|
הסינים נחשבו במשך מאות בשנים לעם מבודד מבחינה רעיונית, דתית ופילוסופית. אין מדינות רבות אשר במשך אלפי שנים שמרו כמעט ברציפות, כמו סין, על עצמאות מדינית ורוחנית ייחודית להן. ראשיתה של התרבות הסינית בשלהי האלף השלישי לפני הספירה הנוצרית, כלומר לפני כחמשת אלפים שנה - בשעה שבאזור מצרים, שבירתה דאז הייתה היראקונפוליס, התחוללו הפולחנים הראשונים לאל סת, פרחה התרבות האכדית והשומרית במסופוטמיה, היא איראן-עיראק של ימינו, ואברהם אבינו עשה דרכו לארץ המובטחת ובמכסיקו ובאמריקה הדרומית בנו האינדיאנים מקדשי ענק לאלים שונים. בסין החל אז תהליך של גילוי עוצמות הטבע והנופים המרתקים בידי תושביה הראשונים. ראשיתה של תרבות זו התהוותה באזור סין הצפונית, בדלתא הנוצרת בין מפגשם של שני הנהרות הגדולים: הנהר הצהוב (הואנג-הו), שכונה גם "יגונה של סין" ונהר ה"ואי". התבוננות אינסופית כמעט במשך מאות שנים, בחיי היומיום, מתוך חיים חקלאיים פשוטים, היא שהכינה את הקרקע ליצירת הפנג שואי והגישות הפילוסופיות הרבות שהתפתחו בסין לאחר-מכן. מתוך הטבע נוצרה השאיפה להרמוניה עם הטבע, מההתבוננות בכוחו ובעוצמתו של טבע זה, פותחה המחשבה כי האדם הוא רק חלק מהיקום ואין בכוחו להתנגד לטבע, ואם כך עדיף לו שיחיה עמו בשלום. במרחבים העצומים של סין ניתן להבחין בטבע במלוא הדרו- רכסי הרים מרשימים, יערות, נהרות שוצפים, פסגות מושלגות ואפילו מדבריות, כמדבר מנצ'וריה. |
כל אלו היוו את חומר הגלם הראשוני שממנו נוצרה חכמת הפנג שואי. דרך- אגב, ניתן למצוא עדויות להימצאותם של יהודים בסין כבר מהמאה השמינית לספירה וכן עדויות ממסעותיו של מרקו פולו, שפגש יהודים בחצר הקיסר המונגולי. ישנן סברות המקשרות את הידע הקבלי היהודי העתיק עם המסורות הסיניות הקדומות ולא בכדי הסינים מתייחסים אל היהודים כמעין שווים להם, מעין עם עתיק ששמר על ייחודו ותרבותו ממש כמותם, במשך אלפי שנים.
|
התיעוד הראשון בכתב של החכמות העתיקות היה בסביבות המאה ה-18 לפסה"נ. בתקופות אלו חיו גדולי הפילוסופים הסינים, ביניהם פו-הסי, אשר לו מיוחסת ההארה, כי שריונו של הצב מייצג את היקום כולו: |
פו-הסי ישב מודט כהרגלו כל יום, על שפת נהר ה-לו. הוא התבונן בנהר, מוקסם ומרותק מכוחו של הטבע. קולותיהם של המים הגועשים נתערבבו בקול החרישי של נשימותיו ובציוץ הציפורים שחיפשו להן מקום חדש לבנות בו את קינן. פו-הסי עצם את עיניו וחש כי הוא הופך לחלק מהנהר הזורם, ועם זאת נשאר נטוע באדמה הלחה. מתוך שכך פקח את עיניו. בינות לענפי הבמבוק חש כי דבר מה קורא לו. צב שזה עתה הגיח ממי הנהר הגועשים, שלח את ראשו קדימה. פו-הסי הביט בצב. על שריונו של הצב הופיע היקום. לא היה צריך מאום זולת שריונו של הצב. פו-הסי בכה מהתרגשות. בהארה רגעית הבין פו-הסי כי הסימנים המשורטטים על שריונו של הצב אינם סתמיים וכי היקום כולו משתקף בהם. התבוננות זו הביאה מאוחר יותר את פיתוחן של הטרי-גרמות (טרי=שלוש, גרמה=קו או מתאר). בבחנו את כל האפשרויות שתיתכנה מצירוף שלושה קווים מקוטעים או רצופים, הגיע פו-הסי ליצירת ריבוע קסם הראשון, שהנו בסיס הפנג שואי, ממנו התפתח המתומן הקרוי: "בא-גואה".
