פאנג שוואי בעסקים: מלון "דה-לה-מר" בתל אביב
ביקור קסום במלון שעוצב לפי עקרונות הפנג שואי
| בחיפוש אחר פנג שואי "חי" בעולם העסקים, מסתבר שלא צריך להרחיק לכת עד לסין או אפילו לאירופה. גם פה, אצלנו, צובר הפנג שואי תאוצה ומשתקע בנוחות בלב-ליבה של תל-אביב. מלון "דה-לה-מר", בצרפתית: "של הים" או "מהים", מציע סוג אחר של בילוי במלון, לינה ושהות במלון המעוצב לפי עקרונות הפנג שואי. המבנה שבו ממוקם המלון נבנה כבר בשנת 1936, בזמנים שהעיר תל-אביב הייתה באמת עיר קטנה ורומנטית על חופי הים-התיכון...בשנים אלו שימש הבניין כבניין להשכרת דירות בדמי-מפתח. הבניין התמזג עם בניינים רבים אשר נבנו באותה תקופה על פי אסכולת הבאוהאוס, שעיגלה את פינות הבתים, דבר שמתאים מאד לפנג שואי: אין חיתוכי צ'י ופינות חדות... החל משנת 1988, שימש הבניין כהוסטל ומסעדה. עשר שנות פעילות כהוסטל לצעירים החלו לתת אותותיהן בבניין, הבלאי המתמשך גרם לשני שותפי נדל"ן להחליט החלטה שללא ספק הייתה קריטית: שיפוץ המבנה הישן ומכירתו. הם החלו במלאכה הסבוכה וגילו, שמלבד הצורך בשיפוץ מוקפד, תוך הקפדה על שימור השלד המקורי, (היה צריך להרוס את הכל פרט לשלד...), כדאי להם לשכור את שירותיו של מעצב פנים, כי הם לא ממש מבינים בעיצוב... מיכל אדלר, מעצבת פנים, הגיעה אליהם אחרי סדרת פגישות עם מעצבים שונים ומשונים. "כאשר היא התחילה לדבר על פנג שואי" אומר הבעלים, "חשבנו שהיא קצת, איך אומרים, מעופפת"....מההתעופפות הזו קרם קירות וחדרים, מלון יפהפה, מה שקרוי בלשון המלונאות, "מלון בוטיק".
הלובי כבר מהכניסה חשים את העטיפה הנעימה הזו, משהו רך ועדין: הקירות צבועים בגוון קרם-צהבהב, חלקם בצביעה מיוחדת, דוגמת קיר בגוון כתום בפינה הדרומית של הלובי. כיוון שזהו אזור ה"אש", מכוונת לעברו תאורה רכה וכנגדו מוצבות שתי כורסאות, העשויות מאצות-ים, דמויות-קש, וכד המתנשא לגובה ובו פרחי משי יפהפיים בצבעי כתום-צהוב. הריצוף נבחר בקפידה, בגוני כתום-אדמה, שחור ולבן-קרם. צבעים אלו משמשים במעין משחק משבצות בכל רחבת הלובי. כורסאות עגולות וספות מעוגלות, מקבלות לתוכן את המסובים בלובי. פה ושם ניתן להבחין ב"זריקות" של אדום, בכמה כריות, ומעל לכל, תאורה רכה של ספוטים, היוצרים משחקי אור גליים. חלון רחב-ידיים נקבע בפינה הצפון-מערבית של הלובי ומאפשר ליושבים לצפות בריחוק שקט על המתרחש ברחוב. ואכן כך, אין זכר לרעשים מהחוץ. ריהוט העץ הקיים בפינת הלובי ובקבלה עשוי כולו מאדני רכבת מבריקים בגוני צהוב ושחור, שילוב מרתק ומקורי.
דלפק הקבלה, אינטימי, מעוצב בצורת האות "נון" מעוגל. החלל כולו פתוח ומזמין. אין אפשרות לאנשי הקבלה להסתתר מאחורי מחשבים ודלפק גבוה, כבמלונות רבים. מסך שטוח אחד וטלפון שחור אלגנטי מוצבים בנונ-שלנטיות על הדלפק. מאחור הבחנו בשני חלונות מוארים, הפונים מזרחה. כדי ליצור אור בלי להכניס את הנוף של השכנים פנימה, בחרה המעצבת בזכוכית מותזת חול. גם המנהל של המלון, בניגוד למלונות אחרים, אינו מסתתר מאחורי סוללת מזכירות ומבוכי חדרים פנימיים: המשרד שלו ממוקם ממש בפינת הקבלה, הפינה הדרום-מזרחית, פינת השפע. חלון גדול מאפשר לו להשקיף על המתרחש בלובי ולהיות בקשר-עין מתמיד עם הנכנסים לשערי דה-לה-מר. התקרות והעמודים מעוצבים בסגנון אירופאי, כלומר, עיטורי גבס בקצות העמודים ובתקרה, המעניקים מסגרת עדינה בלבן ו"מזרימים" את האנרגיה. |
את כל ההרמוניה העיצובית הזו מקשטים ציוריו של הצייר המפורסם, עמוס אריכא. מלבד ציור מקור גדול בלובי, מעטרים ציוריו גם את החדרים. ציורים של תל-אביב הקטנה, כמה בתים על החוף וצבעי פסטל רכים, לוקחים אותנו לתקופה אחרת.
