צביעת פריטי נגרות : דלתות, משקופים, רהיטים, יכולה לחסוך כסף ולהחליף קניית פריטים חדשים ויקרים, ובנוסף, מלאכת העשייה מהנה, לא קשה ומספקת מאוד. לחידוש רהיטים ישנים יש ערך נוסף בשימור אפנות קודמות ובשחזור פריטים בעלי ערך סנטימנטלי. כמו כן, תמיד אפשר לשנות את מראהו של רהיט אהוב וכך לגוון את הקיים מבלי להחליפו.
תהליך החידוש מתחיל בדרך כלל בהסרת הצבע הישן. אך יש לציין שישנם רהיטים שאין צורך להסיר מהם צבע - חומר הגלם שממנו הם עשויים אינו מצדיק את ההשקעה בתהליך. בדרך כלל מדובר ברהיטים המצופים בחומרים שונים כמו פורמייקה, רהיטים מעץ סנדוויץ, סיבית, MDF, פלסטיק וכד. רהיטים אלה יש לצבוע בחומר שמקשר בינם לבין הצבע החדש: פריימר אקרילי לפורמייקה ולאריחים. לפני יישום החומר יש לשייף את הרהיט בנייר שיוף גס כדי שלא יהיה חלק לגמרי, לחכות כשעתיים לייבוש, לבדוק את כושר הכיסוי ואת הצורך בשכבה נוספת ואז לצבוע בצבע או בטכניקה הנבחרים. הפריימר הוא צבע לבן על בסיס מים, ניתן ליישמו גם על אריחים ובחדרים רטובים אולם הוא לא יאריך ימים מתחת לזרם מים ישיר.
ישנן כמה דרכים להסרת צבע:
1. שיוף הצבע וגירודו - ניתן לשייף את הצבע בצורה ידנית על ידי נייר שיוף או במכונת שיוף.
בשוק קיימות מכונות שיוף שונות במחירים ובגדלים מגוונים, ממכונה ידנית רוטטת ועד למכונה מקצועית. יש להרכיב נייר שיוף על המכונה הידנית ולהפעילה. המכונה הידנית המרובעת נוחה לשיוף משטחים ישרים או קמורים וניתן לשייף בה גם את פינות הרהיט. אם יש פיתוחים או פרטים קטנים אחרים יש לשייפם ידנית.
קיימת בשוק גם מכונת שיוף שמופעלת בעזרת דיסק, העבודה עם מכונה זו מהירה ודורשת פחות כוח פיסי, אך ניירות השיוף הייחודיים של מכונה זו יקרים ו"נסתמים" מהר, מה שדורש להחליפם תכופות. עם זאת, כושר הכיסוי של ניירות אלה גדול למדי. מבנה המכונה עגול ואינו מאפשר להגיע לפינות הרהיט, אותן יש לשייף ידנית.
במקרים מסוימים יש להשתמש גם במרית (שפכטל) להסרת הצבע או בשריפה בעזרת מיכל גז לפיקניק, כמפורט בהמשך.
2. מסיר צבע (ממס צבע) - חומר חזק מאוד, בדרך כלל על בסיס אמוניאק. יש למרוח אותו על המשטח ולחכות כ- 20 דקות. לאחר פרק זמן זה הצבע מתחיל לבעבע ויש להסירו עם שפכטל. דרך זו להסרת צבע בדרך כלל מהירה ואינה דורשת מאמץ פיסי מיוחד. עם זאת, לא תמיד הצבע מוסר לאחר המסה אחת ויש צורך לחזור על הפעולה לפי הצורך עד להמסה מלאה. מסיר הצבע הוא חומר רעיל ומגעו בעור או בעיניים יכול להיות מאוד לא נעים ואף מסוכן, לכן חשוב מאוד לעבוד בלבוש ארוך ולהצטייד בכפפות ומסכה לפנים ולעיניים ולעבוד במקום פתוח. אין להשתמש בממס הצבע במקום סגור או בבית. בסוף התהליך יש לשייף ידנית את שאריות הצבע ולשטוף טוב את הפריט הנצבע בעזרת סמרטוט רטוב בכל הפינות. חומר שלא נשטף יתייבש, יהפוך לאבקה וימיס את הצבע החדש.