שמונת הסימנים, או שמונה הטריגרמות סימנו את כל הוויית היקום, מכל בחינה שהיא: מים, אש, רעם, אדמה, רוח, הר, אגם ושמיים. פו-הסי הסיק מכך לגבי היקום כי זה בנוי משמונת היסודות הללו וקרא להם "מפת לו של הרצף האלוהי". התרשים הראשון של ריבוע הקסם שיצר פו-הסי על-פי תבנית שריון הצב, הכיל בתוכו את תשע הספרות:1-9.
(I Ching) אי צ'ינג
.מילולית מושג ה-אי צ'ינג מכיל בתוכו את המילה I. מילה זו היא דו משמעית
ה -I הוא "שינוי קבוע", שינוי שלעולם אינו משתנה כמו גם שינוי שלעולם ישתנה. לדוגמה: הכוח של
חוקי הפנג שואי לעולם אינו משתנה מתוקף הבסיס העמוק והעתיק שעליו הם מושתתים, כלומר,
"קבוע", אולם במקביל לכך, הפנג שואי משתנה ללא-הרף מתוקף היותו חכמה דינמית המותאמת לחייו ולסביבתו של האדם, ומכאן עצם היותו "שינוי".
|
האי-צ'ינג נוצר מצירופים של שמונה הטריגרמות והיווה למעשה את האורקל (=חוכמה או תשובה הניתנת מהיקום להבנת הנסתר ולהדרכה בחיים) הסיני הקדום ושורש המחשבה הפילוסופית של הסינים. מטרתו של האי צ'ינג היא להראות לאדם את הקשר העמוק בינו לבין הטבע, להבין כיצד יחיה בשלום עם סביבתו ולאפשר לו לחזות אירועים ותקופות בחייו. מבחינת ההשקפה הסינית, החיים לעולם אינם קופאים על שמריהם, השגרה יכולה אמנם להיות מבורכת או מכבידה, אך גם בה ניתן למצוא את האיזון והכבוד לטבע שלהם נדרש כל אדם. במשך אלפי שנים, הועבר אורקל זה כמעין תורה שבעל-פה מחכם לחכם, עד אשר קמו מלומדים מחצר המלכות של שושלת צ'ו, בסביבות המאה ה-12-13 לפסה"נ, אשר פיתחו את תורת הטריגרמות, העלוה על הכתב והוסיפו תיאורים ורשמים פרטניים, כמעט עד למה שידוע בימינו כ"ספר התמורות. שושלת צ'ו שלטה בסין קרוב לאלף שנים עד לשנת 256 לפסה"נ. בתקופה זו קם דור של פילוסופים והוגי דעות שכמוהו לא ידעה סין מעודה: קונפוציוס, מנציוס, צ'ואנג-טסה ולאו-טסה ועוד רבים אחרים. אם פו-הסי ראה את העולם כמושלם בהווייתו כפי שהתגלה לו על גבי שריונו של צב, הרי שקונפוציוס ולאו-טסה, חקרו ללא הרף את החוכמה הנובעת מרצף העולם המשתנה-קבוע שנגלה לעיני המתבונן והמשיכו בפיתוח הרעיוני של האי-צ'ינג |
ספר התמורות, הלוא הוא ה-אי-צ'ינג, ריתק אליו מאז אלפי מאמינים בכל הדורות, חוקרים
ופילוסופים אשר ניסו להבין את משמעותו ההיסטורית והסימבולית. עד היום משתמשים בספר התמורות לניבוי וחיזוי של אירועים של הפרט ושל הכלל, אשר כולם מתבססים על אותו רעיון ראשוני: הקשר הבלתי-ניתק של האדם אל הטבע המקיף אותו והיותו חלק מהיקום. בתוך כך ההמלצות יכולות תמיד לסייע בידי האדם לשנות את גורלו. כיוון שהחיים דינמיים ומשתנים. חשוב לשים לב לנקודה זו, כי זוהי למעשה תמצית הפנג שואי, יכולתו של האדם הפשוט לשנות את דרכיו, ל"רפא" את עצמו ולצעוד בדרך חדשה.
שמונה הטרי-גרמות
פו-הסי בנה את הטריגרמות כשלושה קווים המונחים זה על זה. קווים אלה יכולים להיות רצופים או מקוטעים. הקווים מונחים זה על זה וכך יוצרים את "תמונת" האלמנט האוניברסלי שאותם הם מייצגים. בכך גם באים לידי ביטוי כוחות היין והיאנג, הקו הרצוף מייצג את הכוח הארוך, היאנגי (=זכרי), ואילו הקטוע מייצג את הכוח הקצר והפנימי-היין (= הנשי). יש לזכור שאין היאנג מתקיים ללא היין ולהפך.
