מערכות סולריות למים חמים : האמנם נחוצות?
על חובת ההתקנה של מערכת סולרית בבניינים - עד כמה היא מוצדקת מבחינת הצרכן ומבחינת האינטרס הלאומי. השאלה נבחנת מכמה היבטים: איכות הסביבה, חיסכון באנרגיה ובמים ומההיבט הכלכלי. כן מוצגות בו תוצאות מחקר שהשווה בין השימוש במערכת תרמוסיפונית לבין השימוש במערכת חשמלית
בהתאם לחוק חלה חובת התקנה של מערכת סולרית בכל בניין בו יש מערכת מים חמים, פרט מלמקרים הבאים: בניין רב-קומות, בית-חולים, בניין לתעשייה או מלאכה. בסמכות הוועדה המקומית לפטור בניין מחובה זו בצורת הקלה.
עם חלוף השנים והצטברות ניסיון רב בשימוש במערכות סולריות, התעוררו ספקות באשר לצורך לחייב התקנת מערכות כאלה לפי חוק.
במכון הלאומי לחקר הבנייה נעשה מחקר על ידי ד"ר הלל ארקין בנושא "שימוש בדודי שמש בישראל - יתרונות וחסרונות". בדברי המבוא לקובץ של תוצאות המחקר אומר המחבר: "החוק המחייב באופן אבסולוטי שימוש במערכות סולריות לחימום מים מעורר ביקורת רבה בקרב מהנדסי מערכות תברואה. רבים מהם טוענים שקיימים מקרים ומצבים רבים בהם אילוץ כזה אינו מוצדק מבחינה כלכלית ומהווה מעין מס עקיף על הדייר".
לסיכום המחקר הכללי מוצגת טבלה המדגימה מספרית את התוצאות היחסיות בערים שונות בארץ בהשוואת עלות מחזור החיים של מערכת תרמו-סיפונית לעומת מערכת חשמלית.
המספרים שבטבלה מבוססים על הנתונים והמגבלות שלהלן:
1. אורך החיים של הדוד ושל הקולט הוא 10 שנים (מהניסיון ידוע כי אורך החיים של הקולטים, וגם של דודים חשופים - קטן מ-10 שנים).
2. האפקטיביות של הקולטים מבחינת הצללה היא 100% (לעיתים קיימים אילוצים שאינם מאפשרים התקנה בזווית הדרושה של הקולטים).
3. לא נלקחו בחשבון עלויות חומרים ועבודה להסתרת הקולטים על מנת למנוע מפגע אסתטי (דרישת הרשויות).
4. לא נלקחה בחשבון עלות בדיקות מת"י.
5. לגבי מערכות מאולצות (מרכזיות), אשר לא נבדקו במחקר זה, ישנם גורמים נוספים - משאבה, תחזוקה וצנרת - אשר לבטח מוסיפים לעלות.
6. לא נלקחו בחשבון אורכי צנרת ובידוד, הארוכים יותר מאשר במערכת חשמלית.
7. לא נלקח בחשבון בזבוז מים.
תוצאות המחקר מצביעות באופן ברור על כך שמבחינת ההיבט הכלכלי מערכת סולרית אינה
כדאית ברוב חלקי הארץ, והוספת הגורמים שהצבענו עליהם בסעיפים 1-7 לעיל אף מחזקת דעה
זו. עד כאן תוצאות המחקר ומגבלותיו.
לצורך בחינה מחדש של ההצדקה לקיום החוק יש לבדוק מספר היבטים:
* הכלכלי.
* האסתטי.
* האיכותי.
* חיסכון באנרגיה.
* חיסכון במים.
* איכות הסביבה.
כל היבט כזה ראוי להיבחן בשני מישורים:
א. הצרכן.
ב. הציבורי/לאומי.
