על איטום ורטיבות - פעולות וחומרים מומלצים
דוגמאות לליקויים הגורמים לרטיבות, מהם אזורי התורפה לאיטום ובאילו חומרים יש להשתמש לאיטום כל אחד מחלקי הבית השונים
אחת המוזרויות המאפיינות את הבנייה בארץ היא תופעת הרטיבות, בעיקר בדירות חדשות ודווקא בארצנו השחונה.
לכך תורמים לא מעט חסכנות יתר והיעדר ידע בתחום החשוב כל כך ליצירת בית מוגן מים.
ניתן לחיות עם ליקויים רבים הפוגמים באסטתיות ומורידים מערך המבנה. אך בשום פנים לא ניתן להשלים עם תופעות רטיבות בדירה. תופעות אלו הגורמות לדיירים סבל רב, הולכות ורבות משנה לשנה. גורמי הרטיבות הנוצרים במהלך הבנייה עקב עבודה בלתי נכונה, מתחלקים לרטיבות החודרת מבחוץ ורטיבות הנובעת מצנרת מים, הסקה, מיזוג אוויר וצנרת דלוחין.
להלן דוגמאות טיפוסיות לסוגים אלה :
1. שימוש בלתי סביר במים בעת הבנייה, בעיקר כאשר הדירה כבר מרוצפת, גורם לחדירת מים לשכבת חול המילוי.
החדירה יחסית קלה, אך תהליך הייבוש הטבעי ארוך. זאת, בניגוד להבטחות לדיירים כי תוך מספר ימים או שבועות הרטיבות תיעלם. בפועל, ההתאדות דרך מישקי המרצפות מאריכה את תהליך הייבוש הטבעי בין שנה לשלוש שנים.
בדירות אלו רגישים במיוחד ילדים העלולים ללקות במחלות הקשורות בדרכי הנשימה. בדירות עומד ריח עובש חריף, חפצים ובגדים מתכסים בעובש וירוקת והתופעה מחמירה בחפצי עור ונעליים. במקרים רבים, אין מנוס מפירוק כללי של הריצוף, הפעלת תנורים לייבוש וריצוף מחדש על גבי חול יבש.
2. טיפול זהה יש לבצע במקרה שקבלן "חסך" לעצמו חפירת בור סיד בחצר ואיחסן סיד או טיח מוכן באחד החדרים. הרטיבות שנספגה בקירות במשך חודשים ארוכים, תמשיך לבעבע דרך הטיח והריצוף תוך יצירת כל תופעות הרטיבות.
3. שינוי סדר הפעולות המקובל ואי איטום הגג לפני עבודות הטיח והריצוף, יביא לחדירת גשם שיגרום לתופעות שצוינו לעיל.
4. חדירת מי גשמים עלולה לקרות גם בגלל אי הגנת פתחים (בפוליאתילן למשל), בעיקר בכיווני מערב ודרום, בעת גשמי החורף, כאשר הדירה כבר מרוצפת וטרם הורכבו בה חלונות וויטרינות.
5. אי ביצוע איטום בריצפת חדר השירותים, כפי שמתחייב מתקנות התיכנון והבנייה, או היעדר קורת הפרדה תחתונה במעבר מחדר השירותים לפרוזדור או גימור לקוי של שולי האיטום, עלול לגרור התפשטות הרטיבות דרך שכבת חול המילוי ליתר חלקי הדירה.
6. כך גם לגבי היעדר איטום וקורות הפרדה תחתונות במרפסות.
7. אי הקפדה על יצירת שן בחיבור בין ריצפות מרתפים ומקלטים לבין הקירות ואי הקפדה על הכנסת תפר פי.וי.סי בין הרצפות לקירות - גורמת במקרים לא מעטים לחילחול וחדירת מים. כמו כן, לא תמיד קיימת הקפדה על יצירת
חפיפה וחיבור בין שכבת האיטום שמתחת לרצפה לזו שבהיקף הקירות.
8. תופעה שכיחה קשורה באי הקפדה על בידוד צינורות מגולוונים, העלולה לגרום לקורוזיה ודליפות. מה גם שלא תמיד מקפיד הקבלן לסלק את עודפי הסיד, הטיח ופסולת הבנין לפני ביצוע שכבת חול המילוי.
9. התקנה לקוייה, בניגוד להוראות היצרן ובניגוד להוראות המכון לאביזרי מים, גורמות לדליפות בצנרת מים פלסטית. לדוגמה: הקבלן לא מוליך את הקווים בהתאם למיגבלות הנובעות ממקדמי התפשטות גבוהים יחסית. הוא משתמש באביזרים מאולתרים (שרכש בזול) על גבי המערכת המקורית.
