בחירת חומרים
אחד המרכיבים הבסיסיים בעיצוב הבית הוא בחירת החומרים. במאמר זה מוצגים חמישה כללים מנחים לביצוע בחירה מוצלחת שלהם.
הכרת חומרי הפנים תקל על כל מי שעומד לעצב את ביתו בעת בחירת חומר הגמר.
הראשונים להיגלות לעין המתבונן, הם החומרים, שילובם והחיבורים ביניהם. החומרים הם שתורמים לאווירה ולתחושת השייכות שאנו חשים עם כניסתנו לחלל.
לאחר שנבהיר לעצמנו מהי האווירה שאנו רוצים ליצור, ולאחר שנרכוש את הידע על מאפייני כל חומר, ומהו שילוב החומרים שיתרום ליצירת האווירה המבוקשת - נוכל לגשת למלאכת בחירת החומרים מתוך ביטחון וללא מבוכה.
מגוון החומרים הקיים בשוק הוא רחב. ישנם חומרים קלאסיים ומסורתיים, חומרים מודרניים ואופנתיים, ישנם חומרים טבעיים וחומרים מלאכותיים, זולים ויקרים וכו.
האינפורמציה המגיעה אל המתעניין היא רבה ומבלבלת, וכאן אנו ננסה לעשות מעט "סדר" בדברים, ולהציג את חמשת העקרונות או הכללים שעומדים בבסיס עבודתו של איש המקצוע, עקרונות שעם השמירה עליהם, מובטחת לנו הצלחה בבחירת החומר והשילובים המתאימים במקום הנכון.
הכלל הראשון
הוא מיון סוגי החומרים לפי נושאים והכרת החומרים השונים.
בבואנו לבחור את חומרי הפנים עלינו ללמוד אותם על פי נושאים ולדעת מה מהותו של כל חומר מבחינה טכנית - חוזק, איכות, שימושיות, עמידות וכו. עלינו גם לבחון מהן האסוציאציות הנלוות לכל חומר ומשמעותן.
הכלל השני
הוא בחירת השילובים הנכונים, ובחירה של הכמויות היחסיות הנכונות של כל החומרים בחלל (חדר, אגף וכו). ראשית, יש לדעת לצמצם במספר החומרים, כלומר יש להימנע משימוש בחומרים רבים מדי. שילוב נכון הנו חזרה על מספר חומרים מצומצם המתאימים זה לזה. שנית, שילוב של מספר חומרים מאותה קבוצה יהיה בדרך כלל שילוב נכון. לדוגמה, קבוצת החומרים הטבעיים: אבן, עץ, ברזל, זכוכית וכו היא קבוצה של חומרים ש"מזדקנים בהדר", וגם אחרי שנים של שימוש ייראו טוב.
הכלל השלישי
הוא כלל הנאמנות לחומר. אחת הטעויות הנפוצות היא בחירת חומרים שהם תחליף לחומר האמיתי. כל ה"דמוי-משהו" למיניהם כגון דמוי עץדמוי אבן יעשו בדרך כלל שירות רע לבית!
אם אנו רוצים תחושה של עץ או אבן - כדאי שנשתמש בחומר האמיתי. בחירה בפורמייקה ה"מתחפשת" לעץ, לקרמיקה או לאבן היא בחירה גרועה בדרך כלל. החומר המתחזה מתבלה באופן שונה מן החומר האמיתי, ולכן תוך זמן קצר תיווצר תחושה של תפאורה. אחת הדרכים שבהן ניתן להשתמש בחומר "דמוי" היא כשאנו מבהירים לכל המתבונן שזה חיקוי ולא מקור ואין כאן הטעיה.
החומרים המלאכותיים משרתים אותנו טוב יותר מבחינה עיצובית כאשר בשעת העיצוב אנו מתייחסים אל החומר האמיתי שמהם הם עשויים. לדוגמה: חיתוך פורמייקה או ציפויים פלסטיים למיניהם בשילוב עם מתכת קרה כנירוסטה ייראו טוב מאוד בעיצוב בסגנון היי-טקי או מודרני.
הכלל הרביעי
הוא ביצוע חיבור נכון בין חומרים ובחירה מוצלחת של ה"פרטים הקטנים".
לאחר שלמדנו את תכונותיו של כל חומר והבנו מהם החומרים ה"חיים" היטב זה לצד זה עלינו להבין כיצד מחברים ביניהם, מהי דרך החיבור הטובה והמתאימה לנו טכנית ואסתטית. פרט חיבור בין חומרים עולה לפעמים בחשיבותו על איכות החומר עצמו. חיבור של רצפת פרקט עם רצפת אבן עשוי להיראות כטעות,
כאילו נגמר לנו החומר במקרה. אולם, אם נוסיף ביניהם פרט חיבור אסתטי, כמו פרופיל נחושת, לדוגמה, השילוב ייראה איכותי, אסתטי ונכון.
הכלל החמישי
נוגע לשילוב הצבעים בחלל: מינון מספר הצבעים והגוונים בחלל מסוים, והאפקט שנוצר על ידי הצבע בתנאים שונים (תאורה וקרבה לאלמנטים שונים). תורה זו הנה סובייקטיבית משהו והיא מבוססת על ניסיון רב שנים של האדריכל או המעצב. אחת הטעויות הנפוצות נובעות מכך שלעיתים באולם התצוגה אנו רואים דוגמית של החומר (אריח קרמיקה או פלטת שיש). אדם לא מנוסה יתקשה לדמיין כיצד ייראה אותו חומר בכמויות או במשטח גדול.
בנוסף, יש לתת את הדעת לכך ששיש טבעי שאנו רואים אצל הספק, לעולם לא יהיה זהה לזה שנקבל אחר כך לשימושנו. אבן טבעית נחצבת בטבע, והטבע יוצר בכל פעם דוגמאות וגוונים שונים. אחת הדרכים להימנע מאכזבות היא לבקש מהספק לאפשר לנו לבחור ולמיין את החומר הספציפי שיישלח אלינו. ישנם חומרים דומיננטיים וכאלו שמהווים רקע ו"נטמעים" בחלל. רצפת צפחה שחורה, למשל, תשתלט על כל החלל וכל רהיט וחומר אחר שיימצאו לידה "ילכו לאיבוד". עלינו לדעת זאת ולשקול את השימוש בחומרים כאלה.
ישנם חומרים שיכולים ליצור אווירה מונומנטלית אופנתית, אולם לדעתנו מקומם אינו בבית הפרטי, בית אינו אנדרטה לאדריכל. בית צריך להיות רקע לחיים בו, לחפצים, לרהיטים ולאנשים הנמצאים בו. על כן, שילוב החומרים צריך שייצור הרמוניה שתהווה רקע שליו ורוגע.