החומרים המשמשים לבניית חזיתות המטבח
במאמר מוצגים החומרים המשמשים לבניית החזיתות של ארונות מטבח: עץ מלא (כולל חזיתות מסגרת), לבידים (דיקט וסנדוויץ'), M.D.F, שבבית וזכוכית
החומרים שבהם משתמשים לבניית גוף הארון דומים בכל רחבי העולם והם: לבידים ("דיקט" ו"סנדוויץ") , M.D.F , שבבית ועץ מלא. לעומת זאת החזיתות של אותם ארונות, דהיינו הדלתות, עשויות ממגוון של חומרים שונים ושילובים ביניהם.
ניתן לומר כי הדלתות או החזיתות של ארונות המטבח הן שקובעות למעשה את מראהו ואת אופיו של המטבח כולו, ואף את עלותו.
עץ מלא:
סוגי העצים שבהם משתמשים לתעשיית חזיתות המטבח הם:
אלון לבן או אדום, מייפל, דובדבן, בוק, מיילה, אורן, תיק, מהגוני ואגוז.
חזיתות העשויות עץ מלא מופיעות בשלוש צורות עיקריות:
1. חזית העשויה מכמה לוחות עץ המודבקים יחד בלחץ ויוצרים לוח עץ מלא. את לוח העץ חותכים, משייפים ומחליקים לפי המידה והדוגמה הרצויות.
2. חזית העשויה עץ מלא תלת שכבתית. דלת זו מורכבת למעשה משלוש שכבות עץ מלא. עובי כל שכבה נע בסביבות 7 מ"מ. השכבות מודבקות זו אל זו בלחץ ובכיוונים הפוכים: השכבה האמצעית עומדת הפוכה לשתי השכבות החיצוניות וזאת כדי למנוע עיוותים או כיפופים בדלת כתוצאה של ספיחת לחות.
3. חזיתות מסגרת - חזיתות אלו מורכבות למעשה משני גורמים: מסגרת ומילואה. מסגרת החזית בנויה מארבעה לוחות עץ מלא המחוברים יחד בשני אופנים:
- שני הלוחות העומדים ושני הלוחות המאוזנים המשמשים כקושרות, מחוברים בצורה ישרה ויוצרים מסגרת מרובעת.
- הלוחות העומדים מחוברים לקושרות בזווית של 45 מעלות, מה שיוצר מסגרת מרובעת אך מסוגננת יותר מקודמתה. אל תוך המסגרת מרכיבים את המילואה על ידי יצירת מגרעת ("פאזה") בגוף המסגרת (והכנסת המילואה אליה).
המילואה עצמה יכולה להיות עשויה אותו סוג עץ המשמש לבניית המסגרת או סוג עץ אחר. כמו כן ניתן להרכיב את המילואה כאשר כיוון סיבי העץ הוא מקביל למסגרת או הפוך להם.
חשוב להשאיר מרווח של 3 מ"מ מכל צד בין המילואה למסגרת וזאת כדי למנוע כיפוף או התעוותות של הדלת במקרה של ספיחת לחות. יש להוסיף כי קיימים שילובים רבים ושונים של מסגרות העשויות עץ מלא עם מילואות העשויות חומרים שונים כגון: זכוכית, פורמייקה, נירוסטה ועוד.
דלתות העשויות עץ מלא חייבות להיות מצופות שכבת מגן דהיינו לכה כדי למנוע ספיחת לחות ומים ולשמר אותן לאורך שנים. מטבח העשוי עץ מלא, על סוגיו השונים, מקנה למטבח מראה ביתי וחם המשתלב כמעט עם כל סגנון עיצוב של בית. את העץ ניתן לשלב עם מגוון חומרים ובהצלחה רבה.
העץ היה ונשאר אחד החומרים המובילים בתעשיית המטבחים.
לבידים - "דיקט" ו- "סנדוויץ "
הלביד מורכב למעשה מקילופי עץ גושני המודבקים זה על גבי זה בכיוונים מנוגדים המזכירים את צורת ה"שתי וערב". לא מכל סוגי העץ ניתן לייצר לבידים. סוגי העצים המשמשים לתעשייה זו הם בעיקר גבון, אוקומה, צפצפה ואורן.
