נגישות וסידורים לנכים - היבטים תכנוניים
המאמר עוסק בצורך התכנוני הקיים ליצור גישה נכונה ונוחה עבור נכים
"נגישות וסידורים לנכים" הוא מושג תכנוני המתייחס לאפשרות השוואות רמות השירות, השימוש וההנאה מההיצע הקיים במבנים ובאתרים השונים לכל שכבות האוכלוסייה.
העלייה בתוחלת החיים, שהביאה לגידול משמעותי באוכלוסיה המבוגרת (חלקה בעלת מוגבלויות פיזיות) וקיומם של אלפי נכים, כולל נכי צה"ל ונכים מתאונות, מחייבים אותנו להתייחס בחיוב לפוטנציאל ולצרכים של אוכלוסיות אלה.
הגידול באמצעי הקיום והצורך במימוש תרבות הפנאי, כמו גם הצורך בשירותים רפואיים ומוניציפליים, גם בקרב שכבות אלה, מחייבים לאפשר לקבוצות המוגבלים באוכלוסיה נגישות נוחה וקלה למבנים ולאתרים.
אוכלוסיית המוגבלים עשויה לכלול אחת או יותר מהקטגוריות הבאות:
1. מוגבלויות ונכויות מוטוריות.
2. מוגבלויות ונכויות אורטופדיות.
3. מוגבלויות ונכויות נוירולוגיות.
4. מוגבלויות בנשימה ואלרגיה.
5. מוגבלויות גובה ומידות גוף קיצוניות.
6. מוגבלויות הקשורות לגיל.
7. מוגבלויות ונכויות משולבות.
8. מוגבלויות ונכויות זמניות, למשל מתאונות דרכים או עבודה.
9. מוגבלויות חושיות (שמיעה, ראייה).
שיעור הנכים בישראל עומד על כ- - 14%10. בנוסף קיימת קבוצה רחבה של מוגבלים זמנית, כתוצאה מתאונות, מחלות וכד. קבוצה זו מהווה באופן קבוע כ- 15% מהאוכלוסיה.
לאלה יש להוסיף את אוכלוסיית הקשישים ששיעורה באוכלוסיה עומד על כ- 12% עם מגמת עלייה במשך השנים. הקשישים, גם אם אינם נכים, חלקם, מוגבלים בפעולותיהם, למשל יכולת הליכה למרחקים ארוכים מוגבלת, קושי בטיפוס במדרגות וכן קושי בהתמצאות במרחב. יוצא איפוא, שבסך הכל מדובר בקבוצה המהווה כ- 40% מכלל האוכלוסיה. אנשים אלה ייקראו להלן, בעלי יכולות מוגבלות.
אחת הטעויות השכיחות בהתייחסות לבעלי יכולות מוגבלות היא ההתייחסות אליהם כאל קבוצת מיעוט ללא השפעה ויכולת כלכלית. בדיקת דפוסי ההתנהגות וההוצאות של אוכלוסיית בעלי היכולות המוגבלות בכל הקשור למגורים, עבודה ובילוי, מוכיחה את רצונם העז להשתלב בכל מקום מגורים ולקחת חלק בפעילויות החיים הרגילות.
מבחינה זאת, קבלן או יזם אשר יכלול במבני הדירות נגישות המתאימה למוגבלויות תנועה למשל, רק ישביח את המוצר וירחיב מיידית את קהל הלקוחות הפוטנציאלי שלו. פיתוח מתחם נגיש יביא בעקבותיו קרובי משפחה המעוניינים להתגורר בסמיכות זה לזה.
זה, כשמדובר על בנייה פרטי. לעומת זאת, יזם הבונה קומפלקס משרדים, תעשייה או בילוי, חייב, על פי חוק התכנון והבנייה, להתייחס למספר דרישות בנוגע לסידורי גישה לנכים.
חוק התכנון והבנייה, חלק ח - התקנת סידורים מיוחדים לנכים בבניין ציבורי משנת 1971 כולל הוראות שונות בקשר למבני ציבור. הוראות אלה כוללות התקנת רמפות, מעלית, שירותים מיוחדים )2 תאים, אחד לגברים ואחד לנשים), מקומות מיוחדים בבתי עינוג ואולמות ספורט, חדרי אירוח מותאמים במיוחד בבתי מלון ובתי הארחה וכד. הוראות אלה כוללות מספר עידכונים שנעשו במהלך השנים.