3. התזת חול - נעשית על ידי זגגים או מסגרים בעזרת ציוד מיוחד הכולל זרנוק חול בלחץ חזק מאוד, ה"אוכל" את השכבה העליונה של החומר ומשאיר את העץ חשוף לגמרי ונקי מאוד. מומלץ ליישום רק כשמדובר בפריטים מעץ מלא או ציפוי פורניר עבה, אחרת תהליך ההתזה יחדור את השכבה העליונה של הפורניר ויגיע לסיבי העץ. כיוון שהעץ מורכב מסיבים רכים (בהירים) וסיבים קשים (כהים), התזת החול, שאוכלת את הסיבים הבהירים מותירה מרקם לא אחיד לפי התפלגות הסיבים. ניתן לשייף את המשטח על מנת לקבל מרקם חלק.
השיטה יעילה לניקוי רהיטים ישנים איכותיים שצבועים בפוליטורה או בצבע לא איכותי מתקופות שונות (בשנות ה- 50 וה- 60 יצרו רהיטים מעץ איכותי מאוד, אולם טכנולוגיית הצבע לא הייתה מפותחת דיה ועל כן איכות הצבע והצביעה היו ירודים). יש להביא את הרהיט לבעל המקצוע שיתיז עליו חול ולוודא לפני כן שהעץ לא רקוב, אחרת זרם החול יוריד גם את העץ.
במקרים מסוימים אין צורך להסיר את הצבע לפני הצביעה - במקרה שחומר הגלם אינו מצדיק את ההשקעה בתהליך. בדרך כלל מדובר ברהיטים המצופים בחומרים שונים כמו פורמייקה, רהיטים מעץ סנדוויץ, סיבית, MDF, פלסטיק וכד. רהיטים אלה יש לצבוע בחומר שמקשר בינם לבין הצבע החדש: פריימר אקרילי לפורמייקה ולאריחים. לפני יישום החומר יש לשייף את הרהיט בנייר שיוף גס כדי שלא יהיה חלק לגמרי, לחכות כשעתיים לייבוש, לבדוק את כושר הכיסוי ואת הצורך בשכבה נוספת ואז לצבוע בצבע או בטכניקה הנבחרים. הפריימר הוא צבע לבן על בסיס מים, ניתן ליישמו גם על אריחים ובחדרים רטובים אולם הוא לא יאריך ימים מתחת לזרם מים ישיר.
דלתות - דלתות נתונות לפגיעה ולשחיקה יותר מכל אלמנט אחר בדירה, היות שהתנועה לידן רבה יותר. לכן הגימור המתאים לדלת הוא צבע שמן סינתטי, המצטיין בעמידות גבוהה בפני שחיקה, דוחה הידבקות של לכלוך (בזכות גימורו החלק) וניתן לרחיצה בנקל.
אם הצבע על הדלת או החלון במצב סביר, ניתן לצבוע מבלי להסיר את הצירים, אך לאחר הסרת אביזרי הפרזול השונים. במקרה זה יש לפתוח את הדלת/חלון עד לחצי פתיחה, לייצבם בעזרת מעצורי פלסטיק משולשים, ולפרוס שכבה של עיתונים מתחתיהם. אם הצבע מתקלף ומתפוצץ, יש להסיר את הדלת או החלון מעל הצירים, להשכיבם במאוזן על תומכות, כגון שולחן או שני כיסאות יציבים, ולצבעם במצב מאוזן. צביעה זו נוחה יותר ומאפשרת קבלת תוצאות טובות.
במקרה של הוצאת דלת או חלון מציריהם עלולות להתעורר לאחר הצביעה בעיות בעת הסגירה (לאחר הרכבתם והתאמתם למשקוף). במקרה זה יש לשייף ולהקציע קלות את מסגרת הדלת/חלון, לצבוע מקום זה שוב ולהרכיב אותם על הצירים.
