סגנונות אפשריים לעיצוב הבית והדירה
הסגנון הישראלי או הים תיכוני, הסגנון התעשייתי, המינימליסטי, האתני והטבעי .
בחירת סגנון לבית או לחדר
השלב הראשון בעיצוב חדר הוא ההחלטה על סגנון מסוים. גם אם החלטתם שלא להעניק לחדר סגנון מסוים - זוהי החלטה. כאשר בוחרים סגנון, קל יותר לשלב בין החומרים והצבעים השונים ולארגן את הרהיטים והפריטים בבית (על פיו).
להלן כמה סגנונות לדוגמה:
הסגנון הישראלי או הים תיכוני מאופיין בחללים פתוחים בעלי פתחים וחלונות רבים, לעיתים בשילוב של קשתות ואלמנטים מקומיים. מבחינת שימוש בחומרים, נהוג לבחור חומרים מקומיים כגון אבן ישראלית (אבן חברון, אבן מצפה, אבן חלילה), ברזל, עץ טבעי.
הצבעים השולטים הם צבעי החול והכורכר, צבעים שמצד אחד משקפים את המדבר ומצד שני את הים והחוף. מבחינת אביזרים יש שימוש באלמנטים מסורתיים, כגון כדים, קערות אבן או חרס גדולות, מחרשות, פרחים מיובשים, שיבולים, רקמות מסוגים שונים- על כריות, כיסויי מיטה, וילונות ועוד.
תכונה אופיינית לבתים ים תיכוניים היא צורת האירוח: חדרי אירוח (מגורים) מרווחים והישיבה בהם פונה כלפי הנוף ולעיתים נמוכה וקרובה יחסית לרצפה.
הסגנון התעשייתי שואל אלמנטים עיצוביים וחומרים מעולם התעשייה אל עולם המגורים. בסגנון זה יש לרוב הדגשה של האלמנטים הקונסטרוקטיביים המחזיקים את המבנה.
סגנון זה מכניס לבית הפרטי אלמנטים כגון מטבח נירוסטה (שעד לפני כמה שנים שימש רק במטבחים גדולים ותעשייתים) ורצפת בטון מוחלק.
בחפצים ובפריטי ריהוט קיים שימוש רב בנירוסטה, ניקל, צבעים מתכתיים, זכוכית לסוגיה, חומרים קרים כמו בטון חשוף, וכלי בית מעוצבים לעתים קרובות בסגנון מינימליסטי.
הסגנון המינימליסטי דוגל בניקיון עיצובי, בסידור החללים על פי פונקציה ובשימוש בפריטים הכרחיים בלבד לניהול אורח חיים, כמו בעקרונות הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי סגנון זה דומה מאוד לעיצוב היפני שכולל לרוב הדגשה של המשטחים האנכיים והאופקיים בבית, ללא קישוטים ואביזרים רבים וזאת בגלל האופי הרוחני והתפקיד הטקסי של חללים מסוימים בבית היפני- כמו חדר התה וחדר מדיטציה.
הגרסה העכשווית לעיצוב מינימליסטי מתקשרת הרבה פעמים לעיצוב בסגנון תעשייתי: שימוש בחומרים קרים (מתכות, בטון, זכוכיות, פלסטיק) ובצבעים חיוורים ונקיים (לבן, אפור, בז, שחור).
סגנון זה מתאים לאנשים מיוחדים שלא נוטים לאסוף חפצים או לעשות בלגן בבית, לכן יש לקחת בעירבון מוגבל את התמונות היפות במגזינים ובספרי העיצוב של בתים כדוגמת אלו של שיגורו בן (Shigeru Ban ) או של מינימליסטיים אחרים, כי כאמור, אלו מתאימים ליחידי סגולה.
הסגנון הכפרי-רומנטי יוצר בית חלומי, עמוס בעיטורים וקישוטים המכסים על האלמנטים הקונסטרוקטיביים כגון רצפה, תקרה ועמודים.
הסגנון מאופיין בשימוש רב בחומרים רכים ומגוונים, בבדים פרחוניים, קטיפות, מלאכים, נרות, פרחים ופעמוני רוח.
הסגנון האתני מערב אלמנטים אוריינטליים (מזרח רחוק) עם אלמנטים דרום אמריקאיים ואפריקניים ושואל מוטיבים מהעולם העתיק. הוא נתפס לעיתים כיוצר אווירה רוחנית. מאפייני הסגנון: שימוש בעץ טבעי וגס, שטיחי קילימס, מסכות אפריקניות, אביזרי ריהוט מעובדים בסגנון גס, מסגרות בעיבוד גס וכו.
הסגנון הטבעי הוא חלק ממגמת החזרה לטבע (New Age ) אשר משתלט על כל חיינו: מוזיקה, תזונה, פעילות גופנית ועוד.
סגנון זה מדגיש את הרעיון של זרימה של חללים בבית, של מעבר גמיש בין חללים ציבוריים לפרטיים ושל פתיחות, וכמו כן עושה שימוש רב בחומרים טבעיים או אפילו באלתורים כגון יצירת מנורה מענפים או ספסל מאבן.
בעיצוב בסגנון זה נמצא לרוב ריצוף מעץ טבעי או מאבן ושימוש בצבעים או טייחים דקורטיביים, מחוספסים ובגוני אדמה לקירות הפנים והחוץ של הבית. חפצים, קישוטים ופריטי ריהוט אופייניים: שטיחי חבל, וילונות מפשתן על מוט (ללא שום תפירה מיוחדת) וקשירתם בצורה ה"זרוקה" ביותר, "עטיפת" הכיסאות בפינת האוכל בבד, פיזור סלסלאות קש במידות ובצורות שונות בחדר, כדי שישמשו לאחסנת פריטים כגון עיתונים, כלי הגשה לפירות החורף למשל אגוזים ופירות יבשים, עציצים; כלי הגשה וכלי בית העשויים חימר, עץ, אבן וברזל, פרחים יבשים, וקישוט
קירות הבית ביצירותיו המעניינות של הטבע.