את חומר הגלם למשטחי האבן הטבעית חוצבים במחצבות שונות בארץ או בעולם. לאחר פעולת החציבה מובלים גושי האבן הגדולים אל המפעלים אשר בהם מתחיל תהליך עיבוד האבן ללוחות המשמשים אותנו מאוחר יותר כמשטחים.
לאחר חיתוך האבן במכונות מיוחדות מתחיל תהליך של איטום הנקבוביות הטבעיות של האבן בעזרת חומרי איטום מתאימים (סילר).
פעולת האיטום חשובה מאוד במשטחי האבן וזאת מפני שאבן טבעית נוטה לספוג נוזלים וכתמים.
סוגי האבן הם רבים:
- אבני גיר הנחצבות בארץ ונקראות "שיש חברון", "מצפה", "רמון", "סלייב" ועוד, מאופיינות בצבעים בהירים יחסית, צהבהבים ובגוון חול, המתאימים לסגנון העיצוב הישראלי. רוב אבני הגיר המשמשות ליצירת משטחים הן בעלות רמת ספיגות גבוהה יחסית ובמסגרת האחזקה השוטפת שלהן יש למרוח עליהן חומר אטימה (סילר) לפחות פעם ב-6 חודשים. מחירן של אבנים אלה נע בסביבות ה- 25$ למ"ר.
- יש גם סוגי שיש שונים המיובאים ממקומות שונים בעולם, כגון שיש ספרדי בעל גוונים מעניינים, שיש "קררה" איטלקי או ה"ורדה גוטאמלה" המוכר בצבעו הירקרק המדהים. השיש רך ונוח לעיבוד, אך הוא מכיל כמות גדולה של אבן גיר, ולכן מידת עמידותו לאורך זמן, אינה מן הגבוהות. באופן יחסי, הוא רגיש לשריטות, נזקי חום וכתמים ועם הזמן מאבד את הברק הטבעי שלו, אולם בעזרת אנשי מקצוע ניתן ללטש אותו ולהשיב לו את מראהו החדש.
למרות חסרונותיו, בוחרים מעצבים ויצרנים רבים להשתמש דווקא בו במטבח בשל הרווח האסתטי: עשרות הגוונים שלו מקנים אפשרויות עיצוב רבות ומראהו קלאסי ויוקרתי.
טווח המחירים של אבני השיש הוא רחב מאוד. בהערכה גסה ניתן לקבוע שמדובר בכ- 100$ למ"ר, אך כאמור יש חריגות רבות (יש סוגים שעלותם מגיעה לכדי 2000$ למ"ר).
- אחת האבנים המתאימות ביותר ליצירת משטחים למטבח היא הגרניט וזאת בגלל הרכבה המיוחד המכיל ברזל בכמות גבוהה, תכונה שהופכת אותה לעמידה בפני שברים ולבעלת רמת התנגדות גבוהה לשריטה ורמת ספיגות נמוכה, ומכאן גם לקלה לניקוי ולשימושית במטבח (היא אינה נפגעת בקלות).
המאפיין הבולט של הגרניט הוא צבעיה והטקסטורה שלה. לאבן הגרניט מראה מקושקש ומרובה כתמים. הגוונים שבהם היא מופיעה הם בעיקר שחור, אפור וחום. מחיר הגרניט: כ- 100$ למ"ר.
היתרון של האבן הטבעית נעוץ במראה הטבעי שלה. האבן משתלבת יפה מאוד עם כל שאר החומרים הטבעיים כגון עץ או זכוכית, וניתן לומר כי משטחי האבן הטבעית הם המועדפים על רוב הקהל הישראלי.
חסרונה העיקרי של האבן הטבעית (חוץ מהגרניט) כמשטח הוא רמת הספיגות שלה. באבן יש נקבוביות הסופגות נוזלים שונים ועלולות לגרום לכתמים או לשינויי גוון במשטח.
חיסרון נוסף הוא עמידות נמוכה בפני שברים והתנגדות נמוכה לשריטות (רגישות לשריטות). נפילת סיר כבד על פני המשטח עלולה לגרום לשבר או סדק. על משטחי האבן הטבעית אין לחתוך או לעבוד עם סכין, אלא יש להשתמש במשטח עבודה קטן.
את משטח האבן מלטשים במפעל והוא מגיע לבית הלקוח כשלו פני שטח חלקים בעיבוד מבריק או בעיבוד מט.
ניתן ללטש את המשטח בבית הלקוח לאחר מספר שנים של שימוש או במקרה שהוא נפגע מחומצות או כימיקלים שונים. באבן הטבעית ניתן ליצור "קנטים" שונים בעלי סף ישר, מעוגל או "שבור".
חלק מסוגי המשטחים הטבעיים המוצעים כיום לצרכן, הם משטחים הבנויים מחלקים בגדלים שונים (אפשר לחתוך את האבן אפילו עד לגודל של אבני פסיפס). משטחים אלה מאפשרים אף שילוב של משטחים קטנים יותר, מחומרים שונים, בתוך משטח העבודה הכללי.