לא בכדי ישנן שמונה טריגרמות. המספר שמונה נחשב אצל הסינים למספר משמעותי המסמל הצלחה, ממון ואושר.
שמונה הטריגרמות מייצגות למעשה ארבעה סוגי ניגודים שונים:
האש מול המים - חיצוניות מול פנימיות (אש מתלבה כלפי מעלה, מים מפכים וזורמים כלפי מטה)
הרוח מול הרעם - רוחניות אשר מורגשת, אינטואיטיבית, רעם, קולני, בעל נוכחות "ודאית" של הקול.
הר מול אגם - מתנשא כלפי מעלה, אלמנט כיפתי, מובלט לעומת אגם הנמצא מטה (מקווה מים במקום נמוך גיאוגרפית).
שמיים מול אדמה - ניגודים של היקום, אשר נתחם באדמה שהיא הקרקע החוסמת ו"מקרקעת" לעומת השמיים האינסופיים, קו הרקיע המדומה-"השמיים הם הגבול..."
כמו כן אם נביט על ציור הטריגרמות, נבחין שלכל טריגרמה ביטוי מובהק למה שהיא מייצגת, גם באספקט הגרפי: לדוגמה, טריגרמה של בית מס' 9, ההארה, דומה לצורתה של להבת אש, רחבה בבסיסה, מתפצלת באמצעיתה ומתכנסת בקדקודה.
מים- מיוצגים בספרה 1
יסוד: מים
כיוון: צפון
צבע: שחור, אפור כהה
דמות: הבן האמצעי - קאן (Kan ). פירושו: מים, נועז, אמיץ. אי אפשר לעבור את המסע של החיים מבלי לזרום כמים ולהיות אמיץ.
עונה: אמצע החורף
אדמה-(היין)- מיוצגת בספרה 2 |
|
יסוד: אדמה
כיוון: דרום-מערב
צבע: חום-צהוב-חמרה (צבעי "אדמה")
דמות: אם קואן, אמא אדמה, הקולטת אל תוכה את בניה, הדמות היינית הטהורה.
עונה: שלהי הקיץ, ראשית הסתיו
רעם- מיוצג בספרה 3 |
|
יסוד: עץ
כיוון: מזרח
צבע: ירוק-חי (צמיחה)
דמות: הבן הבכור, הרעם של אישיותו היאנגית, מתפרץ כלפי מעלה כעץ.
עונה: אביב
רוח- מיוצגת בספרה 4 |
|
יסוד: עץ
כיוון: דרום-מזרח
צבע: ירוק בקבוק, סגול, כחול עז
דמות: הבת הבכורה, רוח, הקבלה היינית אחרי האם, הרוח נמצאת בכול.
עונה: ראשית הקיץ
שמיים- (היאנג) - מיוצגים בספרה 6 |
|
יסוד: מתכת
כיוון: צפון-מערב
צבע: לבן / אפרפר
דמות: אב- צ'יאן, הדמות המבוגרת, הסמכותית והיאנגית טהורה
עונה: לקראת חורף
אגם- מיוצג בספרה 7 |
|
יסוד: מתכת
כיוון: מערב
צבע: לבן-כסוף
דמות: הבת הצעירה - דוואי ( Dwei ) אגם, הילדותיות המסמלת את חיוניותם הרעננה ומקוריותם של הילדים.
עונה: סתיו
הר- מיוצג בספרה 8 |
|
יסוד: אדמה
כיוון: צפון-מזרח
צבע: בין שחור לירוק (גוני הטבע של ההר)
דמות: הבן הצעיר במשפחה
עונה: תחילת האביב, הפריחה והיקיצה
אש- מיוצגת בספרה 9 |
|
יסוד: אש כיוון: דרום
צבע: אדום- כתום
דמות: הבת האמצעית- לי (Li ). פירושו- הארה, אש, פנימיות. אש הקיץ מתפרצת ממש כמו ההארה.
עונה: אמצע הקיץ
הצורה הנוצרת משילוב של שמונה הטריגרמות של האי-צ'ינג נקראת בא גואה: בא=שמונה,
גואה=טריגרמה/קווים, כלומר השלמות ההרמונית הקיימת בין כל האלמנטים המרכיבים את היקום.
במרכזה נמצא אזור הטאי צ'י:
טאי צ'י - אחדות אזור המרכז בבית - מיוצג בספרה 5
יסוד: אדמה
כיוון: מרכז
צבע: צבעי אדמה
המרכז, המייצג את האחדות, הכל בו ואין בו שום דבר. רצוי להשאיר את מרכז הבית פנוי מחפצים, נקי ומואר.