הכנת המשטח לצביעה :
1. כאשר הצבע הקיים במצב טוב ללא פגמים או קילופים
א.רוחצים את המשטח המיועד לצביעה במים ובסבון כדי להרחיק שומן ולכלוך.
ב.לאחר ייבושו משייפים קלות את המשטח בנייר שיוף עדין (מס 0 או 360) עד להיעלמות הברק של הצבע.
ג.מנגבים מאבק השיוף, והשטח מוכן לצביעה.
2. כאשר הצבע הקיים תקין ברובו, אך יש בו פגמים קלים
א.במקומות שבהם הצבע תקין ושלם נוהגים לפי סעיף א דלעיל.
ב.מהמקומות המתקלפים והפגומים מרחיקים, בעזרת מרית (שפכטל), כל צבע שאינו צמוד היטב לשטח.
ג.את המקומות המקולפים משייפים בנייר שיוף עדין. מקפידים בעיקר לשייף את שולי "הפצע".
ד.מרחיקים אבק שיוף.
ה.ממלאים את השקעים במרק PVA בעזרת מרית (שפכטל).
ו.לאחר ייבוש המרק משייפים בנייר שיוף את המקומות שמולאו ומרחיקים אבק.
ז.בדרך כלל המרק מתכווץ עם הייבוש, ולכן ייתכן שתידרש שכבת מירוק נוספת. פגמים עמוקים באופן מיוחד עשויים לדרוש שכבת שיוף שלישית ואפילו רביעית.
ח.לאחר שהושגו אחידות וחלקות של האזורים הפגומים (בעזרת המירוק) מנגבים מאבק וצובעים את המקומות שמולאו עד ל"הרוויית" המרק, כדי שלא יספוג לתוכו את שכבת הצבע הסופית. למטרה זו אפשר להשתמש בצבע ראשון סינתטי או בצבע העליון עצמו.
ט.יש להמתין לייבוש ה"טלאים" 24 שעות לפחות עד לצביעה הסופית.
3. כאשר הצבע הקיים במצב גרוע והוא מתקלף ומתפורר ברובו
א.יש להרחיק את הצבע הישן על ידי גירוד במרית או מגרדת צבע - במקומות שהצבע רופף, או על ידי שריפה במקומות שבהם הצבע צמוד היטב. שורפים בעזרת מיכל גז לפיקניק. מקרבים את הלהבה אל הצבע ומחממים אותו עד שהוא נחרך ומתחיל לבעבע. ברגע זה מרחיקים את הלהבה ובעזרת מרית מסירים את הצבע מהמשטח. כך מתקדמים קטע אחר קטע עד להסרת הצבע מהמשטח כולו.
יש להקפיד להרחיק חומרים דליקים (וילונות, צבעים, מדללים וכו) בעת שריפת הצבע. חלקי לבוש מתפזרים ושיער ארוך יש לקשור כדי למנוע מגע עם הלהבה, בכל מקרה עדיף לבצע את העבודה מחוץ לבית.
במקרה זה אפשר להסיר גם באמצעות מסיר צבע, כפי שתואר לעיל.
ב. מורחים את העץ החשוף בשמן איטום לעץ ולקירות, מדולל ב- 30-60% טרפנטין מינרלי, שנועד למטרה זו. ממתינים כשלושה ימים לייבוש.
ג. מלטשים את השטח בנייר ליטוש עדין מס 0 ומרחיקים את אבק הליטוש.
ד. מחליקים במרק את כל השטח, כדי למלא פגמים ולקבל שטח אחיד.
ה. ממתינים לייבוש.
ו. מלטשים בנייר ליטוש עדין את כל השטח ומרחיקים אבק.
ז. אם יש צורך חוזרים על פעולת מירוק, הייבוש והליטוש פעם נוספת.
ח. צובעים שכבה של צבע יסוד למילוי עץ וממתינים 24 שעות לייבוש מלא.
ט.אם השטח אינו חלק דיו לאחר הליטוש, חוזרים פעם נוספת על סעיף ז.