10. שימוש במערכות דלוחין "כלאיים" - גם הוא שכיח למדי. ב"שיטה" זו (בעבודות שיפוץ בבתים ישנים) מרכיב השרברב את המערכת ממחסומי ריצפה מעופרת, במקום להשתמש במחברים והלחמות. הוא תוקע, פשוטו כמשמעו, צינור פלסטי לדופן העופרת ומורח מסביב דבק כלשהו או טיט בטון, מבלי לדעת אם החומרים מסוגלים ליצורביניהם הידבקות אטימה. חיבורים אלו מהווים מוקדי דליפה ובתוספת הליקוי המופיע בסעיף 5 לעיל, גורמים לנזק רב לדירה ולתכולתה.
11. "שיטה" נוספת שהתפשטה בארץ, מבוססת על "חיסכון" בעיבוד מרזבים ושקתות. ב"שיטה" זו מותקן קולטן מצינור פי.וי.סי בגובה מישור הגג, כאשר חור בלתי מעובד נקרע בו ומשמש ניקוז, לחלק מעודפי מי הגשמים. מים אלה חודרים לרווחים הדקים הנוצרים בין הצינור הפלסטי לבין העמוד היצוק ופוגמים בקירות החוץ ובתקרה.
(בניגוד מפורש לתיקון תשנ"ג להל"ת)!
12. אילתורים בפרטי נגרות ופרטי חיבורים כמו בין ספי מוזאיקה לאדני חלונות ובין אדני חלונות שקועים לבין הדפנות, מהווים מוקדים נוספים לחדירת מים. בבתים רבים ניתן לראות, סביב שקעי החלונות ומתחת להם תפרחות וכתמים המעידים על רטיבות.
13. אילתורים בבנייה על ידי שימוש בבלוקים חלולים בכיוונים שלא נועדו להם, יוצרים חורים מפולשים המהווים איזורי תורפה לחדירת רטיבות.
14. עיבוד לקוי של שכבת ההרבצה מתחת לטיח. יש לציין שפגם זה הולך ונעלם בהדרגה, משום שגם הקבלן שזילזל בפרטים שנזכרו לעיל, מנסה כיום להבטיח את עצמו על ידי שיפור המעטפת החיצונית.
איטום טוב, יכול למנוע במידה רבה מפגעי רטיבות בדירה (אם כי לא לחלוטין).
להלן תמצית הדגשות לבונה, למתכנן ולמבצע
א. אזורי התורפה לאיטום
1. גגות.
2. מעטפת הקירות.
3. קירות וריצפות תת קרקעיים.
4.תפרים.
5.היקף פתחים (בין מלבנים סמויים לקירות וביניהם לבין מלבני החלונות והדלתות).
6.מעברי צנרת בתקרות, ריצפות ודרך קורות הפרדה תחתונות.
7.ריצפות (ומחיצות) שירותים.
8.חיבורי חומרים זרים (כמו לבני זכוכית).
9.שולי אמבטיה ושיש מטבחים.
10.חיבורי פרופילי אלומיניום.
11.לכל אלה, יש להוסיף את חיבורי מערכות האינסטלציה, הדלוחין והשופכין ומערכות מיזוג האוויר כראויים לתשומת לב מיוחדת.
ב.החומרים שבשימוש
1.לאיטום גגות ומבנים תת קרקעיים:
ניתן לומר שכיום כמעט ובטלו מהעולם החומרים הביטומניים המיושמים במריחה או ביציקת אספלט. את מקומם, תופסים בהדרגה היריעות המתועשות לסוגיהן וחומרים המיושמים במריחה או בהתזה. העיקריים מביניהם:
1.1 יריעות ביטומניות משופרות לריתוך.
1.2 יריעות פי.וי.סי.
1.3 יריעות אי.פי.די.אם.
1.4יריעות ביטומניות להדבקה.
1.5חומרים למריחה או להתזה (כמו "דורקס", "גומיסיל" "כמיפרן").
בנוסף לכל אלו, יש לראות כחומרים חליפיים או נוספים לשיפור (במשטחים שאינם צפויים לסדיקה) את הטיח ההידראולי לסוגיו (הניתן לשימוש מאולתר אף מבפנים), את ה"גומי-בטון" וכן את היריעות האקריליות. יש להבחין בין איטום גגות חשופים לבין איטום גגות מרוצפים ומרפסות שאותן אין השמש שוזפת והמים החודרים (ראה להלן) הנכלאים בשכבת האיטום מתאדים במהירות כשאליהם מצטרפים מי הגשמים.
2. לאיטום מעטפת הקירות:
2.1 טיח הידראולי.
2.2 ערבים לשכבות הטיח השונות.
2.3 טיח על בסיס פולימרי.
3. למבנים תת קרקעיים:
יש לראות את החומרים המיועדים לאיטום כישימים גם במקרה זה, אלא בהקפדה יתירה בתוספת שכבות (כמו לגבי שכבות איטום סמויות תחת הריצוף ואף יותר).
4. לתפרים:
4.1 חומרים אלסטומרים למיניהם.
4.2 תפרי פח יצוקים או מורכבים בטיח.
4.3 תפרים פלסטים (זכר/נקבה, כמו באלמנטים טרומיים).
5.להיקף פתחים:
חומרים אלסטומרים.