צורת ייצור הלבידים מתבצעת בשיטת הקילוף. בשיטה זו בול העץ מסתובב במצב מאוזן כנגד סכין המקלפת ממנו שכבות דקות. את השכבות הללו מעבדים לדפי עץ ואת דפי העץ מחברים זה לזה באמצעות הדבקה וכבישה.
עובי הלביד וחוזקו הוא פועל יוצא של מספר השכבות שממנו הוא מורכב. ככל שמספר השכבות גבוה יותר ועוביין דק יותר כך איכות הלביד טובה יותר והוא חזק יותר. מספר השכבות המרכיבות את הלביד יהיה תמיד אי זוגי, וצורת סיבי השכבות העליוניות יהיה תמיד לאורך.
עובי הלבידים הקיים כיום נע בין 3 מ"מ - 40 מ"מ. ההבחנה בין מה שאנו מכנים "דיקט" או "סנדוויץ" נעשית על פי עובי הלביד: כל לביד אשר הוא בעובי של עד 8 מ"מ נקרא "דיקט", ואילו כל לביד בעובי של של 8 מ"מ ומעלה נקרא "סנדוויץ ".
הלביד הוא אחד החומרים המובילים והנפוצים ביותר בתעשיית המטבחים. הלביד נחשב כחומר חזק ובעל עמידות בתנאי הלחות של המטבח. סוגי הציפויים שבהם משתמשים על גבי הלבידים הם: ציפוי פורניר, פורמייקה ונירוסטה.
:M.D.F
ה- M.D.F הוא לוח העשוי סיבים של עץ המודבקים יחד על ידי שרף:
ייצור ה - M.D.F
את ה- M.D.F מייצרים משבבי עץ, בדרך כלל מנפולת תעשיית העץ. את השבבים מאדים בטמפרטורה ולחץ גבוהים וזאת כדי להפריד את סיבי העץ זה מזה. לאחר מכן מוסיפים לסיבים שרף אשר משמש כחומר מחבר ביניהם.
לאחר תהליך זה עוברים הסיבים תהליך של ייבוש. את הסיבים היבשים מכניסים לתבניות היוצרות את צורת הלוח הדרושה. בתהליך של ואקום חזק (הוצאת אוויר בלחץ) הופכים הסיבים ללוח אחיד. את הלוח מעבירים לתהליך של כבישה. תהליך הכבישה מתבצע בשני שלבים: בתחילה כבישה קרה בלחץ ולאחר מכן כבישה במכבש הידראולי בטמפרטורה גבוהה ובלחץ.
לאחר קירור המשטח ניתן ללטש אותו לעובי הרצוי ולחתוך אותו לגודל הדרוש. ל- M.D.F יתרונות רבים. הוא בעל פני שטח חלקים המאפשרים צביעה וכיסוי באיכות גבוהה. הוא חומר הומוגני ולכן מאפשר יצירת עיבודים שונים כגון צלעות מעוגלות ויצירת תבליטים וחריטות עד לעומק של 6 מ"מ על ידי סכין המיוחדת לכך.
כמו כן ה- M.D.F אינו רגיש לשינויי טמפרטורה (אינו מתרחב ומתכווץ בדומה לעץ מלא) דבר המקל מאוד בציפויו. הוא עמיד בפני מזיקים ומכיל כיום חומרים מעכבי בעירה. חסרונו העיקרי הוא עמידות נמוכה בתנאי לחות או רטיבות קשים.
סוגי החומרים שבהם משתמשים לציפוי ה- M.D.F הם : צבע, פורניר, פורמייקה, נירוסטה, מלמין ו- P.V.C.
