סגנונות בעיצוב במאה ה- 20
סגנון הארט דקו (Art Deco) , דה סטיל (De-stijl), הארט נובו (Art Nouveau ) הסגנון הבינלאומי ובית ספר הבאוהאוס, Arts & Crafts.
המושג סגנון ( style ) שנוי במחלוקת בקרב המעצבים והאדריכלים: רבים בתחום מעדיפים להשתמש במונח תיאוריה אדריכלית או זרם אדריכלי (כמו הבאוהאוס או הפוסט-מודרניזם). עם זאת, מושג זה השתרש ומשמש לציון מאפיין של עיצוב על כל תחומיו: אופנה, רהיטים ואף עיצוב פנים ואדריכלות, ולכן לא נותר לנו אלא להיכנע לו ולהשתמש בו בסקירתנו בהמשך. ייתכן שהוא השתרש במיוחד במאה הזו בשל המונח: הסגנון הבינלאומי The International Style שהיה הגדרה כוללת לעיצוב ולאדריכלות בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה הקודמת, כאשר יש המסמנים את מקורותיו בעיקר בבית ספר הבאוהאוס (Bauhaus) בגרמניה.
סגנון הוא הבעה ויזואלית ומוחשית של רעיונות של יחיד, של קבוצה או של תקופה. כיום נהוג לומר שבעולם העיצוב שולטים כמה סגנונות, שהם לרוב אקלקטיים- משמע מערבים כמה סגנונות מהעבר.
סגנון יכול להתאפיין על פי קטגוריות שונות:
שימוש בחומרים מסוג זה או אחר
שימוש בקווים ישרים או מעגליים
ארגון וסידור החללים באופן מסוים- למשל כרצף של חללים הזורמים זה אל זה או כחללים סגורים המרוכזים סביב חלל מרכזי אחד
שימוש בצורות גיאומטריות או בצורות השאובות מעולם הטבע וכו
חתירה לפונקציונאליות- משמע הצורה היא בדיוק מה שהאובייקט צריך להיות, או להיפך- גודש בעיטורים וקישוטים.
 | בין הסגנונות הבולטים במאה ה -20 סגנון הארט דקו Art Deco סגון שצמח באירופה בשנות ה- 20 של המאה הקודמת והתפשט למקומות נוספים. הוא הוצג לראשונה בתערוכה: Exposition Internationale Des Arts Decoratifs et Indstriels Modernes שהתקיימה בפאריס ב- 1925 הסגנון הגיע לכל תחומי העיצוב (גרפי, תכשיטים, עיצוב תעשייתי, אדריכלות) והתאפיין בשימוש בקומפוזיציות של צורות גיאומטריות ולרוב בצבעים עזים ושלמים (כחול, אדום וצהוב) ובשימוש בחומרים סינתטיים כגון פלסטיק ובמתכות מסוגים שונים. אחד מציוני הדרך של סגנון זה הוא ה- Chrysler Building בניו יורק. סגנון זה חזר לככב בשנות ה- 60 בעיקר בארה"ב. תנועת הדה-סטיל- De-stijl תנועה זו צמחה בהולנד, בבית ספר לעיצוב שנוסד ב- 1917 ולימד אמנות, פיסול, ציור, אדריכלות, עיצוב תעשייתי ועוד. תנועה זו עסקה גם היא בעיקר בצורות גיאומטריות אך בצורה קיצונית ואמיצה יותר מזו של הארט דקו, ואף השתמשה רבות בצבעי שחור-לבן וצבעי היסוד. בעזרת צורות מלבניות וקווים נוצרו קומפוזיציות א-סימטריות אשר באו לידי ביטוי בציורים של מונדריאן וואן דוסברג ובבתים של חריט ריטוולד (Gerrit Rietveld), בין השאר. סגנון הארט נובו Art Nouveau סגנון שצמח בסוף המאה ה -19 ועסק בכל אמנויות העיצוב והקישוט, מעיטורים ועיצובים של תחריטים ושל תכשיטים ועד מבנים. העיצוב חיקה צורות מן הטבע, צמחייה ופרחים, והשתמש בצורות רכות ומעודנות גם אם אלו הוטבעו בחומרים קשיחים כפלדה. האדריכל הספרדי גאודי הוא אחד הבולטים בתקופה. בנייניו נראו כפסלים ביד היוצר, כדוגמת הסגרדה פמיליה (sagrada familia ) בברצלונה שמגדליה נראים כמשחק ילדים בחול.
הסגנון הבינלאומי The International Style- רבים מכנים סגנון זה "הבאוהאוס", בשל בית הספר בגרמניה שבו צמחו רעיונות שאחר כך התפשטו לכל עולם האדריכלות והעיצוב בעולם המערבי. לראשונה בהיסטוריה נבנו כל כך הרבה מבנים בעלי אותה אמירה בכל כך רבה מדינות. הסגנון נגע לכל תחומי העיצוב, אך בעיקר לאדריכלות, ועסק בתכנון בצורות גיאומטריות פשוטות עם דגש מיוחד על פונקציונליות: form follows function - הצורה באה לאחר הפונקציה ( (Mies Van Der Rohe הבניינים נבנו בעיקר מבטון מזוין, פלדה וזכוכית. סגנון זה יצר קופסאות זכוכית ובטון רבות ברחבי אירופה וארה"ב וגם בארץ, והביא אחריו את הסגנון הברוטאלי Brotalism)) של בנייני הרכבת של שנות החמישים והשישים. מהבולטים שבאדריכלי הסגנון הבינלאומי: לה קורבוזיה, מיס ואן דה רוה, פיטר בהרנס, פיליפ גונסון, אלבר אאלטו ועוד רבים אחרים. הבאוהאוס - בית ספר הבאוהוס נחשב לאחד מבתי הספר לאדריכלות ועיצוב המשפיעים ביותר במאה ה- .20 הבאוהאוס ראה חשיבות בשילוב של תיאוריה עם פרקטיקה ובהכרה של תחומי אמנות שונים. לפי גישת בית הספר כל אמן ומעצב חייב להכיר סוגי אמנות שונים, טכניקות עבודה מגוונות ולהיות בקיא במיוחד בצד הפרקטי. |
התפיסה העיצובית של האדריכלות בסגנון הבאוהאוס היא שהבניין הוא בדיוק מה שהוא, פונקציונאלי וללא קישוטים.
לאחר עליית השלטון הנאצי עבר בית הספר מווימר לדסאו ולשם כך נבנה המבנה המפורסם בעיצובו של וולטר גרופיוס.
עם פרוץ המלחמה נסגר בית הספר ומרבית מוריו ברחו לארה"ב וחלקם אף לישראל, כאן הם היו מהאדריכלים החשובים שבנו את ת"א, ירושלים וחיפה, ובשל כך רחובותיהן עשירים במבנים בהשראת הבאוהאוס.
תל-אביב נחשבת למרכז הגדול ביותר בעולם של מבני הבאוהאוס.
סגנון Arts & Crafts (וליתר דיוק - תנועת ה Arts & Crafts )
תנועה שצמחה באנגלייה באמצע המאה ה-19 ודגלה בעיצוב אישי וייחודי של מוצרי צריכה (תכשיטים, רהיטים, בדים) - בניגוד לייצור המוני, ועסקה גם בעיצוב בחומרים טבעיים. תנועה זו השפיעה על האדריכלות והעיצוב התעשייתי של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 .