| המסדרונות מסדרונות ארוכים וצרים הם אחד הסיוטים של הפנג שואי, אולם מיכל אדלר התגברה על קושי זה בדיוק באמצעות הריפויים החכמים שמציע לנו הפנג שואי. ראשית: פינות הקירות במעבר למסדרון עוגלו, כך שהאנרגיה תזרום בחופשיות ולא תתערבל. הקירות נצבעו בשני גוונים: החצי התחתון, בשליכט צבעוני בגוון צהוב-חול חמים והחלק העליון בדרגת צבע בהירה יותר. ברצפה הצהבהבה שובצו מעוינים שחורים, ללא כל שטיחים, שעוצרים ומאיטים את הצ'י. בנישות שנוצרו מקטימת הפינות, הוצב כד חרס שחור (אדמה/מים) ומולו, אגרטל זכוכית (מתכת) ובו פרחי משי צבעוניים בגוני כתום-צהוב-לבן (עץ). תאורה רכה יוצרת תחושה של נינוחות ואור (למרות שאין פתחים חיצוניים!) ורוך, לא בדיוק אופייני לרוב המסדרונות המוכרים מבתי-מלון...
החדרים מלון דה-לה-מר מאופיין בחדרים שונים, חלקם צופים לים, נוף מרהיב נשקף מחלונם ואילו חלקם פנימי יותר. במלון יש גם סוויטות מיוחדות הפונות לים. מפליא לציין שהסוויטה היא החדר הראשון שראו עיני ולמרות המעבר לחדרים "פשוטים", אמות המידה והעיצוב נותרו מהודרים ממש כמו בסוויטה. כל חדר מעוצב בקפידה, מלא בהתאמה של פרטי-פרטים, החל מרצפת הפרקט הבהירה, דרך שטיחים אפגניים אדמדמים, מיטות רחבות וכיסויי מיטה התואמים לווילון. מבט מדוקדק מוכיח כי גם כאן הפנג שואי עובד במלוא הדרו: הים ממסגר את החדר, שילובים של "עץ" ברצפה ובריהוט, "אש" בתאורה הרכה, שימוש נכון במראות, כך שלא ישקפו את הישנים אך יעצימו את האנרגיות באזורים מסוימים בחדר או יעניקו תחושה של גודל. ציורים עדינים בגוני פסטל של עמוס אריכא וקירות בגוונים חמים ובהירים מחממים את התפאורה הרכה. לא בכדי, אורחים רבים כתבו למלון, כי הם חשו בנוח, עטופים במעין "נווה מדבר ים-תיכוני". חדר האמבטיה בכל החדרים הוא למעשה ג'קוזי נעים, ואפילו המעמד למברשת השיניים ולסבון נבחר בתשומת-לב. בכל חדר ישנו חיבור לרשת האינטרנט. הקידמה, ישן בצד חדש, במלואה. כלל נוסף של הפנג שואי המיושם כאן בצורה מבריקה: המיטות מוצבות בחדר כך שרגלי הישנים לא תפנינה כלפי הדלת, וכך שדלת השירותים לא תיפתח כלפי הישנים. במקרה, בסוויטה נוצר מצב, שהאפשרות היחידה להצבת המיטה בקומפוזיציה הכללית של החדר, יצרה "רגליים מול כניסה". הפתרון: המיטה נתחמה בשבכת עץ למרגלות הישנים וכדי להגדיל את ה"בידוד", הוצמד אליה מעין ספסל מרופד, שבתוכו מדפים המשמשים לאחסון כריות. כך נוצר "מחסום" אנרגטי המגן על הישנים. בסוויטה מצאנו שילובים של צבעים מנוגדים ומשלימים, דוגמת כריות באדום ובירוק, כיסוי מיטה ובו נגיעות של גוני אדמה וזהב, כורסאות אדומות ופרחים צהובים רעננים.
הספא ספא כיום נחשב לחלק אינטגרלי מבתי מלון רבים. הספא של דה-לה-מר הוא ספא על הים. גופו של המטופל, המופקר לתענוגות המסאז', מוקף בהרמוניה של צבעים ותחושות ומעל לכל, מיטת הטיפולים, מוצבת כך שראשו, מבלי להתאמץ כלל, יופנה לכיוון הכחול-הכחול הזה של הים. הלובי הקטן, המקבל את פני הנכנסים לספא, גורם לדבר אחד: פשוט לרצות להישאר שם לנצח. הים נשקף מבעד לחלון, אור צהבהב אופף את הלובי, ציור קיר בהתהוות הממוסגר זהב ומכתבת עץ מאינדונזיה מעניקים תחושה שאולי הגענו בטעות למשכנה של איזו נסיכה אסייתית אצילה. גם בספא, באים לידי ביטוי הרכות, הזרימה והצבעים המיוחדים הממסגרים את כל התמונה הייחודית של דה-לה-מר. היה קשה לצאת מהאנרגיות הקוסמיות החיוביות של המלון היישר לרחוב התל-אביבי, הקצת סואן ומוזנח (מה לעשות..). את המעבר המתיקה לנו גלולת פנג שואי אחרונה. אקווריום ענק, המוצב בתוך קיר הכניסה, נראה לבאים מבחוץ וכן ליושבים בלובי. הללו, יוכלו לצפות בו וליהנות מתנועתם הגלית של הדגים. האקווריום מסמל את השפע והמסע בכניסה מצפון לדרום, ממש כמו כניסתו ויציאתו הדרמטית של הקיסר הסיני בימים עברו אל עבר בני-עמו. הדגים התבוננו בנו במבט מזוגג, רגועים ונינוחים, בשעה שאורחים חדשים נכנסו למלון. שמו הצרפתי של המלון אינו רומז על מכמניו המזרח-אסייתים. מי יודע אולי אם לואי ה-XVI היה שומע על פאנג- שואי בארמון ורסאי, המהפכה הצרפתית הייתה רק שם נרדף לתיאוריה של אנרגיות שהובאה מסין.... |