יש להציע מספר נקודות עקרוניות בקשר לכך:
בניין או חלק מבניין שהוא אולם שמחות, בית אבות, מרכז קהילתי, בית חולים ומרפאות, מוסד להשכלה גבוהה, מוזיאון אולם ספורט או חנות ששטחה מעל 350 מ"ר (כולל קניון) - חייבים התאמות לנכים לפי הוראות החוק בכל קומה. לעומת זאת, במבני ציבור, כמו בית דואר, בית כנסת, קולנוע, מלון, מקווה, בנק, בריכת שחייה, בית-ספר כולל גן ילדים, מוסד ציבורי לילדים, מסעדה (מעל 25 סועדים), משרד ממשלתי וכל בניין אחר הנועד למתן שירות ציבורי - חייבים בהתאמות לנכים לפחות בקומה אחת. כלומר, שירותים לנכים בקומה אחת ומעלית לכל הקומות הפתוחות לציבור. (זאת לעומת מבני ציבור שבהם יש לספק שירותים לנכים בכל קומה כמו גם מעלית מתאימה).
חוק זה הוא המפורט ביותר וגובר לא פעם בדרישותיו על תקנות אחרות. בתקנות התכנון והבנייה, חלק ה 1 , תיקון 15 משנת 1981 , בסעיף 158 כתוב מפורשות:
" הוועדה המקומית לא תיתן היתר לבניין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתקנות לפי חוק זה. אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובתה של הוועדה המקומית לפי סעיף 145 ב, או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה".
משמעות הדבר, כי כל מתכנן, יזם ובמיוחד מגיש הבקשה להיתר, טוב יעשה אם יתייעץ כבר בשלב התכנון הראשוני עם יועץ נגישות מקצועי ומנוסה ויתאים את תוכניותיו להוראות החוק. תהליך זה יחסוך ליזם טרחה רבה והוצאות בשלבים מאוחרים יותר בתהליך הבנייה, כולל בבדיקות לטופס 4. יש להזכיר כי לוועדה המקומית זכות להחזיק ערבויות עד לביצוע התיקונים הנדרשים. כמו כן, הוועדה יכולה לחייב כל מבנה שקיבל היתר לאחר 1.4.72 להתקין סידורי נגישות לנכים על פי החוק. נכון להיום מספר גדל והולך של ועדות בנייה עושות זאת.
ועדות הבנייה נמצאות בקשר הדוק עם מחלקות לרישוי עסקים בכל רשות מקומית ועסקים רבים יתקשו לחדש את רישיון העסק אם לא יתקינו סידורים לנכים לפי החוק. למרות החוק, נכון להיום, יש עדיין מבני ציבור חדשים שאין בהם סידורים לנכים על פי החוק ואז הם עלולים להיחשף לתביעות משפטיות, כפי שכבר קרה בעבר. במקרה זה האחריות תחול על המתכנן ומגיש הבקשה.
בינואר 1999 נכנס לתוקפו חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. חוק זה מתייחס לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה, בתחבורה ועוד. מבחינת המתכננים יש לתת את הדעת כבר בשלב התכנון לסעיף המחייב את התאמת מקום עבודה והציוד שבו לאנשים עם מוגבלויות. בעיקר הדבר רלבנטי לגבי מבני תעשייה ומשרדים בכל גודל.
נושא הנגישות והסידורים לנכים הוא חלק אינטגרלי בכל תכנון ופיתוח מבנים, מתחמים ומתקנים ציבוריים בארצות רבות בעולם. יועץ הנגישות אמור לספק את כל הפתרונות העיצוביים, הטכניים וההנדסיים לצוות התכנון במקביל לכל יועץ אחר.
העלות השולית והנמוכה של התייחסות אמיתית ומקצועית לנגישות וסידורים לנכים בכל פרוייקט הן על פי החוק והן על פי הנחיות פרוגרמטיות עומדת ביחס הפוך לתשואה הגבוהה ולאיכות אשר ירויח כל מתכנן, יזם וצרכן.
למידע נוסף היכנסו למאמר תקנות סידורים מיוחדים לנכים בבניין ציבורי המספק תקנים ממשלתיים בנוגע לתכנון גישה לנכים במבני ציבור