הצביעה :
צביעת דלתות:
כאשר רוצים לקבל תוצאה יפה, רצוי לצבוע את הדלת כשהיא מונחת בצורה אופקית (ב"שכיבה"), כפי שעושים זאת הצבעים המקצוענים. כשאין אפשרות לצבוע בשכיבה ונאלצים לצבוע דלת עומדת או תלויה על ציריה, אפשר להשיג תוצאות נאות אם מקפידים לעבוד לפי ההוראות הבאות:
פיזור אחיד של צבע: טובלים את המברשת בצבע כדי שליש מאורך שערותיה. סוחטים ממנה את עודף הצבע על ידי ניגובה בשולי הקופסה. מפזרים את הצבע בצורה גסה על פני חלק מהדלת (גודל השטח בהתאם לכמות הצבע שבמברשת). עכשיו, מבלי לטבול את המברשת פעם נוספת, מפזרים את הצבע לשכבה אחידה וחלקה.
מתחילים במשיכות מברשת בניצב לכיוון המריחה הקודם (אם כיוון הצביעה בפעולה הקודמת היה מלמעלה למטה - עכשיו יהיה כיוון הצביעה מימין לשמאל). להמשיך בתנועת שתי וערב עקבית, עד שהצבע כולו משוח באופן אחיד על פני הקטע. השכבה חייבת להיות דקה דיה כדי שלא יתהוו נזילות, שאם לא כן ייתכן שהיא לא תסתיר את הרקע הקודם (אם הגוון שלו היה שונה מאוד), ואז יהיה צורך בשכבה דקה נוספת. בצורה זו ממשיכים לצבוע את כל הדלת קטעים קטעים, ומקפידים לחבר את הקטע החדש עם הקודם לו לפני שזה הספיק להתייבש.
חשוב להקפיד שבכל "פסיעה" יהיה סדר וכיוון ההברשה אחידים, כלומר פיזור ראשון - מלמעלה למטה, אחר כך - מימין לשמאל ושוב מלמעלה למטה. רצוי שההברשה האחרונה תתבצע מלמעלה למטה.
נקודות להדגשה
1. אם נשארים סימני מברשת על השטח, סימן שהצבע סמיך מדי וכדאי לדלל אותו מעט. להשתמש בטרפנטין מינרלי בריכוז של .%5-10
2. אסור לחזור ולעבור במברשת על פני שטח צבוע שהחל להתייבש, פעולה כזו גוררת את שכבת הצבע הקודמת ויוצרת סימני הברשה.
3. חשוב לאפשר לכל שכבה להתייבש כראוי. בקיץ נדרשות לכך כ- 16 שעות, ואילו בחורף עשויות להידרש 24 שעות ויותר.
4. לאחר הייבוש צובעים, במידת הצורך, שכבה שנייה, כפי שנצבעה השכבה הראשונה. שתי שכבות יספיקו בדרך כלל לכיסוי מלא, אך בגוונים מסוימים (בדרך כלל כאלה המכילים צהוב) ייתכן שתידרש שכבה שלישית.
חידוש צביעה של נגרות חוץ
(משקופים, תריסים חיצוניים, ארגזי רוח, גדרות ופרגולות)
למרות שהצבעים הסינתטיים עמידים ביותר בתנאי חוץ, אין הם מתקיימים לעד. קרינת השמש החזקה בארצנו וגשמי החורף גורמים להרס הצבע ולכן ארגזי רוח, משקופים ודלתות הפונים דרומה, הם הראשונים להיהרס.
חשוב לחדש את השטח הצבוע כאשר מופיעים סימני ההרס הראשונים (סדקים דקיקים, תקלפויות קלות וכו) ובכך למנוע את הרס המערכת לכל עומקה.
ככל שחידוש הצבע יהיה בשלב מוקדם יותר (כשהצבע הישן פחות פגום), הוא יהיה קל וזול יותר. טוב יותר לצבוע מחדש לפני שמופיע הרס מכני, כי אז עדיין אפשר להסתפק בליטוש קל בנייר ליטוש עדין ובצביעת שכבה אחת של צבע עליון. בשלבי הרס מתקדמים יותר, ייתכן שיהיה צורך להסיר את כל הצבע כמתואר לעיל ולבנות את כל מערכת הצבע מחדש.