6. מעברי צנרת:
ע"פ הנוהג (הפסול) הקיים בארץ, מבוצעים מעברי הצנרת בסיתות פראי. חשוב ביותר לבצע אטימה זו כהלכה (דבר שאיננו קורה בפועל במקרים רבים). אין לראות בפסולת בניין חומר אטימה רצוי, אלא יש לצקת בטון בתערובת
הכוללת ערב דוחה רטיבות או להשתמש בטיח הידראולי. דבר זה נכון גם לגבי הקונוס שאותו רצוי ליצור בהיקף
הצינור האנכי, למניעת איזור תורפה קשה לגילוי.
כן, יש להפריד וליצור מרחק בין צינור לצינור שיאפשר אטימה טובה שתאפשר גם תחזוקה. אין לגבב מספר צינורות
יחד כערימת זרדים.
7. לריצפות חדרי שירותים:
לא מומלץ להשתמש ביריעות או חומרים ביטומניים (בודאי שלא בתוספת פיברגלאס), אלא להשתמש בטיח הידראולי
או חומרים המיועדים להברשה או להתזה.
איטום זה, יש לבצע לפני הרכבת הצנרת ולא אחריה. לאחר ההרכבה, יש להשלים ע"י מריחה ותיקונים באופן שימנע
חדירה כלפי מטה של כל דליפה אפשרית מהצנרת.
8. לבני זכוכית - בהיקף וביניהן:
יש להוסיף לתערובת המלט חומרים דוחי רטיבות בין הלבנים ובהיקף ויש להקפיד על מילוי בשכבות טיח הידראולי (במקרה של כשל, ניתן להיעזר בדחיסת חומרים אלסטומריים).
9. בשולי אמבטיה ושיש:
חומרים אלסטומריים לסוגיהם.
10. חיבורי אלומיניום:
סיליקון.
ה מ ל צ ו ת:
1. רצוי לבצע עבודות איטום ע"י צוותים מיומנים מטעם היצרנים או המשווקים (או צוותים המאושרים על ידם).
2. לפקח בזמן אמת על ביצוע עבודות האיטום לשלביהן.
3. בארץ התפתחה שיטת "ישרא-איטום" לגבי גגות מרוצפים בה מתעלמים משכבת האיטום במקרה של כשל ומטילים תפקיד זה על שכבת הריצוף ע"י חירוץ ומילוי המישקים. השיטה איננה תקנית ויש לראות בה אילתור לכל דבר ורק במקרים נדירים ומיוחדים ניתן להסכים לשימוש בשיטה זו.
4. בכל מקרה - יש להקפיד על איטום המישקים בגגות מרוצפים. להשתמש בחומרי איטום מהשורה הראשונה ולהרחיק את האריחים על ידי שומרי מרחק מתאימים ליצירת המישקים המתאימים.
5. יש להקפיד על ייצוב המילוי שתחת ריצוף הגגות והמרפסות בצמנט (ראה ת"י 1629) ובשום פנים ואופן - אין לרצף על שכבת חול בלבד!
6. יש לסייע לאיטום התת קרקעי על ידי ביצוע נאות של מערכות ניקוז. לצורך זה ניתן להשתמש ביריעות ניקוז מסוגים שונים, ההולכים ותופסים את מקומם בארץ וכן בניקוז היקפי בשיטת הצינורות המשורשרים המחוררים ("8) מכוסי חצץ - המרחיקים את מי הגשמים במהירות מהיקף המבנה ומפחיתים בכך את הלחץ על המעטפת.
7. כנ"ל לגבי ניקוז גגות (שטוחים /רעפים) והרחקת מים מהיקף המבנה - מופנית תשומת הלב לתיקון תשנ"ג של הל"ת, המחייב מערכת מזחלות וגשמות לגגות רעפים ומערכות ניקוז תואמות לדרישת תקנות התכנון והבניה, דהיינו - מניעת מפגע למבנה וסביבתו.
8. למניעת נזקי צנרת אינסטלציה, יש להקפיד על בידוד טוב והתאמת סוג הצנרת.
9. טוב לעשות המטרות/הצפות נסיון, אך יש לזכור כי איתור דליפה - אכן מאשר פגם אך היעדר דליפות בנסיון - אינו מהווה עדיין אישור סופי לתקינות מערכת האיטום וביום הדין - תדבר זו בעד עצמה.
לסיכום, ניתן לומר כי קיימות היום בשוק חברות רבות המספקות מגוון חומרים. לא תמיד קיימת התאמה בין החומרים השונים, מה שלא מקל על הבונה המתוסכל נוכח הדליפות החוזרות ונישנות. לפיכך, יש לזכור כי המניעה חשובה ביותר וכמאמר חז"ל "סוף מעשה במחשבה תחילה".
הווי אומר:
1. תיכנון פרטים.
2. בדיקת חומרים ומרכיבים.
3. בדיקת יצרן/מבצע.
4. בדיקות המטרה/הצפה.
5. עבודות ציפוי וגמר זהירות למניעת פגיעה.
6. מעקב ואיתור מוקדם של כשלים.