספיות כבדות אשר עלולות לפגוע בהם ואולי אף להביא, חס וחלילה, לקטסטרופה כלכלית.
בביטוח קיימות שתי שיטות עיקריות המעניקות כיסוי למבוטח:
א. פוליסה המכסה את "יום האירוע".
ב. פוליסה המכסה את "יום הגשת התביעה".
הפוליסה הראשונה כשמה כן היא מכסה את האירוע על פי יום התרחשותו.
לדוגמה: עובד מגיש תביעה נגד מעבידו בגין תאונה בעבודה. המעביד מגיש את התביעה לטיפולה של חברת הביטוח בה היה מבוטח בעת אירוע התאונה שבה נפגע העובד.
הפוליסה השנייה מכסה תקופת זמן, אשר אם במסגרתה תוגש תביעה נגד המבוטח, המבוטח יגיש את התביעה לטיפולה של חברת הביטוח בה הוא מבוטח בזמן הגשת התביעה, אף אם האירוע אשר בגינו מוגשת התביעה, אירע זמן רב קודם לכן (בתנאי שאותו אירוע היה בתקופת הזמן הרטרואקטיבי אשר ננקב בפוליסה).
הפוליסות מן הסוג השני הן הפוליסות הנהוגות בביטוח "אחריות מקצועית": לרופאים, עורכי דין, מהנדסים, אדריכלים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שנזקים שנגרמו על ידי בעלי מקצוע, מתגלים בדרך כלל, זמן רב לאחר סיום העבודה. במקרה כזה, ברור שאי אפשר לדעת מהו "יום האירוע".
פועל יוצא של אחת מאבני היסוד של כל פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, בייחוד פוליסות של מהנדסים, אדריכלים ויועצים במקצועות ההנדסה והבנייה, הוא גורם הרטרואקטיביות. על כל מבוטח לשים לב לתקופת הביטוח הרטרואקטיבית אשר ננקבת בפוליסה על מנת לקבל את הכיסוי הרחב ביותר.
מושג נוסף הנגזר ממושג הרטרואקטיביות הוא "גורם ההתיישנות". טעות נפוצה בציבור היא, כי תביעה מתיישנת כעבור שבע שנים. טעות זו מבוססת על ידיעה חלקית של חוק ההתיישנות. הנוסח המלא של החוק קובע כי עילת התביעה מתיישנת בתום שבע שנים מיום שנודע לתובע על נסיבות אשר מקימות לו את עילת התביעה.
לדוגמה: רוכש דירה שרכש דירתו בשנת 1980 וגילה ב-1990 כי בדירתו החלו להתגלות סדקים, זכאי לתבוע את האחראים לכך עד 1997, אם הגורם להיווצרות הסדקים נעוץ בתכנון או בביצוע לקוי של עבודות הבנייה.
מצב זה מרחיב את אחריותם המקצועית של המהנדסים, האדריכלים והיועצים השונים מעבר לתקופות האחריות השונות הקיימות על פי "חוק מכר דירות" (הבטחת השקעתם של רוכשי דירות) והתיקונים שהוכנסו בו.
בימים אלה מתבררת תביעה נגד יורשיו של אדריכל שתכנן בניין בשנות השישים (!) בעקבות נפילת אדם ממעקה הבניין בשנה האחרונה.
בנוסף לגורם הרטרואקטיביות חשוב שפוליסת הביטוח תכיל הרחבות גם לכיסויים הבאים:
א. אבדן מסמכים הנמסרים לידיו של המבוטח ועובדיו.
ב. אחריות אישית של המבוטח (בכל הנוגע לפעילותו המקצועית בתאגידים).
ג. חריגה מסמכות.
לאחרונה הוסיפו לפוליסות הביטוח המצויות בשוק גם סעיפים המעניקים למבוטח הגנה משפטית במקרה שמוגשת נגדו תביעה פלילית. חשיבות הרחבה זו נוגעת במיוחד לאדריכלים אשר עלולים להיות חשופים לתביעות מצד הרשויות בעבירות על פי חוק התכנון והבנייה. חשוב לציין, שעד הוספת ההרחבה האמורה, במקרה של תביעה פלילית, המבוטח היה צריך לשאת בנטל ההוצאות הכספיות. זאת בנוסף לעוגמת הנפש.
פוליסות הביטוח השונות לכיסוי אחריות עבודות קבלניות מחריגות מפורשות, אינן נותנות כיסוי לפעילותם המקצועית של המהנדסים המועסקים בחברות אלה. על מנת לזכות בכיסוי, על החברות המבוטחות לדאוג לביטול הסעיף הנ"ל ולעמוד על כך כי הפוליסה תיתן הגנה אף במקרה בו עילת הנזק נעוצה בטעות או ברשלנות מקצועית של אחד מהמהנדסים המועסקים אצלה.
לסיכום
קיום ביטוח רחב וטוב הוא קו הגנה אשר על היועצים השונים לבחון מדי פעם בפעם ולוודא את טיבם ואיכותם על פי ההתפתחויות השונות ועל פי השינויים החלים בפעילות המקצועית השוטפת שלו עצמו.
המאמר נכתב על ידי עו"ד