ההיבט הכלכלי:
תוצאות המחקר המוזכר לעיל מצביעות על כך שמערכת סולרית אינה כלכלית בהשוואה
לאלטרנטיבה - חימום בחשמל. הדעה הרווחת, שבמערכת סולרית יש משום חיסכון כספי לדייר,
הינה מוטעית. גם אם הדייר אינו משתתף כביכול בעלות הבסיסית של המערכת, הרי שעלות זו
באה לידי ביטוי בעלות הדירה, ובהמשך עליו לשלם, כמובן, גם את הוצאות התחזוקה. באשר
לעצם עלות הדירה - אין ספק שזו גם בעיה לאומית.
ההיבט האסתטי:
מערכות סולריות הן מפגע אסתטי- ארכיטקטוני. גם אם נעשים ניסיונות לשפר את המצב במובן
זה, עדיין קיימות מגבלות שאינן מאפשרות פתרונות מושלמים (אם בכלל קיימים כאלה), ולא אחת
נגרמים חיכוכים בין הקבלן והרשות על רקע בעיה זו. הרשויות המייצגות את הציבור רגישות
מאד למראה האסתטי של הבניינים, ובצדק. מדוע לכער בניין עם "מפלצת" שחורה של דודים וקולטים?
דייר קומת-גג היוצא לגג הצמוד לדירתו ורואה על הגג המשותף מערכת של דודים, קולטים,
קונסטרוקציה, צנרת ומשאבה - אינו אוהב את המראה הזה, המזכיר לו מפעל תעשייתי במקום נוף מגורים שליו.
ההיבט הארכיטקטוני מתקשר גם עם ההיבט של איכות הסביבה.
ההיבט האיכותי:
1 . המערכת המורכבת והצינורות הארוכים רגישים יותר לליקויים ולתקלות לאורך זמן.
2 . הצורך בתחזוקה שוטפת אינו תורם להרגשתו הטובה של הדייר.
3 . הרכבת המערכת, הנעשית תוך מגע עם מערכת האיטום של הגג, עלולה לפגוע באיטום אם אין נוקטים בזהירות הדרושה או אם פרטי ההרכבה אינם מתחשבים באיטום. גם הטיפול השוטף במערכת כרוך בחיכוך עם מעטפת האיטום.
4 . הרכבת המערכת דורשת מיומנות מקצועית. היעדר מיומנות כזו עלול להוסיף עוד תחנה בדרך הייסורים של ליקויי הבנייה.
חיסכון באנרגיה (מבחינה לאומית):
החוק המחייב שימוש באנרגיה סולרית לחימום מים נועד להביא לחיסכון באנרגיה חשמלית
המוזנת בדלק, ואולי אף לתת תשובה לחוסר תשתיות להפקת חשמל. בעבר, הנגישות למקורות
הדלק, כמו גם מחירי הדלק, היוו בעייה לאומית. מאז נשתנו דברים: שוקי הדלק נפתחו בפני
מדינת ישראל, מחירי הדלק ירדו, וגם התשתית לאספקת חשמל הורחבה (כולל שימוש בפחם).
מכל מקום, כדאי לחשב את התוספת השולית בחשמל והשפעתה על הצריכה הלאומית הכוללת
במקרה של ביטול החוק.
חיסכון במים:
המים הם ללא כל ספק משאב לאומי חשוב. מאחר שברוב המקרים אורך הצנרת של המערכת
הסולרית גדול יותר וכתוצאה מכך המים מתקררים בדרכם לברז המים החמים, נוצר בזבוז
משמעותי של מים (שלא לדבר על התסכול של הדייר הנאלץ לחכות לזרימת המים החמים).
הרשויות התובעות, ובצדק, חיסכון במים חייבות לתת את הדעת על גורם חשוב זה, וכדאי לבדוק
כמותית את בזבוז המים במקרה של שימוש במערכות סולריות.
איכות הסביבה:
ייצור חשמל פולט פיח לאוויר החופשי. תחנות הכוח השכילו למצוא פתרונות להקטנת הנזק
האקולוגי הזה, וגם כאן כדאי לבדוק כמותית את הנזק האקולוגי שייגרם (אם אכן ייגרם) עקב
ביטול החיוב לשימוש באנרגיה סולרית.
לסיכום מערכת הבחינות, מובאת כאן טבלה המסכמת את היתרונות והחסרונות של החוק המחייב שימוש באנרגיה סולרית.