שבבית:
השבבית עשויה מנפולת השבבים של תעשיית ייצור הלבידים. את השבבים אוספים וכובשים יחד באמצעות דבק. לוחות השבבית מורכבים משלוש שכבות: שני השכבות החיצוניות עשויות שבבית עדינה יותר אשר מאפשרת קבלת פני שטח חלקים יותר ואילו השכבה האמצעית עשויה שבבית גסה יותר. לאחר הדבקת השכבות הלוח עובר ליטוש וחיתוך על פי הגודל הדרוש.
יתרונותיה של השבבית הם אלו: היא עמידה בשינויי טמפרטורה (אינה מתרחבת או מתכווצת), עמידה בפני מזיקים ומכילה חומרים מעכבי בעירה. יתרון חשוב נוסף הוא העלות היחסית הנמוכה שלה. חסרונה העיקרי הוא עמידות נמוכה בתנאי לחות ורטיבות.
סוגי החומרים שבהם משתמשים לציפוי השבבית הם בעיקר ציפוי פורניר, פורמייקה ונירוסטה.
זכוכית:
הזכוכית נוצרת מהתכת סיליקטים (בדרך כלל חול). יש כמה סוגי זכוכית המשמשים לתעשיית חזיתות המטבח:
- זכוכית שקופה רגילה.
- זכוכית חלבית - זכוכית בעלת גוון לבנבן אטום למחצה.
- זכוכית מחוספסת - תהליך החספוס מתבצע על יד התזת חול בלחץ על גבי לוח הזכוכית. המראה המתקבל הוא של זכוכית בעלת פני שטח מחוספסים.
בסוג זכוכית זה נהוג ליצור דוגמה על גבי לוח הזכוכית. בתהליך זה מכסים חלקים מסוימים מלוח הזכוכית ומבצעים התזת חול. לאחר מכן מגלים את החלקים המכוסים ומתקבלת על לוח הזכוכית דוגמה. כיום תהליך זה מתבצע בצורה ממוחשבת ומתועשת ומגוון הדוגמאות הוא גדול מאוד.
- זכוכית מחוסמת - זכוכית זו היא למעשה זכוכית בטיחותית. במקרה של שבר אין זכוכית זו הופכת לשברים חדים ומסוכנים אלא לפירורי זכוכית גדולים. עלותה גבוהה יחסית.
- זכוכית צבועה - זכוכית זו היא בעלת מראה צבעוני ומעניין.
קיימים שני סוגים של דלתות זכוכית :(א) דלת העשויה כולה זכוכית אשר צלעותיה מעובדות בדרך כלל בסוג עיבוד על פי רצון הלקוח (ב) דלת מסוג מסגרת אשר המילואה הפנימית עשויה זכוכית. המסגרת עשויה על פי רוב עץ מלא או מסגרת אלומיניום.
הזכוכית תרמה רבות לתעשיית החזיתות במטבח. היא משתלבת נפלא עם מגוון גדול של חומרים כגון עץ מלא, נירוסטה, אלומיניום ופורמייקה, ומעניקה לארונות המטבח תחושת קלילות ואווריריות בניגוד לשאר החומרים.
שקיפות הזכוכית מאפשרת הצצה אל תוך תכולת הארונות וכך ניתן להציג כלים ואביזרים יפים מבלי שאלו יצברו אבק ולכלוך. אפשר גם להתקין תאורה פנימית בתוך הארונות, דבר שיוצר מראה קסום ומעניין.
כיום דלתות הזכוכית מצוידות בבולמי זעזועים ומעצורים מיוחדים המונעים את שבירתן במקרה של טריקתן. עם זאת לא מומלץ להשתמש בזכוכית בארונות התחתונים, במיוחד אם ישנם ילדים קטנים בבית.
עד כאן סקרנו את החומרים המשמשים לייצור החזיתות בארונות המטבח.
על גבי חלק מן החומרים שהזכרנו יש ליישם ציפוי עליון כדי לקבל פני שטח יפים ואסתטיים.
סוגי הציפויים העיקריים שבהם משתמשים לתעשיית החזיתות הם: פורניר, נירוסטה, אלומיניום, פורמייקה כולל "פוסט פורמינג" וצבע.
על סוגי הציפויים ראה מאמר ציפוי ארונות מטבח (לחזיתות).